לפרוץ את מעגל הקסמים האכזרי שאורגן על ידי הכוחות הישנים

(Minghui.org)

מצב שנגרם לי על ידי הכוחות הישנים גרם לי מצוקה למשך זמן רב. בכל בוקר, אחרי שעשיתי את חמשת הסטים של תרגילי הפאלון דאפא, הרגשתי עייפות וסחרחורת, וראשי היה כבד.

בנוסף, בזמן לימוד הפא בשעות אחר הצהריים הייתי מותש וחסר אנרגיה. בכל פעם שהתכוונתי לשלוח מחשבות נכונות, הרגשתי מנומנם ובאפיסת כוחות. אחרי כמה ימים כאלה הייתי קרוב לסוף כוח הסבל שלי.

אם לא השתתפתי בתרגול של הבוקר, הכוחות הישנים ניצלו לרעה את הפרצה הזאת ומילאו את מוחי בהחזקות אנושיות. הם גם יצרו אשליות כדי לגרום לי להיות עסוק, וניסו לשלוט על המוח והמחשבות שלי כדי שלא אוכל להתעורר בזמן. למרות כל מאמציי לא הצלחתי לפרוץ את מעגל הקסמים הזה.

המצב הזה נכפה עלי על ידי הכוחות הישנים. הייתי מוכרח לפרוץ את האחיזה החזקה שלהם.

המאסטר אמר בהרצאה בוועידה הראשונה בצפון-אמריקה, במארס 1998:

"האם אי פעם חשבת על העובדה שלעשות טיפוח-תרגול זאת הצורה הטובה ביותר של מנוחה? אתה תוכל להשיג את סוג המנוחה שלא ניתן להשיג באמצעות שינה. אף אחד לא יגיד: "התרגילים כל כך מעייפים אותי שאינני יכול לעשות שום דבר היום". יגידו רק: "התרגילים גורמים לכל הגוף שלי להירגע ולהרגיש נוח. אינני מרגיש ישנוני אפילו אחרי לילה ללא שינה. אני מרגיש מלא אנרגיה."

הייתי צריך להיות מלא אנרגיה ורעננות אחרי שתרגלתי בבוקר ולאחר שליחת מחשבות נכונות.

הגיע הזמן שאשלול את האשליה הזאת ואסלק את המחשבה האנושית שלי שאם אקום מוקדם מדי בבוקר אז אהיה עייף במשך היום. הייתי צריך גם להתגבר על העצלות שמנעה ממני לקום מהמיטה לתרגול הבוקר. הייתי נחוש בדעתי להתכחש לכוחות הישנים, לשלול את מעגל הקסמים הזה, ולעזוב את דפוס המחשבה האנושית.

כל ערב לפני השינה שלחתי מחשבות נכונות כדי לסלק את העצלות, את כל הגורמים החומריים שהובילו לעצלות שלי, ואת הרפיון האפל שכבל אותי למיטה.

למחרת בבוקר כאשר השעון המעורר צלצל, הזכרתי לעצמי את המחשבות הנכונות ששלחתי בלילה הקודם ומיד קפצתי מהמיטה. אבל בשעות אחר הצהריים, כשהתכוונתי ללמוד את הפא, הרגשתי חולשה ועייפות.

התגובה המיידית שלי הייתה לעשות את מדיטציית הישיבה, אבל תוך כחצי שעה נעשיתי עייף ומנומנם מכדי להמשיך. נפלתי על המיטה ונרדמתי מיד. כשהתעוררתי, הסתכלתי בשעון ונרדמתי שוב.

נראה כי המחשבה שלי והגוף שלי לא יכלו לזוז, כאילו הם נשלטים על ידי משהו. אבל ההכרה העיקרית שלי הייתה צלולה לחלוטין. "מאסטר לי הונג-ג'י, אנא עזור לי," קראתי. "אנא עזור לי, מאסטר!"

הרגשתי שהמורה מנקה ומרחיק כמה חומרים שחורים מהגוף שלי, התעוררתי כאילו לאחר מאבק קשה.

במהלך הימים הקרובים קמתי מוקדם בבוקר כדי לעשות את התרגילים, ואחר הצהריים, לפני לימוד הפא עשיתי את מדיטציית הישיבה יותר מחצי שעה. כתוצאה מכך, המחשבה שלי הייתה יותר חדה וברורה, והגוף שלי התחזק, עם יותר אנרגיה.

אני יודע שהמאסטר עזר לי והציל אותי מהמעגל האכזרי שאורגן על ידי הכוחות הישנים.