למוסס את הרדיפה באמצעות מחשבה טהורה – חלק ראשון

(Minghui.org)

כשנפגשתי במקרה עם פאלון דאפא, התרשמתי מהעקרונות "אמת-חמלה-סובלנות". ידעתי מיד שזו דרך הטיפוח האמיתית שאותה חיפשתי.

מתרגלים נרדפו קשות בבתי הכלא ובמחנות העבודה מאז תחילת הרדיפה. הייתה לי מחשבה שאני אוכל לשנות את המצב אם יתפסו אותי ויאסרו אותי. תוך זמן קצר מתרגל מהעיר שלי נעצר. הייתי מעורבת וגם אני נאסרתי.

סיסמאות המשמיצות את הפאלון דאפא נעלמו

על הקיר של בית המעצר היו סיסמאות המשמיצות את פאלון דאפא. השומרים הזמינו אנשים לבקר בבית המעצר וחשבתי שזה לא יהיה טוב עבורם לקרוא סיסמאות כאלה. אז שלחתי מחשבות נכונות כדי לטהר את בית המעצר מהכתובות האלה. הקירות נהיו רטובים עם אדים והשומרים ניגבו את הקיר עד שכל המילים נמחקו. אמרתי להם שהם גרמו לבעיה, שכן הם כתבו על הקיר מילים המשמיצים את הדאפא וסיפרתי להם סיפורים על אנשים שקיבלו עונש בשל הכפשת דאפא. הם היו ספקנים, אבל אמרו שלא יעשו את זה שוב.

המאסטר אמר:

"אתם זוכרים שאני אומר לכם משפט לעתים קרובות שתלמיד דאפא חושב ראשית על האחרים בכל דבר שהוא עושה. כל פעם שמשהו קורה או מתחולל מצב מסוים, אפילו אם זה דבר קטן, הדבר הראשון שאני חושב עליו זה האחרים, כי זה כבר הפך לטבעי ואני חושב קודם על האחרים." (הרצאת פא בועידת הפא בבוסטון 2002)

פגישה שנועדה להשמיץ את הפאלון דאפא הסתיימה בפתאומיות

אחד השומרים אמר לי שהם מתכוונים לקיים פגישה עבור בני המשפחה של המתרגלים שבמהלכה הם ישמיצו את הפאלון דאפא. הם ארגנו שיגיעו יותר מתריסר בני משפחה וכל אחד מהם יתבקש לשאת נאום. נאמר להם לכלול בנאום מידע שיעיד על כך שמתרגלים מזניחים את ההתחייבויות שלהם כלפי משפחתם ובעיקר כלפי הורים קשישים.

אמרתי להם: "אתם בטח צוחקים. מתרגלים נעצרו, הם ברשימת המבוקשים ואולצו להיות עניים וחסרי כל. הם אינם מסוגלים לדאוג למשפחה שלהם או לעזור בעבודה בשדות בגלל הרדיפה נגדם".

לא התווכחתי, אלא שלחתי מחשבות נכונות כדי למנוע מישויות חיות לבצע פשעים נגד הדאפא.

תחזית מזג האוויר אמרה שיהיה יום שמשי ולכן הפגישה תוכננה שתתקיים בחוץ. לפני הפגישה, השמים הפכו מעוננים והיו רוחות חזקות. הם החליטו לקיים את הפגישה בתוך הבניין. הסערה התחזקה ונהיה מאוד חשוך והתחילו רעמים וברקים. התחיל גשם חזק מאוד עם רוח חזקה.

הרוח והגשם התחזקו עוד יותר לאחר ששלושה בני משפחה נשאו נאום. קמתי ואמרתי: "השמים מענישים אתכם. אתם לא מבינים? השמים מאוד כועסים. למה אתם עדיין מקיימים את הפגישה הזו?"

אף אחד לא קם כדי לתת עוד נאום. גם השומרים פחדו מהרעמים והברקים. איש מהם לא חווה כזה מזג אוויר גרוע. הפגישה הסתיימה בפתאומיות.

אחד השומרים שאל אותי למה הגשם לא מפסיק.

השבתי לו: "השמים כועסים ומזהירים אותנו לא לעשות מעשים כאלה. יש בלבך עדיין חמלה, לכן השמים הזהירו אותך. אם לא תהיה חמלה בלבך, השמים יענישו אותך ללא כל אזהרה. זה טוב שהפסקת את המעשים הרעים שלך".

לא משנה מה עשו הסוהרים, התייחסתי אליהם כנשמות אבודות. תמיד חייכתי אליהם ואף אחד סביבי לא היה מרושע.

גם הסוהרים משתוקקים לשמוע את האמת

הוריי ביקרו אותי בסוף השנה ונודע לי שיש להם עותקים של תקליטורי הבהרת אמת של הדאפא. אמרתי להם שאני רוצה את החומרים האלה של הדאפא ושישלחו לי אותם. הייתי זקוקה להם בעבור הסוהרים.

למחרת היום שוחחתי עם כמה סוהרים. הם אהבו להקשיב לסיפורים על הדאפא. שאלתי אותם אם יעזו לצפות בתקליטורים של דאפא ולהביט בחומרי דאפא. אבל הם דאגו שזה עלול להכניס אותם לצרות.

הרגעתי אותם לא לדאוג: "אתם לבטח תהיו בטוחים. אם מישהו ישאל אתכם על התקליטורים האלה, אתם יכולים פשוט לומר שנתנו לכם אותם ושמרתם עליהם פה מפני שלא ידעתם מה לעשות איתם".

מנהיגת הצוות חשבה שזהו רעיון טוב. צלצלתי לטלפון הנייד של אמי וביקשתי אותה להביא תקליטורים וחומרי דאפא. היא הביאה את הכול בביקור הבא שלה. מנהיגת הצוות בדקה אותם, לקחה סידרה אחת לעצמה ואת השאר נתתי לסוהרים האחרים.

כמה ימים מאוחר יותר הם שאלו אותי אם הסיפורים נכונים. כשאישרתי זאת, הם היו המומים.

מנהיגת הצוות פחדה, אז היא העמידה פנים שאני הסגרתי את התקליטורים והחומרים למחנה העבודה, שיבחה אותי על כך באחת הפגישות והפחיתה את תקופת מאסרי ביומיים.

חגיגת יום הפאלון דאפא העולמי במחנה העבודה

ה-13 במאי, יום הפאלון דאפא העולמי עמד בפתח ואני שוחחתי עם מתרגלות אחרות לערוך וועידה לשיתוף התנסויות.

הסכמנו שזה רעיון טוב, משום ב-13 במאי לא עבדנו. ביקשתי ממנהיגת הצוות את המפתח לחדר הוועידות והיא נתנה לי אותו ללא היסוס.

יותר מ-50 מתרגלות הגיעו ב-10 בבוקר לחדר הפגישות. כתבנו באמצע הלוח באנגלית: "יום הולדת שמח מאסטר", ובשני הצדדים: "פאלון דאפא הוא טוב" ו"אמת-חמלה-סובלנות זה טוב".

דנו איך נוכל לאמת את הפא בצורה טובה יותר במחנה העבודה וכיצד אלה מאיתנו שלא פעלו היטב גרמו נזק לפא כשחתמו על הצהרות מכפישות תחת לחץ, וכיצד הן יכולות לפצות על כך. היה לנו דיון טוב והאווירה הייתה הרמונית.

במהלך וועידת הפא, ראיתי את הפא שן של המאסטר מחייך אלינו והוא הגן עלינו. ממש כמו שהמאסטר אמר:

"הפא-שן שלי יושבים בעיגול ומעל שדה התרגול יש מגן שעליו יש פאלון גדול. ומעל שדה התרגול יש מגן שעליו יש פאלון גדול. פא-שן גדול שומר על השדה מעל המגן". ("ג'ואן פאלון"- הרצאה שלישית)

הכנס נמשך 45 דקות לפני שדווחו עלינו למנהיגת הצוות בתורנות. היא באה והזהירה אותנו שאף אחד לא יפרסם שהיה כנס כזה, אחרת היא תוענש.

להיפטר מספרים המכפישים את דאפא

בשנה לאחר מכן, ממש לפני יום הפאלון דאפא העולמי, רשויות מחנה העבודה הזמינו ספרים המכפישים את הדאפא ופזרו אותם בכל תא כדי שהאסירות יקראו בהם. בליל ה-12 במאי עברתי מתא לתא ואספתי 45 ספרים בכוונה להיפטר מהם.

כדי לעשות זאת, ביקשתי את עזרתו של המאסטר. בחצות הלילה קיבלתי שלשול. האסירה שפיקחה עלי אלקטרונית ווידאה שאכן יש לי שלשול ולא התלוותה אלי עוד כשהלכתי שוב ושוב לשירותים.

בכל פעם שהלכתי לשירותים, לקחתי איתי כמה ספרים, קרעתי אותם לגזרים והורדתי אותם עם המים. באותו לילה, נפטרתי מכל הספרים.

למחרת בבוקר, השירותים היו סתומים ומי ביוב הציפו את המסדרון. ניסיתי כמיטב יכולתי לנקות את השירותים עם מכשירים וניגבתי את הרצפה בסמרטוט. בפגישה הבאה, מנהיגת הצוות שיבחה אותי מאוד על כך שניקיתי את השירותים והמסדרון. כתוצאה מכך, תקופת מאסרי פחתה ביומיים נוספים.

אני מאמינה שהמאסטר גרם לכך לקרות, מפני שהלב הכן שלי לא רצה שאנשים יורעלו נגד הדאפא.

45 הספרים שהשמיצו את הדאפא נעלמו. האסירות האחראיות על התאים היו מפוחדות ולא דיווחו על כך לסוהר או למנהיגת הצוות. אף אחד לא רצה לקבל על עצמו את האחריות להיעלמות הספרים, כך שהם המציאו תכנית חליפית, לכפות על האסירות לצפות בתקליטורים המכפישים את הדאפא.

המשך יבוא....