סבלתי עינויים בלתי אנושיים בכלא הנשים בשנחאי

(Minghui.org)

ב-13 במאי 2011 נעצרה המתרגלת סון ג'ואו-יינג משום שתלתה כרזה לכבוד חגיגת יום הפאלון דאפא העולמי.

בית הדין גזר עליה 5 שנים בכלא הנשים בשנחאי. גב' סון בת ה-65 סבלה עינויים בלתי אנושיים כי סירבה לוותר על אמונתה בפאלון דאפא, שיטה רוחנית הנרדפת על ידי המשטר הקומוניסטי בסין. העינויים גרמו נזק חמור לבריאותה.

עם שחרורה במאי 2016, העלתה גב' סון על הכתב את מה שעברה בכלא הנשים בשנחאי.

עטפו אותי ביריעות ניילון אטומות והכו אותי באכזריות

יום אחד קראתי בבית הכלא:  "פאלון דאפא הוא טוב". מפקדת הכלא שמעה על כך והורתה לכמה אסירות לסתום את פי בסמרטוט מלוכלך ולעטוף אותי בשכבות ניילון אטומות ובכלל זה את פי, אוזניי, ראשי רגליי, כשידיי מאחורי גבי.

הן הכו את ראשי בחפצים כבדים וקיללו אותי במשך כשעתיים עד שהתעלפתי.

המכות גרמו לי לדימום חזק ולא יכולתי לשלוט על צרכיי. הם העבירו אותי לבית החולים של הכלא בעיר.

אילצו אותי לעמוד כל יום למשך 18 שעות

כשהחזירו אותי לכלא, המפקדת הורתה לי מדי יום לכתוב הצהרה בה אני מוותרת על אמונתי בפאלון דאפא. סירבתי, ובעקבות זאת נשלחתי למאסר מבודד למשך כמה ימים.

בתא הבידוד כפו עלי לעמוד במשך 18 שעות ביום, מהשעה 5:30 בבוקר ועד חצות, כשפניי אל הקיר. קיבלתי 10 דקות הפסקה לארוחת צהריים וערב. האסירות קיללו אותי כל הזמן, העליבו אותי והכו בי.

כמה ימים לאחר מכן, כפו עלי לשבת בישיבה שפופה ללא תנועה על אזור מוגדר שציירו על הרצפה. האסירות המשיכו לקלל אותי, להכות ולבעוט בי כל יום עד אחרי חצות.

כשגילו שלא הצליחו להשפיע עליי לוותר על אמונתי באמצעות האלימות שלהן, הן גררו אותי החוצה לחקירה על ידי שוטר שהיה בתורנות.

טיפול תכוף בבית החולים

כל לילה ישנתי ליד דלי השופכין. רק לעיתים רחוקות הרשו לי הסוהרים לרוקן אותו והריח היה נורא.

מדי יום כפו עלי לקום ב-4:00 . הם הקציבו לי כוס אחת של מים לצחצח את השיניים ושתי כוסות לשטוף את פניי.

הם הכינו עבורי שרפרף מיוחד שיגרום לי ללחץ על מפרקי הירך כשאולצתי לשבת עליו.

שתי אסירות כפו עלי לכתוב הצהרה בה אני מבטיחה לוותר על אמונתי בפאלון דאפא. אחת תפסה בידי הימנית והורתה לי לכתוב את ההצהרה על חתיכת נייר. סירבתי והיא הטיחה את ידי בשולחן בכוח, כשהאסירה השנייה מחזיקה את ידי השמאלית מאחורי גבי.

הן הכריחו אותי לישון על לוח עץ ועטפו אותי ביריעות אטומות. הן כרכו את ידיי, רגליי וגופי ביחד לפני שעטפו את ידיי ורגלי בנפרד. לא יכולתי לזוז כלל.

אז הן כיסו אותי בשמיכה מכותנה עבה. היה אז קיץ  וחם. הזעתי קשות עד שהתגלו אצלי תסמינים של מכת חום.

בעודי הוזה שמעתי אותן אומרות: "היא גוססת. פניה חיוורות ומזיעות נורא".

הדגמת עינויים: עטיפת הגוף ביריעות אטומות

 הן עינו אותי בצורה חמורה כל כך, שלעתים קרובות הגעתי למצב קריטי. כל חודשיים בערך לקחו אותי לבית החולים לטיפול חירום. פעם אחת איבדתי את הכרתי בבית החולים עקב דימום קשה בקיבה.

 שטיפת מוח מוליכה שולל

רשויות הכלא החליפו טקטיקות, כשנוכחו לדעת שלא יוכלו לערער את אמונתי. הסוהרים הכניסו אותי לשיעור לימוד על הטאואיזם. הסכמתי להשתתף בשיעור אחרי שגיליתי שזו הזדמנות מצוינת לספר לאסירות שם על הפאלון דאפא.

בבוקר, קראתי על הטאואיזם ובשעות אחר הצהריים סיפרתי לקבוצה על הפאלון דאפא. אף על פי שלא לקחתי ברצינות את הדברים על הטאו, זה בכל זאת היה בניגוד לעקרונות הפאלון דאפא ללכת אחר שתי אסכולות טיפוח בו זמנית. תוך זמן קצר שילמתי מחיר על היחס הלא נכון כלפי הפאלון דאפא.

באחד השיעורים התבקשתי לקרוא בקול את המאמר "אבודה" שנכתב על ידי מתרגלת פאלון דאפא שאולצה לוותר על התרגול בפאלון דאפא.  מלאתי אחר ההוראות וקראתי זאת בקול בשיעור. מאוחר יותר הם זייפו את כתב ידי כאילו אני היא שכתבתי הצהרה זאת בעצמי.

לא הייתי מודעת להטעיה שלהם, עד שיום אחד אמר לי אחד הסוהרים: "למעשה, כבר לפני זמן רב, כתבת הצהרה המבטיחה לוותר על הפאלון דאפא. זה לא משנה אם כתבת הצהרה נוספת".

 עינויים בלתי אנושיים במעצר מבודד

 ב-2014 העבירו אותי מאגף 2 לאגף 4. ביוני אותה שנה, דרשו הסוהרים מהאסירות לכתוב הצהרות ווידוי. כתבתי שאני מכירה בגזר הדין שניתן לי בבית הדין.

 שנה לאחר מכן, הבנתי שלהכיר בגזר הדין הלא צודק היה לגמרי שגוי, כך שכתבתי הצהרה רשמית לבטל את הצהרתי הקודמת. עקב כך הכניסו אותי למעצר מבודד.

 בתא הקטן והמבודד ניתנו לי רק שתי ארוחות כל יום. לפעמים היו נותנים לי אטריות מלוחות מאוד. במקרים אחרים נתנו לי אטריות ללא מלח כלל. נאלצתי לאכול כל מה שנתנו לי.

 כל יום, לפני שהרשו לי לישון כפו עלי לשבת במיטה עד חצות מבלי להירדם. אסירות בתורנות השגיחו עלי, וכשהבחינו שאני נרדמת, הן הכו אותי באלימות ושפכו מים קרים על צווארי.

 באמצע החורף הקר, הן הסירו את השמיכה מעלי כל רבע שעה.

 הן כפו עלי ללכת הנה וחזור בתא ולעתים קרובות הורו לי לכתוב תוך זמן מוקצב מראש "דו"ח מחשבות" על המחשבות שלי. זה קרה פעמים רבות כל יום.

הן אילצו אותי לשבת זקופה ולצפות שוב ושוב בסרט ווידיאו "מזימת ההצתה העצמית" ולכתוב דו"ח על הרהורי בנושא.  [הערת המערכת: זה סרטון תעמולה שבו ביימו כביכול "הצתה עצמית" של מתרגלי פאלון גונג, והקרינו אותו שוב ושוב בכל רשתות הטלוויזיה נשלטות המדינה כדי לשכנע את אזרחי סין שמתרגלים של השיטה הרוחנית הם מסוכנים. הסרטון נותח במערב וניתן לראות שהוא בוים. נא  צפו בסרטון:  http://he.minghui.org/?page_id=7830,  ובהסבר: http://he.minghui.org/?cat=23

במאי 2016 שחררו אותי וחזרתי הביתה.

 למאמר קודם בנושא:  בידוד, עינויים ו"חינוך מחדש" במחלקה החמישית של כלא הנשים בשנחאי