(Minghui.org)

התנסות מהוועידה האינטרנטית השלוש-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

הייתי אינטלקטואל עם מנטליות של חשיבה אמפירית טיפוסית. זה הפך למכשול רציני בטיפוח שלי. כתוצאה מכך, נתקלתי במבחנים אחדים בטיפוח בשנה שעברה, אבל צלחתי לעבור אותם באמצעות מחשבות נכונות, אחרי ששיתפתי בכך מתרגלים מנקודת מבט של הפא.

בעקבות זאת הייתה לי פריצת דרך בטיפוח שלי. כמו כן היו לי כמה תובנות על עיקרון הפא: "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה" ("לימוד הפא בפגישת 'האפוק טיימס'"), שהייתי רוצה לשתף עם מתרגלים. אנא ציינו כל דבר שאינו ראוי.

אל תפעלו כנגד ישויות חיות

אני אחראי על סניף מקומי של חברה שמשרדי ההנהלה שלה נמצאים בעיר אחרת. לאחרונה היו לי כמה קונפליקטים עם ההנהלה במונחי ניהול החברה.

אחר הצהריים אחד הודיע לי המנהל הכללי שמעבירים אותי מהמשרה שלי ושההנהלה תשלח ממלא מקום תוך זמן קצר. הוא אמר שיבוא לראות אותי למחרת ויעדכן אותי בסיבות לכך.

זה קרה ממש בפתאומיות ולא הייתי מוכן לכך. בהסתכלות פנימה הבנתי מדוע זה קרה. בנוסף, במבט לאחור על מצב הטיפוח שלי בשנים האחרונות, לא הייתי מופתע שהבעיה צצה. זה לא היה במקרה.

סניף החברה גדל במהירות עצומה עם עסקים טובים בהנהגתי. ידעתי שהפא העניק לי חכמה וסביבה טובה לאמת את הפא ולהציל ישויות חיות. ניצלתי כל הזדמנות לשכנע אנשים לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). אולם לא אימצתי את הטיפוח במלואו בעבודת היום יום שלי ובחיי. עשיתי דברים רק כדי לצאת ידי חובה.

לא הייתי מסוגל ללמוד את הפא בתשומת לב במשך זמן ארוך והתפתחו אצלי עוד ועוד החזקות אנושיות בעבודתי. הרגשתי חשוב מאוד והאגו שלי התרחב. ההחזקות לתהילה ואינטרס אישי הפכו חזקות יותר ויותר אצלי.

הכוחות הישנים ניצלו את הפרצות שלי ויצרו עבורי את הקונפליקטים עם אנשים רגילים. זה גרם להתערבות ישירה בסביבת הטיפוח ובהצלת ישויות חיות. ידעתי שהמבחנים הגיעו ושעליי לעבור אותם. אחרי שגיליתי את ההחזקות שלי נשארתי רגוע. אמרתי לעצמי לשחרר את ההחזקות למוניטין ולהיות מטפח טוב.

המנהל הכללי נתן לי 3 סיבות להעברתי מהתפקיד. אחת הייתה משום שאני מתרגל פאלון דאפא, ומשום שדיברתי עם צוות העובדים על הפאלון דאפא ועל הרדיפה והצעתי להם לפרוש מהמק"ס. הבכירים חששו שזה מסוכן מבחינה פוליטית. הסיבות האחרות היו חסרות בסיס והמנהל הכללי אמר שזה בעיקר עקב אמונתי [התרגול בפאלון גונג].

בעודי מקשיב למנהל הכללי התחלתי לכעוס. זו הייתה הרגשה לא צפויה. אבל המחשבה שלי נותרה בהירה וצלולה. הבנתי שמה שקורה אינו עניין של טיפוח אישי. עליי לא לאפשר לכוחות הישנים לנצל את האנשים שעדיין אינם יודעים את האמת, ולגרום להם לבצע פשעים נגד הדאפא.

נרגעתי קמעה. "להנהלה אין כל זכות להתערב באמונה שלי", אמרתי למנהל. "עמיתיי לעבודה ואני הקמנו את הסניף המקומי של החברה מאפס. הוא התפתח בקנה מידה גדול עד היום. לא השתמשנו באגורה מהנהלת החברה. מבחינה משפטית, זכותה של ההנהלה לקחת פיקוד על הסניף המקומי, אבל לסניף יש הזכות לא לשתף פעולה. אילו פיטרת אותי עקב ביצועיי בעבודה, הייתי שם בצד את האינטרס האישי שלי והולך על פי התכנונים שלך. אבל אם זה בגלל אמונתי האישית, אני לחלוטין לא אקבל זאת ".

המנהל הכללי אמר שהוא יכול להבין את נקודת המבט שלי, אבל הוא לא יכול לשנות את ההחלטה בעצמו. זו הייתה החלטת ההנהלה. נרגעתי לחלוטין. ניצלתי את ההזדמנות הזאת לספר לו את העובדות על הרדיפה ואת המשמעות של פרישה מהמק"ס. בסופו של דבר הוא הסכים לפרוש מהמק"ס ואמר שיעביר את המסר שלי להנהלה.

אחרי שחזרתי הביתה שיתפתי את אשתי בכך. גם היא חשבה שזהו מבחן לראות אם נשחרר את ההחזקות שלנו לתהילה ולאינטרס אישי. אנחנו מסוגלים לוותר על האינטרסים שלנו אבל לא נשתף פעולה עם הרוע ברדיפה שלו ובכך נאפשר לישויות החיות לבצע פשעים. היא חלקה עמי אותה נקודת מבט.

כמה ימים לאחר מכן, ההנהלה שלחה אנשים להשתלט בכוח על הסניף. אולם הצוות של הסניף המקומי שלח אותם חזרה. ניסיתי לצלצל ליו"ר ההנהלה, אבל לא הייתה כל תשובה. הקונפליקט החריף.

לא ידעתי איפה טעינו. הסתכלתי פנימה וגיליתי שיש לי עדיין פחד. לא עמדתי בסטנדרט במונחים של הגנה על הפא, אז חיזקתי את המחשבות הנכונות שלי ולא הרמתי ידיים.

אחר הצהריים אחד, סמנכ"ל התפעול של החברה הגיע למשרדי עם אישה. הוא בא בשמו של יו"ר ההנהלה כדי לטפל בעניין. הוא אמר ששמע כמה דברים ושהוא רוצה לחקור בדבר.

עברתי על המצב ביחד איתו וסיפרתי לו על מצבי בתוך הסיטואציה. הוא הציג בפני את האישה ואמר: "זוהי חברה שלי. היא מתרגלת פאלון גונג כמוך. היא נדיבת-לב ביותר ואני מכבד אותה מאוד מאוד. הרגשתי מוזר מאוד כששמעתי שהמצב בחברה שלך הסתבך. מדוע מתרגל הפאלון גונג כאן שונה ממה שאני מכיר? לכן קראתי לחברה. היא אמרה שאולי מה ששמעתי אינו נכון, או שאתה אינך מתרגל פאלון גונג. היא רצתה לבוא עמי כדי לראות בעצמה. אני רואה שכל דבר בחברה שלך מאורגן היטב. אחרי שיחה עמך הוקל לי. אבל אתה צריך לשפר את הדרך בה אתה פותר בעיות. בבקשה שוחח עם החברה שלי מפני שיש לכם דברים משותפים".

הוא הוסיף: "הייתי רוצה לשוחח עם מישהו מאנשי הצוות האחרים ואז אדווח ליו"ר ההנהלה. הוא מודאג לגבי המצב כאן. הוא הציע שאדווח למשטרה ישירות אם לא אוכל לשמור על דברים תחת שליטה. אבל זה כבר לא נחוץ כעת".

הוא עזב את משרדי לאחר שסיים את דבריו. האישה נותרה עדיין במשרדי.

שיתפתי איתה כמתרגלת עמיתה. היא שאלה אותי איך אני רואה את התקרית הזאת מנקודת מבט של הפא. הדגשתי כיצד שללתי את הרדיפה והיא נדה בראשה.

"אתה צודק שאתה שולל את הרדיפה", היא העירה. "אתה נחוש מאוד בטיפוח. זו לא בעיה. הבעיה היא שאתה הולך נגד כולם".

לא ממש הבנתי אותה.

"הכוחות הישנים מנצלים את הפרצות שלך בטיפוח", היא הסבירה. "הם רודפים אותך בכך שהם משתמשים באנשים רגילים שיש להם מחשבות רעות במחשבתם. אכן עלינו לשלול את הרדיפה בפעולות שלנו ולסלק את הגורמים המרושעים מאחוריהם באמצעות מחשבות נכונות. אבל האנשים הרגילים עצמם אינם רעים. הם ישויות חיות הממתינות להצלה. אל תלך נגדם. אחרת, איך תוכל להציל אותם?"

נותרתי ללא מילים. אכן, היא צדקה. לא פעלתי היטב בחברה הרגילה, עד לנקודה שאנשים רגילים ביצעו פשעים כנגד הדאפא. אסור היה לי להתייחס אליהם כאנשים רעים וללכת נגדם. הייתי צריך להציל אותם בחמלה. הם כל כך מעוררי רחמים. אני צריך להיות אחראי להם.

כשהייתי צלול לגבי הבעיה שלי, הרגשתי קל בלב. שיתפתי עוד עם המתרגלת הזאת. הבנו שהמאסטר תכנן שהיא תבוא לעזור לי ותפורר את המצוקה עבורי. התרגשנו מאוד מהחמלה של המאסטר.

תוך זמן קצר סמנכ"ל התפעול חזר.

"דיברתי עם יו"ר ההנהלה. הוא אינו דואג עוד לגבי הסניף כאן. אנחנו יכולים ללכת. בבקשה צלצל אליו".

יו"ר ההנהלה שינה את יחסו לגמרי כשצלצלתי אליו. התנצלתי בפניו על כל מה שלא עשיתי היטב. הוא שיבח את אופיי והביע את אמונו בי. מאוחר יותר הייתה לי הזדמנות לראות אותו אישית ולהבהיר לו את האמת.

לא הצלחתי לשכנע אותו לפרוש מהמק"ס, אבל הוא אישר שהוא לא יפריע לי באמונתי האישית. הבנתי שלא פעלתי היטב בהבהרת האמת לצוות ההנהלה. על פני השטח, זה בגלל שלא הייתי באותה עיר ולא היה לי קשר רב איתם. למעשה, השין-שינג שלי לא עמד בסטנדרט. התמקדתי בעבודתי ולא חשבתי באמת על הצלתם, אף על-פי שהייתי איתם. לפעמים רציתי להציל אותם, אבל וויתרתי על כך מפני שלא רציתי שהם ידעו שאני מתרגל פאלון גונג.

באמצעות התקרית הזאת ידעו כולם בהנהלה שאני מתרגל פאלון גונג. הרגשתי שהוקל לי והייתה לי רצון עז יותר להציל אותם. הצלחתי לעזור לסמנכ"ל התכנון ולסגן מנהל כללי לפרוש מהמק"ס. הפכתי דבר רע לדבר טוב.

לכן, כל הדברים בהם אנו נתקלים בטיפוח שלנו הם הזדמנויות לשיפור שלנו ולהצלת ישויות חיות וזאת, כל עוד נתייחס לכך מנקודת מבט של הפא ועם מחשבות נכונות.

על מתרגל צעיר

יום אחד קיבלתי שיחת טלפון ממפקד מחלקת ביטחון הפנים המקומית שביקש להיפגש עם מתרגל צעיר בחברה שלי. מיד הבנתי שזה חייב להיות משהו הנוגע לתביעה המשפטית שלו נגד ג'יאנג דזה-מין. ביקשתי את המתרגל הצעיר לעזוב מיד את המקום.

שיתפתי זאת עם אשתי. היא חשבה שאם אנחנו המתרגלים מעזים לתבוע את ג'יאנג בזהות האמיתית שלנו, מדוע שלא נעז לעמוד לנוכח הטרדות מצד המשטרה? התביעה נגד ג'יאנג הייתה נקודת מפנה. היא נועדה לכך שמרגלים יעמדו בגלוי לנוכח הרוע ובאופן אקטיבי יפוררו את הרדיפה. אם כן מדוע שמתרגלים יימנעו מלפגוש את המשטרה? מדוע שמתרגלים לא יראו לשוטרים בצורה מכובדת את ההחלטיות הנחושה שבה הגישו את התביעה נגד ג'יאנג דזה-מין?

אם זה יצליח לעורר את תחושת הצדק של השוטרים ולגרום להם לא לבצע עוד מעשים רעים, האם לא ניתנת בכך הזדמנות לשוטרים להינצל?

למעשה, למתרגלי דאפא יש את האחריות לצעוד על נתיבי הטיפוח שלהם היטב ובאופן ישר ולהשאיר רושם טוב לדורות הבאים. זה לא מצב טיפוח טוב אם מתרגלים מתחבאים כאשר הרוע מגיע, ובמיוחד בשלב האחרון של תיקון הפא כשהרוע פוחת יותר ויותר. על המתרגלים לתקן מה שלא נכון. זהו מצב הטיפוח בו צריך להיות מתרגל דאפא.

הסכמתי לחלוטין עם הנקודות שהעלתה אשתי. שיתפתי עם המתרגל הצעיר שפחד מעט בהתחלה מפני שהוא מתרגל יחסית חדש. המחשבות הנכונות שלו התעוררו תוך כדי ששיתפנו. הוא החליט לעמוד בעצמו מול מפקד מחלקת ביטחון הפנים כדי להסביר מדוע הוא הגיש תביעה נגד ג'יאנג.

אחרי השיתוף, מתרגלים שלחו מחשבות נכונות למען המפקד. המתרגל הצעיר צלצל אליו לקבוע פגישה. הוא סיפר בשמחה למתרגלים שהמפקד היה מנומס ונחמד אליו בטלפון והעריך שהגורמים המרושעים נוקו באמצעות המחשבות הנכונות של המתרגלים.

המתרגלים לא פיתחו שאננות כלשהי באווירה שנראתה לכאורה רגועה. הם למדו את הפא עם המתרגל הצעיר ושיתפו עמו במשך כמה ימים לפני הפגישה. הוא הסתכל פנימה וגילה את ההחזקה שלו לחיים טובים, ואת היעדר הנחישות שלו בטיפוח. בעזרת מתרגלים המחשבות הנכונות שלו נעשו חזקות יותר ויותר. הוא אמר שידבר עם המפקד על הפאלון גונג ועל הרדיפה.

המתרגלים הציעו שאני אלווה את המתרגל הצעיר לפגישה כדי לוודא את ביטחונו, וכך גם אני אוכל להבהיר את האמת למפקד. מתרגלים נוספים שלחו מחשבות נכונות בחוץ.

למתרגל הצעיר היו מחשבות נכונות חזקות בפגישה. הוא שלח מחשבות נכונות לפורר את הגורמים המרושעים מאחורי המפקד ואז סיפר לו מדוע הוא הגיש את התביעה המשפטית. אני שלחתי מחשבות נכונות בשקט. ברגע שהוא סיים, החל המפקד לערוך עם המתרגל הצעיר "שיחת חינוך" המבוססת על התפיסה המעוותת של המק"ס, ואפילו הכפיש את הדאפא ואת המאסטר.

שלחתי מחשבות נכונות כדי לעצור אותו והפסקתי אותו לומר לו איך אני רואה את הדברים. בהתחלה, הלכתי ראש בראש איתו והאווירה הייתה מתוחה. לאחר מכן התאמתי את עצמי וניסיתי לשחרר את התרעומת ואת התחרותיות שלי. ניסיתי לדבר איתו בחמלה בתקווה להצילו. כמו כן, ניסיתי לנקות את האלמנטים המרושעים מאחוריו, שמנעו ממנו להקשיב לאמת ולהעיר את היואן-שן שלו בהקשבה לאמת.

לאט לאט האווירה הפכה רגועה והיו לנו כמה נקודות משותפות. הוא הסכים שלפאלון גונג יש תועלות בריאות, שהחוקה מאפשרת לאזרחים להאמין בצורה חופשית ושהמק"ס היא רודנית ומושחתת מאוד.

בהדרגה למדתי מהן העכבות שלו והבהרתי את האמת בהתאם. תחת ההשפעה ארוכת השנים של האתיאיזם של המק"ס, הוא לא האמין בקיומן של אלוהויות. הוא אמר שהוא חשב שפאלון גונג הוא רק תמיכה רוחנית ומישהו עלול להפוך לאובססיבי אם הוא יאמין בכך יותר מדי.

אמרתי לו שרוב האנשים על כדור הארץ מאמינים בכל מיני אמונות. מדענים בולטים רבים מאמינים בקיומן של אלוהויות והם נוצְרים. שאלתי אותו אם הוא עדיין יחשוב שהם טיפשים.

הוא חשב שמתרגלי פאלון גונג מעורבים בפוליטיקה ושהם מנוצלים על ידי כוחות אנטי סין בחו"ל. אמרתי לו שלבני משפחה רבים של בכירים רמי דרג במק"ס יש דרכונים לארצות אחרות. הם באמת זרים. האם הם יכולים לייצג את האינטרסים של העם הסיני? במידת מה הם למעשה הכוחות האנטי-סינים.

שוחחנו במשך יותר משעה. היה עליו להודות בעובדות רבות. בסופו של דבר הוא אמר שתחת השלטון הקומוניסטי של המק"ס אנשים צריכים או להגר למדינות אחרות או לציית למק"ס. הוא גם הביע את חוסר שביעות הרצון שלו מהמק"ס בהיבטים רבים, אבל היה עליו ללכת אחריה מפני שהוא היה צריך להתפרנס ולגדל את משפחתו.

הוא היה אתיאיסט ולא האמין בגמול קארמתי. הפסקתי לדבר על הנושא הזה מפני שלא היו לי עוד מחשבות נכונות מספיקות וחמלה מספיקה. לא הצלתי את הישות הזאת. התחרטתי על כך.

אחרי הפגישה מתרגלים שיתפו בנושא והסכימו שאם השין-שינג של המתרגל הקשור לכך היה עומד בסטנדרט, הוא היה צריך להבהיר את האמת ישירות לשוטרים ומתרגלים ככלל היו צריכים לשתף פעולה ולשלוח מחשבות נכונות כדי לפורר את הרדיפה. במקרה הזה, המתרגלים ככלל שלחו מחשבות נכונות במשך כל ההליך, ומפקד מחלקת ביטחון הפנים לא היה מסוגל להתנהג בצורה מרושעת.

כמו כן הבנו שאסור שיהיו לנו יותר מדי החזקות לתוצאות. אנחנו פשוט הבהרנו את האמת עם חמלה וניקינו את הגורמים המרושעים מאחורי השוטרים. באשר לאם הישות יכולה להינצל, זה כבר תלוי בה. המתרגל הצעיר השתנה רבות אחרי המקרה הזה. הוא נעשה בטוח יותר בעצמו בטיפוח ומצב הטיפוח שלו השתפר מאוד.

"הביטוי בשטח נובע מהמחשבה"

אחרי המקרים האלה שסיפרתי עליהם, עברתי שני מבחנים גדולים ושחררתי החזקות של פחד ואינטרס אישי שהיו קיימות אצלי זמן ארוך. כמו כן הייתה לי הבנה עמוקה יותר לגבי עקרון הפא של "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה".

ההבנה ההדרגתית של עיקרון הפא הזה היה למעשה הליך של שחרור של המנטליות האנושית והסתכלות על דברים באמצעות מחשבות נכונות. המחשבה שלי הייתה זזה עם כל מה שקורה סביבי. לדוגמה, כשהרדיפה הייתה חמורה היה לי פחד חזק. כשהסביבה נעשתה נינוחה, הפחד שלי פחת. זו הייתה למעשה מנטליות אנושית.

האמנתי רק במה שאני רואה ושכחתי שאני מטפח. יש לנו את המאסטר ואת הפא. המאסטר שולט על כל דבר בתקופת תיקון הפא. כל עוד אני זוכר שהמאסטר והפא איתי כל הזמן, למאסטר יש את המילה האחרונה בכל דבר, לא משנה איך הסביבה משתנה. אם לבי אינו זז, מי עוד יכול להזיז אותי?

המאסטר אמר:

"אתם כבר יודעים את העיקרון של "יצירה הדדית וניגוד הדדי". אם אין פחד, אז האלמנט שגורם לך לפחד כבר לא יתקיים." ("יסודות להתקדמות במרץ II", "לסלק את ההחזקה האחרונה")

כמו כן הוא אמר (תרגום זמני, לא רשמי):

"אם יהיה לך פחד, הוא יקח עליך שליטה. אם המחשבות נכונות, הרוע יתמוטט." [מתוך השיר What's to Fear (ממה יש לפחד?), "הונג יין II" – ספר הפואמות של מאסטר לי הונג-ג'י]

העקרונות האלה של הפא מסבירים לנו את "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה" מזוויות שונות. איננו יכולים להבין את ההיגיון של הטיפוח, אם אנו רואים דברים מנקודת מבט של אנשים רגילים. אם נראה כך, נסתכל בכל דבר שקורה כתוצאה של מקריות ונסתכל על התופעה המזויפת שאנו רואים כאמת, ולכן היא תזיז לנו את הלב. אם נסתכל עליה מנקודת מבט של מטפח, זה יהיה סיפור שונה. מצב המחשבות שלנו קובע את התופעה. אם אנו משנים את מצב המחשבה שלנו, התופעה תהיה שונה.

בעבר, אנשים עם רקע שונה, מקצועות שונים או גישות שונות היו משפיעים עליי רבות כשהייתי מבהיר להם את האמת. שוחחתי רק עם אלה שחשבתי שהם טובי לב. כך פחדתי לשוחח עם אנשים רבים ולפעמים שוחחתי עם אנשים עם פחד במחשבה שלי. התוצאות לא היו טובות.

אחרי שהבנתי את העיקרון של "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה", התחלתי להעצים בכוונה את המחשבה שלי על הצלת ישויות חיות. הזכרתי לעצמי תמיד שכל אדם בעולם הוא ישות יקרה שבאה לכאן לשם הצלה. אז אם הם מתנהגים רע בשעה שאני מבהיר להם את האמת, אני מסלק את הפקטורים המרושעים מאחוריהם במחשבות נכונות, משום שעליי להציל, בלב מלא חמלה, את הישויות האמיתיות עצמן. הצדדים היודעים שלהם יעשו את הבחירה הנכונה.

כשהמחשבות הנכונות שלי הנחו אותי בהבהרת אמת לאנשים, היו לי פחות הפרעות והרבה יותר חכמה.

הצלחתי אז לראות בבירור יותר את נתיב הטיפוח שלנו בתקופת תיקון הפא עם יותר חכמה והאמונה שלי בדאפא התעצמה עוד יותר. ראיתי מתרגלים רבים עם מצוקות שונות שאינם מסוגלים להתגבר עליהן. היו שפשוט נשאו אותן חסרי אונים. היו שוויתרו על המבחנים. היו כאלה שהסתכלו החוצה לחפש סיבות. היו כאלה שאף הוארו לאורך נתיבים רעים. למרות שלכל מתרגל יש נתיב טיפוח שונה עם מבחנים שונים ונסיבות שונות, הסיבות השורשיות דומות. האמונה שלהם בדאפא אינה עומדת בסטנדרט ועיניהם מסונוורות מהביטויים בשטח.

כל דבר ביקום נוצר על ידי הדאפא. אם מתרגלים נטמעים באמת בתוך הפא, איזה מבחן הם לא יוכלו לעבור? אם הם אינם מסוגלים לתקן את עצמם בתוך הפא כשהם נתקלים במצוקות, אם יש להם ספקות במחשבה, או הם הופכים שליליים ומרגישים חסרי אונים, הגורמים האלה עלולים בסופו של דבר להפוך לסיבות שהם יעזבו את הטיפוח. זוהי הבנה נוספת שהגעתי אליה עם עקרון הפא של "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה".

בנוסף, הקדשתי תשומת לב רבה יותר למחשבות שלי ולפעולות שלי. ניסיתי לשמור על מחשבות נכונות בכל רגע. כשהיו לי מחשבות רעות, לא שקעתי בהן, אלא ניסיתי לדכא אותן ולסלק אותן.

המאסטר אמר:

"וכל הרעיונות האנושיים ומגוון המקורות שמהם הרעיונות באים, הקשורים לחשיבה האנושית הזאת, ישמשו להפריע לאדם הזה. איזו צורת חיים שהחשיבה שלך מתאימה לה, היא זו שמיד תשפיע עליך." ("תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא")

נעשיתי מודע יותר לכך שאני צריך לטפח באמת את עצמי. טיפוח הוא טיפוח הלב והמחשבה. אם המחשבה שלי בתוך הפא, יהיו לי חכמה ומחשבות נכונות בשפע לראות בבירור כיצד עליי ללכת על נתיב הטיפוח שלי. אם המחשבה שלי נכונה, לא ייווצרו ביטויים מזויפים בשטח. כשהמחשבה הטהורה הישרה שלי בתוך הפא, זוהי החכמה האמיתית שלי שתאפשר לי לראות בבירור כיצד עליי ללכת על נתיב הטיפוח שלי.

התנסיתי בהגנה רבת החמלה של המאסטר פעמים רבות. המאסטר מזהיר אותנו גם במאמר החדש " על הגלים שעורר המאמר על הפו-יואן-שן* ":

"בתוך העולם הכאוטי ובתוך העקרונות המבולגנים, תלמידי דאפא מצילים בחמלה ישויות חיות, וזה בוודאי כולל את החיים שנמצאים בתוך הטווח של עצמכם. הצלת ישויות חיות בוודאי תיתן לישויות הזדמנויות, וחלקן מקבלות הזדמנויות שזמנן הוארך. במשך התהליך יש כאלה שבאמת הפכו לטובים; יש גם כאלה שהם בסופו של דבר לא טובים. אלה שהם לא טובים ינופו החוצה – זה משהו שבמהלך הטיפוח שלכם למעשה עשיתם כל הזמן, והמאסטר גם כן עושה את זה עבורכם".

בקריאת קטע הפא הזה התנסיתי שוב בחמלה האדירה של המאסטר כלפי ישויות חיות. באותו הזמן, הרגשתי מוערך מאוד ונרגש. המאסטר דרש שלתלמידיו תהיה אותה החמלה ואותו הלב הרחב כשהם עוזרים לו לתקן את הפא ולהציל ישויות חיות. במבט אחורה על נתיב הטיפוח שהלכתי בו עד כה, אי אפשר לתאר באף שפה את הכרת התודה שלי כלפי המאסטר. אני אטפח במרץ יותר כדי להיות ראוי לחמלה של המאסטר כלפיי.