(Minghui.org)

כשקונפקציוס סייר באזורים נרחבים בסין, אזל לו מלאי האוכל בהיותו באזורי צ'ן וצ'אי. חרף הקשיים הוא עדיין שר, ניגן והלחין שירים.

תלמידו, דזי לו אמר: "אתה עדיין שר אפילו בנסיבות כאלה. האם זה נובע מכך שאתה נדרש להיות מנומס ורוחש כבוד?" קונפוציוס לא ענה לו עד שסיים את השיר, אז אמר: "בנסיבות כאלה אדם אציל מנגן כדי לסלק את גאוותו, ואילו אדם מרושע מנגן כדי לסלק את פחדיו. האם אתה תלמיד שלי מבלי שבאמת תכיר אותי?" קונפוציוס נתן לו מגן וביקש ממנו לרקוד עם המגן כתומך. דזי לו רקד שלוש פעמים ונרגע.

דזי גונג, תלמיד אחר של קונפוציוס, אמר פעם לקונפוציוס: "דרך הטיפוח שלך משיגה רמה גבוהה מאוד. זו הסיבה לכך שלא קל לאנשים רגילים לקבל אותה. האם תוכל להוריד מעט את אמות המידה שלך?" קונפוציוס ענה לו: "דזי גונג, חקלאי טוב הוא טוב בשתילה, אבל זה לא מבטיח שיהיה לו קציר טוב. בעל מלאכה טוב יכול לעשות עבודה מצוינת, אבל לא כולם יהיו מרוצים מעבודתו.

אדם אציל מקדם יושר ומקווה שכל האנשים ילכו בעקבות הנתיב הנכון ובעקבות עקרונות השמים. אז איך הוא יכול להוריד את אמות המידה כדי לרצות את אנשי העולם? אם תוותרו על הנתיב הנכון שלכם ובמקום זאת תהיו מודאגים רק מאיך תתקבלו על ידי כולם, זה בגלל שמטרתכם אינה גבוהה ואינה מתבוננת למרחק".

יאן הוי אמר: "דרך הטיפוח שלך משיגה רמה גבוהה מאוד. זו הסיבה לכך שלא קל לאנשים רגילים לקבל אותה. למרות זאת, אתה עדיין מנסה כמיטב יכולתך לקדם את הנתיב הנכון ביותר ולהציל אנשים בעזרת חמלה ומוסריות. אתה אמנם נתקל בקשיים, ויש אנשים אשינם מסוגלים לקבל אותך בגלל קנאה, אבל זה לא משפיע על דרכך. בדיוק בגלל זה הנתיב הנכון הוא יקר. רק אדם אציל יכול להישאר רגוע בכל הנסיבות. אם איננו מטפחים לאורך נתיב נכון זאת תהיה הבושה שלנו. אבל אם אנחנו מקדמים נתיב נכון ואנשים אינם מקבלים אותו – זאת הבושה שלהם". קונפוציוס היה מרוצה מאוד ואמר לו: "זה נהדר שיש לך תובנה כזאת".

באותו רגע הביא משב הרוח ריח של פרחים. קונפוציוס הלך בעקבות הריח ומצא שדה סחלבים כחולים בעמק עמוק. הם היו יפהפיים ואלגנטיים והם גדלו מבלי שמישהו ידע על קיומם, אבל הריח שלהם היה שופע. קונפוציוס אמר לתלמידיו: "הסחלבים הכחולים גדלים בעמק העמוק. הם לא מפסיקים להפיץ את ריחם רק בגלל שאף אחד לא מבחין בהם. הם לא משנים את טבעם בשום נסיבות. הם ישרים, חזקים וטהורים. ממש אציליים". בעקבות זאת הוא כתב את המאמר "להלל את הסחלבים" והלחין לו מוסיקה. כל תלמידיו התעודדו וקיבלו מכך השראה. קונפוציוס המשיך ואמר: "העיקרון של לקבל מצוקה בברכה דומה לתהליך המעבר מהחורף הקר לאביב החם, רק אדם עם מוסריות יכול להבין זאת. אחרים אינם יכולים לתפוש זאת". דזי גונג שאל: "מדוע יש אנשים שאינם יכולים להבין זאת?" קונפוציוס ענה: "אנשים שאינם מציבים מטרות הם קצרי ראייה". הם לא מאמינים בדברים שהם לא יכולים לראות במו עיניהם. אבל אלה שיש להם מוסריות ומטרות אצילות לא יתרגשו מהסביבה כיוון שיש להם עקרונות בלבבותיהם. לפיכך, הם רואים למרחק והם חכמים. לרוב הם משתמשים במצוקה לתועלתם". תלמידיו התעודדו וביום המחרת הבעיה נפתרה.

לאורך כל חייו קונפוציוס נהג בעקביות על פי עקרונותיו. הוא קידם את האמרות הבאות: "לך בעקבות העקרונות השמימיים והנתיבים הנכונים ושלוט בחמלה"; "השתדל ללכת על פי רצון האלוהים". לאדם אציל יש נחישות ואמונות יציבות במה שהוא עושה. לאנשים אציליים יש מטרות אציליות והם מעזים להגן על האמת, נושאים באחריות חברתית והם בעלי שליחות. הם יעוררו אנשים רבים באמצעות חמלתם.