(Minghui.org)


לפני שנים רבות הלכנו בעקבות המאסטר לרדת לעולם הזה. ויתרנו על תהילה וכבוד, היינו עמוסים בתקוות של ישויות חיות. שכבה אחר שכבה של הקוסמוס, מוכנים להקריב הכול. חזק בתוך לבנו היה הנדר הקדוש: לעזור למאסטר בתיקון הפא.

נטמענו בפא ונעשינו תלמידי דאפא. אימתנו את הפא, פועלים להשלים את נדרינו. בתוך הרדיפה הקשה, הטבע האמיתי מתגלה. כשהוא עולה מתוך האש, עוף חול עוד יותר חזק נולד מחדש.

אוחזים באמונתנו, מאבדים את משרותינו, מדליות נלקחות מאיתנו, ובמקומן – אזיקים ושלשלאות. אפילו אם הראש יותז, הלב עדיין נשאר בדאפא. הדאפא מוטמע בכל תא ותא, אמת-חמלה-סובלנות יישארו לנצח.

מוותרים על תהילה וצ'ינג, למתרגלים יש רק חמלה ומחשבות נכונות. לא מרכזי מעצר ולא שטיפות מוח יכולים לעצור את שינון הרצאות הפא. פצועים פיזית, משפחתנו מנותצת, אך שום מצוקה לא תשבור את נדרינו. שוללים לגמרי את הכוחות הישנים, תלמידי דאפא באים עם צלילות וחוכמה.

החול נשטף, זהב טהור נותר. מסלקים החזקות, תלמידי דאפא אמיתיים מחושלים. חגיגות ברחבי הקוסמוס, ישויות חיות נכנסות לעידן חדש. הכרת התודה היא מעבר למילים, אנחנו הולכים בעקבות המאסטר כמגִיני העתיד.

שנה טובה ומאושרת, מאסטר!