(Minghui.org)

כאשר מתרגלים בעיר אחרת נעצרו על ידי המשטרה, הקמנו צוות לחילוצם, והיינו זקוקים לנהגים שיסיעו את המתרגלים לעיר הזאת באופן קבוע. המתאם שאל אותי: "המשפחה שלך במצב כלכלי טוב ותוכלו לקנות מכונית. האם תוכלי ללמוד נהיגה? זה יעזור לנו להציל עוד אנשים".

דבריו נגעו ללבי והבנתי שיהיה לי הרבה יותר נוח כשתהיה לי מכונית. הייתי בת 59. לא זכיתי ללמוד הרבה דברים בחיי ולא ניסיתי לנהוג במכונית קודם. האם אוכל ללמוד? האם אוכל לעבור את מבחן הנהיגה המעשי?

כמתרגלת ידעתי שהמאסטר, מייסד הפאלון דאפא, ידריך אותי. כל הדאגות שלי נבעו מהחזקות אנושיות, ותיקון הפא דורש שיתוף פעולה של מתרגלים, החלטתי לנסות.

בתהליך לימוד הנהיגה היו לי הרבה מכשולים. אחרי שעברתי את המבחן בכתב ולפני המבחן המעשי, היה עליי להציג תעודת זהות. היות שאני מתרגלת פאלון דאפא, תחנת המשטרה המקומית סירבה להנפיק לי תעודת זהות, וזאת לא הייתה הפעם הראשונה שפניתי וקיבלתי סירוב.

החלטתי להגביר את המחשבות הנכונות ולבקש את עזרת המאסטר. גם המשפחה שלי שלחה מחשבות נכונות בשבילי. במקום להגיע שוב לתחנת המשטרה, הלכתי ישירות למחלקה המנפיקה תעודות זהות. בקשתי אושרה, ולבסוף קיבלתי רישיון נהיגה.

למצוא את ההחזקות שלי

קניתי מכונית והתחלתי לעזור בהסעת מתרגלים למקומות השונים של פעילות החילוץ וממנה, אך ההחזקות שלי צפו ועלו.

במקרה אחד הסעתי בני משפחה של מתרגל, את עורך הדין שלו ומתרגלים נוספים לתחנה המשטרה ולנציגי הרשויות כדי לספר לפקידים שם על הפאלון דאפא ועל הרדיפה ולדרוש את שחרורו של המתרגל שנעצר.

בדרך שמנו לב שעוקבים אחרינו, וההחזקה שלי לפחד התחילה לצוף. פחדתי שייקחו לי את הרישיון ושימצאו את כתובתי. אך כשראיתי שהאחרים במכונית עשו כמיטב יכולתם לשחרר את המתרגל העצור, הבנתי שעליי לעזוב את הפחדים שלי ולהתמקד במאמצי השחרור.

עורך הדין ובני משפחתו של המתרגל התרגשו מהפעולות הלא אנוכיות של המתרגלים.

ההחזקה החבויה שלי המשיכה לצוף לצוף. רוב המתרגלים המקומיים הלכו לבתי עסק מקומיים וסיפרו להם שהמתרגלים נרדפים. לי הייתה מכונית ויכולתי לנהוג, אז התנדבתי לנסוע למקום הרחוק ביותר שרצינו להגיע אליו. הזמנתי מספר מתרגלים לבוא אתי ונסענו לפרברים.

בהתחלה שמחתי מאוד לעשות את זה. אבל במשך הזמן הלב שלי יצא מאיזון. היו לי הוצאות גבוהות על דלק ועל התחזוקה של המכונית ואף אחד לא הציע לעזור עם ההוצאות.

אחרי שלמדתי את הפא בבית, הבנתי שיש לי החזקה לכסף ולהשגת שבחים.

התחלתי לשאול את עצמי האם עליי לדאוג לדברים כאלה כל כך בשעה שמטרתנו היא להציל חיים? האם אין זאת הזדמנות עבורי לסלק את ההחזקות שלי ולשפר את עצמי?

החלטתי להניח את ההחזקות האלו.

הצלת אנשים במקומות מרוחקים

מתרגלת ביקשה ממני להסיע אותה להלוויית הדוד שלה. הדוד שלה גר בכפר מרוחק בהרים והיא אמרה לי שהכפריים שם אינם יודעים את האמת על הפאלון דאפא. זה היה רחוק מאוד ולא רציתי לנסוע. אבל, אני מתרגלת, והמכונית שלי אמורה לשמש לתיקון הפא.

המאסטר אמר:

"אחריותם של תלמידי הדאפא היא להציל ישויות חיות," ("תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא", 2011)

אמרתי לה שאסע.

רק שני כפריים הראו יחס חיובי לדאפא. רוב האנשים לא רצו לשמוע כאשר דיברנו על הדאפא וחלק אפילו ניסו להתרחק מאתנו. מוחם היה שטוף בתעמולה מטעם המפלגה הקומוניסטית הסינית שהופיעה בכל כלי התקשורת, תעמולה המכפישה את הפאלון דאפא.

התחלנו להציע לאיכרים הסעות למקומות קרובים. הם התרשמו מנדיבותנו והיו כאלו שעוד יותר התפעלו מהעובדה שלמדתי נהיגה בגילי. כתוצאה ממאמצינו, יותר מ-20 אנשים החליטו לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית.

היה מזכיר מפלגה במפעל שבהתחלה ניסה להתחמק מאתנו, אבל מאוחר יותר נסע איתנו. במשך הנסיעה, דיברנו אתו על הדאפא בפרוטרוט ובהתלהבות. אחרי שהקשיב לנו הוא הסכים בשמחה לפרוש מהמפלגה, וכל פעם שנפגשנו אחרי זה הוא בירך אותנו בחום.