מפגש עם שוטר חשאי

(Minghui.org)

התחלתי לתרגל פאלון דאפא (הידוע גם בשם פאלון גונג) ב-1997. בסתיו של 2008 עבדתי בחברת מכונות פרטית. הסתדרתי היטב עם אחרים ותמיד סיימתי את המטלות בצורה טובה מבלי לבזבז חומרי גלם של החברה.

החברה שכרה כמה עובדים חדשים שחלקם היו רתכים ואחרים עובדי מכונות הקצעה ושיוף. כולנו עבדנו באותה סדנת עבודה. אחד השכירים החדשים היה אדם צעיר בשנות ה-30. ניסיתי לעזור לו ככל יכולתי מפני שהוא היה חדש בחברה ולא הכיר את הסדנה.

יום אחד הוא ניסה לרתך משהו, אבל לא הצליח להפעיל את הרתכת. בדקתי את הציוד שלו ונוכחתי לדעת שכבל הרצפה שלו לא היה מחובר. תיקנתי את הכלי ומצאתי לו מסכת ריתוך להגן על העיניים. אפילו עזרתי לו לרתך כמה חלקים. לאחר מכן נראה שזה נגע בו מאוד משום שאחרים לא טרחו לעזור לו.

כשפטפטנו הוא שאל כמה זמן אני עובד שם. אמרתי לו שאני עובד כבר כמה חודשים ושאני מכונאי. מאחר שלא הייתה עבודה למכונת חיתוך ושיוף באותו זמן, נרתמתי לעזור לאחרים פה ושם. הוא סיפר לי שהיה בזמנו שוטר צבאי. אחרי ששוחרר מהצבא הוא עבד במחלקת המשטרה. אחר כך הוא סיפר שהוא הבחין בי מיד כשהצטרף לחברה. הוא רצה להכיר אותי ולהשתמש בי כדי להגיע למתרגלי פאלון גונג נוספים.

פתאום הבנתי שהוא שוטר חשאי שנשלח לפקוח עליי עין. הוא סיפר לי שהוא הביא למעצרו של מתרגל שעבד בחברה אחרת. אמרתי לו: "מאשימים את הפאלון גונג שלא בצדק. אנחנו המתרגלים איננו מתערבים בפוליטיקה. אין לנו כל ארגון. כל מה שאנחנו רוצים זה לחשוף את השקרים של המפלגה ולטהר את שם הפאלון גונג ואת שמו של המורה שלנו. איננו מעוניינים בכוח ובשלטון".

אחרי ששמע את ההסבר שלי ואת העובדות לגבי הפאלון דאפא, הוא נעשה שקט למשך זמן מה ואז הוא סיפר לי שהוא עבד כסוכן חשאי בכמה חברות מקומיות. עבודתו הייתה לפקח על מגמות חברתיות, במיקוד על מתרגלי פאלון גונג ואנשים דתיים. הוא התלונן שהוא הרגיש שאינו יכול להשתלב בשום מקום, לא משנה לאן הוא מגיע. אמרתי לו: "המוטיבציה שלך אינה טובה. אנשים עובדים רוצים רק לעשות עבודה טובה ולהתפרנס. אבל אתה פוקח עליהם עין בסתר, כך שקשה לך למצוא מכנה משותף עם אנשים".

הוא חייך ואמר שאינו רוצה לעשות את סוג העבודה הזה עוד. הצעתי לו שלא להמשיך. הוא סיפר לי שהוא לא יכול היה לסבול לראות איך שוטרים אחרים מענים מתרגלי פאלון גונג ואמר: "אינני רוצה לראות אותך במרכז המעצרים". הוא הצביע על האופנוע האדום שלו ואמר: "אם תראה מישהו רוכב על אופנוע כזה, וודא להתרחק ממנו". הבנתי למה הוא התכוון. האופנועים האדומים ניתנו לשוטרי חרש. הוא לא רצה שאיעצר.

זמן קצר לאחר המפגש הזה עמו, עזבתי את החברה. יום אחד עברתי על פני מחלקת המשטרה וראיתי את האדם הצעיר הזה. אני מקווה שהוא יכול להתעורר לאמת ולבחור עתיד בהיר לעצמו.