לתקן כל מחשבה וכל מושג שלנו

(Minghui.org)

המאסטר לימד:

"לכן זה קשה עוד יותר להצליח ללכת את הדרך באופן נכון בשעה שנמצאים בתוך המצוקות שנכפות על ידי הכוחות הישנים. וזה אפילו עוד יותר כך לגבי תלמידי הדאפא בסין. עבורם, בתוך הרדיפה הקשה עד מאוד, כל מחשבה ורעיון הם קריטיים. אם פעלת היטב או לא, אם היית מושפע מהרדיפה או לא, אם טיפלת בדברים באופן נכון או לא, ועד לאיזו דרגה נרדפת – יש לזה קשר ישיר לדרך שאתה עצמך הולך ולאופן שבו חשבת על עניינים." ("מהו תלמיד דאפא")

נהגתי להאמין שהבנתי למה המאסטר התכוון בפסקה שלמעלה עד שנשפטתי למאסר. במצב ההוא, ההרגשה שנוצרה מכל מחשבה ומכל מושג שלי העצימה את ההבנה שלי לגבי המשמעות והמשקל של מה שהמאסטר דיבר עליו.

כל מחשבה שלי חייבת להיות טהורה. הטוהר הזה הוא סטנדרט הנדרש מכל מתרגל פאלון דאפא (פאלון גונג). הוא יפחית את חומרת המבחנים והמצוקות שלנו, ויעזור להשמיד ביסודיות את האלמנטים של הכוחות הישנים.

המאמר משקף את ההבנה האישית שלי ברמה הנוכחית שלי. אם יש משהו שאינו הולם, אנא הצביעו לי על כך.

לשמור על יציבות ושלווה כשנתקלים ברדיפה

בוקר אחד כשעמדתי לצאת לעבודה, כמה אנשים התפרצו לביתי ומישהו אזק את ידיי מאחורי גבי במהירות.

הזכרתי לעצמי להישאר רגוע. אני תלמיד דאפא ועליי לשמור על מצב מחשבה שליו. המאסטר והדאפא לצידי. אף אחד לא יכול לגעת בי! גם שלחתי מחשבות נכונות חזקות לסלק את הכוחות הישנים בממדים אחרים.

ניסיתי לחשוב בלב בהיר אילו החזקות היו לי שהביאו את הפורענות הזאת עליי.

נזכרתי שהכול הוא אשליה שיצרו הכוחות הישנים. אני חייב להתכחש לה. לא משנה היכן טעיתי. לא משנה מהן הפרצות שלי. מה שחשוב עכשיו זה לשלוח מחשבות נכונות ולספר לאנשים שכרגע פרצו בכוח לביתי על הפאלון דאפא ועל הרדיפה.

שאלתי את עצמי: "אתה מפחד או שאתה מוכן לדבר איתם?"

הסתכלתי על האנשים שהתפרצו לביתי. רובם היו שוטרים צעירים. חייכתי חיוך רחב לכל אחד מהם וביקשתי מהם להראות לי את התעודות שלהם, ובאותו זמן אמרתי, "חברים צעירים, אתם יודעים שאינני איש רע. למה שלא נשב כולנו ונשוחח".

אחד מהם הביא לי כסא לשבת עליו. בשעה כשכמה מהם היו עסוקים בחיפוש בדירתי, האחרים הקשיבו למה שהיה לי לומר.

סיפרתי להם על הטוּב של הפאלון דאפא, על התועלת הבריאותית והמנטלית שקבלתי מהתרגול בשיטה, ושקרוביי, חבריי ועמיתים לעבודה היו עדים לנסים שקרו לי. בשעה שדיברתי שלחתי מחשבות נכונות.

המשכתי וסיפרתי להם איך ג'יאנג דזה מין (המנהיג הסיני לשעבר) פתח בהשמצה ובקמפיין הרדיפה נגד הפאלון גונג, ואיך השיטה מתפשטת מחוץ לסין ואנשים בכל רחבי הגלובוס מקבלים אותה בזרועות פתוחות. כמה מהם שאלו שאלות ועשיתי את מיטבי לענות עליהן.

כשהם לקחו אותי למטה, אחד מהשוטרים הניח ג'קט על כתפיי ולחש באזני, "אני שם את זה עליך כדי שאנשים לא יראו שיש אזיקים על ידיך".

להישאר צלול בזמן החקירה

בתחנת המשטרה העבירו אותי סדרת חקירות. קבוצת שוטרים צרחה וצעקה עליי, ואז קבוצה אחרת החליפה אותה והעמידה פנים ידידותיות, בהשתמשה במתק שפתיים כדי לנסות להוציא ממני מידע.

קבוצה אחרת ניסתה להערים עליי בהבטחה שאם אשתף פעולה אשוחרר מיד ואוכל לחזור הביתה לדאוג למשפחתי.

סירבתי להיכנע לכל הפעולות הערמומיות שלהם, והייתי נחוש לא לשתף פעולה ולא לבגוד בעמיתיי המתרגלים.

לאחר 30 שעות של חקירה, כל מה שהיה בידם היה ערימת רשימות של התחקור שלא חתמתי עליהן, ורשימה מפורטת של מאמרים שנלקחו מביתי.

במשך כל הזמן הזה שהייתי בתחנת משטרה, בכל פעם שפגשתי בפנים לא מוכרות, אמרתי לעצמי שזהו עוד אדם שצריך להינצל.

המשכתי לשלוח מחשבות נכונות לחסל את כל הגורמים של הכוחות הישנים, ולנקות את הסביבה בתחנת המשטרה.

כשהבינו שם שהם אינם יכולים לשבור את רוחי, הם העבירו אותי למרכז המעצר המקומי. האמנתי בכל ליבי שהמאסטר וכל האלוהויות הנכונות יהיו שם לשמור עליי.

במרכז המעצר עברתי בדיקה רפואית מדוקדקת. המאסטר סידר שהרופאים ימצאו שיש לי לחץ דם גבוה במיוחד. הרופאים הציעו לשוטרים שהביאו אותי לשם ליידע מיד את הממונים עליהם, משום שמרכז המעצר לא יתלהב להחזיק מישהו במצבי.

הם התקשרו לממונים עליהם בתחנת המשטרה. השיחה לקחה 15 דקות. התוצאה הייתה החלטה לכפות על מרכז המעצר להחזיק בי. בטחתי במאסטר ובסידורים שלו ולא הושפעתי מכך. אולי יש שם ישויות חיות שעליי להציל.

שומר בא לראיין אותי ולקח אותי למשרד. חשבתי, "הנה האיש הראשון שעליי להבהיר לו את האמת ואני חייב להשתמש היטב בהזדמנות הזו".

מיד שלחתי מחשבות נכונות לנקות את הגורמים של הכוחות הישנים ששולטים בו. אחר כך אמרתי לו שאני רוצה לשוחח איתו. לאחר שהוא שאל כמה שאלות אישיות ותיעד את התשובות, הוא התרווח בכיסאו וחיכה שאדבר.

בהתחלה סיפרתי לו על הטוב של הפאלון דאפא, והתועלת שלו למתרגלים ולחברה באופן כללי. סיפרתי לו על הניסיונות שלג'יאנג דזה מין להשמיד את השיטה.

אמרתי, "כמתרגל פאלון גונג, אני שואף ללכת אחר העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" כדי להיות אדם טוב יותר. זה לא נכון להתייחס אליי כאל פושע. מתרגלי פאלון גונג שואפים להיות אנשים טובים יותר. באופן זה תעלה גם אמת המידה המוסרית הכללית בחברה. לכלוא אותם זה לגרום למדינה ולאזרחיה נזק גדול מאוד".

השומר הקשיב בנימוס, כשהוא זורק מדי פעם שאלות לכאן ולכאן. עשיתי את מיטבי לענות לו בדרך שהוא יוכל להבין. קיוויתי באמת שהוא יבחר לעצמו עתיד בהיר.

הזמן עבר מהר מאוד. שוחחנו כחצי שעה כשמישהו הופיע בפתח הדלת לבדוק מה לוקח זמן רב כל כך.

לפני שנלקחתי משם, הזכרתי לו, "בבקשה תנסה להתייחס למתרגלים בטוב לב והגינות כי כולנו אזרחים שומרי חוק שנעשה להם עוול, ונעצרנו ונכלאנו באופן בלתי הוגן. חפש אותי כאשר אינך עסוק מדי, ונוכל להמשיך לשוחח".

הוא הניד בראשו.

להשתפר בטיפוח בזמן המאסר

כעבור שעות ספורות בלבד בתא המאסר, התגובה הכי ברורה אצלי הייתה הרגשה שיש אצלי הרבה דברים עמוקים שעליי לכוונן בתוך עצמי.

זו לא הייתה סביבה בה יכולתי ללמוד את הפא, לתרגל את התרגילים ולהחזיק את כף היד לפני החזה כדי לשלוח מחשבות נכונות.

הבנתי כמה לא הוקרתי באמת סביבה כזו כשהייתה לי הזדמנות. הבטחתי לעצמי שברגע שאשתחרר, אתקן זאת ברצינות.

התחלתי לשלול בחומרה וביסודיות את הכוחות הישנים ולחסל אותם בממדים אחרים וציינתי לעצמי להבהיר את האמת בכל הזדמנות שתצוץ, לעשות את המיטב לשנן בכל הזדמנות כל פסקה מהפא שאוכל לזכור, ולחפש דרכים ואמצעים ליצור סביבה שבה אוכל לתרגל ולשלוח מחשבות נכונות.

מצב המחשבה שלי צריך להיות שליו ושקט, וזה בעדיפות ראשונה אם רצוני לעזור לאנשים ללמוד את האמת על הפאלון דאפא ולפרוש מהמפלגה הקומוניסטית. אך המכשול הגדול ביותר וההפרעה הגדולה ביותר היו הדברים הרבים שהיה עליי לשנות בעצמי כדי לוותר על ההחזקות שלי.

החיים שחייתי במאסר, האוכל שאכלתי, והדברים שהייתה לי גישה אליהם היו מוגבלים כל כך. לא היה אפילו מתרגל פאלון גונג אחר בסביבה. בכל יום הופגזתי במראות שהייתי עד להם: מכירת סמים, צריכת סמים, קרבות, קללות, גניבות וכד'.

כל ישותי הושפעה ונסערה מאוד מזה. כך נעשיתי מודע לגמרי להחזקות החזקות שלי לקלות ולנוחות, ולדרך שבה הסתכלתי מלמעלה על האנשים חסרי מזל האלה כעל חלאה מתועבת ושפלה, כמו גם דחף בלתי מרוסן להשתחרר משם ולחזור לחיים שהכרתי.

כל אלו היו התגלמויות שונות של צ'ינג שצריך היה להיפטר מהם. לקח לי יותר משבועיים לעשות לאט לאט את ההסתגלויות ההכרחיות, פיזית ומנטלית. בתהליך הזה חוויתי את הפלא המדהים של טיפוח-תרגול אמיתי.

למשל באכילה. בתחילה, מבט חטוף לעבר לחמניות קמח התירס הגרגרי היה הופך את קיבתי. לא יכולתי לשאת את מראן, ועוד פחות מזה לבלוע אותן, בסופו של דבר דחיתי אותן לגמרי. אבל כשהגישו לנו לחמניות מאודות העשויות מקמח חיטה, הייתי לוקח לעצמי יותר מאחת.

הבררנות שלי גרמה לי בתחילה לחשוב את עצמי כפיקח למדי. אך אחר כך הבנתי שכל העיניים בשלושת העולמות הביטו בי במורת רוח ובביקורתיות. איזה מושג אנושי ותשוקה היו לי!

אז הכרחתי את עצמי לא לעשות שום הבחנה ולאכול מה שיוגש. להפתעתי, אחרי יומיים בלבד, אפילו לא יכולתי לחוש את השוני בין שני סוגי הלחמניות!

ואז היה העניין של מקום השינה שהוקצב לי. נתנו לי מקום ישר מתחת למאוורר התקרה. פחדתי כל הזמן שבריאותי תפגע מהאוויר הקר הנושב עליי כל הלילה ומשינה על רצפה טחובה, כשאני מכוסה בשני סדינים דקים.

מאוחר יותר הבנתי שאלו מושגים אנושיים. אני צועד על נתיב שמימי, מה יכול לפגוע בי? הם יכולים לגרום לי אי נוחות, אבל זה הכול.

כשסידרתי את מחשבתי, חבר לתא הציע לי מעיל כותנה שהיה גדול מספיק כדי לשמש כמזרון וגם כשמיכה.

האסיר שהיה אחראי על תא המאסר שלנו היה פלייבוי עשיר מדור שני של אליטה פוליטית. הוא פחד שאספר לאנשים על הפאלון דאפא ואגרום לו לצרות, אז הוא התנה שלא אוכל לדבר עם אף אחד על הדאפא או על נושאים אחרים הקשורים לכך.

שלחתי מחשבות נכונות וחיפשתי אחר הזדמנויות לשוחח איתו באופן אישי.

במאמץ רב, הסביבה שלי החלה להשתפר לאט לאט, ויכולתי לדבר עם הרבה אנשים. אף שרק שלושה מהם הסכימו לפרוש מהמק"ס, כמה מהם הביעו עניין לדעת יותר על הפאלון גונג לאחר שישוחררו.

כחצי חודש לאחר מכן, למדתי להסתכל פנימה. בכל פעם שנתקלתי בהתנגדות, הסתכלתי ברצינות פנימה וניסיתי לחשוף את שורש הסיבה. בהדרגה הצלחתי לוותר על החזקות רבות ועל מושגים אנושיים.

בכל פעם שהשגתי קצת בהירות הצלחתי להרגיש את ההחזקות שלי מתפזרות ואת השין-שינג שלי מתרומם. זו הייתה הרגשה שמעולם לא חוויתי קודם.

בסביבה של מרכז המאסר, הוקרתי באמת את השגחתו של המאסטר ואת חמלתו האדירה.

הרהורים על הטיפוח

כשמתרגלי דאפא משתחררים ממאסר יש צורך להרהר ברציונליות על אירועים שבהם השין שינג שלנו נבחן, לסכם ולנתח אותם. התהליך הזה הוא חשוב כדי להעמיק את ההבנה שלנו מתוך עקרונות הפא, ואת הנדרים הפרהיסטוריים שלנו לסייע למאסטר בתיקון הפא.

אני מברך על כך שנפטרתי מתשוקות רבות וממושגים אנושיים. אך הסיבוכים של רגשות אנושיים עדיין הקשו על התהליך. רגשות של רגשנות בין אם לילד, ובין בעל ואישה היו קשים לוויתור. ההחזקות לנוחות, להעדפת אוכל מסוים ולכל מיני רדיפות, הן כולן בתוך גבולות הרגשנות האנושית.

אני מודע יותר ויותר שרגשנות אנושית היא שורש הייסורים האנושיים. לאט לאט גיליתי בהירות לגבי כמה נושאים והבנתי שרגשנות היא חומר שקיים רק בשלושת העולמות. זהו נתיב עליו אנשים יכולים ליהנות מברכות. זה גם נשא שישויות גבוהות משתמשות בו להפחית את הקארמה של האנשים.

רגשות אנושיים

כשאנשים חווים שביעות רצון בתוך רגשות אנושיים, הם קוטפים את הפירות של המוסריות שלהם. כשאנשים מרגישים מדוכאים מהרגשות האנושיים הם משלמים את חובות העבר ומפחיתים את הקארמה שלהם.

מהרגע שאנחנו נולדים אנחנו צוברים רגשות אנושיים. ככל שאנחנו צוברים יותר כך החיים שלנו קשים יותר.

לדוגמה, ככל שהנוחות מספקת אותנו יותר, כך נחפש יותר אחר נוחות וכך נחוש יותר ריקניים ולא מסופקים. ככל שהרגשנות למשפחה וחברים מספקת אותנו יותר, אפילו חיבה כלפי מתרגלים עמיתים, כך נסתבך יותר בשמחה, בצער, בכאב, בייסורים, בדאגות ובפחד שלהם.

מתרגלי דאפא יכולים לתקן את עצמם די בקלות אם נוכל לראות בבהירות מה קורה והיכן טעינו. אם נעשה כך, לכוחות הישנים לא יהיה תירוץ להפריע לנו. הלבבות של מטפחים אמיתיים הם מחוץ להישג ידם של הכוחות הישנים. כשאנחנו מתקנים את עצמנו, נוכל לשאת כל מצוקה.

אני עדיין זוכר בבירור את מצב המחשבה השליו לחלוטין שהיה לי כשקיבלתי בפתאומיות את הודעת השחרור שלי וצעדתי החוצה ממרכז המעצר. לא הייתה שום התרגשות או התרוממות רוח. הצלחתי להיות ללא הרגשנות כי ויתרתי על ההחזקה שלי לרדיפה אחרי דברים.

בתחילת המעצר שלי, המחשבות היום יומיות שלי היו מלאות בתקווה להשתחרר. אך הצלחתי להגיע להבנה שזו החזקה גדולה לרדיפה אחר דברים, אז המשכתי לומר לעצמי, "אינני רוצה רדיפה כזאת! כיוון שאני כאן, לא אחפש דבר מלבד לנצל כל רגע להבהיר את האמת ולהציל כמה שיותר אנשים שאוכל".

אנחנו צריכים לתקן כל מחשבה ופעולה שלנו בהתאמה לדאפא, כולל כל צורות הרדיפה הנכפות על ידי הכוחות הישנים, והפרעות כמו קארמת מחלה, סכסוך משפחתי, לחץ חברתי ועניינים אחרים.

היבט אחד שדורש את תשומת הלב הספציפית שלנו הוא הנטייה שלנו להרפות ולהתרשל אחרי שחילצנו את עצמנו בהצלחה מצורות שונות של רדיפה והפרעה.

עלינו להיות מודעים שכל עוד הכוחות הישנים לא הושמדו לגמרי, הם ימשיכו לתקוף את המחשבות והפעולות שלנו אם הן אינן חזקות.

כשאנחנו מוצאים את עצמנו עוברים שוב ושוב צורות שונות של רדיפה והפרעה, עלינו לשקול את התרומה שלנו לקושי שלנו ולמהר לתקן את עצמנו ברצינות בתוך הפא.

אנו צריכים להיות בהירים לגבי כך שתחת עינם המפקחת של הכוחות הישנים, אם אנחנו נענים לכל מושג אנושי שהוא או החזקה, אנחנו שמים את עצמנו בסכנה.

לתקן את עצמנו ולדאוג שכל מחשבה ומושג שלנו טהורים, יסייע לקבל את התמיכה שאנחנו צריכים מהמאסטר ומכל האלוהויות הנכונות. אלו האמצעים המבטיחים ביותר לשלילת וסילוק הכוחות הישנים וכל הגורמים שלהם.

אם אנחנו עדיין מודאגים שלא נהיה חזקים מספיק לשאת את המשקל הכביר של הכוחות הישנים, בואו נהיה סמוכים ובטוחים שלא משנה כמה מפרכות ואכזריות הן ההתקפות, לא משנה כמה הן מעבר ליכולת החוזק האנושי שלנו, המאסטר ידאג לכך שלא ייגרם לנו נזק אמיתי אם נבטח בעקרונות הפא ונשלול לחלוטין את הכוחות הישנים.

תודה לך, מאסטר! תודה לכם, מתרגלים עמיתים!