חיפוש פנימה וסילוק החזקות במהלך תיאום באתר תיירות

(Minghui.org)

לקחתי על עצמי את האחריות לתאם פרויקט באתר תיירות מסוים בטאי-נאן, טייוואן, בימי שבת וראשון משום שהרגשתי שיהיה קל לנהל פרויקט כזה. אבל בחלוף הימים, ככל שהתקשרתי בטלפון ליותר מתרגלים להזמין אותם להצטרף, כך הרגשתי מותשת ועייפה יותר. פיסת הנייר עם מספרי הטלפון של המתרגלים נעשתה כבדה. התברר כי הדברים לא היו קלים כמו שזה נראה.

התעלמתי מהעובדה שאני לא ממש מכירה מתרגלים באתרי התרגול השונים. ובנוסף התעלמתי מכך שבסופי שבוע וחגים מתרגלים היו צריכים לעשות עבודות בית וקניות, להיות עם בני משפחה וחברים, שלא לדבר על לימוד הפא, עבודה על פרויקטים וכדומה. איך ייתכן למצוא אנשים רק מכמה שיחות טלפון? לפעמים עלו דברים בלתי צפויים, כמו ילדים חולים, הורים זקנים הזקוקים לטיפול, או שעות נוספות שנדרשו בעבודה. לאחר זמן מה, אנשים התחילו להתייחס אלי כאל "צוות ההצלה", משום שנעשיתי מומחית במתן גיבוי בשעת הצורך.

חיפוש פנימה

שיאו [כינוי] הודיעה לי ברגע האחרון שאיננה יכולה לבוא לאתר באותו יום כדי לעזור. זה לא מצא חן בעיני, אבל לא היה הרבה מה לעשות. ואז זה קרה שוב שוב עם שיאו, ושוב ממש ברגע האחרון. נעשיתי מצוברחת, וכל השליליות, התסכול, הטינה והרצון להאשים יצאו. מדוע? מדוע? התפרצתי בפני אחד המתרגלים שהסיע אותנו לאתר התיירות.

הוא הקשיב לי למשך זמן מה, לא התרגז, אלא רק ענה בשקט, "את כל כך קשורה לעשיית עבודה!"

המאסטר אומר,

"כשמישהו באופן לא רציונלי צועק וצורח או פורק את זעמו, זה הטבע הדמוני שלו שמתבטא – כלומר, הצד של הטבע הדמוני שלו בפעולה. כשאדם נדיב מאוד, טוב לב ומסביר פנים, חביב ועדין, מה שפועל הוא הצד הטוב שלו." ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" 2006)

המאסטר גם אומר:

"כשאתה מטפח בפא אמיתי ובהתעוררות נכונה, אתה אמור לרסן ולסלק את הטבע הדמוני שלך." ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" 2006")

בהיתי במתרגל ונזכרתי בדברי המורה. הייתי אמנם המתאמת אבל עדיין מטפחת. איך יכולתי להיות כל כך לא נעימה? למה אני מרשה לעצמי להתפרץ כך? ניסיתי לשלוט ברגשותיי ולהישאר רגועה, אבל המילים "קשורה לעשיית עבודה" הדהדו באוזני זמן רב. הוצאתי את הדף עם מספרי הטלפון של המתרגלים. בהיתי בו למשך זמן מה ואז התחלתי לנקות את מוחי שכבה אחר שכבה. זה היה כמו מכת ברק – אני חייבת לחפש פנימה.

זה היה כל כך נכון שאני לא מבצעת היטב את המשימה שלי כמתאמת, ושאני לא פועלת על פי הפא. עשיתי עבודת דאפא עם מנטליות של לב אנושי.

המורה אומר,

"אם הדבר שאתם עושים אינו מבוסס על הפא, אם אין לו הכוח של הפא, ואם לא טיפחתם היטב, אתם לא תעשו את הדברים האלו היטב. למרות שאולי עשיתם את הדבר ההוא, הוא לא השיג כלל השפעה והוא פשוט לא יכול להציל אנשים, משום שאתם לא אפקטיביים בפֵרור הגורמים הרעים." ("תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא"2011)

שינוי בגישה

לאחר התובנה הזאת שיניתי את הגישה והסתכלתי על כל העניין מנקודת מבט של מטפח. בשיחות הטלפון דיברתי בטון חומל ושאלתי את המתרגלים אם הם יכולים למצוא בלוח הזמנים שלהם זמן להשתתף בפעילות של אתר התיירות. כאשר המתרגלים התקשו להתחייב בגלל מצבים משפחתיים, ניסיתי להבין את הדילמה שלהם ולהיות עם ראש פתוח. עודדתי אותם לא להיעשות מתוסכלים, משום שכל הדברים שאנו נתקלים בהם הם דברים טובים המסייעים לנו להתקדם. אמרתי שאצור עמם קשר שוב כאשר נזדקק לאנשים לתמוך בנו באתר התיירות.

הגישה שלי הייתה חיובית, ושיתוף הפעולה שלי עם מתרגלים החל להתבסס על הפא. כתוצאה מכך, הדברים השתנו בצורה דרסטית. יותר ויותר מתרגלים יצאו לאתר התיירות.

אתן דוגמה שממחישה את השינויים החיוביים לאחר ששיניתי את הגישה. פעם רציתי להשתתף באימון. כאשר עמדתי ללכת, מתרגל התקשר כדי לומר שהוא לא יכול להגיע לאתר התיירות. הרגשתי קצת לא נוח בקשר לזה, אבל ניסיתי לא לתת ללב שלי לזוז. אמרתי, "אין בעיה. אמצא מישהו אחר שיחליף אותך." היה כבר לילה, ולא הייתי בטוחה מי יוכל ללכת. ואז, בסביבות השעה 22:00, מתרגל התקשר לשאול אם יש נהג זמין להסיע אותו, כי הוא יכול ללכת לתמוך באתר התיירות. זו הייתה הקלה גדולה. הודיתי למאסטר על הסידור המושלם הזה. זה היה באמת כמו מה שהמאסטר אמר:

"הטיפוח תלוי באדם עצמו ואילו הגונג תלוי במאסטר." ("ג'ואן פאלון")

פתרון קונפליקטים

מאחר שמצב הטיפוח והבנות הפא של כולם הם שונים, הדרך להבהיר את העובדות באתרי תיירות היא תמיד בחירה אישית. טבעי שלכל אחד תהייה דעה משלו. לכן, קונפליקטים יהיו בלתי נמנעים. כאשר אני מתמודדת עם הנושא הזה, אני בדרך כלל מקשיבה לחששות של אנשים ומעודדת אותם לדבר איתי באופן גלוי. חשוב לי לדעת את כל העובדות ולסלק הפרעות לפני כל שיחה. הקדשתי את הזמן הנדרש כדי לטפל בעניינים בצורה הרמונית. גישה זו הניבה תוצאות טובות. לכן נעשה קל ליישב קונפליקטים.

תיקון הפא מתקרב לסוף. לא רצינו לבזבז עוד זמן. לאחר שדיברנו עם המתרגלים באתר התיירות שלנו, החלטנו לנקוט בפעולות נכונות; כלומר, בכלל לא לקחת הפסקה בזמן שאנחנו באתר. לעתים ירד גשם כשהתכוונו להגיע לאתר, אבל כשכבר הגענו לשם, הגשם פסק. זה באמת הראה לנו שהפא שן של המורה תמיד לצדנו. כל דבר יצליח אם אנחנו במחשבות נכונות וכאשר הלב שלנו מכוון להצלת יצורים חיים.

עודדתי את המתרגלים להשתתף באתרי התרגול הקבוצתיים וללמוד את הפא בימי ראשון לפני הנסיעה לאתרי התיירות. המתרגלים שיננו את "לון יו" ושלחו מחשבות נכונות בזמן שנסעו אל האתר וממנו. הם גם שיתפו סיפורים וחוויות על הבהרת העובדות לתיירים. שלושת הדברים שאנחנו אמורים לעשות הושלמו כולם תוך חצי יום. הישג זה גרם לנו להרגיש נהדר.

אתר הבהרת -אמת לדוגמה

אתר התיירות עצמו היה מודל להבהרת האמת. המתרגלים לבושים כהלכה ותמיד עם חיוך על פניהם. מתרגלים הוזמנו על ידי מתאם אתר התרגול כדי שלא ירגישו מבודדים. הם קיבלו משימות פשוטות כגון מתן עלונים או עזרה בשליחת מחשבות נכונות. זה נועד לעזור להם להיפטר מההחזקה של פחד. אלו שהיו מנוסים יותר הנחו את החדשים. הכל היה מוצלח כאשר היו לנו מחשבות נכונות וכאשר הלב שלנו היה מכוון להצלת יצורים חיים.

במבט לאחור, ראיתי כי במהלך תיאום אתר התיירות, הרבה מההחזקות שלי שצצו הופחתו בהדרגה. יותר ויותר מתרגלים לקחו יוזמה להשתתף בפרויקט הזה. הגעתי להבנה שכל השינויים האלה משקפים את כוחו של הדאפא. למדתי להשתמש בעקרונות הפא כדי לשפר את עצמי ולהתייחס למתרגלים בחמלה רבה יותר. אני מודה בכל לבי למורה על שנתן לי הזדמנויות כה גדולות לטפח!