הישמרו מ"דברים פעוטים" בטיפוח

(Minghui.org)

כמטפח ותיק מעולם לא נכנעתי לתאווה או לתשוקה. כשהבנתי שזמן הטיפוח שלנו קרב לקיצו, ושהדרישות ממני גבוהות, ידעתי שעליי להיפטר מכל צורת ביטוי של תאווה או תשוקה שעולה במוחי.

חשבתי שאם לא הייתי לי כל בעיה של תשוקה, אז גם לא הייתה אמורה לקרות הפרעה מסוג זה. לכן הבנתי שיש משהו שכנראה אינני מודע לו. ושאולי לא שמתי לב כל כך לקיומו כי התייחסתי אליו כאל דבר קל-ערך.

המאסטר אמר לנו:

"חלק מהמתרגלים שלנו מתמודדים עם הניסיון לעבור את מבחני קארמת המחלה. אל תחשבו שזה בהכרח משהו גדול [שגרם לזה]. אתה אולי חושב שלא עשית שום דבר גדול מוטעה, ושאתה מאוד נחוש באמונה שלך בפא. אבל אין עליך להתייחס לבעיות הקטנות שלך כאילו הן שום דבר. הרוע ינצל כל החסרה. מתרגלים רבים נפטרו בגלל דברים קטנים; זה באמת היה בגלל משהו מאוד שולי. זה משום שטיפוח הוא משהו רציני, ודורש שלא יהיו החסרות. אם במשך זמן רב לא התמודדת עם הדברים האלה באמצעות טיפוח, לא משנה כמה הם קטנים, אם לא לקחת אותם ברצינות במשך תקופת זמן ארוכה, אז זאת בעיה גדולה. אנשים רבים נפטרו בגלל דברים כאלה." ("הוראת הפא בוועידת הפא של החוף המערבי ב-2015")

נזכרתי בדברים ״הפעוטים״, הקשורים לתאווה ותשוקה שהתעלמתי מהם. מחשבה אחת הבליחה במוחי: ״אתה תמיד צופה בחדשות על יפים ויפות מפורסמים ומפורסמות״. אכן כך!

בדרך כלל אינני נכנס לאתרי אינטרנט של אנשים רגילים, אלא אם כן אני נדרש לעשות זאת לצורך עבודתי. לעומת זאת, כן שוטטתי באתר של מתרגלי דאפא שנועד לזרם המרכזי. עשיתי זאת כאמצעי להירגע. אנו המטפחים יודעים שהאתר הוקם כדי לעזור להבהיר את האמת, והתכנים המבדרים נועדו לעניין אנשים רגילים.

העניין שלי בסוג זה של חדשות היה התבטאות של סיפוק התאווה והתשוקה.

אמרתי לעצמי שחדשות אלה אינן דבר רע כיוון שהן נמצאות באתר של מתרגלים. אמנם לפעמים חשבתי שאין עליי להתעניין בדברים האלה, החשבתי זאת כעניין שולי ולא שמתי אליו לב.

כשהבנתי שהמחשבות הרעות שמופיעות במוחי נבעו כנראה מהצפייה באתר, התחלתי להתנגד להן. אבל לא הפסקתי לצפות בחדשות על המפורסמים הנוצצים, וכך הם המשיכו לחדור למחשבתי. אין פלא שלא יכולתי להיפטר מהמחשבות האלה לחלוטין!

במהלך טיפוח ממושך הבנתי שאין עליי לחפש דברים שקשורים לתאווה ולתשוקה, וידעתי שלא אתקשה להתאפק. אולם עדיין היה לי שמץ של עניין בתחום. לכן, הכוחות הישנים גרמו לי לחשוב שזה ״לא נורא״ לקרוא על הדברים האלה. נהניתי לקרוא על חייהם הצבעוניים של האיש היפה והאישה הנאה. המושגים שלי, הקשורים לתשוקה הלכו וגברו באותה עת.

גיליתי שההחזקה לנוחות קיננה בי בד בבד עם הקריאה באתר, שכן להסתכל בחדשות מבדרות כדי להירגע היה התבטאות של רצון לנוחות. כששוקעים בחומר המבדר הזה לתקופות ארוכות, כוח הרצון של המטפח נשחק. זה היה ממש מסוכן!

אכן אין דברים קלי-ערך בטיפוח. מעתה ואילך עליי לשלוט בעצמי ולטפח את עצמי בקפדנות, ולעולם לא לתת שוב לתאווה ולתשוקה להכתיב לי את ההרגלים שלי. הפסקתי לקרוא את החדשות האלה ביום שבו הבנתי שיש לי בעיה.

הבנתי טוב יותר את דברי המאסטר כשהוא מתאר כיצד עלינו לשלול את ההפרעות של הכוחות הישנים. עלינו לזהות את ההחזקות שלנו ולהסתכל פנימה כדי להבין מה הבעיה. לולא חשדתי שיש לי בעיה של תאווה, היה זה בלתי אפשרי מבחינתי לזהות את הדברים האלה החבויים בתוכי, מאחר שעל פני השטח פעלתי היטב.

ברגע שאנחנו מזהים את הבעיות שלנו, ההכרה שלנו צריכה להיות בשליטה ועלינו להבין שהעניין שלנו בדברים מסוג זה אינו נובע מהאני האמיתי שלנו. עלינו להחליט לתקן את ההתנהגות שלנו, להתנגד למחשבות הללו, לבקש עזרה מהמאסטר ולשלוח מחשבות נכונות להשמיד אותן.

המאסטר אמר:

"אם אתה באמת יכול לעשות את זה, ויכול לעשות את זה לא רק בדיבור אלא גם בפעולה, המורה בוודאי ידאג לזה עבורך." ("ביאור הפא בחג הפנסים 2003 בוועידת הפא במערב ארה"ב")

המורה מזכיר לנו להתיחס בתשומת לב לדברים שוליים לכאורה בטיפוח. למעשה מנקודת מבט עמוקה יותר הדברים הפעוטים הם בעיות רציניות. אנו המתרגלים, יודעים שהמאסטר האריך את הזמן כדי שנוכל לטפח ולהציל אנשים. האין זה שקול לביצוע פשע אם אנחנו רק נהנים, נרגעים ומתבדרים ונותנים להחזקות שלנו לתאווה ונוחות לצמוח?

המאסטר הזהיר אותנו:

"בהחלט אין על תלמידי הדאפא להתפשר מבחינת הדרישות. כשאתה עומד לעבור מבחן, כשכמעט עברת אותו אבל יש החזקה אחת שלא סילקת, אז הדבר ימנע ממך לעמוד בסטנדרט ולעבור את המבחן. אם אתה מטפח היטב, אז תוכל לעבור אותו, נכון? אבל אתה פשוט לא מצליח לעבור אותו, ואז אתה נשאר שם. אבל יכול להיות שהדבר הזה הוא לא גדול – ההחזקה ההיא אינה גדולה, היא קטנה למדי. אבל משום שאתה פשוט לא מצליח לתפוס את זה, אז אינך מסוגל לעבור את המבחן, ואתה נשאר כל הזמן באותה נקודה. אין הדבר אומר שטיפחת באופן גרוע. פשוט לא חשבת על העניין ברצינות, ולא קלטת שהדבר הזה אינו בהתאמה לטיפוח!" ("הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו")

אנצור את דברי המאסטר ואשתדל לנהוג בעצמי בקפדנות כדי לא לתת לטבע הדמוני לשלוט בי. אני מוקיר את הזמן שניתן לי ושואף ללכת היטב בנתיב לשלמות המלאה!

המאסטר ממתין לנו בסוף הדרך, ומקווה שנצליח להחזיר איתנו יצורים חיים רבים עוד יותר!