מחוקקים קנדיים שומעים ממומחים על סחר באיברים אנושיים

(Minghui.org)

סנאטורים בוועדה המתמדת לזכויות אדם של הבית העליון שמעו ב-23 במאי מדוע לקנדה צריכה להיות חקיקה משלה כדי להיאבק בסחר איברים, במיוחד כשמדינה כמו סין מעורבת ועומדת מאחורי הסרת איברים בכפייה.

"סחר באיברים אנושיים הפך לבעיה עולמית", אמרה הסנאטורית סלמה אטולאהג'ן (Salma Ataullahjan) במהלך השימוע בוועדה על הצעת חוק S-240 לו נתנה חסות.

לדבריה, מטרת הצעת החוק לתקן את הקוד הפלילי כדי להגדיר פשעים חדשים הקשורים לסחר באיברים וברקמות אנושיות. כמו כן היא מנסה לתקן את חוק הגנת הפליטים וההגירה כדי לאסור כניסה לקנדה לכל תושב קבוע או תושב בעל לאום זר העוסק בסחר איברים ורקמות אנושיות.

לדברי אטולאהג'ן לא קיימת חקיקה נוכחית בקנדה האוסרת תיירות השתלות – כלומר נסיעה לחו"ל להשתלה או לרכישת איברים להשתלה ואז לחזור לקנדה.

"סחר באיברים היא פרקטיקה ששמה לה למטרה אנשים מרוששים או פגיעים בצורה כלשהי, וזוהי הפרה של עקרונות היושר, הצדק וההתחשבות בכבוד האנושי", היא אמרה.

דיוויד קילגור, לשעבר תת-שר החוץ הקנדי לענייני אסיה פסיפיק, הופיע גם כן לפני הוועדה. הוא הדגיש את חומרת המצב בסין.

"אחת הנקודות המטרידות אותי כל הזמן היא טרגדיה של אם המוכרת את כלייתה כדי שבנה יוכל ללכת לקולג'. אבל יש רק מדינה אחת בעולם כיום, מתוך ככל הידוע לי 196 מדינות, שבה הממשלה עצמה מנהלת את הסחר הזה, ואין כל ניצולים בסין [בתום התהליך של קצירת האיבר]", אמר קילגור.

"חשוב מאוד להבדיל בין מה שקורה בסמטאות אחוריות בעיר כלשהי, לבין מה שקורה בסין", הוא העיר.

על-פי חקירותיהם של קילגור ועורך הדין לזכויות אדם מוויניפג, דיוויד מטאס, סין קוצרת איברים מאסירי מצפון בקנה מידה המוני – בעיקר ממתרגלי פאלון גונג. הפרקטיקה מזינה עסק של מיליארדי דולרים מהם מרוויחים בכירי המק"ס. פאלון דאפא או פאלון גונג היא שיטת מדיטציה רוחנית מסורתית, הנרדפת חמורות בסין.

גם דיוויד מטאס דיבר בשימוע. הוא אמר שמספר ההשתלות בסין זינק מעלה זמן קצר אחרי שהמק"ס פתחה בקמפיין הרדיפה נגד מתרגלי הפאלון דאפא ב-1999.

החקירה המעודכנת מ-2016 של קילגור, מטאס והעיתונאי החוקר והסופר האמריקני איתן גוטמן, מראה שלפחות 60,000 השתלות מתרחשות בסין מדי שנה – הרבה יותר מ-10,000, המספר המצוטט על ידי המשטר הסיני.

"אם אתם עושים את החישובים, פירושו של דבר שכ-150 אנשים נרצחים כל יום בסין בשל איבריהם. ואין אף אחד היוצא חי מהניתוחים האלה [שבהם מוציאים את איבריו]", אמר קילגור.

"זה צורם מאוד"

הצעת החוק של הסנט דומה להצעת החוק הפרטית C-350 שהוצגה על ידי חבר הפרלמנט השמרני גרנט ג'יניוס המפלס את דרכו בפרלמנט. הצעת חוק פרטית מגיעה לעתים נדירות לחקיקה, אבל ג'יניוס ואטולאהג'ן מקווים שקיומה של הצעת חוק של הסנט תעזור לוודא שתעבור.

הצעות חוק דומות הוצגו בעבר בוועידות מפלגתיות על ידי חברי פרלמנט מהליברלים והשמרנים כאחד ובכלל זה פעמיים מחבר הפרלמנט הליברל בוריס וורצ'סנווסקיז (Wrzesnewskyj) ופעם על ידי חבר הפרלמנט הליברלי ושר המשפטים לשעבר ארווין קוטלר.

"כשאני מסתכלת על מספר הפעמים שזה הועלה בבית הנבחרים על ידי הליברלים והשמרנים ועם זאת זה לא הגיע אף פעם לידי מימוש, עליכם לשאול את עצמכם 'מתי באמת אנחנו מתכוונים לנקוט עמדה ולעשות משהו"', אמרה הסנטורית ג'יין קורדיי.

"זוהי בעיה עולמית וסוגיה עולמית ולפעמים אני חושבת שאנחנו מתרווחים על הכיסא בקנדה וחושבים שזה לא משפיע עלינו. אבל כשאני מביטה על 50 פציינטים של אותו רופא מטורונטו שנסעו לסין להשתלות, זה צורם לי מאוד", היא הוסיפה.

קורדיי התייחסה לדוגמה שמטאס ציטט על רופא מבית חולים סנט מיכאל בטורונטו שדיווח על 50 פציינטים שנסעו לסין לעבור השתלות איברים.

מספר מדינות ובכללן טייוואן, ישראל, איטליה ונורווגיה העבירו חקיקה המגבילה את היכולת של אזרחיהן לעבור השתלות איברים בחו"ל.

הרתעה

הסנטורית אטולאהג'ן חושבת שאם הצעת החוק תעבור, האם תיירי איברים לסין יהיו מודעים יותר למקור האיברים?

"הם ישימו לב למה הם מכניסים את עצמם... עכשיו יש הרבה מים עכורים ואין כל חוקים בהירים או מוגדרים".

מטאס ציין שהחקיקה תפעל גם כהרתעה לאנשי מקצוע הרפואה בסין המשתתפים בהסרת איברים בכפייה.

"ביסודה, למפלגה הקומוניסטית לא אכפת כלל. הדאגה העיקרית שלהם היא להיות בשליטה, לא לכבד זכויות אדם. אבל מקצוע ההשתלות אינו כה ממוקד בשליטה של המפלגה הקומוניסטית כפי שהממשלה ממוקדת", הוא אמר.

"כך שאפשר לומר שאינך יכול להיכנס לקנדה או אפילו גרוע מכך, שאתה תורשע אם תורשה כניסתך. זה נחשב למשהו עבורם. כך שאפילו אם מספר האנשים שעומדים להיות מורשעים הוא קטן, זה שולח מסר".

סנטור טהאן נאי נגו (מייצג את אונטריו) העלה את הרעיון שמא אלה האחראיים לקצירת איברים בכפייה יוכלו להיענש תחת החוק החדש של מגניצקי שכבר עבר, המכוון לאנשים זרים האחראיים על הפרות זכויות אדם בולטות.

"מבחינה חוקית, הם בתוך טווח החקיקה, אפשר להוסיף אותם לרשימה", השיב מטאס.

הצעת החוק S-240, המיועד לתקן את הקוד הפלילי ואת חוק הגנת הפליטים וההגירה, נלמד כעת על ידי הוועדה המתמדת לזכויות אדם של הסנט טרם יעלה לקריאה שלישית בסנט.