הרחבתי את נתיב הטיפוח שלי באמצעות סילוק מושגים אנושיים

(Minghui.org)

לפני שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא הרופאים אבחנו אצלי מחלות רבות, כולל כיבים בקיבה ובמעיים, דלקת מפרקים שגרונית ובעיות בתפקוד הלב. לא יכולתי לישון היטב, פניי היו בגוון סגול ורגליי היו נפוחות.

אבל אז התמזל מזלי – זכיתי לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" וידעתי שמצאתי את מה שחיפשתי. מאותו יום ואילך ביליתי את רוב זמני בלימוד ובשינון הפא. עד מהרה החלמתי מכל בעיותיי הרפואיות.

החזקה למשפחה

גדלתי במשפחה ענייה מאוד. אני הבכורה מבין שישה ילדים. למרות הקשיים הכלכליים שלנו, אבי שילם עבור לימודיי במכללה. בשל כך חשתי אסירת תודה כלפי משפחתי והחלטתי לשלם חזרה להוריי עבור כל מה שהם עשו בשבילי. לאחר שסיימתי את הלימודים שמרתי 10 יואן לעצמי, ולהוריי נתתי את כל חסכונותיי.

כל אחיי ואחיותיי צעירים ממני. אני מבוגרת ב-21 שנה מהאח הצעיר ביותר. למעשה, גידלתי אותם וטיפלתי בהם, ממתן עזרה בשיעורי הבית, דרך הליכה לימי הורים, עזרה בחיפושי עבודה ועד לנישואין. אם לאחד מהם הייתה בעיה התנדבתי תמיד לעזור מבחינה כספית ומעשית.

אחד האחים שלי סבל תמיד מבעיות כספיות. הוא הקים מפעל ב-1995. אף על פי שעזרתי לו כספית, הוא לא העריך זאת. כשהוא פשט את הרגל הוא דרש ממני 3,000 יואן. הקש האחרון היה כשהוא תקף אותי פיזית, ומאז הפסקנו לתקשר.

לאחר שהתחלתי לטפח כבר לא שנאתי אותו יותר. ואז, בהלוויה של בעלי, הוא לווה ממני 4,000 יואן אבל מעולם לא החזיר אותם. אחר כך נתתי לו כסף כשבנו חלה – מתוך רגשנות.

המאסטר אמר:

"טיפוח-תרגול חייב להיעשות באמצעות קשיים כדי לבחון אם תוכל להיפרד או לייחס פחות חשיבות לשבעת הרגשות ושש התשוקות. אם יש לך החזקה לדברים האלה לא תצליח בטיפוח." ("ג'ואן פאלון")

"אם אתה יוצא מהצ'ינג הזה אף אחד לא יכול להשפיע עליך. לב של אדם רגיל לא יוכל להשפיע עליך. מה שמחליף את הצ'ינג הוא חמלה – שהיא משהו אצילי יותר." ("ג'ואן פאלון")

לאחר שקראתי את הפא של המאסטר, ידעתי שעליי לוותר על הרגשנות שלי ועל ההחזקה שלי למשפחה. הפסקתי להתלונן והפסקתי להרגיש שנעשה לי עוול. בזכות הגישה שלי, יותר מ-30 מבני המשפחה שלי ידעו שפאלון דאפא טוב. כולם התנערו מהמק"ס ומארגוני הנוער שלה.

טיפוח הדיבור

בני הצעיר ביותר התחתן בשנת 2011. רכשנו לזוג הצעיר בית. אבל הם חיו אתנו בחורף משום שלא הייתה להם כל הסקה בבית. כלתי הייתה אנוכית ושתלטנית והסתכלה עלינו מגבוה. היא אפילו דרשה מאיתנו קצבה חודשית.

כשנולדה להם בת עזרתי להם המון. יום אחד התלוצצתי קצת ובני לא קיבל את הדברים נכון. הוא צעק עליי שאצא מהבית שלו.

התעוררתי באותו רגע, הסתכלתי פנימה, והבנתי שבני פירש את הדברים בצורה לא נכונה. התעוררתי לכך שעליי לשים לב לדיבור שלי.

שנה לאחר מכן, כלתי דרשה להתגרש. היא לא רצתה את הילדה או את הבית, רק כסף – 100,000 יואן. כעבור כמה חודשים הם התחתנו שוב. טיפלתי בנכדה שלי, בישלתי ועשיתי עבורם את כל שאר מטלות הבית. אבל כלתי התייחסה אליי רע.

התלוננתי באוזני מתרגלת עמיתה, שאמרה, "איזו סביבה נפלאה לטפח בה". ידעתי שהמאסטר נותן לי רמז.

"בטיפוח-תרגול, כשמתמודדים באופן ספציפי עם קונפליקטים או כשאחרים מתנהגים אליך רע ייתכנו שני מצבים: אחד הוא שאולי התייחסת לאדם זה רע בחייך הקודמים. אתה מרגיש בלבך לא מאוזן: "איך אדם זה יכול להתייחס אלי כך?" אז מדוע התייחסת אליו כך בעבר? אתה יכול לטעון שלא ידעת את זה אז ושהחיים האלה אין להם דבר עם החיים ההם. זה לא עובד." ("ג'ואן פאלון")

חישבו על זה כולכם, אתם מתרגלים, האם אין עליכם לדרוש מעצמכם על פי קריטריון גבוה יותר? אין עליכם לדרוש מעצמכם על פי עקרונות של אנשים רגילים. אתה מטפח ומתרגל, האם מה שאתה מקבל אינו דברים של רמות גבוהות? לכן יש לדרוש ממך על פי העקרונות של הרמות הגבוהות. ("ג'ואן פאלון")

אף על פי שיצאתי מגדרי כדי לעזור להם, הם לא הראו כלפיי כל הערכה. כשהם רבו היא הייתה באה אליי הביתה. אם לא הייתי פותחת את הדלת, היא הייתה מביאה מישהו לפרק את המנעול. לא יכולתי לעשות כמעט כלום נגדה.

להפוך לאדם אחר

בעבר הייתי מתרגזת בקלות, הייתי צדקנית ושתלטנית, ואף פעם לא הקשבתי לאחרים. כמה שנים לאחר שהתחלתי לטפח הפכתי להיות נדיבה וסבלנית. כיום אני מתחשבת באחרים, יודעת לקבל דעות שונות משלי, ומודה לאנשים שמתייחסים אליי רע. בלעדיהם לא הייתי מצליחה להשתפר.

הצטערתי על כלתי, משום שהיא סירבה להקשיב לאמת על הדאפא ועל הרדיפה. היא מנעה ממני להיפגש עם משפחתה הקרובה כדי שלא אדבר איתם על פאלון דאפא.

בשנה שעברה היא ביקשה שוב להתגרש, ואני פשוט התעלמתי ממנה. היא שינתה את דעתה וביקשה שנסתדר ביחד ממש כמו אם ובת. לפני שהם התחתנו בני מעולם לא עשה מטלות בבית. כיום הוא יודע לבשל, לעשות כביסה, לנקות ולטפל בבת שלו, כל זאת הודות לאשתו.

לעתים קרובות שוחחתי עם בני על הדאפא. כיום הוא תומך בי ובעבודת הדאפא שאני עושה. אני רואה אותו כעוד ישות חיה ולא כבן משפחה. אינני רוצה ממנו או מאשתו דבר. אני רק רוצה להפוך לאדם טוב יותר. אין זה משנה כיצד הם מתייחסים אליי. מאז ששחררתי את ההחזקה שלי אליהם הם רבים לעיתים נדירות.

שחרור הרגשות של אנשים רגילים שינה אותי. אני מאמינה ששינויים אלה קרו משום שלמדתי את הפא ושיננתי אותו בחריצות. כשאני נתקלת במבחנים, אני מסוגלת לזכור את הפא של המורה ולהתנהג בהתאם.