איך התגברתי על קארמת מחלה באמצעות מחשבות נכונות

(Minghui.org) התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1996 והייתי רוצה לדבר על כמה מההתנסויות שלי בטיפוח.

הייתי כלואה במחנה העבודה הידוע לשמצה מא-סאן-ג'יאה. יום אחד הורה לי אחד הסוהרים לנקות חדר. הקירות היו מכוסים עם כרזות המכפישות את הדאפא. הורדתי את כולן וקרעתי אותן. כשראה הסוהר מה שעשיתי, הוא צעק עליי: "איך את מעזה", ודיווח עליי לממונה.

כשחזרתי לחדרי ביקשתי מהמתרגלות האחרות לשלוח מחשבות נכונות לעזור לי. לא יכולתי לישון. במקום זאת ביליתי את כל הלילה בשינון הפא ובשליחת מחשבות נכונות.

כשהגיע הבוקר הייתי רגועה. יום נוסף עבר ושום דבר לא קרה. מאוחר יותר נודע לי שהם לא החליפו את הכרזות המכפישות באחרות באותו חדר.

"כשלתלמידים יש מחשבות נכונות בשפע,

למאסטר יש הכוח להפוך את המצב".

("החסד בין המאסטר לתלמיד", "הונג יין II")

באמצעות המקרה הזה הייתה לי הבנה טובה יותר של דברי המאסטר

כל עוד המחשבות והפעולות שלנו נכונות, אין לנו ממה לפחד. כשהפחד צץ עלינו לסלק אותו עם מחשבות נכונות, מפני שהמחשבות השליליות האלה אינן שלנו. ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות יעזור לחזק אותנו.

אנחנו צריכים אמון מלא במאסטר. המאסטר אמר:

"הפָא-שֶן שלי יודע כל דבר, הוא יודע כל דבר שאתם חושבים, ויכול לעשות כל דבר. הוא לא ידאג לכם אם לא תטפחו ותתרגלו. אם תטפחו ותתרגלו הוא יעזור לכם לאורך כל הדרך עד הסוף". ("ג'ואן פאלון")

לטפל במחלה עם מחשבות נכונות

המאסטר אמר:

"אנחנו מדגישים נקודה אחת: אם אינך יכול לוותר על הלב ההוא ואינך יכול לוותר על המחלה ההיא, לא נוכל לעשות שום דבר ולא נוכל לעזור לך". ("ג'ואן פאלון")

יום אחד נפלתי ושברתי את פרק ידי. היד התנפחה מיד וכאב לי מאוד. ביליתי את כל הלילה בשליחת מחשבות נכונות . למחרת בבוקר קמתי לתרגל ממש כפי שאני עושה בדרך כלל. לא יכולתי להזיז את ידי השמאלית, כך שהזזתי אותה עם ידי הימנית. יצאתי גם להבהיר את האמת. שבעה ימים אחר-כך פרק ידי החלים.

בפעם אחרת התפתח לי זיהום פטרייתי בקרקפת. הוא החל לנטוף מוגלה והיה כה כואב שכמעט ולא יכולתי לשאת זאת. המאסטר נתן לי רמז בחלום. ראיתי קרחון ענק. אדם אחד ניסה לשבור את הקרח עם מכוש והקרחון נסדק. ידעתי שהמאסטר עוזר לי לסלק קארמה.

מתוך ההתנסות הזאת הבנתי שאני מתרגלת ולא אדם רגיל הנשלט על ידי חוקים רגילים. אני מוגנת על ידי המאסטר.

הסתפרתי קצר וחפפתי את הראש. תוך כמה ימים הזיהום נעלם. פעם נוספת הייתי עדה לכוח המדהים של המאסטר ושל הדאפא.

תקופת תיקון הפא תסתיים במהרה, כך שעלינו לנסות לעשות כמיטבנו את שלושת הדברים ולעשות מה שהמאסטר ביקש מאיתנו לעשות. כעת אני עורכת לימוד פא בביתי, משוחחת עם אנשים ברחוב על הדאפא ומחלקת חומרי מידע. אני מסוגלת לעשות כל זאת בשל ההגנה של המאסטר והעידוד של המתרגלים.

ההבנה שלי מוגבלת. אנא תקנו אותי אם יש משהו בלתי הולם בשיתוף שלי.