האם אני מאמין בדאפא באמונה שלמה?

(Minghui.org)אני מתרגל פאלון דאפא כבר 21 שנה. הזמן עבר בהנד עפעף. מתרגלים עמיתים שיתפו את הבנותיהם על מתי תיקון הפא יסתיים, אך אני לא התייחסתי לכך יותר מדי. היות שלא טיפחתי היטב, אמהר להשתפר בטיפוח.

לילה אחד הלכתי לישון מוקדם והתעוררה בי לפתע מחשבה: "אם הכול יסתיים היום התוצאה תהיה מזעזעת! אחרי שלמדתי את הפא במשך כל כך הרבה שנים עדיין יש לי החזקות רבות ומושגים אנושיים רבים. אני עדיין מתייחס ל'דברים רעים' באותו אופן שאנשים רגילים מתייחסים אליהם".

מספר מתרגלים העבירו עליי ביקורת לפני זמן קצר. אינני מושפע בקלות מתהילה ועושר של אנשים רגילים, אך לבי זז מול האופן ה"כל כך לא הוגן" שבו המתרגלים העמיתים האלו התייחסו אליי. הייתה לי טינה כלפיהם, ובמשך זמן רב לא יכולתי לצלוח את המבחן הזה.

אף שלא אמרתי דבר, התחלתי להסתכל אחרת על המתרגלים האלו שהעבירו עליי ביקורת. עד היום אני עדיין חש לא בנוח בלב ביחס לכך. שאלתי את עצמי: "האם אוכל לקחת את ההחזקה הזאת אתי לשמים כשתיקון הפא יסתיים?"

הסתכלתי ברצינות פנימה והבנתי שעליי להתמודד עם הביקורות, לא משנה עד כמה לא נעימות הן, לגלות את הבעיות שלי ולסלק את ההחזקות. לשאת את הביקורות ואת התלונות כלפיי – זה דבר טוב. אין שום דבר שאיננו יכולים לוותר עליו.

המאסטר אמר:

"לחצים המגיעים שלא מקרב תלמידי הדאפא הם מבחנים, והם הזדמנות להתקדם במרץ; קונפליקטים ולחצים המגיעים מקרב תלמידי הדאפא הם גם, באותו אופן, מבחנים והזדמנות להתקדם במרץ." (ברכות לוועידת הפא האירופית", 2016)

הייתה זו הזדמנות טובה עבורי ללכת בנתיב שלי ולטפח היטב.

המאסטר גם אמר:

"טיפוח זה לטפח את ליבך, לטפח את עצמך. כשיש בעיות, קונפליקטים, קשיים ויחס לא הוגן, אם אדם מסוגל לחפש בתוך עצמו ולהסתכל פנימה, רק אז זה טיפוח אמיתי, ורק אז אפשר להשתפר ללא הפסקה, ללכת באופן ישר את נתיב הטיפוח, ולהתקדם לקראת השלמות המלאה!" ("ברכות לוועידת הפא בטייוואן", 2016)

לאחר שהשגתי הבנה טובה יותר בנושא זה הרגשתי שסוף סוף הסרתי סלע עקשן מלבי. כשהמשכתי להסתכל פנימה, מצאתי החזקה מוסתרת עמוק של אינטרס אישי. הסיבה מדוע לא הצלחתי לעבור את המבחן הזה הייתה כי דאגתי שהמתרגלים שביקרו אותי יפגעו בטיפוח שלי ובעתיד שלי. למעשה, הדבר הנכון היחיד שאפשר לעשות ללכת בהתאם להוראת הדאפא. בכל פעם שנסתכל פנימה, הדברים הרעים יהפכו לטובים.

הטיפוח שלי השתפר אחרי שגיליתי שיש לי פחד לאבד מוסריות אדירה, והחזקה להשיג אותה. התקרית הייתה הזדמנות עבורי להשתפר תוך כדי הסידור החומל של המאסטר.

כמו שהמאסטר אמר:

"מטפח תמיד מטפח את עצמו, ואפילו שינוי קטן בלב האדם הוא השתפרות, והאלוהויות רואות את זה." ("ברכות לוועידת הפא האירופית", 2016)

מילה ריפה ננשך על ידי המאסטר שלו אף שלא עשה כל רע. ועדיין לא הייתה בו שום תרעומת. למעשה, המאסטר שלו השתמש בגישה הזו כדי לעזור לו לסלק קארמה. כמתרגל דאפא, מדוע אינני יכול לפעול כמו מילֶה-ריפָּה? הייתי נבוך מאוד מהפרצה הזו בטיפוח שלי. הבנתי שזו למעשה שאלה של אמונה מוצקה במאסטר ובדאפא. מילה ריפה הצליח לשאת את מה שנשא בשל אמונתו המוצקה במאסטר שלו.

לכן, מה שבאמת הייתי צריך לשאול את עצמי הוא: "האם אני באמת מאמין בדאפא? אם אדם מאמין באמת ובנחישות במאסטר ובדאפא, כל בלבול ייעלם.