מתרגלת שהייתה עצורה: הֱיו חומלים גם בזמנים קשים

(Minghui.org) כשקרוב משפחה שלי נעצר בשל תרגול פאלון גונג, השתתפתי במאמצי החילוץ שלו ובתגובה עצר אותי שוטר. בכל פעם שנזכרתי ביהירותו, טיפשותו ובורותו של השוטר, התמלאתי בכעס ותרעומת.

לבסוף נרגעתי בהדרכת הדאפא, ויתרתי על התרעומת והפכתי להיות בעלת חמלה, אף שהתהליך לקח די הרבה זמן.

לוותר על התרעומת

ביום שנלקחתי למרכז המעצר, סוהרת שאלה אותי מדוע אני שם. סיפרתי לה שזו נקמת המשטרה על ניסיוני להציל את קרובי. השומרת הסתכלה עליי ואמרה: "את נראית די בסדר. מדוע את מתרגלת פאלון גונג?" סיפרתי לה על התועלת שהפקתי מזה.

מקום השינה במרכז המעצר היה צפוף. הייתי צריכה לישון בין גנבת ומכורה לסמים במשקל 200 פאונד. כובד משקלה לחץ על רגליי. הגנבת צבטה אותי כל הזמן כדי שאתרחק ממנה ויהיה לה יותר מקום. כל לילה היה עינוי.

השומרות והאסירה הראשית ניסו להכריח אותי לשנן את חוקי מרכז המעצר. לא הקשבתי להן ובמקום זאת רק דקלמתי את הוראת הדאפא. הייתי שם 15 יום לפני שהועברתי לתא אחר.

האסירות שחשו שנגרם להן עוול כעסו בכל פעם שהן דיברו על המקרה שלהן. הן לא יכלו להבהיר את הנקודות שלהן כי הן היו כל כך כעוסות, ואף אחד לא הבין על מה הן מדברות. מהתבוננות בהן, הבנתי שאם לא אהיה רציונלית, אם עדיין אחזיק בתרעומת כלפי השוטרים, אם עדיין אכעס וארגיש שלא נהגו בי בצורה הוגנת. כל משפט שאומר יכיל את החומרים האלו, ולא אצליח להבהיר את האמת על הפאלון גונג ביעילות. הבנתי שעליי לוותר על ההחזקות האלה.

כשהייתי שם, דקלמתי את הפא ושחררתי את המושגים האנושיים שלי, אף שהיה קשה לשחרר את התרעומת כלפי השוטרים. חודשיים עברו ועדיין הייתי מלאה בתרעומת. נזכרתי בהוראת המאסטר על השגת "ארבעה דברים במכה אחת" ולבסוף הבנתי את המצב מנקודת המבט של הפא. השוטרים האלו רודפים אותי כי מוחם נשטף על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). בכל פעם שהם רדפו אותי הם נתנו לי דֶה. הבנתי שעליי להתייחס לזה בקלילות וכך לשפר את השין-שינג שלי ולהגדיל את הגונג שלי.

הרגשתי שהסבל שלי הוא כלום בהשוואה למה שהשגתי. הרגשתי אהדה כלפיהם. הם באו לעולם הזה לקבל את הפא ולהינצל על ידי הפא, אך בגלל שהורעלו על ידי תעמולת המק"ס הם משתתפים ברדיפת הפאלון גונג. אם מתרגלים לא יצליחו לעורר את מצפונם, הם יהיו בסכנה, ובגלל שלא טיפחתי מספיק טוב הם לא יוכלו להינצל.

לומדת לשאת הטרדה

מתרגלים לא הורשו לספר לאחרים על הפאלון גונג ועל הרדיפה. אם הלשינו עליהם שהם עשו כך, הם הוכו ועונו. כשהבהרתי אמת לאחרים, אסירה דיווחה עליי ואחר כך סוהרת ואסירה אחראית הכו אותי. אסירה אחרת שישבה לידי, זאת שסיפרתי לה על הפאלון גונג ושהסכימה לפרוש מהמק"ס ניסתה לשכנע את השומרת לא להכות אותי. כשהשומרת שאלה אותה למה היא מנסה לעצור בעדן, היא ענתה שהיא חוששת שנפגעתי קשות. אך למעשה, כשהן הכו אותי, לא חשתי כל כאב וידעתי שהמאסטר הגן עליי.

באותו יום, האסירה שהלשינה עליי נענשה על משהו קל ערך. פקדו עליה לעמוד מול האסלה כל אחר הצהריים. מאוחר יותר היא התחרטה שדיווחה עליי ושאלה אותי אם אשנא אותה בגלל זה. עניתי בקול נמוך: "לא, לא אשנא. בבקשה אל תעשי זאת שוב".

האסירה הזאת אמרה לשומרת שהיא טעתה שדיווחה על מתרגלת פאלון גונג ושלא תעשה את זה יותר.

בשל כל מה שסבלתי מצד האסירות, לא הצלחתי לעבור את מבחני השין-שינג שלי באותו זמן. המאסטר התחיל לעזור לי לעבור את המבחנים האלו. הוא נתן לי רמזים בחלומות על מה שאתמודד מולו למחרת. ובאמת, למחרת, אותה אסירה שהופיעה בחלומי הייתה זאת שעשתה לי צרות, השמיצה אותי או התעללה בי מילולית. היות שידעתי על זה מראש, הצלחתי לשאת זאת.

אסירה אחת הייתה מכורה לסמים. מהיום הראשון שהכניסו אותה לתא המעצר, היא שנאה אותי בגלל תעמולת המפלגה הקומוניסטית שהכפישה את הפאלון גונג. כל יום במשך שישה חודשים היא עשתה ככל יכולתה להשמיץ אותי. לא משנה מה היא ואסירות אחרות עשו לי, אף פעם לא גוננתי על עצמי, לפעמים אפילו לא במשפט אחד.

יום אחד לאחר שסיימנו את ארוחת הצהריים, מישהי ראתה שיש שמן צ'ילי [פלפל חריף] על המיטה. אסירה אמרה שאני שפכתי את זה על המיטה. אם כל האסירות היו מסכימות להאשמה הזאת, אני הייתי חייבת לנקות את הכול. אסירה אחת הגנה עליי והסבירה שאין לי שמן צ'ילי.

מאוחר יותר אסירה מבוגרת התפעלה ממני שהייתי כל כך סובלנית. היא נתנה לאסירה קצת אוכל שקיבלה ממשפחתה וביקשה ממנה להפסיק לעשות לי צרות. היא גם אמרה שהיא תבקש מהאסירה הזאת לדאוג לי אם היא תישלח מבית המעצר לכלא.

האסירה הזאת ישבה לידי. ביקשתי מהמאסטר לחזק את המחשבות הנכונות שלי כדי שאוכל לספר לה על הפאלון גונג. מאוחר יותר האסירה הזאת אמרה: "לא הצלחתי להירדם במשך כל הפסקת הצהריים. חשבתי על מה שאמרת וסוף סוף הבנתי את זה. את צודקת". הצלחתי לשכנע אותה לפרוש מהמק"ס.

כשהשומרת הראשית עשתה לי צרות והענישה אותי, האסירה הזאת הגנה עליי. תקופת מעצרה קוצרה והיא נתנה לי את מספר הטלפון שלה.

הגנבת שצבטה אותי מהעקב עד הירך גם פרשה מהמק"ס לאחר שהבינה את האמת.

זה היה מאסרה השלישי. קודם לכן היא נאסרה פעמיים לשנתיים בכל פעם. היא אמרה שהיא לא רוצה יותר לסבול ושהיא תתאבד אם הפעם היא תיאסר ל-14 חודשים או יותר. אמרתי: "אז את יכולה לדקלם 'פאלון דאפא הוא טוב' ו"אמת-חמלה-סובלנות זה טוב'. רק מאסטר לי (מייסד הפאלון דאפא) יכול לעזור לך". היא אחזה בידי ואמרה: "אדקלם את זה כל יום". מאוחר יותר השופט הכריז את פסק הדין – היא נאסרה ל-13 חודשים.

אסירה חירשת ישבה לידי. הבהרתי לה את האמת בכתיבה ועזרתי לה לפרוש מארגון הנוער של המק"ס. כדי שאתקשר איתה טוב יותר, למדתי קצת משפת הסימנים. כשהייתי במשמרת עבודה, היא עזרה לי והתעקשה לתת לי אוכל שמשפחתה שלחה לה. לאחר שחרורי תקופת מאסרה קוצרה.