עורך הדין לזכויות אדם וואנג יונג-האנג הפך ממשקיף מן הצד לקורבן ולעד לרדיפה נגד הפאלון גונג (2)

(Minghui.org)

לחלק הראשון

עורך הדין לזכויות אדם וואנג יונג-האנג נהג להגן על מתרגלי פאלון גונג מאז החלה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) לרדוף את הקבוצה הרוחנית ב-1999. בדומה לגאו ג'י-שנג ועורכי דין רבים אחרים שתמכו במתרגלי פאלון גונג, מר וואנג נענש קשות על ידי המשטר בסין, מה שכלל תקופה של 7 שנות מאסר בלתי חוקי ועינויים אכזריים.

מר וואנג הבין שהציבור לא יידע אף פעם מה שהוא ומתרגלי פאלון גונג רבים אחרים חוו אם לא יספרו את סיפורם. לכן בחר לספר בעצמו כיצד מפר המשטר הקומוניסטי את החוק ברדיפתו נגד מתרגלי הפאלון גונג.

הועמד למשפט ונגזר דינו באופן בלתי חוקי

כשעציר מוחזק בבית חולים, בדרך כלל שוטר ממרכז המעצרים ושני שוטרי המשטרה הצבאית מוצבים לשמור עליו. אבל אצלי, מחשש להשפעה של המקרה שלי על הציבור, הרשויות הוסיפו לכל משמרת שני שוטרים נוספים מאחת מ-13 תחנות המשטרה הכפופות למחלקת משטרת שא-הה-קואו שבדא-ליאן.

אחד השוטרים הצעירים ששמרו עליי תיאר בפניי את מהלך פעולות מחלקת המשטרה ביום מעצרי. הוא שיתף כמה פרטים שקרו מהרגע שיצאתי מהבית. הוא לא היה יכול לדעת פרטים אלה, אלמלי עקבו אחריי באותו בוקר. הבנתי אז שעל אף שהמעצר באותו יום היה מכוון בעיקר כלפיי, כללו בו גם מתרגלים נוספים.

בסוף 2009 הובא לתשומת לבי שהמתרגל פנג גאנג, שנעצר בזמן שעקבו אחריי, מת. אחרי ששוחררתי קראתי באתר מינג-הווי שהוא עונה לאחר מעצרו.

בית הדין של מועצת שא-הה-קואו ערך לי שימוע ב-13 בספטמבר 2009. הם לא הודיעו למשפחתי על כך ולא לעורך הדין שלי. הם גם לא יידעו אותי 3 ימים קודם לכן, כנדרש בחוק.

אחרי השימוע השופט לי ניגש אליי ושאל אותי לגבי הקרסול בפצוע שלי. השבתי לו: "השופט הנכבד לי, אנא התייחס בצורה נכונה לסוגיה של הפאלון גונג".

הוא ענה לי: "קראתי את המאמרים שלך שהיו כלולים כראיות. אתה כישרוני מאוד. אך אין עליך ללכת נגד המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית).

הוספתי ואמרתי לו: "כשופט, המיקוד שלך צריך להיות הסוגיה המשפטית ולא מי נגד מי".

בסין, הרשויות והבריונים שלהן נוטות להשתמש בטענה של "פעולה נגד המפלגה" כדי להפליל יריבים ולתקוף אותם פוליטית.

ב-27 בנובמבר 2009 גזר עליי בית הדין בשא-הה-קואו 7 שנים בכלא. פתחתי בשביתת רעב למחות על גזר הדין הבלתי חוקי בעליל. מרכז המעצרים הורה להאכיל אותי בכוח ובכפייה ולכפות את ידיי מאחורי גבי במשך 30 שעות.

מאוחר יותר גיליתי ששני עורכי הדין שלי מבייג'ינג באו לדא-ליאן 6 פעמים כדי לבקר אותי, אבל מרכז המעצרים סירב להתיר להם לראות אותי. במהלך הביקור השישי נאמר להם על ידי בית דין הביניים בדא-ליאן שזקוקים להם כדי לדעת מה השקפתי לגבי ערעור על גזר הדין שלי. זו הייתה הפעם היחידה שזכיתי לראות את עורך הדין שלי במהלך 7 השנים בכלא.

עינויים בכלא

ב-2 באפריל 2010 הועברתי לכלא החדש בליאו-נאן. סירבתי ללבוש מדי אסיר. האסירים הכו אותי, הפשיטו את בגדיי והלבישו אותי במדי אסיר.

ב-22 באפריל 2010 הועברתי לכלא הגברים בשן-יאנג. תוך פחות משבועיים מספר אסירים הכו אותי פעמיים באכזריות. דיווחתי על המכות לסוהר בתורנות, ג'אנג. הוא אמר לי באדישות: "אתה פצוע? אם כן, לך לבית החולים שיבדקו את הפציעה".

ב-11 באוקטובר האסירים הכו אותי שוב בלילה ולמחרת בבוקר.

הסוהרים צ'אנג וליו העבירו אותי ל"מרכז למשמעת חמורה". במשך שבועיים נתנו לי רק דייסת תירס.

סירבתי לענוד את תג הזיהוי המסווג אותי כאסיר פלילי. לי, מנהל האזור ה-18 מנע ממני את הזכויות לקנות מצרכים במשך 9 חודשים. לפיכך נותרתי ללא נייר טואלט, אבקת רחצה, מרק, משחת שיניים ומברשת שיניים. במשך זמן רב היה עליי לאסוף שפופרות ריקות של משחת שיניים שנזרקו, שרוקנתי אותן עד הסוף בלחיצה.

באחד ביוני 2011, אחרי מותו של המתרגל הואו יאן-שואנג, העבירו אותי מאזור ה-18 לאזור מס' 2 כדי לאזן את מספר המתרגלים המפוזרים באזורים.

סגן המנהל צ'ן מאזור מס' 2 טען שהוא אחראי עליי. הוא חשב על דרכים שאוכל לבצע עבודה סמלית כמו הנהלת חשבונות. אבל אני לא הסכמתי לכך.

הוא צעק עליי: "בכלא, הסוהרים והאסירים צריכים לעבוד. מדוע אינך עושה את חלקך גם כן?"

אמרתי לו: "השוטרים צריכים להשלים את דרישות העבודה שלהם, האסירים צריכים לעמוד בדרישות ה'שינוי באמצעות עבודה'. אני לא שוטר ולא אסיר. כך שאין לי כל אחריות לבצע עבודה".

צ'ן נעל אותי בתוך חדר האוכל ומנע ממני להיות בקשר עם מישהו. כמו כן הציב אסיר לפקח עלי.

בפברואר 2012 החלו רשויות הכלא בקמפיין "לשרש את האמונה בפאלון גונג". מנהל הכלא וסגנו הובילו את הקמפיין. הם נתנו למתרגלים שתי ברירות: "למות או לעבור 'שינוי'". השיטה העיקרית הייתה מניעת שינה והגבלת מזון ומים.

במשך 13 ימים, מה-8 במאי 2012 ועד ה-21, מנעו ממני שינה (ראה: 13 יום של מניעת שינה: שבע שנים בכלא שן-יאנג בגלל שייצג מתרגלי פאלון גונג). לאחר מכן אובחנה אצלי דלקת במעטפת הריאות ומים שהצטברו ליד הצלע השנייה.

כשאשתי ביקרה אותי בכלא ביוני 2012 היא ראתה שצריך לשאת אותי. היא שאלה את הסוהרים מה קרה לי והסוהר צ'ן ענה לה: "זה כמו אימא שמענישה את בנה".

פעם אחת צ'ן אמר לי: "עליך לעמוד במילתך. כבר הסכמת לעבור 'שינוי', אם כך עליך לעשות זאת. מדוע אינך מכבד את ההתחייבות שלך?"

אחרי שסירבתי לענות לסקר שערך על "שינוי" מתרגלים הוא אמר לי: "אם לא תענה, לא נשחרר אותך גם אם תקופת המאסר שלך הסתיימה. אנחנו נכלא אותך למשך 20 שנה".

ביום אחר הוא הביא "כיסא ברזל" לענות אותי. אחרי שצ'ן עזב אחד האסירים אמר לי: "כשהמק"ס עושה זאת לאנשים כמוך, זה פשוט סימן לחוסר היכולת שלהם להתמודד".

מאוחר יותר העבירו אותי לכלא טיה-לינג שבו היה מתקן בידוד לחולי שחפת.

חזרה לעינויים

במארס 2013 שלח כלא הגברים של שן-יאנג מספר נציגים לכלא טיה-לינג לבדוק אם עברתי "שינוי". אמרתי להם שאני איתן באמונתי, וגיניתי את הפרקטיקה הזו שלהם לשנות אנשים בכוח.

כתבתי מכתב לרשויות כלא טיה-לינג לחשוף את העינויים שסבלתי בכלא הגברים בשן-יאנג. ב-25 ביוני 2013 החזירו אותי לשם. שמו אותי באזור ה-19 ועינו אותי בעזרת ספסל הנמר במשך 3 ימים.

במשך 15 ימים נתנו לי רק דייסת תירס. היו לי כאבים בחזה ובגב, כך שפניתי למרפאה לבדיקה. צילום הרנטגן שעשו לי הראה שיש לי תסמינים של דלקת מעטפת הריאות ושחפת.

במשך חודשיים, עד ה-23 באוגוסט אשפזו אותי בהשגחה אינטנסיבית. זו הייתה עונת הקיץ אבל לא הרשו לי להתקלח, לכבס את בגדיי, לרחוץ את פניי, ידיי או רגליי, או להשתמש בנייר טואלט. כפו עליי לשבת כל יום על שרפרף עץ (נחשו למה משמש הספסל המיניאטורי הזה?) מהשעה 6 בבוקר ועד ל-10 בלילה. לאחר מכן לא אפשרו לי ללכת להתרחץ.

ב-23 בינואר 2014, אחרי שהתסמינים לדלקת מעטפת הריאות נעלמו, הוחזרתי לאזור מס' 2.

ב-16 באפריל 2014 שהיתי בבית החולים בקשר לפציעה בקרסול שלי. נבדקתי על ידי רופאים בבית החולים הראשון ובבית החולים הרביעי השייכים לאוניברסיטה לרפואה של סין ובבית החולים האורתופדי בשן-יאנג. האבחנה שלהם הייתה דלקת עצמות לאחר ניתוח.

שוחררתי אך נותרתי במעקב

ב-3 ביולי 2016 תמה תקופת המאסר שלי. אחד הסוהרים האחראים על מתרגלי הפאלון גונג ליווה אותי החוצה ואמר: "אל תעשה זאת שנית. האם לא ראית במשך כל השנים האלה שבזמנים קריטיים אתה יכול לסמוך רק על בני משפחתך?"

הבנתי למה הוא התכוון ועניתי לו: "אם לא המאמצים העקביים של מתרגלי פאלון גונג ואנשים בחו"ל, המצב שלנו כאן היה גרוע פי כמה וכמה".

הוא לא ענה.

למעשה, אם לא היו תשומת הלב והעתירות המתמידות, ייתכן שלא הייתי שורד כלל.

רשויות הכלא לא שחררו אותי בהתחלה בטענה שהן ממתינות להוראות הרשות המקומית. הן לא שחררו אותי עד שכמה אנשים מוועדת הרחוב השכונתית שלי הופיעו בכלא.

כדי להשגיח עליי באמצעות מצלמות, ועדת הרחוב השכונתית ותחנת המשטרה המקומית התקינו מצלמה בביתי ומצלמה נוספת על גג הבניין הפונה למרפסת שלי. מצלמת החזית הייתה מכוונת לדלת הבית והמצלמה האחורית לשני חדרי השינה. שתיהן מצלמות באינפרה אדום (גם בחושך).

עד לרצח

להלן מקרי מוות של מתרגלי פאלון גונג הידועים לי באופן אישי או מיד-שנייה:

1. המתרגל פנג גאנג מדא-ליאן מת בנסיבות מחשידות 2. המתרגל הואו יאן-שואנג מלינג-יואן מת בכלא הגברים בשן-יאנג 3. המתרגל פנג גנג ממחלקת המשטרה בפרובינציית ליאו-נינג מת במהלך שביתת רעב או משחפת בכלא טיה-לינג 4. המתרגל לי שאנג-שי מפאן-ג'ין מת בכלא שן יאנג 5. המתרגל ליו ג'אן-האי מחרבין מת בכלא שן יאנג 6. המתרגל דואו צ'ון-ג'אן מהולו-דאו מת מכשל מערכות אחרי ששוחרר מכלא שן-יאנג 7. המתרגל הו גואו-ג'יאן מפו-שון מת בכלא בן-שי בליאו-נינג.

מקרים נוספים

בזמן שהייתי בכלא עצרו את אשתי פעמיים. היא הוחזקה במרכז מעצרים במשך 5 ימים. לאחר מכן העבירו אותה למרכז לשטיפת מוח בפו-שון למשך 30 יום.

באפריל 2017 פניתי למשרד הבקשות ליציאה וכניסה לבקש דרכון לצורך עסקי. נאמר לי שהשוטר גואו חסם את בקשתי להשגת דרכון.

כשנסעתי לאחרונה ברכבת המהירה, מצאתי שוטרים מחכים לי במקום מושבי. הם צילמו אותי וערכו חיפוש בתיק שלי.

עד פה עדותו של עו"ד וואנג יונג-האנג.

רקע על וואנג יונג-האנג

מר וואנג יונג-האנג, מתרגל פאלון גונג, היה עורך דין במשרד לעורכות דין בצ'יאן-צ'ון שבליאו-נינג. הוא ייעץ, ייצג והגן על מספר מתרגלי פאלון גונג מאז 2007.

הוא פרסם מספר מאמרים באתר ה"אפוק טיימס" בסינית ובכלל זה מכתב גלוי המופנה למשרד המשפטים הגבוה ביותר בסין. במכתבו הגלוי שכותרתו: "טעויות שנעשו בעבר יש לתקן בזריזות היום".

פרטים בגרסה הסינית של ה"אפוק טיימס": Mistakes Made in the Past Demand That Corrections Be Made Quickly Today

מר וואנג ציין שרשויות המק"ס שולטות על מערכות החקיקה והשיפוט כאחד ללא פיקוח ואיזון ומשתמשת בהן לרדוף את מתרגלי הפאלון גונג תחת מסווה של חוקיות.

כתוצאה ממכתביו ותחת לחץ רב מצד הרשויות, פוטר מר וואנג מעבודתו בפירמה לעריכת דין. מסמכי עריכת הדין שלו הוחרמו והושעו על ידי הרשויות.

מר וואנג נעצר ללא עילה חוקית ביולי 2009, ונשלח ל- 7 שנים בכלא. המקרה שלו נכלל בדו"ח "המפקח המיוחד של האו"ם לענייני עינויים או יחס או עונש אכזריים, לא אנושיים או משפילים אחרים" בשנת 2010 (דוח האו"ם לשנת 2010 מדגיש את רדיפת הפאלון גונג בסין).