מנהל בכיר: היה לי חשש למחוק את ה-WeChat

(Minghui.org)

אני מנהל בכיר בחברה בבייג׳ינג. לפני מספר שנים אחד מעמיתי לעבודה התקיןWeChat על הטלפון שלי ואני הייתי משתמש בו כדי לשלוח הודעות וקבצים, לקיים שיחות ועידה, לשלוח הודעות קבוצתיות וכו׳. התחלתי להשתמש בו יותר ויותר בעבודה וגם בזמן מנוחה. ידידים, חברים לכיתה, לקוחות ואפילו אנשים שלא הכרתי הוסיפו אותי כאיש קשר שלהם. השתמשתי בו יום יום כשאני מפרסם,תגובות ואימוג׳ים ומעלה תמונות.

במהרה התחלתי להשתמש בו כדי להעביר כסף, לבצע תשלומים ולערוך קניות באינטרנט. WeChat הפך לכלי השימושי ביותר שהיה לי. הדבר הראשון שעשיתי מדי יום היה לבדוק את ה-atWeCh כדי לראות יש עבודה או משהו אחר שקורה אצל ידידיי וקרוביי. כאשר סיימתי לקרוא מאמר אחד הייתי מקליק על לינק מצורף וקורא עוד אחד. כך יצא שביליתי שעות כשאני משתמש ב-WeChat.

ידעתי שזה לא נכון ושאני מבזבז עליו יותר מדי זמן, ולפעמים הרגשתי שאני רוצה להיפטר ממנו. אבל חשבתי שאין לי ברירה כי כולם משתמשים בו לעבודה, לפטפוט עם בני המשפחה, לקניות או לקורסים באינטרנט. זה נראה בלתי אפשרי לא להשתמש ב-WeChat.

שחרור ההתמכרות

כאשר אתר מינג-הווי פרסם את ההודעה מה שכל תלמידי הדאפא חייבים לדעת, התגובה הראשונה שלי הייתה שאני לא חייב למחוק את ה-WeChat משום שמעולם לא תקשרתי עם מתרגלים דרכו והשתמשתי בו רק בשביל לתקשר עם לא-מתרגלים.

הבוס שלי היה שולח הודעות באופן יומיומי ב-WeChat. יותר מ-12 קבוצות שהייתי מעורב בהן השתמשו ב-WeChat. איך אוכל לבצע את עבודתי בלעדיו? המורה של בני שלחה הודעות ב-WeChat. בני בדיוק סיים את בחינות הכניסה לחטיבת הביניים וקיבלנו הרבה הודעות עבורו. איפה הייתה יכולה להיות לי גישה למידע הזה בלי WeChat? בוגרי בית הספר שלי ארגנו ביקור בבית הספר והם שלחו הודעות ב-WeChat. היה גם קורס אינטרנטי שהשתתפתי בו ב-WeChat ועוד לא הסתיים. האם לא עדיף שאחכה עד שאשלים את הקורס לפני שאמחק את ה-WeChat?

קראתי את ההודעה של עורכי מינג-הווי מספר פעמים, וכל פעם חשבתי על סיבות לא למחוק את ה-WeChat, בגלל שיהיה מאד לא נוח בלעדיו. כך השתהיתי עוד מספר ימים במחשבה שבהודעה לא צוין מועד אחרון. לא יכולתי להחליט מתי למחוק אותו.

כשסיפרתי למשפחתי שאני עומד למחוק את ה-WeChat הם אמרו שאני הולך לקיצוניות. חשבתי שזה בלתי אפשרי לחיות בלי WeChat. היו לי הרבה מחשבות שליליות ונעשיתי מבולבל.

קראתי וחזרתי וקראתי את ההודעה של מינג-הווי לאחר מספר ימים וגם קראתי מאמרי שיתוף של מתרגלים אחרים על הנושא. הבנתי שמתרגלים לא צריכים להיות קשורים לדברים ארציים. דמיינו אדם רגיל שעומד למות מחר אבל עדיין לא מסכים למחוק את ה-WeChat ונאחז בו בכוח. האין זה נלעג?

למתרגל לא צריך להיות אכפת מהפסד ורווח בעולם הזה. מדוע לא יכולתי לשחרר אפליקציה סלולרית? מלבד זאת, האם סביבת העבודה שלי לא משקפת את הטיפוח שלי? האם אני לא אמור להיות מסוגל לתקן אותה? כאשר הגעתי להבנה הזו החלטתי למחוק את ה-WeChat מיד.

העובדה שהיססתי ומצאתי תירוצים לא למחוק את ה-WeChat הראתה שהייתי מאד קשור אליו.

המאסטר אמר:

"זה לא שמינג-הווי לא עושה טעויות, אבל, בעניינים חשובים, המתרגלים חייבים לשים לב לגישה של מינג-הווי." (הערה: במאמר של מערכת מינג-הווי מה-15 ביולי 2000 שכותרתו "המאמר האותנטי השני החדש של מאסטר לי מאז ה-22 ביולי 1999 יפורסם בעוד ימים ספורים")

"אז כמתרגלי דאפא אתם חייבים שתהיה לכם השקפה חיובית על מינג-הווי, לא משנה כל מה שאנשים רגילים יכולים לחשוב. יש כאלה שאינם רואים את מינג-הווי באור חיובי והייתי אומר שיש להם בעיה. לפחות דבר זה בטוח. מאחר שמינג-הווי מדווח ישירות על מצב הטיפוח של הגוף העיקרי של מתרגלי דאפא," ("הוראת הפא בוועידת הפא לציון 10 שנים לייסוד אתר מינג-הווי")

המאסטר בוודאי שם לב שכלל המתרגלים התחילו לסטות והיו צריכים לתקן את סביבתם והתנהגותם ולכן הוציא אתר מינג-הווי את ההודעה.

כמתרגלים אין עלינו לחפש תירוצים ועלינו ללכת בעקבות הדרישות של המאסטר ללא תנאי, ולהתאים את עצמנו לרצונו של המאסטר. אין עלינו לעשות מה שאנחנו רוצים. להבנתי זהו ״לעזור למאסטר לתקן את הפא״.

מחיקת ה-WeChat לא עניין גדול

לאחר שמחקתי את ה-WeChat הודעתי לבוס שלי, לעמיתיי לעבודה, ללקוחות חשובים, למורים בבית הספר ולחברים לכיתה. להפתעתי, כמעט כל אחד מהם אמר שהוא מבין והסכים שזהו צעד נכון למחוק אותו. הם אמרו שזה מבזבז זמן ומעייף להשתמש ב-WeChat. בנוסף, המשפחה שלי לא התלוננה או חשבה שזה לא נוח.

רוב ההתקשרויות ב-WeChat הן בלתי יעילות ממילא. אנשים רק מפטפטים בהיסח הדעת ונושאים חשובים לא עוברים היטב. הרבה יותר יעיל פשוט לטלפן לאנשים.

באשר להתקשרויות בעבודה, לאחרונה הותקנה מערכת תקשורת משרדית אבל רק עובדים מעטים השתמשו בה בגלל שהבוס שלנו המשיך להשתמש ב-WeChat. הזמנתי יותר חברים לעבודה להשתמש במערכת החדשה והצעתי לבוס לא להגזים בשימוש ב-WeChat בשל בטיחות, יעילות, וחשש לדליפת מידע עסקי רגיש. בתשובתו הוא לא התנגד לרעיון, אז התחלנו להשתמש במערכת התקשורת החדשה.

המאסטר הניח את הנתיב עבורנו לפני זמן רב. דבר אינו מקרי.

לאחר שמחקתי את ה-WeChat חשתי נינוח, ומרוכז מאוד בדברים שעשיתי. חשתי שהמחשבות הנכונות שלי נעשו יעילות יותר בזמן שליחתן. המאסטר עזר לי לפרוץ דרך המצוקה הגדולה.

אני מקווה שהמאמר הזה יעזור למתרגלים אחרים. כדי להיות אחראים לעצמנו וגם לאנשי העולם, על מתרגלים למחוק את ה-WeChat ואת ה-QQ. אני חש בושה בעצמי כמתרגל ותיק, שתרגל פאלון דאפא במשך יותר מ-20 שנה, על כך שהמשכתי להשתמש ב-WeChat. ברצוני להודות למינג-הווי שיידע אותנו.

מתרגלי דאפא מטפחים בעולם הזה ועלינו לתקן את הסביבה. כל רמה של החברה וכל אורחות החיים צריכים לחזור לדרכי החיים המסורתיות. על תלמידי דאפא לקחת את ההובלה כדי לעצור את ההתדרדרות של החברה.