לשפר בהתמדה את כישוריי ואת השין-שינג שלי עם הלב של מטפחת דאפא

(Minghui.org)

שותפה בוועידה לשיתוף התנסויות באנגלית, ניו יורק 2018

ברכות למאסטר. ברכות למתרגלים עמיתים.

הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות של הועידה הזו כדי לשתף כמה מההתנסויות האחרונות שלי והשיפור הקשור אליהן, הן מנקודת מבט של טיפוח וגם מנקודת מבט מקצועית.

אני מתרגלת מאיטליה. עברתי לניו יורק לפני כשלוש שנים כדי להצטרף למחלקת ההפצה של האפוק טיימס באנגלית. לפני כשישה חודשים ניתנה לי ההזדמנות למלא תפקיד נוסף ולעבוד בשביל מהדורת האינטרנט של האפוק טיימס באיטלקית.

במהלך שלוש השנים האחרונות חשבתי לעתים קרובות על בקשתו של המאסטר שהמדיות שמנהלים תלמידי הדאפא ישתמשו בחברות מצליחות כדוגמה וילמדו מטכניקות העסקים שלהן.

לא ידעתי מה לעשות עם זה כשמדובר בהפצת מדיה – הרקע המקצועי שלי הוא מתחום המסעדנות – ופיתחתי תחושה של ״מגיע לי״ כמו: זו חובתה של החברה לספק לי הכשרה. הייתה בי תרעומת לתקופת מה אבל ידעתי שזו אינה הגישה הנכונה.

כאשר שיניתי את הלך הרוח שלי מלהיות תלויה במישהו אחר ללקיחת אחריות לנתיב שלי, קיבלתי כמה הזדמנויות. קיבלתי קורס הכשרה בניהול תהליכים מהחברה וכמה מאמרים הקשורים לעסקי המדיה צצו באפליקציה שבה השתמשתי כדי לקרוא אוף-ליין. אני מניחה שהם היו רמזים מהפא-שן של המאסטר.

חשתי שרכישת הידע הזה והטכניקות האלה הייתה מועילה ביותר, במיוחד בנוגע לניהול זמן, שהוא המשאב היקר ביותר שיש לנו. בנוסף נתן לי כל העניין הזדמנות להרים את השין-שינג שלי בכמה מצבים. אשתף כמה מהם.

תקשורת היא קריטית בתיאום ובשיתוף פעולה

בחודש מארס חזרתי לאיטליה לכמה שבועות כדי לתמוך במופעי השן יון שם. בפעם הראשונה יותר מעיר אחת אירחה את המופעים. סך הכל לא היו כל כך הרבה מופעים והכרטיסים נמכרו כולם שבועות מראש. באחת הערים הוספנו מופע נוסף.

דבר אחד שלמדתי דרך המעורבות שלי בקידום השן יון הוא התפקיד המכריע של הקמת ערוצי תקשורת חלקים בהצלחתה של חברה. מתרגל איטלקי מקומי דיבר עם חבר בקבוצה של מתרגלים אירופאים שהיו אחראים על הלוגיסטיקה ונסעו עם השן יון.

המתרגל האיטלקי אמר שנושא מסוים יהיה שונה באולם הבא. הוא אמר שהוא יודע זאת בגלל שהוא ראה והוא חושב שזה מועיל שהם ידעו זאת.

האדם מהקבוצה האירופאית אמר לו משהו כמו: ״תודה, אבל אני לא באמת מאמין למה שאתה אומר״. הייתי מופתעת לשמוע זאת אבל עמדתי על המשמר ושאלתי את עצמי מדוע שמעתי זאת.

על פני השטח כוונת המתרגל האיטלקי הייתה טובה, אבל העובדה שהם לא הכירו זה את זה אמרה לי שראשית יש ליצור אמון לפני שמקבלים סוג כזה של מידע.

אני חושבת שהלך המחשבה של המתרגל מהקבוצה האירופאית היה גם טוב. אני מניחה שהיה לו ניסיון דומה בעבר עם מתרגלים מקומיים שרצו לתת ״מידע מועיל״, וניסו לעזור, אבל אז גרמו להפך.

איך נוכל לבנות אמון?

המאסטר אמר:

"יש דברים שהם באמת גבוהים ונשמעים כמו אמונה טפלה. אבל נשתדל להסביר אותם באמצעות המדע המודרני." ("ג'ואן פאלון")

המשפט הזה הלם בי לתקופה. לא יכולתי להבין מדוע המאסטר מספר לנו על שימוש במדע המודרני כדי להסביר את הדאפא. ההבנה שלי כרגע היא שהמאסטר בנה אמון, השתמש בשפה פשוטה עם הקוראים, והשתמש במושגים מדעיים שהם כבר הכירו.

המאסטר סיפר לנו שהמדע הוא בכל מקום. הוא חדר לכל היבט של החברה. ולמרות שבסופו של דבר הוא לא טוב לאנושות והובא אלינו על ידי חייזרים, ההבנה שלי היא שהמאסטר משתמש בו כדרך לפתוח את הקשרים הגורליים של תלמידי דאפא מסוימים.

ההבנה שלי היא שלמרות שרכשתי אולי כמה כישורים בהיבט של ניהול, עליי להיות מסוגלת להשתמש בשפה פשוטה שאחרים יכולים להבין. מבחינת הטיפוח, תקשורת יעילה היא ביטוי של היכולת לחשוב קודם על אחרים. מבחינה מקצועית אני רואה את זה כדרך נכונה המאפשרת לתאם בין אנשים: לבנות אמון ולתקשר באופן יעיל.

עוד אלמנט הקשור לבניית אמון ושפה משותפת הוא שנשתף את ההתנסויות שלנו.

המאסטר השאיר לנו כמה צורות: אחת מהן היא לימוד קבוצתי ושיתוף. ההצעה שלי למתרגלים עמיתים שקשה להם לשתף על התנסויות הטיפוח שלהם - בין אם אלה מאבקים שהם נתקלים בהם או תובנות שרכשו - שיתוף הוא דרך ליצור את השפה המשותפת הזו עם מתרגלים עמיתים, כך שנכיר זה את זה טוב יותר. אם למישהו קשה, הוא יכול לבקש תמיכה, וגם להפך - להציע תמיכה. שיתוף, למרות שאפשר להתייחס אליו כ״בלתי חשוב״, יכול להיות מועיל למישהו ולשחק תפקיד בשיפור שיתוף הפעולה הכולל.

תפקיד חדש ואתגרים חדשים

כשחזרתי לניו יורק הייתה לי משרה חדשה באפוק טיימס. עבדתי עכשיו עבור המהדורה האיטלקית האינטרנטית. המחשבה הראשונית שלי הפתיעה אותי קצת. ראיתי זאת כהזדמנות נהדרת להבהיר את האמת לישויות החיות שהשפה שלהן היא איטלקית. זה היה דומה ללב של תחילת הטיפוח שהמאסטר דיבר עליו מספר פעמים. שמחה חגיגית שהניעה אותי לעשות דברים.

ואז הכתה בי הבדידות. המתרגלים האיטלקים שעבדתי אתם גרו באיטליה. הייתה זו סביבת עבודה שונה לגמרי מזו שהתרגלתי אליה.

עברתי מעבודה שהייתה מאתגרת פיזית – עם משמרות לילה בנהיגה לחלק עיתונים – לישיבה מול מסך ועשיית המשימות השונות בעצמי ובלי איש לצדי.

היה עליי לסלק את המושג שהיה לי – שאפשר לבצע משימות היטב רק אם צוות נמצא יחד – ואת הרעיון שעבודה פיזית היא מתגמלת יותר מכל דבר אחר. אנחנו יודעים שהנפש והגוף הם אותו הדבר. בנוסף, יש אנשי מקצוע רבים שעובדים מרחוק עבור חברות גדולות, ומצליחים להשיג את התוצאות שהם אמורים להשיג.

אם כך היה זה הזמן עבורי להמשיך קדימה הן בטיפוח והן בדרך המקצועית.

בשביל לשפר את המקצועיות שלי היה עליי להעלות את השין-שינג שלי. מה שהבנתי הוא ששיפור הכישורים ושיפור הטיפוח הם כמו שני שבילים באותה דרך, ההולכים במקביל. כדי להתקדם בדרך, עליי להתקדם בשניהם בה בעת. זה בעצם יחס די ישיר: כשעוברים מבחנים ומשתפרים על ידי הסתכלות פנימה, הגונג גדל.

עם האנרגיה הזו אני יכולה ללמוד מהר יותר, וישויות שמימיות יעניקו לי חכמה. המאסטר דורש מאיתנו להפוך למקצוענים ולשחק תפקיד ראשי, לכן זה גם עניין של ללכת בעקבות בקשותיו של המאסטר. זה הופך למעגל חיובי.

יום אחד היה לי ויכוח עם מתרגל עמית. זה עזר לי לזהות עוד מושג שהיה עליי לסלק.

הוא שהה בניו יורק רק מספר חודשים, ולמרות שאנחנו לא עובדים יחד הסתדרנו די טוב יחד. באותו יום הוא אמר לי שיש לי גישה קצת יהירה, משהו כמו ״שאני יודעת יותר טוב כי הייתי פה יותר זמן, כי אני מבוגרת יותר וכי יש לי יותר ידע״.

עימות כזה גרם לי להבין את הטבע האנוכי שלי. בזמן שהוא דיבר איתי על הדברים האלה ציפיתי להתעצבן (כפי שיכול לקרות במצבים כאלה). אבל הייתי לי התגובה ההפוכה: מעין צחוק עליו בלבי, מה שהוכיח שמה שהוא אמר היה נכון. הייתה לי מחשבה של ״אתה לא יודע, ואתה מגוחך״

מאוחר יותר הודיתי לו על ההזדמנות להשתפר, אבל לקח לי בערך יומיים לעשות את זה מתוך כנות.

ואז הבנתי משהו. הבנתי שהמחשבה של לשפר את היכולות שלי הייתה כדי לאמת את עצמי. זה משהו שקרה כבר בעבר, והפעם זה היה יותר עדין אבל עדיין היה שם. למרות שידעתי שהחכמה והיכולות שלי ניתנו לי על ידי ישויות שמימיות, עדיין הייתה בי אנוכיות. לא חשבתי על איך לעזור לאחרים להשתפר, דבר שהיה חלק מההכשרה שקיבלתי.

הלך המחשבה שלי היה: אם אני היחידה שיודעת את הטכניקות האלה, כולם יאהבו אותי ויהיו לי הרבה הזדמנויות להצטרף לפרויקטים שנראים לי מעניינים. למעשה ברגע שזיהיתי את הגורם האנוכי הזה ועשיתי כמיטב יכולתי לשלול אותו, קיבלתי את ההזדמנות להיות מעורבת בפרויקטים מסוימים. זה קרה די בטבעיות.

הייתי רוצה לסיים את השיתוף עם שיר של המאסטר אשר עזר לי לשפר את יחסי עם חבריי לעבודה:

"אם נתקלים בוויכוח – אל תתווכחו לחפש פנימה את הסיבה – זה טיפוח ככל שרוצים להסביר – ההחזקה מתחזקת יותר עם רוחב לב וללא החזקה, תובנה בהירה תגיע" ("אל תתווכח", "הונג יין III")

תודה, מאסטר, ותודה, מתרגלים עמיתים.