אם אין החזקות לא יהיו מצוקות

(Minghui.org)

קיבלתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון" בשנת 1997. אהבתי את הספר מאוד, אבל לא הבנתי שהספר מדריך אנשים בטיפוח, עד שהתחלתי לתרגל ב-2011.

אני אסיר תודה למאסטר על ההגנה וההדרכה בשמונה השנים האחרונות. אני מבקש לשתף עם מתרגלים אחרים את החוויות שלי.

אני עובד במשרד ממשלתי. יש לי הרבה קולגות בעבודה ואנחנו מסתדרים היטב. אני מרבה לספר להם על פאלון דאפא, והם יודעים שאני מתרגל. אלה שמבינים את נושא הרדיפה כבר פרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ומארגוני הנוער שלה.

לפני חופשת ראש השנה גיליתי כי כמה מהקולגות שלי ריגלו אחרי. היה לי קשה מאוד לקבל את זה. הם ידעו שפאלון דאפא הוא טוב, אז תהיתי למה הם עומדים בצד של הרוע ומשתתפים ברדיפה. הטינה והכעס שלי עלו אל פני השטח והתקשיתי לדכא אותם.

לפני כחודשיים צפו חברי המק"ס שעובדים במשרד שלנו בווידאו שהשמיץ את הפאלון גונג. לאחר שעמיתיי לעבודה צפו בסרטון, היחס שלהם השתנה. הם נמנעו ממגע עין איתי ולא שוחחו איתי עוד. כשישבתי במשרד חשתי בהתגברות הרוע והרגשתי חנק. כולם נראו עסוקים, ואף אחד לא דיבר. מאז אותו יום הגברתי את שליחת המחשבות הנכונות כדי לחסל את הרוע.

כמה ימים לאחר מכן הבחנתי בעמית אחד מתנהג בצורה מוזרה למדי: כשהלכתי לשירותים, הוא בא לשם גם כן. כשנשארתי במשרד, הוא היה עוזב אותי. בכל פעם שהיו לי אורחים הוא היה מסתובב סביבנו. הוא אפילו היה שואל אותי מי האורח. אחרי כמה ימים הבנתי שהוא נמצא שם כדי לפקוח עליי עין. זאת הייתה הסיבה היחידה להתנהגותו המוזרה.

כשהבנתי מה הוא עושה, הלב שלי זז. טינה, מאבק ופחד עלו כולם אל פני השטח. ואז הבחנתי שגם עמית לעבודה שהייתי הכי קרוב אליו, גם הוא השתנה. בזה אחר זה, כולל המנהל, כולם השתנו הן בגישה והן בהתנהגות, מה שהדליק לי נורת אזהרה שכולם שם כדי לעקוב ולרגל אחריי. הרגשתי כאילו אני מוקף ברוע עם עיניים הבולשות אחריי בכל מקום - לגמרי איבדתי את החופש שלי.

ידעתי שזה לא בסדר ולא נכון להרגיש כך, אז הגברתי את לימודי הפא ואת שליחת המחשבות הנכונות. אבל לבי לא היה שקט. כעסתי עליהם, אבל גם ריחמתי עליהם. חיפשתי בתוכי ומצאתי החזקות רבות: פחד, רצון למוניטין כעס ותרעומת. אבל לא יכולתי להיפטר מההחזקות, אז ביקשתי מהמורה לעזור לי להבין. הוראת הפא של המורה הגיעה אליי:

"גם אם כלוא אתה אל תהיה עגום או עצוב עם מחשבות נכונות ופעולות נכונות הפא איתך. הרהר ברוגע על ההחזקות שיש לך. כאשר תסלק את המושגים האנושיים, הרוע יִדְעך מאליו." ("אל תהיה עצוב", הונג יין II)

הבנתי שלהיות במעקב כזה הוא כאילו אני בבית סוהר. אבל מה עליי לעשות? הפא המשיך לתת לי השראה:

"אמרתי בעבר, שלמעשה כל מה שמתרחש בחברה האנושית הרגילה היום נובע מהלבבות של תלמידי הדאפא. למרות שקיימים הכוחות הישנים, אבל אם אין לכם את הלב ההוא, הם לא יוכלו לעשות שום דבר." ("הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפיה, ארה"ב, בשנת 2002")

המורה לימד אותי עוד:

"אתם יודעים, כשמדובר במטפחים, לעתים קרובות נאמר כך: רק כשיש לך החזקה הלב שלך יזוז; אם אין לך החזקה, אז זה יהיה כמו בריזה שנושבת מעליך – אתה לא תרגיש דבר. אם תשמע מישהו שאומר שאתה רוצה לבצע פשע איום, אז אתה רק תחשוב שזה משעשע (המאסטר צוחק). אתה תחשוב: "איך זה יכול להיות?"" ("הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו")

המשכתי לקרוא:

"אם לא היה לך הלב הזה, אז האנשים הרעים האלה לא היו מופיעים, והכוחות הישנים לא היו מתכננים את זה. זה ברור. אם אין לכם הלב הזה, לשם מה הם יתכננו את זה? זה יהיה שווה-ערך לכך שהם יבצעו מהלך בלתי נחוץ, וזה ייתן לי הצדקה לטפל בהם." ("הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016")

לאחר שלמדתי את הפא הבנתי שההחזקות שלי הביאו עליי את המצוקות – פחד המוות שהיה לי התגבר בשל האירוע. פחדתי להיאסר, פחדתי להיכנס לכלא, פחדתי מרדיפה עד מוות או שיקצרו את איבריי בעודי בחיים.

כשהבנתי זאת לבסוף, התחלתי להתנגד לחלוטין לסידורים של הכוחות הישנים וסילקתי את ההחזקות שלי. אבל זה לא היה כל כך קל. המצוקות וההפרעות האלה עדיין באו והלכו כדי לייסר אותי. מתרגלים אחרים הצביעו לי על כך שכולם היו מצגי-שווא ואשליות ושאני צריך פשוט לשלול אותם. הם גם הזכירו לי שלכל מתרגל דאפא יש כוח, ועם המאסטר איתי, למה אני עדיין פוחד?

התחלתי לחזור בעל פה על הפא של המאסטר ולשלוח מחשבות נכונות בכל פעם שהפחד עלה. בהדרגה הפחד פחת ולבי חזר לשקט.

מצאתי גם החזקה נוספת. הסתכלתי על עמיתיי לעבודה בהתנשאות. מדדתי אותם לפי הפא שלמדתי. איך זה יכול להיות נכון? לימוד הפא היה בשבילי כדי שאני אפעל ואנהג לפי הפא.

גיליתי שהייתי חביב רק על פני השטח. אין עליי להחזיק בתוכי כעס ותרעומת, ואני צריך לטפח טוב לב. לבסוף הבנתי שזה הדבר העוצמתי ביותר כמו שהמורה אומר:

"בודהות הם חומלים, זה בטוח. אבל החמלה ההיא היא התגלמות העוצמה הכבירה של פא הבודהא. לא משנה כמה רע אדם יכול להיות, או כמה מרושע משהו יכול להיות, דברים שהם חזקים כברזל ופלדה יימסו בפני העוצמה הכבירה והחמלה של פא הבודהא. זאת הסיבה מדוע שדים כה מבוהלים כשהם רואים אותו – הם ממש פוחדים. הם יימוגו וייעלמו. זה לגמרי שונה ממה שבן אדם מדמיין." (מתוך שו"ת של "הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב" – תרגום זמני לא רשמי)

הבנתי ששגיתי: שללתי את הרדיפה אך עדיין הכרתי בה. איך זה יכול להיות בסדר? הכוחות הישנים השתמשו בעמיתיי לעבודה ותמרנו אותם. אז עמיתיי לעבודה בראש ובראשונה ראויים לרחמים.

הכוחות הישנים רצו שאחסל אותם, והם הסיתו את הכעס והשנאה שלי כלפיהם לגבור - כמה רוע! אני ישות המטפחת טוב לב וחמלה; האנשים סביבי קשורים כולם למאסטר ואליי, ואני צריך לעורר אצלם השראה באמצעות טוב הלב שלי. באמצעות המילים והמעשים שלי אני צריך לתת להם להרגיש באמת את טוב הלב ורוחב הלב של מתרגל דאפא.

כשבאמת הוקרתי כל אחד ואחד מהסובבים אותי, ניצלתי כל הזדמנות לעבוד איתם ולאפשר לנו זמן משותף ביחד. הכול השתנה. הם התייחסו אלי אפילו יותר טוב מבעבר. זה נכון שכאשר אין לי החזקה, המצוקה לא יכולה להתקיים.

תודה לך, מאסטר, על ההארה וההבנה שהבנתי, כך שיכולתי להגביר את המחשבות הנכונות שלי ולשלול לחלוטין את הכוחות הישנים. אתה סילקת את הרדיפה ממני ומישויות חיות, ואפשרת לי לאמת את הפא ולהציל יצורים חיים. תודה לך, מאסטר, על ההגנה החומלת שלך.