הבנותיי לגבי אמיתיות

(Minghui.com)אף אחד מחבריי לעבודה אינו מתרגל פאלון דאפא. מצד אחד, אני צריכה ללכת עם  הנורמות  החברתיות ולפעמים צריכה לעשות דברים כדי לשמור על ההרמוניה ביני לבין אנשים שאינם מתרגלים. מצד שני, כמתרגלת, אני מרגישה שעליי להיות ברורה לגבי מה נכון ומה לא נכון. אז במשך זמן רב הייתי מבולבלת לגבי איך לטפל בדברים מסוימים.

לאחרונה המאסטר השתמש בכמה מצבים שנתקלתי בהם לרמוז לי. הבנתי שמטפח לא יכול להיסחף עם הזרם ולהתנדנד בין נכון לשגוי. אין עליי להיות מעורפלת לגבי העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות.

להיות עקביים הן בדיבור והן במעשה – זה גם כן להיות "אמיתי". לדוגמה, כדי להימנע מקונפליקטים, העמדתי פנים שאני עדינה ונחמדה, למרות שבתוכי התלוננתי בשקט. כשאני עובדת עם צוות, אני עובדת קשה ומתייחסת למשימה ברצינות. אבל כשאני עובדת לבד, אני לעתים קרובות מרפה. בבית, אני נחמדה באמת לבני ולבתי, אבל לא לחתני ולכלתי – אליהם אני אדיבה רק על פני השטח.

שמתי לב שלמתרגלים רבים יש אותה הבעיה. הם מושפעים מהעקרונות המעוותים של החברה הרגילה. יש מתרגלים שאינם יכולים להירגע כאשר הם נתקלים בקונפליקטים. אך מכיוון שהם מנסים להתחשב ברגשותיהם של אחרים הם לא מראים את חוסר שביעות הרצון שלהם. סוג זה של סובלנות למען הזולת הוא ראוי לשבח, אך זה לא מה שאני מדברת עליו. אני מתכוונת שיש כאלה המסתירים במודע את כוונותיהם האמיתיות כדי להגן על האינטרסים האישיים שלהם.

אחלוק חוויה שקרתה לאחרונה.

קונפליקטים בעבודה חשפו את ההחזקות שלי

לשני מנהלים במקום העבודה שלי היו קונפליקטים רבים. אחד תמיד מתח ביקורת על השני בישיבות. המנהל הזה היה לעתים קרובות מכנס אותנו במשרדו לפגישות בדלתיים סגורות, שבמהלכן הוא אמר לנו לתמוך בו ולהפעיל לחץ על המנהל האחר.

בהתחלה הרגשתי שקונפליקטים של אנשים רגילים לא קשורים אליי, ולכן נמנעתי מהם. כאשר המנהל הזה דיבר איתי לא הערתי שום דבר. הקולגות שלי הם שונים; חלקם הם דו-פרצופיים, מעבירים עליהם ביקורת מאחורי הגב, וחלקם נוקטים צד [בעד זה או אחר].

הרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון. לא לקחתי חלק בקונפליקטים של אנשים רגילים וכך לא הזקתי לאחרים. אבל לא לקח זמן רב ומנהל היחידה שלנו הביע את חוסר שביעות הרצון שלו ממני. הוא אמר שהוא מכבד אותי ותומך בעבודתי, אבל ציין שלא עמדתי לצדו כמו שאר הקולגות בעבודה.

הייתי מבולבלת מאוד. הרגשתי שקשה להיות אדם טוב. אנשים נפגעו ממני אפילו כשלא הייתי מעורבת בקונפליקטים שלהם.

ואז קראתי את מה שהמאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון","כולנו צריכים לדבר בהתאם לשין-שינג של המתרגלים ולא להגיד דברים של תככנות או להגיד דברים לא טובים. כמטפחים עלינו לשקול את עצמנו לפי קנה המידה של הפא כדי לקבוע אם עלינו לומר דברים מסוימים. מה שיש לומר לא ייצור בעיה אם האדם יעמוד בקריטריון של השין-שינג של המטפחים בהתאם לפא.בנוסף, עלינו לדבר על הפא ולהפיץ אותו, כך שזה בלתי אפשרי לא לדבר." ("ג'ואן פאלון", טיפוח דיבור)

הבנתי שההימנעות שלי אינה בהכרח נכונה ויכולה לגרום לאי הבנות. שתיקתי הייתה סוג של הגנה עצמית. ניסיתי לזרום עם עמיתיי לעבודה, אך צמצמתי את הנזק לעצמי. לא הייתי כנה או אמיתית.

המאסטר אמר:

'וכשאחרים מסתבכים בקונפליקט ואתה רק צופה מהצד, עליך לחשוב על זה: "כיצד אוכל לנהוג טוב יותר? אם הייתי במצב הזה, האם הייתי מסוגל לשלוט בשין-שינג שלי ולעמוד בפני הביקורת והגינוי כמטפח?"' ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס", 2006 )

הבנתי שתמיד ניסיתי לברוח מההסתבכות בקונפליקטים של אנשים רגילים. על פני השטח לא רציתי להתערב, אבל לבי כן זז. הרגשתי שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם קונפליקטים היא להגן על עצמי ולא להיות מעורבת. כשבחנתי את עצמי הבנתי שהייתי אנוכית – רק רציתי להגן על עצמי.

המאסטר אמר:

"אמרתי זאת לעתים קרובות: אם אתה עושה זאת בכנות למען האדם השני, ואין מצדך שום דבר שהוא למען אינטרס אישי שלך, אז המילים שלך יוכלו לגרום לאדם השני להזיל דמעות". ("הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי", 2014)

כמתרגלת ממה היה לי לחשוש? האם פחדתי מהרגש?

המנהל דיבר איתי שוב. שמתי בצד את כל הדאגות שלי ואמרתי לו בכנות: "הדרך בה אתה מתמודד עם קונפליקטים מקשה על כולם. אם המטרה שלך היא לעשות את העבודה בצורה טובה, אז עלינו לדון בכל מקרה ומקרה לגופו. אם אתה צודק, אני אתמוך בך. אם היא צודקת, אני אתמוך בה. אם תבקש מאיתנו לתמוך בך גם אם אתה טועה, אז גם אם נתמוך בך על פני השטח, אנחנו נתמרמר ונתנגד לך מאחורי גבך.

המנהל לא היה מרוצה ממני. הוא הופתע שדיברתי כל כך ישירות. לא הצטערתי על כך שאמרתי לו את האמת, למרות שזה גרם לו לא להיות מרוצה. חשבתי רק על טובתו. לימים הוא היה אסיר תודה על כך שאמרתי לו את האמת. הוא עדיין מכבד אותי, ולא פעם שואל את דעתי כשעליו לקבל החלטות.

באמצעות התקרית הזו הבנתי שצריך להתייחס לאחרים ביושר ובכנות. למרות שאנחנו מוקפים באנשים שאולי לא מטפחים, אנחנו לא צריכים לספר שקרים רק כדי לשמור על "אווירה הרמונית" או על כביכול "חברות". בטווח הרחוק זה עלול לגרום לאי הבנות, ויותר מכך – זהו שקר. זה לא מתאים לסטנדרטים של מתרגל פאלון דאפא.