אנשים בעמדות מובילות עושים בחירה ברגעים קריטיים

(Minghui.com) בזמן עבודתי בתחום החינוך בחנתי את תגובותיהם של האחראים בעבודה כשראו איך אני נרדפת כמתרגלת פאלון דאפא (פאלון גונג). הם עשו את הבחירה הנכונה בזמנים קריטיים, על אף שמשטרו של ג'יאנג זמין ניסה לגרום להם למלא אחר הוראות המפלגה.

פקידי ציבור בוחרים נכון

בשנת 2000 נסעתי לבייג'ינג לעתור למען הפאלון דאפא, נעצרתי ונשלחתי לשנת עבודה בכפייה. לאחר שחרורי ב-2002 ביקשתי ממנהל בית הספר לקבל את המשרה שלי בחזרה. הוא הסכים, וביקש מהמורים האחרים לוותר על כיתה כדי שאוכל ללמד. אולם ביום שבו הייתי אמור לקבל משכורת, נאמר לי כי משכורתי מוחזקת במשרד החינוך כי נשלחתי לעבודה בכפייה.

גיסתי ואני הלכנו למחלקת הכספים במשרד החינוך לערער על ההחלטה הזאת. נראה שהמנהל האמין לשקרים של תעמולת המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס). הוא אמר לי בגסות מול האחרים, שהשכר של כל המתרגלים שנסעו לבייג'ינג לעתור לא ישולם.

דחיתי את הצהרתו לחלוטין, בידיעה שזה המאסטר שמחליט הכול. המאסטר סידר לי את עבודתי ואף אחד לא יכול להתערב בענייני הפרנסה שלי.

מיד כשהמחשבה הזו עלתה, כמה אנשים דיברו. אחד אמר למנהל: "איך אתה יכול לפסול אותם רק משום שהם הלכו לעתור?". השני אמר: "המנהל רק התבדח איתך". אנשים הסתובבו והסתכלו לכיווני כשהמנהל שמע מה שהם אמרו, הוא שינה את עמדתו מיד והסכים לשלם לי.

לא הכרתי אף אחד מהאנשים שבאו לעזרתי, אך מאוחר יותר נודע לי שהם מנהלים במשרד החינוך בעיר.

האסיפה ה -19 של המק"ס

המק"ס בדתה סיפור על אירוע ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן והוסיפה אותו לספרי הלימוד של בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים ובתי ספר תיכוניים, כדי לעורר שנאה כלפי הדאפא. למורים המתרגלים פאלון דאפא קשה לשרוד בסביבה כזאת. הם נמצאים תחת לחץ עצום ונאלצים להתמודד עם אי הבנות מול תלמידים והורים.

במארס 2017 סיפרתי לתלמידים את הסיפור האמיתי על ליי פנג, ביום לזכרו הנקרא "לימדו מליי פנג". כמה תלמידים דיווחו עליי למורה האחראי, וזה הגיע למנהלי בתי הספר ובכירים בעיר. מנהל בית הספר ביקש מהאחראים עליי לבצע הערכה על עבודתי, ולהיות מוכנים ללחץ שיגיע מגבוה.

המנהל אמר לי שחברי הנהלת בית הספר מרוצים מעבודתי, אך כדי למנוע בעיות הם מבקשים שאעבור זמנית לעבודה משרדית בזמן האסיפה של המק"ס. הסכמתי לעשות זאת וחזרתי ללמד בתחילת הסמסטר החדש.

מכתבים מהורים

השנה, זמן קצר לאחר תחילת שנת הלימודים, מספר הורים כתבו למורה האחראי. הם הביעו חששות מכך שמתרגלת פאלון דאפא מעבירה שיעורים.

הוא סיפר להם שאני מלמדת בשקדנות, נחמדה מאוד לתלמידים, והמליץ להם לא להקשיב לשמועות ולא להיות מודאגים.

המורה האחראי שוחח עם האחראי המנהלי של הכיתה על דאגת ההורים. המנהל נכנס לכיתה ושוחח עם התלמידים. התלמידים חשבו אף הם שאני מורה מצוינת ורצו שאמשיך ללמד אותם.

לסיכום

מקרים מעין אלה אינם טריוויאלים, לולא טיפחתי את הדיבור ואת ההתנהלות שלי כך שיהיו בתיאום עם הדאפא, ללא העוצמה של הדאפא, וללא החוכמה והחמלה של המאסטר, לא הייתי שורדת אף לא אחד מהמקרים הללו. המנהיגים שטופי המוח אשר אולצו במשך זמן רב ללמוד "לימודים פוליטיים" [של המפלגה הקומוניסטית הסינית], היו בכל זאת מסוגלים לתמוך במתרגלי הפאלון דאפא, מה שהראה שהם עדיין צלולי מחשבה, ושרדיפת הדאפא הייתה כישלון מוחלט.

אלה העוזרים למתרגלים בזמן הרדיפה יבורכו על כך.

כחלקיק של הדאפא אנסה במלוא המרץ להציל כל ישות חיה עלי אדמות. כדברי המאסטר בשיר, כשנחזור לעולם שלנו, זה יהיה כמו:

"כשישובו חזרה עם גמול בְשפע, כל האלוהויות יקבלום." ("רגשות עמוקים")