ד"ר לחינוך מפריכה מתוך נסיונה האישי את התעמולה של המשטר בסין נגד הפאלון דאפא

(Minghui.org) ג'וי היא סינית-אוסטרלית, ד"ר לחינוך שעבדה שנים רבות כחוקרת בתחום החינוך באוניברסיטה אוסטרלית. גישתה כלפי פאלון דאפא השתנתה מפחד לאמונה מוצקה. ניסיונה האישי עם פאלון דאפא עומד בניגוד מוחלט להכפשה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) את שיטת הטיפוח האישי המסורתית.

בריאות לקויה

ג'וי סיפרה: "אף שהייתי צעירה סבלתי מחוליים רבים. הם לא היו אנוּשים אך גרמו לי ללא ספק צרות רציניות בחיי. החל מ-2009 היה לי כאב גב נורא במשך ארבע שנים. לפעמים כאב לי כל כך לשבת שנאלצתי לעמוד בשעה שאכלתי.

"למרות שהצלחתי לשבת צווארי החל להציק. חשתי מסוחררת אחרי ישיבה במחשב כחצי שעה. בעיות בבטן עינו אותי אף יותר. במשך השנים הבאות זה החמיר ונאלצתי לקחת יותר ויותר תרופות. לבסוף קיבצע לא הצליחה לעכל כלום וכאבה והייתה נפוחה 24 שעות ביממה".

רומתה על ידי השקרים של המק"ס על פאלון דאפא

תעמולת המק"ס נגד הפאלון דאפא הצליחה להוליך את ג'וי שולל, אך ב-2013 אחד מידידיה סיפר לה על פאלון דאפא. היא הזדעזעה במיוחד מתרמית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן. ג'וי מספרת: "הסרטון של ההצתה העצמית הוקרן ללא הרף בערוצי הטלוויזיה הסינית 24 שעות ביום. הוא אילץ אנשים להאמין שזה אמיתי. לפיכך כשהגעתי לאוסטרליה, ברגע שראיתי פעילויות של פאלון דאפא עשיתי עיקוף. רציתי להתרחק ממתרגלים ככל שיכולתי". ג'וי התעלמה מהצעתו של ידידה לתרגל פאלון דאפא, והמשיכה בטיפולי הרפואה הסינית המסורתית שלה.

"הבעיות בבטני לא פחתו אחרי שלקחתי תרופה סינית. לא הייתי מסוגלת לחיות חיים רגילים, ופחות מזה לעבוד. חשבתי שזה בגלל שרופאי הרפואה הסינית בחו"ל אינם שווים, אך מבחינת העיתוי לא יכולתי לחזור לסין בשביל טיפולים".

לאחר שמיצתה את כל האפשרויות ג'וי נזכרה בהצעה של ידידה לתרגל פאלון דאפא. היא החלה לבסוף מתוך ייאוש לנסות את השיטה שהיא התעלמה ממנה. היא החליטה שתתרגל רק שלושה חודשים, ואז תחזור לסין לבקר רופא טוב של רפואה סינית.

מופתעת מהשפעת הפאלון דאפא על הבריאות

כשהיא נזכרת בפעם הראשונה שתרגלה את התרגילים, ג'וי מספרת: "הרגשתי קצת חמים באזור הבטן, במקום שבו נהגתי להרגיש כאב וקור. קיוויתי שזה יקל על כאבי הבטן שלי אז התחלתי לתרגל את התרגילים במשך 20 דקות כל יום. כשתרגלתי יכולתי לחוש כאילו משהו מכוונן את כל החלקים החולים בגופי, כמו גבי, צווארי ובטני".

משום שהושפעה מההכפשה של המק"ס נגד הפאלון דאפא, היא פחדה לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של עקרונות הפאלון דאפא. הזמן עבר, ובסוף היא אזרה אומץ לקרוא אותו, וגם כתבים אחרים של מאסטר לי הונג ג'י, מייסד הפאלון דאפא.

ג'וי מספרת: "הופתעתי כל כך למצוא שאין כל דבר רע בכתבים. זה היה שונה לחלוטין ממה שהמק"ס סיפרה לנו. התוכן הוא ישר מאוד. הנושא העיקרי בספר הוא ללמד אנשים להיות טובים. אני מסכימה עם העקרונות 'אמת-חמלה-סובלנות' החוזרים ונשנים לאורכו של הספר. חשבתי: "כמה נהדר זה להיות אדם טוב! מי לא רוצה להיות אדם טוב? אלך גם אני לפי 'אמת-חמלה-סובלנות'!".

כשג'וי החלה לקרוא את הספר ולתרגל את התרגילים כל יום, היא חשה פאלונים (גלגלי-חוק) בגבה, צווארה, בטנה, וקרסולה שנפגע קודם לכן. היא יכלה להרגיש את הסיבוב שלהם גם כשלא תרגלה. זה היה אף יותר מדהים עבורה לחוש באנרגיה חזקה כשקראה את הספר. לפעמים היא הרגישה שקור מסולק מגופה.

"הרגשתי באופן אישי הרבה דברים בדיוק כפי שהם מתוארים בספר. אלו דברים שחשבתי שאינם מתקבלים על הדעת. גדלתי בסביבה אתיאיסטית, אך מניסיוני האישי למדתי שמה שהפאלון דאפא מלמד על טיפוח אישי הוא כולו נכון, ושפאלון דאפא הוא לגמרי אמיתי וישר!"

שלושה חודשים לאחר מכן, ג'וי יכלה סוף סוף לשוב לסין, אך אז כבר בטנה, צווארה וגבה הפסיקו לכאוב. מטרתה הראשונית בתרגול פאלון דאפא הושגה, והיא הבינה את היתרון שבתרגול.

"לא רק שבריאותי השתפרה, אלא גם האופי שלי השתפר. פעלתי על פי אמת-חמלה-סובלנות בחיי היום יום ובעבודה, והפכתי ליותר מתחשבת באחרים. נהגתי להיות קצרת רוח ולהתווכח. לא הפסקתי לדבר עד שידי הייתה על העליונה, ואף פעם לא הודיתי שטעיתי. אחרי שהתחלתי לטפח את עצמי, למדתי לחפש את החסרותיי. הוריי אמרו לי שנעשיתי הגיונית וצייתנית יותר. הם תומכים מאוד בטיפוח שלי.

"הטיפוח גם עזר לי להתרכז טוב יותר ולהיות יעילה יותר. בעבודת המחקר שלי יש לחץ רב ונהגתי להילחץ בקלות. תוך כדי טיפוח גיליתי שיכולתי לנהל את הלחץ ברוגע ושאינני לחוצה יותר".

אסירת תודה למאסטר לי

ג'וי מספרת: "במקור חשבתי שאתרגל רק שלושה חודשים, אך אני מתרגלת כבר שש שנים. הרווחתי כל כך הרבה מזה וחוויתי כל כך הרבה דברים מדהימים. פאלון דאפא הוא כה עמוק וכה מרומם! כשאני רואה תיירים סינים מתרחקים ממתרגלי פאלון דאפא או נוקטים בגישה רעה כלפיהם אינני כועסת עליהם כי אני עצמי הייתי אחת מהאנשים האלו שרומו על ידי התעמולה. כמה חבל!

"אין מילים היכולות לתאר את הכרת תודתי למאסטר! הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא לטפח את עצמי בנחישות ולא לאכזב את ההצלה החומלת שלו. ברצוני לומר: 'תודה לך, מאסטר, מעומק לבי!'"