דצמבר 1999: שלושה מתרגלים מערביים עומדים לימין הפאלון דאפא בסין (חלק 3 מתוך 3)

לחלק הראשון    לחלק השני

תכנית שניתן לבצעה

(Minghui.org) אחרי שלושה ימים בשיאן, עלינו על הרכבת חזרה לבייג'ינג. החלטנו לשהות במלון שבעליו המליץ לנו לנסוע לשיאן, כדרך להודות לו על עזרתו. הטיול שלנו כבר הגיע לסיומו, אז התכוננו למסור את המכתב למשרד לחילופי תרבויות. אבל לא היינו לגמרי בטוחים האם לעשות כך.

אחד מהאחים יצר קשר עם מכר שפגש בהונג קונג והמכר הזמין אותנו לארוחת צהריים. הוא לא היה מתרגל, אבל הוא התחיל לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" והביע אהדה למצבם של המתרגלים בסין. הוא הציע למסור את המכתב לסוכנות הידיעות המרכזית שין-הואה ולכתבי תקשורת זרים בבייג'ינג. הייתה לו במקרה גישה לכולם.
תוך דקות ספורות הייתה לנו תכנית טובה. שלחנו את המכתב בפקס לסוכנויות הידיעות והודענו להם כי בשעה 10 בבוקר ניסע לשין-הואה למסור את המכתב.

לילה קשה

היות שזה היה הלילה האחרון שלנו בבייג'ינג, בעל המלון התעקש שנשאר במלון שלו ונאכל אתו ארוחת ערב. הוא ציפה לבלות איתנו. חשבתי שנוכל סוף סוף להירגע כי כבר הייתה לנו תכנית טובה, ושנוכל ליהנות מאכילת משהו אחר מלבד לחמניות מאודות וצ'יפס של סופרמרקט. הבעלים אמר לנו שהוא למעשה צמחוני, בודהיסט, ושהוא עוסק בשחרור בעלי חיים ומציל כלבים מהרג. חשבתי שאולי הוא אפילו מתרגל דאפא וחיכיתי לראות אם נוכל לסמוך עליו. ואז הוא שאל איך נפגשנו ומה אנחנו עושים בסין.

הסתכלנו אחד על השני והחלטנו לספר לו. ברגע שעשינו זאת גישתו השתנתה. הוא נעשה נסער וגס רוח, ואמר לנו שאנחנו לא מכירים את המצב בסין. הוא דיבר רעות על הדאפא ואמר לנו לא להתערב בפוליטיקה של ארצו. מוקדם יותר הוא אמר לנו איך הוא לא אוהב את המערכת הפוליטית של סין ושהוא אינו מסכים עם מדיניות הממשלה, אך עושה כמיטב יכולתו להפיק תועלת מהמצב. סיפרנו לו איך מתרגלים עוברים עינויים בניסיון להגן על עקרונות אמת-חמלה-סובלנות, אבל הוא לא הקשיב.

הוא ביקש מאתנו לא למסור את המכתב לממשלה, ורמז שהוא עלול להפסיד את העסק שלו השווה מיליון דולרים בגללנו. אמרנו לו שמסירת המכתב הייתה כל מטרת הטיול שלנו. אחרי שהוא קרא את המכתב, דיברנו עוד קצת על הדאפא ועל מה זה אומר לנו. הטון שלו התרכך מעט.

לאחר מכן הוא אמר כי אין לו ברירה אלא לדווח עלינו למשטרה. חשבתי שאולי עלינו להרפות מלהעביר את המכתב לשין-הואה מכיוון שנהיינו שאננים לאחר שחשבנו שיש לנו תוכנית טובה. הסכמנו כולנו שכל מה שיקרה יהיה בסדר ונכין את עצמנו שוב ללא צפוי. הבעלים אמר לנו לחזור לחדרנו ולארוז את המזוודות בכדי שנהיה מוכנים לצאת עם המשטרה דבר ראשון בבוקר. החלפנו כתובות והלכנו לארוז. הוא אמר שאולי יום אחד הוא יהיה גם מתרגל דאפא.

בדיוק כשעמדנו לישון, הוא הגיע לחדרינו וביקש שנעזוב מיד. השעה הייתה חצות, ולא היה לנו לאן ללכת. הוא אמר שהוא התקשר לחברו בתחנת המשטרה וזה מה שנאמר לו לעשות. הוא מצא הומור בכך שנכנסנו לחייו לגרום לו לסערה רבה כל כך, אך הודה שזו לא אשמתנו משום שהוא עצמו התעקש שנישאר איתו. אמרתי לו שזה בגלל קשר שנקבע מראש.

הוא כתב לנהג המונית פתק שייקח אותנו למלון זול. הלילה הזה היה המבחן הגדול ביותר שלנו, אבל לפחות היה לנו עדיין סיכוי למסור את המכתב לשין-הואה ואולי אף לפגוש את הכתבים בבוקר.

היום האחרון בסין

כשהלכנו למחרת בבוקר לשין-הואה ראינו כתבים מ- ABC שבאוסטרליה ומסוכנות הידיעות. כתב ה- ABC שאל בקצרה מה אנחנו הולכים לעשות, שם את שמותינו ואמר לנו שהוא יחכה בחוץ לוודא שאנחנו בטוחים. הוא גם רצה שנספר לו אחר כך מה קרה.

התקרבנו לחדר הקבלה של שין-הואה שבשער. איש לא דיבר אנגלית, והתורן הסתכל עלינו ברוגזה, סביר להניח שהוא חשב שאנחנו תיירים שהלכנו לאיבוד. רצינו למסור את המכתב לאדם האחראי ולא לשומר הסף, אבל הוא ניסה לשלוח אותנו משם. לא הייתה לנו ברירה אלא למסור לו את המכתב, שכבר תורגם לסינית. ברגע שאמרנו את המילים פאלון גונג ומסרנו לו את המכתב, ידו נשמטה על הטלפון כמו גוש עופרת. עד מהרה התמלא חדר הקבלה בכל מיני אנשים שחקרו אותנו. כשצוות אחד עזב קבוצה אחרת נכנסה.

לבסוף נכנס צוות של שוטרים במדים. האחראי שחקר אותנו דיבר אנגלית היטב. הוא לקח את הדרכונים והכרטיסים שלנו וביקש שנספר לו את מי פגשנו בסין, אם אנחנו יודעים היכן הם גרים, מה עשינו איתם ולאן עוד הלכנו. אמרנו לו הכל חוץ משמות האנשים שפגשנו.

לאחר מספר שעות של תשאול הוא אמר שאנחנו צריכים ללכת למשרד שלהם בכדי לענות על שאלות נוספות. בדרך, הוא הסתובב ואמר לנו שמכיוון שלא יהיה לנו הרבה זמן לפני הטיסה שלנו, הם ייקחו אותנו למשרד שלהם בשדה התעופה. שם נשאלנו שוב אותן השאלות.

הם כתבו הצהרות שהם רצו שנחתום. זה היה בסינית, והקצין הבטיח לנו שמה שהוא כתב זה האמת והתשובות שנתנו. ציינתי שבאופן חוקי לא נוכל לחתום על שום דבר שאנו לא יכולים להבין. שבעה או שמונה מהם התעצבנו אבל לא יכלו לעשות שום דבר בנדון.

הסברנו להם שהגענו לסין מכיוון שקונסוליות ושגרירויות סיניות ברחבי העולם לא קיבלו את מכתבי המתרגלים. רצינו גם להראות להם שהדאפא לא מאיים על אף אחד או על בריאותם. אמרתי שבסין אנחנו מהווים דוגמאות כמתרגלים מערביים כדי שיוכלו לראות כמה אנחנו בריאים ומאושרים. הסברנו גם שיש יותר מ-30 מדינות שבהן מתרגלים פאלון דאפא, ושאף ממשלה אחרת לא מצאה כי המתרגלים מהווים איום כלשהו.

בסופו של דבר הקצין הצעיר אמר רק שתפקידו לקיים את החוק ושאנחנו עוברים על החוק. שוב, הסברנו שלא עשינו שום דבר לא חוקי, אלא רק רצינו לתקשר עם הממשלה בתקווה להבהיר אי הבנות. הקצינים נשארו איתנו עד שעלינו על המטוס והגישו לנו את הדרכונים בזמן שרגלינו היו במטוס. הם לא אפשרו לנו לבצע שיחות טלפון כדי לומר לאנשים בבית שאנחנו בסדר.

התחלה חדשה

בחזרה במלבורן היה טירוף תקשורתי. כשאביהם של שני האחים אסף אותנו בשדה התעופה, היה לו עיתון ביד, ובעמוד הראשון היה תצלום של שלושתנו נכנסים לשין-הואה. הכותרת אמרה שנעלמנו, והחדשות דווחו בכל אמצעי התקשורת. נזכרתי שכתב ה- ABC רצה לראות אותנו לאחר שנמסור את המכתב לשין-הואה. מכיוון שלא חזרנו החוצה הוא הניח כנראה שנעלמנו.

כשאח אחד ראה את העיתון וגילה עד כמה אביו דאג, הוא אמר שאולי לא עשינו הכל נכון. לפני שעזבנו את מלבורן דיברנו שאם מעשינו יהיו בהתאם לדאפא, לטיול שלנו יהיו תוצאות טובות. אבל למרות תגובתו של אביו, הבנתי שזה היה סיכוי נדיר עבורנו לדבר עם התקשורת וליידע יותר אנשים על המצב בסין. סוף סוף היה לנו סיכוי לנקות את תפיסותיה השגויות של התקשורת לגבי מהו למעשה הפאלון דאפא.

אמי, שהיא גם מתרגלת, עברה מבחן מצוין של רגשות (צ'ינג). כמה עיתונאים שאלו אם היא דואגת לי. היא הגיבה כמתרגלת אמתית והרגיעה אותם שאנחנו כנראה בטוחים. אבי עבד ביער והיה מנותק באורח פלא מכל אמצעי התקשורת, אז הוא לא קיבל את החדשות ונחסכו ממנו דאגות.

אביהם של האחים גם שינה את עמדתו. למרות שהוא לא הסכים עם נסיעתנו לסין, הוא אמר לתקשורת שהוא לא קלט עד כמה היה המכתב חשוב לנו עד שראה את הצילום בעיתון. שני האחים שוחחו באריכות עם חברים ואנשים בקהילה על הדאפא ועל הסיבה שלנו לנסוע לסין.

את היומיים שלאחר בואנו ביליתי בשיחות עם התקשורת מהבוקר עד הערב. מכיוון שהיו הרבה ראיונות חיים ברדיו, שום דבר שהבעתי לא יכול היה להיות מעוות. שוב נזכרתי באיך הסידורים של המאסטר מושלמים.

מתרגלת ממלבורן שחזרה מסין בהמשך אמרה לנו כי אפילו בדרום שם נסעה לבקר את הוריה, מתרגלים ידעו כי שלושה זרים נסעו לסין למסור מכתב תמיכה בדאפא. פגשנו בקנברה גם את המתרגלת שפגשנו בבית התה בשיאן. היא אמרה לנו שאחרי הטיול שלנו בשיאן, מתרגלים רבים התחרטו שלא נפגשו איתנו שם והם התחילו לטפח ביתר שאת ולהיפגש זה עם זה. בעלה, שהייתה לו ירידה בתרגול, התחיל גם לטפח ולקרוא יותר את ספרי הדאפא.

אנו מודים למאסטר לי שנתן לנו את ההזדמנות לקיים ולהגן על הדאפא ועל כך שהנחה אותנו באופן מושלם במסע הממוקד שלנו. כמו כל דבר אחר, אנחנו עדיין צריכים להבין הרבה דברים שקרו לנו בסין. אנו מקווים כי חוויה זו הינה בעלת ערך למתרגלים אחרים ומאחלים לכולם הצלחה בהבהרת העובדות לציבור, ושחרור מההחזקות האחרונות שלהם. אנא הצביעו על כל דבר שאינו ראוי בהבנתי.