ההתנסות נערכה נבחרה והוצגה בוועידת הפא ליום השנה ה-20 של אתר מינג-הווי

(Minghui.com) התחלתי לטפח בפאלון דאפא לפני 10 שנים. מיד הקמתי אתר תרגול בעיר בה גרתי, שם שיתפתי את הפאלון דאפא, כי תמיד רציתי שעוד אנשים ישמעו על הדאפא. תקשרתי עם מתרגלים באמצעות האינטרנט כדי להשתתף בפרויקטים.

בשנת 2013 נכחתי בוועידת שיתוף ההתנסויות בניו יורק. זיהיתי בטיפוח שלי החסרות שעליי להיפטר מהם – החזקות של הרגשת אשמה ופחד. נעשיתי למתרגלת-תומכת, ששינתה את סביבתה לסביבה שתסייע למתרגלים ותאפשר לי עצמי להשלים את נדריי.

כמו שהמאסטר אמר:

"..., במשך התקופה ההיסטורית הזאת האם אין עליכם לשחק את התפקיד הראשי?" ("הוראת הפא בוועידת הפא בניו יורק רבתי 2013")

האמנתי שצריך להקים אתר מינג-הווי לקוראי השפה הפורטוגזית הפזורים בתשע מדינות, אך לא חשבתי שזה יהיה באחריותי. באותה שנה עברתי בסמסטר השני לארצות הברית כדי לסיים את עבודת הדוקטורט שלי. במשך מספר חודשים הלכתי לאתרי תרגול, שם מתרגלים מקומיים עזרו לי מאוד בטיפוח. אני זוכרת שיום אחד אחרי שהלכתי לאתר התרגול הייתי כל כך רגועה שהתחלתי לקרוא את "הונג יין" ולמדתי אותו לעומק במיוחד. הפא נפתח עבורי והבנתי את העקרונות בצורה ברורה יותר. כשהייתי שם השתתפתי גם בקבוצת לימודי הפא המקומית ובפעילויות לקידום השן-יון.

כשנסעתי לוועידת הפא בלוס אנג'לס באוקטובר 2013, התעוררתי לאזהרת המקל הכבדה של המאסטר:

"לאחרונה, מספר לא קטן של מתרגלים יצאו מסין. לא משנה איך הם באו, רבים מהם, אני מודע לכך, עשו עבודה נהדרת בסין, בעוד שרבים מהם, אני יודע, פעלו בצורה גרועה. אז כשהם מגיעים לחו"ל ומגלים שהנסיבות הן כל כך נינוחות ורגועות, ואין רדיפה, אז הם מתחילים לחשוב על ליהנות מחיים נוחים ורגועים. אבל כשאדם לא ממלא את הנדרים שלו, זה דבר מסוכן! הכיצד? יש לך אחריות! אתה תלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא! תלמידי הדאפא של התקופה הזאת אמורים לסייע למאסטר ולקחת אחריות להצלת אנשים. אבל אתה לא עובד על זה!" ("הוראת הפא בוועידת הפא של 2013 במערב ארה"ב")

עברתי תהליך של הרגשה נינוחה בארצות הברית, מכיוון שהחיים היו קלים יותר וההיבט המטריאליסטי של החברה השפיע עליי מאוד. היה לי אמנם הדחף להתאמץ יותר, אך לא הצלחתי בגלל המנטליות האנושית החזקה שלי וההחזקה שלי לנוחות. למרות שלמדתי את הפא כל יום, תרגלתי את תרגילי הדאפא רק שלוש פעמים בשבוע.

אבל הדבר החשוב ביותר שלמדתי מההרצאה של המורה הוא שעליי להשתתף בפרויקט אתר מינג-הווי ולשחרר את כל המחשבות הרעות שהיו לי על עצמי ועל מתרגלים אחרים. ביקשתי פגישה עם אגודת הדאפא בארצי, והתחלנו לעבוד על אתר מינג-הווי בפורטוגזית בנובמבר 2013. ביולי 2014 האתר עלה לרשת.

צעדים ראשונים בפרויקט

זה לא היה תהליך חלק לתרגם מאמרים בלי שיהיה לנו אתר עדיין. בנוסף, היה עליי להתגבר על חוסר הביטחון שלי ועל חוסר היכולת שלי להעביר את הרעיונות שלי למתרגלים אחרים. אפילו לגבי שם האתר, מתרגל רצה לתרגם את השם לפורטוגזית, אבל לא הסכמתי, מכיוון שהשם "Minghui" הוא כמו סימן מסחרי.

היבט נוסף עליו הייתי צריך לעבוד היה כיצד לטפל באתר מול האתר הראשי באנגלית. מתרגלת רצתה להקים ולעצב את האתר, אך לא היו לה כישורים, בעוד שמתרגלת אחרת, שלדעתי יכלה לתכנן ולהקים את האתר, לא נראתה מעוניינת ונראה היה שהיא לא רוצה לעזור. היה עליי לטפח את עצמי במרץ. קונפליקט עלה כאשר היו בעיות עם האתר שהמתרגלת הראשונה פיתחה, ולא יכולנו להשתמש בו. היינו צריכים לחכות שהאתר שפותח על ידי מתרגלים בחו"ל יעלה לרשת.

להיות מתאם ולהתנהג כמו מתאם – זה טיפוח. למרות המוגבלויות שלי הייתי צריכה למצוא את עצמי וללכת על פי הנחיות המאסטר. אבל לא תמיד מצאתי מתרגלים שמוכנים לעבוד על מה שהאתר צריך. לרבים היו מטרות אחרות והם רצו לאמת את עצמם. אחרים לא ראו את עצמם כחלק מהפרויקט מכיוון שהם רק התנדבו. הם רצו לעשות את מה שעלה בראשם כל אימת שהתפנה להם זמן. עם מתנדבים כמו אלה, האתר לעולם לא יהיה יציב.

החלטות קשות לגבי איוש

חלק מהמתרגלים עבדו זמן מה ואז נעלמו בסופו של דבר והשאירו ערימות של עבודה עבור עמיתיהם ה"קבועים" שיעברו עליהם. מכיוון שהם באו ויצאו ללא התחייבות, לא הייתה באמת אפשרות לסמוך עליהם או להסתמך עליהם.

לא הייתי בררנית, וכל מתרגל שהיה מוכן לעזור היה מבורך. הבנתי שהם היו שאננים וכשלו במשימה כאשר זה נגע בהישרדות הפרויקט. לקבל מישהו שאינו רציני כלפי הפרויקט כבר לא היה אופציה. חלק מהאחריות הייתה שלי, משום שלא הייתי מסוגלת להגיד להם "לא" כשהם פנו אליי.

חיזקתי את נחישותי להתמיד גם ללא מתרגלים. להסתכל פנימה זה מה שהמאסטר מבקש מאיתנו, אז חיפשתי את הבעיות שלי. לא הייתי מוכשרת במידה מספקת כמתאמת, והטעויות שלי גרמו הפסדים לאתר. לדוגמה, כשיצא מגזין "מינג-הווי אינטרנשונל 2018", עורכת הלשון פשוט עזבה את העבודה עליו באמצע מכיוון שלא הסכימה עם התוכן. העבודה הופסקה ומעולם לא הושלמה.

הטיפוח שלי היה צריך להתחזק קודם כל. לפיכך החלטתי להיות איתנה, ולהיות מתאמת אמיתית. באותה תקופה המתאם הראשי החליט שכל מי שמשתתף בפרויקט מינג-הווי צריך להשתתף בלימוד הפא השבועי. הלימוד עזר לי מאוד, כי בסופו של דבר הצלחתי לומר "לא" למתרגלים שרצו לסייע אך לא ניתן היה לצפות את מידת ההתמדה שלהם, משום שכבר נתתי להם יותר מדי הזדמנויות.

כך אלה שהיו הפכפכים ולא אמינים לא חזרו לפרויקט. נותרו רק האנשים החזקים והיציבים. יש להם מגבלות משלהם, בדיוק כמוני, אבל הם מתמקדים בפרויקט ובהתקדמותו, כמו כן הם מטפחים באופן יציב. האתר הזה זקוק לאנשים שהאתר תמיד יוכל לסמוך עליהם.

התגברות על קשיים

בהתחלה היינו צריכים לתרגם מאמרים ישנים, מכיוון שהם היו חשובים לבניית התוכן באתר. זו הייתה עבודה רבה ולא יכולתי להמשיך בעבודה הזו מדי יום, מכיוון שעבדתי על יותר מנושא אחד.

המנהל הטכני של האתר אמר "השאירי את העבודה הזו לי, אני אדאג לאתר". הוא פעל על פי דרישות התיאום הבינלאומי בשעה שאני המשכתי להשתתף בפגישות עם מתאמי האתרים בשפות השונות.

המאסטר אמר:

"עכשיו אתם מבינים יותר בבירור, מדוע אני אומר לכם כל-הזמן לקרוא את הספרים! הפא יכול לשבור את כל ההחזקות, הפא יכול להרוס את כל הרוע, הפא יכול להשמיד את כל השקרים, הפא יכול לחזק את המחשבות הנכונות." ("יסודות להתקדמות במרץ 2" "להסיר את ההפרעות")

החזרה לפרויקט מינג-הווי הייתה קשה. הבנתי שההחזקה העיקרית שלי היא הבדידות. למעשה, משאלתי האמיתית הייתה שרציתי למצוא את עצמי ואיך להגשים את ייעודי. תחושת הבדידות והפחד שלי היו למעשה סימפטומים של היפרדות מטבע היקום.

סוף סוף התחלתי להרגיש חיבור חזק לתיאום באמצעות "רדיו מינג-הווי". הוא גרם לכך שמתרגלים נוספים הצטרפו לקבוצה שלנו. הצוות הוקם. ולבסוף מצאתי את התמיכה בטיפוח שנדרשה לי בפרויקט זה.

הצוות של אתר מינג-הווי הם מתרגלים טובים הבוטחים במאסטר ובפא ורציניים בטיפוח ובשיפור עצמם. לראשונה משימות לא אפשריות נעשו לאפשריות.

התרגום ל- China Fahui (ועידת הפא האינטרנטית של מטפחים בסין) היה קשה, ונראה כבלתי אפשרי, אבל זה כמו שהמאסטר אמר:

"הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה". ("לימוד הפא בפגישת "האפוק טיימס" 2009)

תרגמנו את 40 המאמרים והיו עוד שפורסמו ברדיו מינג-הווי. כל זה היה אפשרי עם חברי הצוות המתמידים שלנו.

התמודדות עם החזקות

במשך חודש וחצי הייתי בתהליך של חיפוש דירה. כשכבר מצאתי, חששתי לשלם את שכר הדירה. אז לאחר שתרגמתי מאמר של מינג-הווי “How Receiving Counterfeit Bills Helped Us Remove Our Attachment to Money, נראה היה כי ההחזקה שלי לפחד לאבד כסף חוסלה יחד עם הכסף המזויף שהמתרגלים במאמר שרפו.

הייתי בלי אינטרנט בשל הפרעות שלא קרו במקרה. בתהליך זה התחלתי להתמודד עם קשיים הנוגעים למושגים אנושיים המושרשים בפחד. בעקבות התהליך, נחשפה ההחזקה שלי לפחד שהכסף יאזל לי, שאהיה בלי בית ובלי אינטרנט. זו הייתה ההחזקה לנוחות. עדיין רציתי לחיות טוב ולא אימתתי את הפא בלב טהור. אבל, במהלך התהליך לבי טוהר.

אבל הפחד שלי מלאבד כסף או רכוש חומרי היה עמוק. לא הייתי מאושרת.

המאסטר אמר:

" עבודה יציבה גם מונעת מהמטפח הפרעה בטיפוח-תרגול, בגלל בעיות של מזון ומחסה, או קיום, בהפצת הפא ללא דאגות ובהבהרת האמת והצלת אנשי העולם. בכל מקצוע של החברה אפשר לטפח ויש בו אנשים שיש להם את הקשר הגורלי שמחכים לקבל את הפא". )יסודות להתקדמות במרץ II "הדאפא הוא שלם והרמוני")

רק אז הבנתי שהדרך שנקבעה בחיי נתנה לי את הבסיס לאמת את הפא ושקיבלתי את הכישורים הנדרשים. כל מה שאני צריכה הוא בידיי. אני בטוחה שיש לי את כל מה שנדרש, ומה שאין לי – המאסטר יספק.

לעשות את שלושת הדברים היטב

היום אני מנסה לאזן היטב בין שלושת הדברים על ידי שאני רושמת במחברת את שעות התרגול היומיומיות, לימוד הפא, שליחת מחשבות נכונות והבהרת אמת. אני רוצה להבטיח שאני עושה היטב את כל שלושת הדברים.

המשאלה האמיתית שלי היא להיות תלמידת דאפא הראויה לתואר הזה. אז סוף סוף, אחרי תקופה ארוכה שרציתי לעשות זאת, הקמתי בביתי קבוצת לימוד פא. זה יעזור לי ויעזור למתרגלים נוספים להשתפר ביחד.

אבל עדיין יש לי הרבה החזקות שאני צריכה להניח. אני מבינה שאני בתהליך של חיזוק רצוני להיות נחושה ועקבית ולהיפטר ממחשבות רעות. הסביבה שלי הופכת מסביבה קשה לסביבה מכובדת יותר. העבודה במינג-הווי היא בראש סדר העדיפויות שלי.

מאז שהמתאם הראשי של מינג-הווי קבע את הדרישה שכל חברי צוות הפרויקט ישתתפו בקבוצת לימוד פא שבועי, הפרויקט הפורטוגזי נמצא כעת על קרקע מוצקה יותר והקבוצה נעשתה לגוף אחד.

למרות שביצעתי טעויות רבות שגרמו לי לבכות, אני מסוגלת להכיר בהן ולחזק את רצוני לעשות טוב יותר מעתה ואילך. תודתי למאסטר גוברת ככל שאמונתי גדלה בעצמי, במאסטר ובדאפא.