מנהל מרכז מעצר: "נראה שה'סובלנות' שלכם איננה סבל כואב כפי שנהגתי לחשוב"

(Minghui.org) לא מזמן נעצרתי ונלקחתי למרכז מעצר בשל תרגול בפאלון גונג. כיוון שסירבתי לשתף פעולה, הסוהר בתורנות צעק עליי. לא הושפעתי כלל, ודווקא הקנטתי אותו ברוח טובה: "אתה שוטר כל כך חצוף", וזה הקל על המתח. הוא צחק ואמר לסוהרים האחרים: "איננו יכולים להחזיק בה כאן, אחרת היא תשנה את המחשבות של כל אחד מאיתנו".

סוהרים: "לא נטפל עוד בשום דבר הקשור לפאלון גונג"

כששוטר נוסף הגיע, כמה סוהרים הצמידו אותי לכיסא והחזיקו את זרועותיי מאחורי גבי. פניתי לשוטר ואמרתי: "הבט בהם. לא עשיתי כל דבר רע, אבל הם מתייחסים לאישה טובת-לב כך?" הוא הסתובב, הביט בנו והחל לצחוק. הסוהרים הרפו מאחיזתם מיד. מאוחר יותר נודע לי שהוא מנהל מרכז המעצר.

הסוהרים לא ידעו איך להתייחס אליי. הם הורו לי לצאת לחצר, שם הם ניסו לטפל בי ביד חזקה. שלושה מהם השכיבו אותי על הרצפה ואחד שאל: "נו, איפה המאסטר שלך עכשיו?" אמרתי להם בנחישות: "המאסטר שלי כאן, לימיני". באותו רגע הם התנהגו כאילו ראשם נחבט במקל ונראו מבוהלים.

הם צלצלו לממונה עליהם שיורה להם מה לעשות אתי, אבל הוא לא חזר אליהם גם אחרי כמה שעות. אחד מהם התלונן שזה ממש מוזר. ניצלתי את ההזדמנות להבהיר להם את האמת לגבי פאלון גונג והרדיפה.

אמרתי להם שמנהלים רמי דרג רבים כבר הבינו את האמת על הפאלון גונג, ואף אחד מהם לא רצה לקחת אחריות לרדוף את מתרגלי השיטה. רבים מהם אף מגִנים על המתרגלים בתקווה לכפר על הפשעים שביצעו כשרדפו אותם באופן פעיל.

לדוגמה, כשהורו להם לעצור מישהו, הם היו מודיעים קודם כל למתרגל ואז מדווחים שאינם מוצאים אותו. או שהם היו עוצרים מתרגל ומשחררים אותו מעבר לפינה.

"הייתי אומרת שהשוטרים האלו חכמים", אמרתי. "אני יודעת שאתם כולכם אנשים חכמים ושאתם יודעים מה אתם צריכים לעשות בסוגיה של פאלון גונג. זה באמת משהו הנוגע לעתידכם – הזמן בו המפלגה לא תהיה יותר בשלטון".

הבעת פניהם הראתה שהם הבינו. כמה מהם הביעו את חרטתם: "זוהי הפעם האחרונה, אנחנו לא נטפל עוד בשום דבר הקשור לפאלון גונג".

מנהל מרכז המעצר: "מה עוד אמר המאסטר שלך?"

יומיים לאחר מכן נלקחתי למשרדו של מנהל מרכז המעצר. הוא שאל לשמי ומדוע אינני לובשת מדי אסירות. לא עניתי. הוא איים עליי: "מאחר שאת כאן, עלייך לציית לחוקים, אחרת יש לנו כסא-ברזל וחדרים אפלים הממתינים לך".

עניתי: "אני מתרגלת פאלון גונג ומצייתת לעקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. לא בצעתי כל פשע".

הוא שאל: "האם המאסטר שלך אמר לך לא ללבוש את המדים?"

"לא", עניתי, "אבל המאסטר שלנו אמר לנו שאיננו צריכים לשתף פעולה עם הרדיפה. אתה יודע מדוע סירבתי ללבוש בגדים של אסירה?"

"מדוע?"

"עשיתי זאת למענך. אם יאלצו אותי ללבוש מדי אסירה, אז יום אחד כאשר הצדק ינצח, זו תהיה ראיה של השתתפותך ברדיפה".

הוא נראה המום והתיישב בכיסאו. שוחחנו עוד קצת. סיפרתי לו שהרדיפה עצרה את מהלך החיים הנורמליים שלנו.

הוא עמד להשתמש בטקטיקה של תעמולת המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) ולהאשים אותי על הליכה לקיצוניות וסירוב לעבוד. אבל הוא לא סיים את המשפט מפני שהבין שהסיבה שלא הלכתי לעבוד הייתה מפני שאני מוחזקת במרכז המעצר.

כמו כן אמרתי לו שתמיד אני מלאה באנרגיה מתרגול בפאלון גונג ושעצם היותי עצורה יגרום להפסד עצום למקום עבודתי.

הוא שאל אותי גם אם חמותי תומכת בי בתרגול פאלון גונג. סיפרתי לו שבעבר הייתי כל כך חלשה שהיה עליי ללבוש מעיל בחודש מאי, כשרוב חבריי לעבודה היו עם שרוול קצר. חמותי הייתה עדה לכל השינויים שחלו בי אחרי שהתחלתי לתרגל את השיטה ב-1997 ועודדה אותי להמשיך לתרגל.

"ובכן", הוא אמר, "לא משנה, אני לא אתחקר אותך עוד לגבי דברים שאינך רוצה לדבר עליהם. זה פשוט לא קל [עבורך] לשאת".

יכולתי לומר שהוא הרגיש אהדה למצוקה של מתרגלי פאלון גונג.

אמרתי לו: " לגבי סובלנות, המאסטר שלנו אמר":

"סובלנות היא המפתח לשיפור השין-שינג. לסבול עם כעס, התמרמרות או עם דמעות זוהי סובלנות של אדם רגיל שיש לו החזקה לגבי הדאגה שלו. לסבול בלי כעס בכלל ובלי שום הרגשה של התמרמרות זוהי סובלנות של מטפח". ("יסודות להתקדמות במרץ I", "מהי סובלנות (רן)?")

הוא נראה מופתע ממה שאמרתי: "באמת? נראה שה'סובלנות' שלכם איננה סבל כואב כפי שנהגתי לחשוב".

הוא נראה לא רק מתעניין, אלא אף סקרן לדעת, ושאל: "מה עוד אומר המאסטר שלך?"

התחלתי לספר לו את הבסיס על הטיפוח-תרגול שלנו, על חמשת התרגילים, העקרונות וכיצד לשפר את רמת המוסר של האדם.

הראיתי לו את התרגיל הראשון בסדרה ואת הישיבה במדיטציה. הוא שאל עוד שאלות ולאחר מכן סיכם: "ובכן, נראה לי שאת באמת הרווחת מהפאלון גונג. אני לא אוכל לשנות את דעתך".