(Minghui.org) ברכות מאסטר נכבד ומטפחים עמיתים!

עשרים שנה חלפו מאז שנעשיתי מעורב בעבודה באתר מינג-הווי. זה מרגיש כמו הרף עין, אך עם זאת גם ארוך במידה שלא תיאמן. במהלך תקופה זו התרחשו אין-ספור אירועים משמעותיים ומסעירי-נפש ביקום, בשלושת העולמות ובעולם האנושי. בהסתכלי לאחור לבי מלא הרהורים.

להתעלות מעבר למושגים אנושיים: להבין את המשמעות העמוקה יותר של אתר מינג-הווי

המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) פתחה בקמפיין רדיפה מקיף נגד מתרגלי הפאלון דאפא בסין ב-20 ביולי 1999. מהרגע שאתר האינטרנט של מינג-הווי הוקם התקבלו מדי יום אין-ספור דיווחים על הרדיפה. במהלך השנים המעטות שבהן הרדיפה הייתה החמורה ביותר, מקרי הרדיפה והעינויים הסלימו מדי יום. זה היה מחריד! אין-ספור מתרגלים עונו למוות בשעה שאחרים איבדו את שפיותם או נעשו נכים. ממשפחה מאושרת בת שש נפשות נותר רק אחד. מתרגלת שהייתה נאמנה לתרגול הותקפה מינית ונאנסה. הרשימה נמשכת ונמשכת.

עבור אנשים שגדלו במדינות מערביות הרדיפה עברה מעבר לכל דמיון. כיצד יכול אדם להחזיק מעמד מול חשיכה ורוע חסרי תקדים שכאלה? בזה אחר זה דווח על סיפורים טרגיים במיוחד. בכיתי כל יום בשעה שערכתי וארגנתי את המאמרים. הרגשתי שעולמי הפרטי מתמלא בחשיכה. נחנקתי. לא ראיתי שום תקווה. בתקופה הקשה ביותר חשבתי לעתים: "מדוע שלא אעשה משהו אחר? התפקיד הזה מייסר. זה פשוט קשה מדי".

ידעתי שמצב המחשבה הזה אינו נכון. אין עליי להיות מושפע מזה ועליי לתקן את עצמי. אבל, במבט לאחור, הבנתי את הפא הייתה מוגבלת, והמחשבות הנכונות שלי לא היו חזקות מספיק. כך שרוב הזמן התמודדתי עם זה בעזרת מושגים אנושיים. המשכתי להעסיק את עצמי בעשייה כדי שלא יהיה לי זמן להרגיש את הרגשות השליליים האלה. בינתיים המשכתי ללמוד את הפא ולמלא את ראשי בפא. אמרתי לעצמי שזה יגמר בסופו של דבר והדברים ישובו להיות טובים כבעבר.

צורת הביטוי ברמה האנושית

בעזרתו של המאסטר ובחיזוקו המחשבות הנכונות שלי הפכו בהדרגה לחזקות יותר. דרך נוספת להסתכל על זה היא שאולי נעשיתי קהה חושים לאחר שקראתי כל כך הרבה מאמרים, ולכן לא הושפעתי כל כך יותר. אבל ידעתי שרוב הצער שלי נדחף עמוק פנימה אל תוך לבי. זה עדיין שהה שם, ומדי פעם בא לידי ביטוי.

מצב זה נמשך שנים רבות, עד שיום אחד, בשעה שלמדתי את הפא, לבי הזדעזע למקרא הפסקה הבאה:

"לגבי תלמידי הדאפא, כל מה שאתם עושים בזמן הנוכחי זה להתנגד לרדיפה של הדאפא ושל תלמידיו. הבהרת המצב האמיתי היא חשיפת הרוע ובמקביל דיכויו והפחתת הרדיפה; באותו זמן שחושפים את הרוע, זה מנקה את ההרעלה, הנובעת משמועות ומשקרי הרוע, מראשם של האנשים – זו הצלת אנשים.זוהי החמלה הכבירה ביותר." ("יסודות להתקדמות במרץ II", "ברכה")

לפתע הבנתי את המשמעות של הפעלת אתר מינג-הווי (בהבנתי המוגבלת וברמת הטיפוח שלי באותה תקופה). באמצעות האתר אנחנו חושפים את הרדיפה של מתרגלי הדאפא בקהילה הבין-לאומית ומדכאים את הרדיפה ובה בעת מספקים תמיכה למתרגלים בסין. זהו הביטוי ברמה האנושית.

בממדים אחרים זה הביטוי האמיתי של הכוח הבלתי מוגבל של פא הבודהא. זהו שלב שנועד להציג כיצד המאסטר וישויות שמימיות נכונות מחסלים את הרוע וכיצד הפא מתקן את היקום.

זה הכבוד הגדול ביותר עבורי להיות חלק מאתר מינג-הווי, שהוא חלק חשוב מתיקון הפא וביטוי של הפא בתחום האנושי. מדוע יש לי כל כך הרבה מחשבות ורגשות אנושיים על הרדיפה? זה בדיוק משום שלא הייתה לי הבנה מספקת של הפא.

לאמת את הדאפא כדי לעורר יצורים חיים

בה בעת אנו מצילים אנשים על ידי חשיפת הרדיפה. אבל מה שאנו מראים זה יותר מחשיפת הרדיפה בלבד. זה מראה שתלמידי הדאפא נשארים נחושים באמונתם, כיצד הם חיים על פי העקרונות של ג'ן-שן-רן (אמת-חמלה-סבלנות) בחיי היום-יום שלהם, וכיצד הם מפגינים סובלנות וחמלה רבה אל מול הרדיפה.

בה בעת, המתרגלים עוזרים לאנשי העולם להבחין בין טוב לרע. באמצעות כל דיווח על הרדיפה אנו מקווים לעורר את מצפונם של אנשים, לעזור להם להכיר את העובדות ולהיפטר מהתעמולה שהמשטר הסיני האכיל אותם, כך שהיצורים החיים יבחרו בעמדה הנכונה בקְרָב ההיסטורי בין הטוב לרוע, ושיהיה להם עתיד בהיר.

כלומר, מטרת חשיפת הרדיפה אינה לספר לאנשי העולם על סבלנו. היא לא נועדה לבקש צדק לעצמנו וגם איננו מבקשים את אהדתם של אנשים. זה לא נעשה בשביל עצמנו, אלא למען יצורים חיים.

הסיבה האמיתית לחשיפת הרדיפה

באמצעות סיפורי סבלם של מתרגלים אנו עוזרים לאנשי העולם להתנער מהרוע, לבחור בטוב ולהינצל. בספרנו את סיפורי סבלנו אנו מראים את טוב לבו של תלמיד הדאפא ואת לבו הרחב. אנו מאמתים את הדאפא.

זה לא רק הטיפוח האישי שלנו, שבעטיו אולי נסבול מסיבות קארמתיות. כמטפחים, איננו זקוקים לאהדת הזולת וגם איננו מחפשים צדק בעולם הזה. רק באמצעות סבל ניתן לסלק את הקארמה, להעלות את השין-שינג, להיטמע בדאפא ולהגיע לשלמות.

עם זאת, אנו נמצאים בתקופה מיוחדת – תיקון הפא של היקום. מוטלת עלינו האחריות לסייע למאסטר לתקן את הפא. הסבל נכפה עלינו על ידי הכוחות הישנים, אותם המאסטר מבקש מאיתנו לשלול. לפיכך אנו חושפים את הרדיפה כדי להציל אנשים. זה מבוסס על צרכי תיקון הפא. זה נעשה לטובתם של אחרים. זה הדבר המוסרי והחומל ביותר שניתן ליצורים חיים.

ברגע שהבנתי זאת נעלם הכאב בלבי שנמשך לסירוגין יותר מעשר שנים. כשקראתי שוב מאמרים על הרדיפה, כבר לא הרגשתי כבדות או חוסר אונים. אני רק רואה את החמלה ואת חוסנם הנפשי של מתרגלי הדאפא. אני חש באחריות שאני נושא.

אני חושב שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין זאת משום שהושפעתי מסנטימנטליות אנושית. היו לי רגשות חזקים לעמיתיי המתרגלים, ואהדה לצד התמרמרות על העוול שנעשה להם, וכל זה מנע ממני להבין בבירור את עקרונות הפא.

אני חושב שאולי מתרגלים רבים בסין הרגישו כמוני. אם אנו תקועים בסנטימנטליות אנושית, קל מאוד לחשוב שאנו נרדפים על ידי אנשים מסוימים או ממשלה מסוימת מבלי לראות את מהות העניין.

בשלות

כשאני עובר על מאמרי רדיפה, אני עדיין מזהה במאמרים רבים טינה עמוקה כלפי המשטר הקומוניסטי. אולי מאמר כזה עשוי להשפיע על אנשים מסוימים בקהל הקוראים, אבל מכיוון שאנו עדיין מטפחים בין בני אדם ועדיין לא התעלינו מעל לרמה הזאת, זה יקשה על אנשים רגילים להרגיש את החמלה שלנו או לראות את הצד העל-טבעי שלנו, וזה עשוי למנוע מהמאמרים לעשות את פעולתם. אם האנשים שכותבים מאמרים יוכלו להבין זאת ולשפר את הבנתם את הפא, להסיר את הרגשנות והטינה מהמאמרים שלהם ולחשוב על דברים על בסיס הצלת יותר אנשים, אז האתר שלנו יהיה טהור יותר וישחק תפקיד משמעותי יותר.

מתרגלים רבים בסין עשו את הבחירה הקשה ונסעו לכיכר טיאננמן כדי לספר לאנשים את האמת לאחר שהרדיפה התחילה ביולי 1999. אך רבים אולי חיקו אחרים מבלי להבין מדוע היה עליהם לנקוט בצעד הזה. שנים לאחר מכן, רבים מהם סבלו מרדיפה קשה, חלקם צנחו ברמות הטיפוח שלהם, אחרים חזרו לטפח מחדש, ויש שנותרו נחושים לאורך השנים. אך לאחר מסע טיפוח ארוך רובם התקדמו בדרכי הטיפוח שלהם. הם בשלו, והפכו לתלמידי דאפא אמיתיים של תקופת תיקון הפא.

לפעמים אני חושב שאני חווה נתיב דומה. כשרק התחלתי לעבוד באתר מינג-הווי לא ממש הבנתי מה אני עושה. ידעתי רק שזה משהו שעליי לעשות. סבלתי קשיים רבים, הן פיזית והן נפשית, אבל טיפחתי את עצמי תוך כדי התהליך. באמצעות לימוד מתמיד של הפא וסילוק המחשבות האנושיות, הצלחתי בסופו של דבר לצלוח את זה. הפא התגלה בפניי וגרם לי להבין את חשיבותו של האתר מינג-הווי ברמה שלי.

הייתי כמו מה שהמאסטר אמר:

"נתיבי הטיפוח הם שונים

אך הם כולם בתוך הדאפא" (הונג יין ןן","ללא מכשולים")

תודה, מאסטר!

טיפוח חמלה תוך כדי עבודה עם מתרגלים עמיתים

למרות שהעבודה במינג-הווי היא קדושה, עדיין נתקלתי בבעיות רבות של שיתוף פעולה בעבודתי היום-יומית. פעם אחת מתרגל אחר הבין אותי שלא כהלכה. לאחר שהבנתי זאת, חשבתי: "אני צריך להסביר לו את זה או שהוא עלול להאשים אותי לאחר מכן". שלחתי לו דוא"ל, הבהרתי את אי ההבנות שלנו, והכול חזר להיות נורמלי. אבל איכשהו עוד המשכתי לחשוב על כך לאחר מכן. הרגשתי שמשהו חסר. מה השתבש? האם לא הייתי צריך להסביר את עצמי?

מאסטר אמר:

"מובן שאתה יכול להסביר את העניין באדיבות ואין זו בעיה אם תבהיר את העניין," ("ג'ואן פאלון" הרצאה רביעית)

כעבור יומיים מחשבה חדרה לראשי: עלינו להסביר דברים באדיבות ומתוך כוונה טובה. לפתע הבנתי: אכן שגיתי משום שההסברים שלי נועדו כדי שאמנע מאשמה, וזו איננה כוונה טובה. המחשבה שלי הייתה שאסור לי לתת לאנשים אחרים להבין אותי שלא כהלכה, לא רציתי שיעשה לי עוול, ולא רציתי שהוא יפתח מחשבה שלילית לגבי. הכול היה לגבי עצמי. מדוע לא חשבתי עליו? אם לא הייתי שולח לו את הדוא"ל הוא עשוי היה להתרגז, וזה עלול היה להשפיע עליו בעשיית שלושת הדברים או בלימוד הפא. לא היה שום דבר שגוי בכך שניסיתי להסביר את העניין, אבל עשיתי זאת מתוך החזקה לתועלת עצמית, ולכן זה עדיין היה מעשה שגוי.

באמצעות התנסות זאת הרגשתי עמוקות את הכוח העצום של הפא ואיך מאסטר משגיח עלינו עם חמלה עצומה. אני באמת מרגיש שכל מילה ב"ג'ואן פאלון" היא פא, ולכל מילה ב"ג'ואן פאלון" יש משמעות עמוקה מאוד.

אני מהרהר לעיתים קרובות על הטיפוח שלי. הדברים לעיל הם כמה מהבנותיי ברמה הנוכחית שלי. אנא הצביעו על כל דבר שאינו הולם.