להסתכל פנימה תוך כדי עבודתי במדיה

(Minghui.org) עבדתי כשדרן באחת מחברות המדיה שהתמקדה בהבהרת אמת לסינים בסין. עם הזמן, הבחנתי בבעיות רבות בעבודה היומית שלנו. כמה שדרנים לא החתימו את לוח הזמנים כשנכנסו ויצאו מהעבודה, אחרים לא פעלו על פי הדרישה להכריז את שמותיהם, ואחרים לא התייחסו בשימת לב להנחיות בדיקה שלפני שידור ולכן עשו שגיאות במהלך השידור. כמה עורכים עשו שוב ושוב טעויות במאמרים שלהם וכד'.

כשהבחנתי בתחילה בכמה מהטעויות, הייתי מצביע עליהן בסבלנות בפני האנשים. אך נעשיתי חסר סבלנות יותר ויותר כשהשגיאות חזרו על עצמן. הייתי מאוד לא מרוצה והמשכתי להאשים את האחרים. חשבתי שפעולותיי עושות טוב אך אז הבנתי לפתע שאני כל הזמן מסתכל החוצה וששכחתי להסתכל פנימה.

המאסטר אמר:

"עליכם גם להבין ש"טבעי" לא קיים ויש סיבות ל"הכרח". ("הסבר הפא", "יסודות להתקדמות במרץ")

"זה יהיה טוב אם הם יוכלו לחפש בעצמם את מה שהם מוצאים באחרים." ("שיחה עם הזמן", "יסודות להתקדמות במרץ")

התחלתי להסתכל פנימה ולהפתעתי גיליתי שאני מלא בהחזקות אנושיות כמו אנוכיות, קנאה, מנטליות המאבק, רדיפה אחר רווח אישי ועוד.

המאסטר אמר:

"אז אתם לא תִראו את האמת של היקום אם לא תוותרו על ההבנות האלו שהן מהחברה של האנשים הרגילים." הוראת הפא בוועידה בשווייץ", 1998)

"כל דבר שיש לכם החזקה אליו מהווה מכשול עבורכם. מבחנים אלה שבהם אתם נתקלים בטיפוח הם למעשה הקשיים שלכם עצמכם. הסיבה שאני משתמש בהם היא כדי לפתוח את מנעולי ההחזקות שלכם, לאפשר לכם לראות את האמת, ולגרום למחשבה שלכם להתרומם." ("הוראת הפא בוועידה בשווייץ", 1998)

ראיתי שאני משתמש בסטנדרטים של אנשים רגילים כדי לשפוט בין טוב לרע. ההחזקות האנושיות החזקות שלי גרמו לי להתמקד בשגיאות של האנשים האחרים, וזה לא חומל או סובלני.

שלחתי מחשבות נכונות לנקות את המושגים האנושיים שלי. כשהבחנתי בטעויות של מטפחים אחרים, לא הרשיתי לעצמי לחשוב מחשבות שליליות. כשיכולתי לפתור את הבעיה אז פשוט הייתי עושה זאת. אם לא יכולתי, הייתי מיידע את מתאמת הצוות כך שתוכל לטפל בזה. לפעמים המתאמת הייתה עסוקה וביקשה ממני לתאם בין האחרים ועשיתי את זה ללא שום תלונה.

גם הקדשתי זמן בהאזנה לשידורים החיים שלנו כך שאוכל ללמוד משדרנים אחרים.

קראתי באתר מינג-הווי כל יום. משם למדתי על סיפורי הטיפוח של מתרגלים בסין ולמדתי להסתכל פנימה כדי להשוות את הטיפוח שלי עם אחרים.

בהדרגה נעשיתי רגוע יותר כשראיתי טעויות של אנשים אחרים. לדוגמה, מתרגל כתב בטעות במאמר את המספר 3250 מיליארד כ-325 מיליארד. פשוט תיקנתי את זה. לא חשתי צורך להאשים את הכתב או את העורכים ובמקום זאת חשבתי כמה קשה עמיתיי המתרגלים עובדים במדיה שלנו. בין אם הם עובדים במשרה מלאה או בהתנדבות, כולם הקריבו הרבה כל כך. כמה מהמתרגלים הצעירים ויתרו על פיתוח קריירה בחברת האנשים הרגילים כדי לעזור למדיה שלנו. הרגשתי מעומק לבי שהם כולם יוצאים מן הכלל!

בוקר אחד הגעתי לאתר התרגול שלנו מוקדם מהרגיל. שלושה מתרגלים שהגיעו לפניי אספו אשפה שהייתה פזורה באתר התרגול לפני שהאחרים מגיעים. זה נגע מאוד ללבי וחשבתי על המדיה שלנו: כל כך הרבה מתרגלים עבדו קשה כל כך במשך שנים רבות כל כך. הם יצרו אווירה חיובית כל כך. המדיה שלנו נעשית עכשיו בשלה והתמזל מזלי להיות כאן. עליי להוקיר את הזמן הזה.

אחרי שסילקתי הרבה החזקות אנושיות נעשיתי רגוע ושמח יותר. למעשה איני רואה כל כך הרבה בעיות כפי שראיתי קודם.

המאסטר אמר:

"כיוון שלכל אחד יש דברים שהוא קשור אליהם, וכיוון שכל אחד חושב שיש בחברת האנשים הרגילים אמת שהוא הגיע לדעת אותה בעצמו, אז הוא מחזיק בזה כדי להמשיך לחיות את חייו. למעשה, אספר לכם שלא משנה מהם העקרונות שהתעוררתם אליהם בקרב אנשים רגילים, כולם מוטעים בעיני הישויות שבכל רמה שמעל זאת של המין האנושי, משום שכל החברה האנושית היא ההפך [מרמות גבוהות יותר]." ("הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב")

אני זוכר שאני מטפח ואיני יכול לשפוט מה שאני רואה על פי מושגים של אנשים רגילים. עליי באמת ללכת אחר העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות".