מנהל מרכז מעצר מתנצל

(Minghui.org) הייתי עצבני מאוד כשהתחלתי לראשונה להתקשר לאנשים בסין שהיו מעורבים ברדיפה, כמו אלה העובדים במשרד ביטחון הציבור, במשרדי התביעה ובבתי משפט. אמנם קיוויתי שהשיחות שלי ייענו, אך יחד עם זה פחדתי.

פחדתי שאכשל להציל את האדם, פחדתי שאושפל, ופחדתי שיגדפו אותי או יאיימו עליי. הייתה לי גם מנטליות לוחמנית. לפעמים אחרי שהרמתי את שפופרת הטלפון כוסיתי זיעה והרגשתי כאילו יש אבן בגרוני, במיוחד כששוטרים קיללו אותי.

הבנתי שהפחד שלי הוא החזקה שעליי לסלק. המשכתי לשלוח מחשבות נכונות למוסס אותו. חשבתי שעשיית שיחות טלפון היא הזדמנות טובה בשבילי לסלק את הפחד שלי, וגם אוכל להציל אנשים.

בהדרגה תיקנתי את המחשבות השליליות שלי. ידעתי שזהו חלק מהטיפוח שלי. המתרגלים בתוך סין מסכנים את חייהם להציל אנשים. בהשוואה אליהם, הקשיים שלי הם שום דבר.

"אני יכול לראות שאתה מנסה לעזור לי"

כשהתקשרתי לשוטר, הוא אמר: "אל תבזבז את זמנך". ואז הוא חזר על שקרי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) וניתק את השיחה. זה לא השפיע עליי. ביקשתי מהמאסטר לחזק אותי וחייגתי שוב את המספר שלו.

"אתה אדם חכם", אמרתי לו. "אבל אתה מאמין לשקר". הוא שאל איזה שקר, ואז התחלתי לספר לו על תרמית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן ועל הטבח בכיכר טיאננמן [ב-1989]. ואז הצעתי לו כתובת אינטרנט בה הוא יכול לראות חדשות אמיתיות מחוץ לסין.

אחרי שרשם את הכתובת הוא שאל למה התקשרתי אליו. "אני רק רוצה את הטוב ביותר בשבילך", עניתי. קולו התרכך לפתע והוא אמר: "אני יכול להבחין שאתה מנסה לעזור לי".

הוא נתן לי את מספר הטלפון האישי שלו ואמר שהוא בוטח בי. אמרתי לו לא להשתתף ברדיפת הפאלון דאפא. ואז דיברתי יותר על הפאלון דאפא ועל הרדיפה, כולל קצירת האיברים. הצעתי לו לפרוש מהמק"ס. הוא נתן לי את שמו וביקש שאעזור לו לפרוש.

כל היצורים החיים מחכים להינצל. אני יודע שכל דבר נעשה על ידי מאסטר לי. כמתרגלי דאפא, הבהרת האמת והצלת אנשים זו החובה שלנו. בתהליך זה אני יכול גם לסלק את ההחזקות האנושיות שלי ולשפר את השין-שינג שלי.

מנהל מרכז המעצר מתנצל

יום אחד התקשרתי למנהל של מרכז מעצר.האיש הזההיה מעורב ישירות במעצרם של זוג מתרגלים. בהתחלה הוא סירב להקשיב והמשיך לנתק לי את הטלפון. הוא אפילו קילל אותי.

לא ויתרתי והמשכתי לשלוח מחשבות נכונות תוך כדי דיבור. לבסוף הוא הקשיב למה שהיה לי לומר. סיפרתי לו מדוע מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים פאלון דאפא, ועל החשיבות של פרישה מהמק"ס. כשהוא שמע שהספר "ג'ואן פאלון" עונה על שאלות מהותיות לגבי האנושות והיקום, הוא אמר שהוא רוצה לקרוא אותו.

אמרתי לו שכדאי לו ליצור קשר עם מתרגלים שהוא רדף. "הם יעזרו לך", אמרתי לו, "והם לא שונאים אותך על מה שעשית להם".

ואז הוא עדכן אותי לגבי זוג המתרגלים העצור. הוא אמר שהבעל שוחרר והאשה תשוחרר בקרוב. הוא אמר שהוא יפסיק לרדוף מתרגלים. הוא התנצל באוזניי: "אני מצטער שהתייחסתי אליך רע".

אמרתי שזה לא משנה כל עוד הוא מבין את האמת. אני שמח כל כך שהמאסטר סידר עבור האיש הזה את ההזדמנות הזאת לדעת את האמת ולעשות את הבחירה הנכונה!

לסלק את ההחזקות שלי ולהציל אנשים

בוקר אחד, לאחר שמישהו ענה לטלפון, הצגתי בקיצור את עצמי והתחלתי לדבר על פאלון דאפא ועל הרדיפה. האיש הקשיב במשך יותר מ-10 דקות עד שהחיבור נותק.

ההחזקות שלי לקנאות ולהתפארות צפו ועלו. חשבתי שחבל שלא הקלטתי את השיחה כיוון שדיברתי טוב כל כך.

המחשבה המוטעית שלי גרמה מיד לצרות. אחרי שהתחברתי מחדש, האיש בצד השני החל לקלל אותי. היה לו מבטא כבד ולא הבנתי לגמרי מה הוא צעק. ניסיתי כמה פעמים. בכל פעם שהוא הרים את השפופרת הוא קילל אותי די הרבה זמן ואז ניתק.

ידעתי שעשיתי טעות. ביקשתי עזרה מהמאסטר. המשכתי לשלוח מחשבות נכונות לסלק את האלמנטים השליליים שמאחורי זה. ניסיתי להמשיך לספר לו על הרדיפה אך הוא לא רצה לשמוע. לא רציתי לוותר, בייחוד כיוון שמה שגרם למצב הזה הייתה המחשבה המוטעית שלי.

כשלמדתי את הפא בסביבות הצהריים, הרגשתי אשמה גדולה ולא העזתי להסתכל על תמונתו של המאסטר. ביקשתי מהמאסטר לסלוח לי ולאפשר לאיש הזה להינצל.

לאחר שסיימתי להתקשר לכל המספרים האחרים, החלטתי להתקשר אליו שוב. ברגע שענה הוא החל לקלל. הנמכתי את הווליום. התחלתי להבהיר אתהאמת מההתחלה. הדגשתי שמעשים טובים מביאים גמול טוב ועל מעשים רעים נענשים. כשהגברתי בחזרה את הווליום שמעתי אותו אומר: "אני מבין! לא אשתתף יותר ברדיפה!"

כששאלתי אותו אם הוא הבין באמת, הוא אמר שכן. אמרתי שאף שהוא קילל אותי לא קיללתי אותו בחזרה. רק רציתי שיבין שלהשתתף ברדיפה זה רע.

חשתי שדה אנרגיה חזק. כל המחשבות הרעות שלו דוכאו. שאלתי אם הוא רוצה לפרוש מהמק"ס. הוא ביקש שאשלח לו את הכתובת לפרישה.

נזכרתי בדברי המאסטר ("השד האדום נשרף לאפר בעוד המוצקים כיהלום מחושלים", הונג יין IV):

"פעמים רבות רבות זוקקו וחושלו המוצקים כיהלום כשהמשטר האדום מתפוררתלמידי הדאפא חוזרים לשמים ומשלימים את הנדר שלהם"

אני יודע שהכול מגיע מהמאסטר ומהדאפא. הייתי ביישן ואנוכי והיה לי קשה לשוחח עם זרים. הדאפא עזר לי להפוך לאדם לא אנוכי שחושב קודם על אחרים.

לבצע שיחות טלפון לסין להבהרת האמת הוא משהו שאני מרגיש שעכשיו אני חייב לעשות כל יום. זה הפך לדבר המועדף שלי. בעשותי כך, יש בי עכשיו הרבה פחות תחרותיות ותרעומת. אני אפילו נשמע אדיב יותר.

אני אסיר תודה כל כך על כל מה שהמאסטר נתן לי!