להבין אי צדק ולהשתפר

(Minghui.org)אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, היה לי קשה להיפטר מההחזקה לכסף ולרווח חומרי. זה צף על פני השטח כל הזמן דרך רוב הקונפליקטים והמצוקות שחוויתי. אף שכלפי חוץ נראה היה שלתקריות ולאירועים שקרו סביבי אין קשר להחזקה שלי, זה צף ועלה בכל פעם שחפרתי עמוק יותר.

ההחזקה שלי מתלקחת

הרגשות שלי התעוררו לאחרונה לאחר שהקשבתי לפודקאסט של שיתוף התנסות. אחיה הצעיר של מתרגלת הוא במצב כלכלי טוב למדי. הוא כבר רכש שתי מכוניות אבל רצה לרכוש ג'יפ. הוא ביקש מאמם כסף שידע שיש ברשותה. אמא שלהם לא רק נתנה לאח 50,000 יואן מכספה אלא גם התקשרה למתרגלת הזאת וביקשה ממנה להלוות לאחיה כסף. המתרגלת הלוותה לאחיה את כל הכסף שיש לה, 10,000 יואן. האח לא רצה להחזיר לה את הכסף ובמקום זאת ביקש מאמם שתחזיר לה את הכסף, אבל האם לא רצתה להחזיר לה. היא תירצה זאת בכך שהאחיין שלה צריך ללכת לאוניברסיטה אז צריך לתת לו 5,000 יואן, ואת 5,000 יואן הנותרים היא תשמור ותחזיר כמתנת חג לראש השנה הסיני לבנה של המתרגלת. לרוע המזל הכסף אף פעם לא ניתן לבנה; האם הבטיחה להחזיר אותו עם ריבית כאשר בנה של המתרגלת יתחתן.

הסיפור ליבה את רגשותיי כלפי אי צדק. רתחתי מזעם! לא יכולתי לשלוט בעצמי אף שידעתי שתגובתי אינה במקום. באמת, איך אם יכולה להתנהג רע כל כך?!

רגשותיי סערו ללא שליטה מהסיפור כי לי הייתה חוויה דומה.

אחי הצעיר ואחייניתי גם כן לוו ממני כסף, אך אף אחד מהם לא התכוון להחזיר לי. אחייניתו של בעלי עשתה אותו הדבר, אך הצלחתי לקבל את הכסף חזרה כי בעלה קיבל שכר גבוה מאוד בעבודתו – הוא שילם יותר מס הכנסה ממה שבעלי ואני הרווחנו יחד. כל כך כעסתי עליהם. איך הם יכולים שלא לשלם חזרה את הכסף שהם חייבים!

אמנם ידעתי שהדברים האלו הם הזדמנויות בשבילי לסלק את ההחזקה שלי לרווח חומרי, בייחוד את ההחזקה שלי לכסף. אך אף פעם לא הצלחתי לעבור את המבחנים האלו ותמיד הרגשתי ממוטטת בסוף. חוויתי מבחנים דומים שוב ושוב, אך אף פעם לא השתפרתי. הרגשתי שזה הזמן לסלק את ההחזקה הזאת.

לבחון את עצמי באמת

חשבתי על דברי המאסטר:

"הפא יכול לשבור את כל ההחזקות, הפא יכול להרוס את כל הרוע, הפא יכול להשמיד את כל השקרים, הפא יכול לחזק את המחשבות הנכונות." ("יסודות להתקדמות במרץ II", "להסיר את ההפרעות")

חשבתי שעליי להתחיל בלזהות היכן טעיתי, מנקודת המבט של הפא.

למה כעסתי וזעמתי כשחוויתי את המצבים האלו או כששמעתי שהם קורים לאחרים? חשתי שזה עורר את ההחזקה שלי לרווח חומרי ושאר רגשות כמו קנאה, רצון למאבק ותרעומת. ישות מוארת ודאי לא תגיב בצורה בה הגבתי. מחשבותיה של ישות מוארת הן אלוהיות, לא אנושיות. התגובה שלי לסיפורה של המתרגלת התבסס על רגשות אנושיים של צדק ואי צדק.

ניתחתי את תגובותיי כדי לזהות את המחשבה האנושית מאחוריהן.

אם צריכה להתייחס לכל ילדיה באופן שווה, לא להעדיף אחד על פני האחרים. היה ברור שאמה של המתרגלת העדיפה את האח הצעיר.

האם הייתה צריכה להבין את המוגבלויות הכלכליות של בתה אך התעלמה מהן לחלוטין וחשבה רק על בנה.

מה שחייבים צריך לשלם, אך האם והאח לא התכוונו כלל לשלם למתרגלת בחזרה.

האם פיזרה כרצונה את כספה של הבת.

אף אחד לא צריך לדרוש מהוריו כסף, אך האח הצעיר לא התחשב כלל במצבה הכספי של האם.

סיפורה של המתרגלת הסעיר את זעמי ואת תחושת הצדק שלי, ושכחתי לגמרי שאני מטפחת.

המאסטר אמר ("ג'ואן פאלון", הרצאה תשיעית):

"כאדם שמטפח ומתרגל, בלי כוח רצון חזק ושליטה עצמית לא תוכל להשיג את זה."

המאסטר גם אמר ("ג'ואן פאלון", הרצאה רביעית):

"לכל דבר יש יחס סיבתי-קארמתי."

היחסים הקארמתיים אינם רק מתקופת החיים הזו אלא הצטברו במשך תקופות חיים רבות. היחסים האלו הם הבסיס לסידורים של חייו של אדם ולכל מה שקורה בחייו. כל דבר שקורה לנו אינו מקרי, בייחוד הדברים האלו שיש להם השפעה רגשית עמוקה עלינו.

הסידורים נעשו כדי שתוכל לשלם את קארמה שלך. התשלום יכול להיות נעים או מכאיב. לדוגמה, אם פגעת או הרגת מישהו בחיים הקודמים, תסבול בחיים הנוכחיים, כמו שירמו אותך כספית או שישדדו אותך, או שתיהרג על ידי אותו אדם. שום דבר אינו בלתי הוגן בחיים האלו; מה שחייבים צריך לשלם.

אותו עיקרון נוגע לנו המטפחים אבל מה שאנחנו צריכים לשלם הוא מזערי. כיוון שאנחנו רוצים לטפח ולהשלים את הטיפוח שלנו בחיים אלו, הקארמה שהצטברה בהרבה תקופות חיים צריכה להיפתר בבת אחת. לכן המאסטר עזר לנו בכך שפתר את רוב הקארמה שלנו והשאיר רק קצת שנסלק בעצמנו. המאסטר סידר כל מה שקורה לנו בחיים אלו כך שיהיו לנו הזדמנויות לשפר את עצמנו.

לא משנה כמה רע מתייחסים אלינו אנשים רגילים, אין עלינו לשכוח את עקרונות הפא.

כולנו מקבלים מה שמגיע לנו. העיקרון הזה הוא חוק היקום, והוא שולט בחייו של כל אדם. למה שאנחנו מקבלים או לא מקבלים אין כל קשר למאבקים שלנו להשיג דברים. שום כמות של משאלות לב, שאיפות או תחבולות לא תשיג דבר עבורנו.

אנשים רגילים לא יכולים להתעלות מעל מה שהם יודעים, כי הם פועלים רק לפי מחשבה והיגיון אנושיים. אך כמטפחים, עלינו ללכת מעבר לתחום החשיבה האנושית ולאמוד דברים מנקודת המבט של הפא.

לפני כמה שנים קראתי מאמר שיתוף התנסות שהרשים אותי עמוקות. מתרגל קנה מכונית ביותר מ-100,000 יואן אך שבוע לאחר מכן היא נגנבה. מתרגל אחר דחק בו לדווח על הגניבה למשטרה. תגובתו הייתה: "אם אני חייב לגנב המכונית אז שהמכונית תהיה תשלום החוב; אם איני חייב לו דבר אז הוא נתן לי הרבה דֶה על ידי גניבת מכוניתי". המתרגל הזה לא היה מוטרד מהאבידה, אך המשטרה החזירה לו את המכונית אחרי שהגנב נתפס.

המאסטר רוצה שנניח לחשיבה האנושית שלנו. אם נעשה כך, לא יחסר לנו דבר כי מה שאנחנו צריכים יינתן לנו על ידי המאסטר, המסוגל לעשות הכול!

אף שהגעתי להבנה זו של הפא, אני יודעת שלא קל לי לשחרר לגמרי את ההחזקה לדברים חומריים.