(Minghui.org) הוקראה בוועידת הפא בניו יורק 2019

ברכות מאסטר, ברכות מטפחים עמיתים!

השגתי את הפא בתחילת 1996, ומאז עברו עליי 23 שנות טיפוח. אילו היה קיים ספר המקיף את כל התקופות החל מהטיפוח האישי ועד לתיקון הפא, הוא היה מראה שלא פספסתי אף לא פרק אחד, ועל כך אני מרגישה די מבורכת.

כשהתחלתי לטפח המטרה היחידה בראשי הייתה לחזור עם המאסטר לביתי האמיתי. חשבתי שמכיוון שהשגתי את הפא לעולם לא אלך שוב לאיבוד במבוך. ברור שלא הייתי מודעת אז עד כמה העולם הזה יכול לגרום לאנשים להיקשר לכל כך הרבה דברים.

טיפוח והבהרת האמת באוסטרליה

הטיפוח האישי שלי היה די שגרתי וללא אירועים מיוחדים. באותה תקופה רוב המתרגלים בסין למדו להסתכל פנימה. הטיפוח היה מסע נעים של טיהור עצמי. אבל אותם ימים מאושרים חלפו במהרה.

במאי 1999 נסעתי לאוסטרליה לצורך לימודים. הרגשתי יותר כמו תיירת מאשר סטודנטית. לא הייתה לי שום כוונה להגר למדינה אחרת. הדאפא התפשט בסין והפך את סין למקום היקר ביותר בעולם. נסעתי לחו"ל רק כדי לראות קצת עולם. מעולם לא חשבתי שאחרי 20 שנה עדיין אשהה בחו"ל. שום דבר אינו מקרי. התברר שזהו הנתיב שלי בתקופת תיקון הפא.

באותה תקופה לא היו מתרגלים צעירים רבים באוסטרליה. אחרי שהרדיפה החלה נעשיתי מעורבת בפרויקטים שונים של הבהרת אמת, כולל הכנת כרזות, עיצוב כרטיסי ברכה, בניית אתר האינטרנט המקומי של הדאפא, הקמת צוות הכתבים של רשת הטלוויזיה "שושלת טאנג החדשה" (NTD), הפקת תכניות של הבהרת אמת ופעילות הבהרת האמת באתרי תיירות.

מתרגלים בחו"ל עוסקים בטיפוח לעומת התעסקות בסוגיות ארציות

הטיפוח בתקופת תיקון הפא מסובך יותר. בהתחלה לא הייתה לנו שום מסגרת מאורגנת לטיפוח אישי. אבל עכשיו הקמנו צוותים שיעבדו על פרויקטים שונים. בקרב בין טוב לרע, השאלה האם אנו חרוצים מספיק משתקפת ישירות בתוצאות עבודתנו.

בשנת 2006 התמודדתי עם האתגר הגדול הראשון שלי בטיפוח. מלבורן עמדה לארח את אירוע הגאלה של NTD לכבוד השנה הסינית החדשה. הייתי בצוות התיאום של תריסר אנשים. אך הצוות פורק בגלל שלא הצליח להתקדם הרבה. לפני שזה קרה, חלמתי על כמה יצורים ענקיים שקורנים באור לבן. יכולתי לראות רק את מחציתם. אחד מהם הצביע לעברי ואמר "יש לה מחשבות נכונות חזקות. תנו לה לעשות את זה". בסופו של דבר הוטל עליי ועל מתרגל נוסף לתאם את האירוע כולו.

למתרגלים לא היה שום ניסיון קודם באירוח אירועים גדולים כאלה, אך הם היו להוטים לעזור. הלבבות האנושיים הופרעו על ידי ישויות רעות. בעיות צצו ללא הרף, מאסטרטגיות לקידום המופע ועד לניהול מאחורי הקלעים. כמה מתרגלים התעקשו להיכנס אל מאחורי הקלעים ללא אישור. חלקם חתמו על חוזים על דעת עצמם. מסיבות בטיחותיות לא יכולתי להסביר להם כל דבר. אלה שהיו ידידותיים בעבר נהפכו לעוינים. הייתי מותשת מהרגשנות ומהלחץ למכור כרטיסים ולעתים קרובות הייתי בוכה לאורך כל הלילה.

לאחר יום עבודה שלם במקום העבודה הרגיל שלי הייתי צריכה להתמודד עם כל מיני בעיות הקשורות לגאלה של השנה החדשה. לאחר התמודדות עם נדודי שינה במשך מספר חודשים הייתי מותשת פיזית ונפשית. אבל הייתי נחושה לגרום למופע להצליח משום שהמאסטר מציל ישויות חיות באמצעות המופע. מכירת הכרטיסים הלכה כשורה. לראשונה הצלחנו לייצר רווחים לרשת NTD. אחרי שהכול הסתיים, חשבתי: "זה נגמר ואני עדיין נושמת".

שיפור בטיפוח מביא לשיפור כולל

אחרי שהפרויקט הסתיים התחלתי להסתכל פנימה. על פני השטח כל ההחלטות שקיבלתי היו מבוססות על נימוקים מוצקים. יכולתי בקלות להאשים מתרגלים אחרים על הטעויות שלהם. אך המאסטר אמר:

"לא משנה אם הבעיה היא אשמתך או לא, עליך להסתכל בתוך עצמך, ואתה תמצא בעיה." ("הוראת הפא בוועידה באירופה")

הבנתי שבמשך תקופה ארוכה פעלתי כאדם רגיל והתעלמתי מלימוד הפא. כאשר שגיתי הייתה לי חמלה מועטה כלפי מתרגלים אחרים וזה העצים את הקונפליקטים. ההחזקות שלי נוצלו על ידי הרוע ברגעים קריטיים. בזכות ההגנה של המאסטר הצלחתי לשרוד את התלאות. אבל אילו הייתי מטפחת היטב אולי הייתי מצליחה לשלב בפרויקט יותר תרומה חיובית ממתרגלים אחרים.

לאחר שהסתכלתי פנימה ברצינות הסביבה השתנתה. היחסים שלי עם מתרגלים עמיתים הפכו שוב לנעימים. נראה היה שהם מבינים טוב יותר את הנהלים והדרישות לניהול המופע. אבל ידעתי שהסיבה האמיתית לשינוי שחל בהם הייתה משום שהשתפרתי בטיפוח.

התנסות במצוקה גדולה

בתחילת שנת 2011 חוויתי מצוקה גדולה יותר. אמי הייתה מתרגלת ותיקה שנכחה בהרצאותיו של המאסטר בגואנג-ג'ואו ב-1994. היא סבלה ממחלות לב חמורות והרופאים אמרו שהיא לא תחיה מעבר לגיל 40. אחרי שהתחילה לטפח כל הסימפטומים שלה נעלמו. כולנו היינו עדים לכוח של הדאפא. אבל ב-2011 אמי עברה תקופה של ניקוי קארמה רציני. הייתי עסוקה בהפקת פרסומת ל-NTD ולא היה לי זמן לעזור לה. רק דחקתי בה בדאגה להסתכל פנימה בתקווה שהדברים ישתפרו. חשבתי שאוכל לעזור לה כשהפרויקט יסתיים.

אבל בערב שבו סיימתי את הפקת הפרסומת אמי נפטרה. הרופא אמר שכל כלי הדם שלה נקרעו. אחייניתי סיפרה לי שאמי לא יכלה לישון בגלל הכאב אך היא לא רצתה להסיח את דעתי. היא ביקשה מאחייניתי בחשאי לקנות לה משככי כאבים. אחייניתי גילתה שהבקבוק של התרופה מעולם לא נפתח. אמי החזיקה מעמד עד הסוף מבלי להפר את עקרונות הפא.

במשך זמן רב הוצפתי בתחושות חרטה ואשמה. הייתי בסביבה אבל לא הושטתי לה יד לעזרה. נהפוך הוא, הושפעתי מצ'ינג ולחצתי עליה להשתנות. פירשתי את החסכנות שלה כהחזקה לכסף. היא לא התווכחה איתי. מאוחר יותר נודע לי שהיא תרמה את מרבית הכנסותיה להפקת חומרי הבהרת אמת.

לפעמים האגו שלי התחבא מתחת הטיעון שאני אחראית לפרויקט דאפא. למעשה גם אמי שיחקה תפקיד חשוב בתיקון הפא. החוכמה והחמלה שלה גרמו לאנשים רבים להקשיב לאמת. עזיבה מוקדמת של כל מתרגל היא הפסד גדול.

החוויה הכאובה גרמה לי להבין כמה זה חשוב להיות מסוגלת לטפח יחד עם מתרגלים אחרים. הקשר הגורלי עשוי להסתיים בפתאומיות.

כעת כשאני שומעת על צרות של מתרגלים אחרים, אני תמיד מזכירה לעצמי להיות בחמלה ולשלול את הרוע בעזרת מחשבות נכונות. לא צריכה להיות לי שום החזקה להתנהגות של מתרגלים אחרים על פני השטח. אני מקווה שהם יעשו פריצות דרך מוקדם ככל האפשר מכיוון שאנחנו גוף אחד.

שינוי במצב דורש שיתוף פעולה

בשנת 2013 רשת NTD והעיתון "אפוק טיימס" התאחדו. אני, שעבדתי עד אותו הרגע עם כל הלב ובמלוא המהירות, לא מצאתי דרך ליישם את הניסיון שלי ואיבדתי את הכיוון. באיזשהו שלב, תוך המתנה בסבלנות ובתקווה התייאשתי והתחלתי לפקפק ביכולות שלי. כשההנהלה שוב העבירה אותי לתפקיד אחר ב-2016 החלטתי לעזוב את NTD, פרויקט שהייתי מעורבת בו מאז 2002.

באותו לילה חלמתי חלום, ובו שתי סצנות ברורות מאוד. בסצנה הראשונה עבדתי עם המאסטר ועם מתרגלים אחרים בחוץ. המאסטר אמר לי להשיג שעון שיורה על הזמן כשכולם עסוקים בעבודה. ביקשתי עזרה משוטר אמריקני. הוא לא הבין אותי. בטרם הספקתי להסביר מה רצוני המאסטר ענה לשאלתו של השוטר באנגלית. הופתעתי מאוד.

בסצנה השנייה המאסטר הראה לנו את התרגילים. לא היה לי קל להסתובב לאחור ולראות את התנועות של המאסטר. חשבתי שאני מכירה את התרגילים והחלטתי שאעשה את זה בכוחות עצמי. קול נכנס לראשי: "מה את יודעת על מה שהמאסטר הולך לעשות?" הייתי בהלם, וחזרתי כדי ללכת אחרי המאסטר עם שאר המתרגלים.

הבנתי שהשעון מסמל שהזמן מוגבל. סצנת התרגול הקבוצתי מסמלת שלמאסטר יש תכנונים עבור כולם. אסור לי לנקוט בפעולות על סמך המחשבות האישיות שלי. אחת הסיבות לכך שעזבתי את NTD הייתה שלא הרגשתי מספיק בטוחה לעבוד בצוות השידורים בשפה האנגלית. אבל בחלומי המאסטר דיבר באנגלית. כתלמידת דאפא, איך אני יכולה שלא להדביק את הפער?

אף על פי שלא ידעתי לבטח מה עומד לקרות, לא פקפקתי עוד בכיוון. הנחתי את התרעומת האישית שלי והתחלתי לעבוד בצוות השידורים באנגלית של NTD. אם זה מה שהתהליך דורש, עליי לשמוח לסלול את הדרך, אפילו בתורלְבֵנָה. באופן מפתיע, הניסיון הקודם שלי התברר כמועיל למדי, כולל הכישורים שלי במדיה חברתית, סרטונים מקוונים, טכניקות להכנסת מודעות מקוונות, כללי זכויות יוצרים ושנים של עבודה בחברות מערביות. עד מהרה, בזכות המאמצים של כולם, רשת NTD באנגלית נחלה הצלחה בפעילותה העסקית בצורה טובה מאי פעם.

להתמודד עם הפרעות

ככל שתרגלתי יותר זמן, כך הבנתי יותר שלטהר את עצמך ולעלות לדרגת אלוהות זה לא תהליך פשוט. כל דבר, אמיתי או אשלייתי, ממשיך לבחון את המתרגלים, שעדיין חיים באשליה.

כאשר הפעילות של חברת התקשורת הגיעה לשיא חדש נתקלתי בכמה מבחנים חדשים. הרעיונות שלי היו שונים מאלו של הממונים עליי, ולא הצלחתי לגרום להם להבין אותי. ההצעות שלי לפרויקט זכו להתעלמות, ונפח העבודה שלי הצטמצם. נדחקתי לשוליים. הפרויקט שהייתי כל כך מחויבת כלפיו הופרע על ידי הרוע ולא יכולתי לעשות דבר בנדון.

בהתחלה חשבתי שההחזקות שלי לתהילה, לרווח ולרגשנות אנושית הן שמנעו ממני להפגין יותר חמלה כלפי אחרים. ניסיתי להשתפר אך ללא הצלחה מרובה.

התכנונים של הכוחות הישנים במוחותיהם של אנשים ובמערכות היחסים שלהם היו כמו עננים שחורים שריחפו מעל ראשי. נחנקתי על ידי איזשהו כוח נסתר ולא הצלחתי למצוא דרך לפרוץ החוצה.

"אולי השלמתי את משימותיי בכלי התקשורת ועליי ללכת לפרויקט אחר". מחשבה זו חדרה לראשי כל הזמן והתחלתי להכין קורות חיים. עם זאת, המחשב שלי פתאום נתקע על פונט מסוים ולא הצלחתי להכין את קורות החיים. במקביל, סוגיות אחרות עלו בחיי שלא השאירו לי ברירה אלא להישאר. אבל עדיין שמרתי טינה ותרעומת בלב.

מתרגלת צעירה ציינה בפני בעיית ארגון בכלי התקשורת. היא התמודדה עם זה בעזרת מחשבות נכונות. אני פקפקתי: "האם זה עוזר"? תשובתה הנחרצת העירה אותי. הבנתי שיש לי פירצה גדולה בטיפוח. במשך שנים רבות לא ייחסתי חשיבות רבה לשליחת מחשבות נכונות. מכיוון שלא יכולתי ממש לראות או להרגיש משהו עשיתי את זה רק באופן פורמלי. מה שתמיד סמכתי עליו היו מחשבותיי הנכונות בעולם האנושי. מעולם לא האמנתי או השתמשתי באמת בכוחות השמימיים שהמאסטר מספר לנו עליהם.

סילוק ההפרעות בעזרת מחשבות נכונות חזקות

אני משקיעה יותר מאמץ בשליחת מחשבות נכונות, בשמירה על המיקוד שלי ובדיכוי מחשבות אחרות. מוחי התבהר בהדרגה. הבנתי שבתקופת תיקון הפא יש להשתמש במלוא היכולות שהמאסטר נתן לנו. יש לשלול כל הפרעה החוסמת יכולות אלה.

בשעה ששלחתי מחשבות נכונות לילה אחד, מוחי נכנס למצב של ריקוּת. בעיני רוחי הופיעה כותרת של סרט תיעודי מסוים בסינית שהופק על ידי NTD. לאחר שסיימתי לתעד את תהליכי העבודה בפרויקט הנוכחי שלי ווידאתי שעזיבתי לא תשפיע על עבודת שאר הצוות, הצטרפתי לצוות ההפקה של אותו סרט תיעודי, שהיה זקוק לכוח אדם בדחיפות. בזכות ניסיוני בהפקה טלוויזיונית ובעבודה עם מדיה חברתית ערכתי מחדש את הסרט התיעודי, שהיה עשוי היטב, לסרטונים קצרים של הבהרת אמת באנגלית והעליתי אותם לפלטפורמת המדיה החברתית של NTD.

הסרטונים, שפותחו במאמץ משותף של כל חברי צוות ההפקה, התקבלו היטב על ידי הקהל המערבי. אלפי צופים עשו "לייק" לסרטונים והשאירו הערות לאחר שלמדו את האמת. אחד מהם כתב: "זה הסיפור הכי טוב שראיתי בימי חיי". שאבתי גם עידוד מהמחשבות הנכונות של המטפחים שבסרטונים. אני ממשיכה לשלוח מחשבות נכונות כדי לסלק כל הפרעה, ולבי כבר לא מושפע מהבעיות שנראות כל כך אמיתיות בעולם האנושי. אני מצליחה לזהות את המושגים האנושיים שלי בקלות. מוחי נעשה צלול ושליו, כמו מראה. אין כל טינה בלבי. התלאות שחשבתי שלא ניתן להתגבר עליהן התבררו כשום דבר. כעת אני מבינה את הכוח של המחשבות הנכונות שהמאסטר מזכיר במאמר "מהו תלמיד דאפא?"

מאסטר אמר,

"תלמידי הדאפא שלי, למחשבות הנכונות יש השפעה. וההשפעה המשותפת שלכם ביחד היא עוצמתית מאין כמוה. הסיבה שאינכם יכולים להשיג השפעה גדולה כזאת היא שהאמונה שלכם לא מספיקה ושהמחשבות הנכונות שלכם לא חזקות מספיק. יש כל כך הרבה תלמידי דאפא מסביב לעולם ששולחים מחשבות נכונות באותו הזמן – יותר מ-100 מיליון תלמידי דאפא שולחים מחשבות נכונות באותו הזמן בכל העולם, האם זה לא יהיה מפחיד עבור הרוע ועבור הכוחות הישנים? עבור האלוהויות זה באמת מראה מרהיב. איזו עוצמה! אפילו תלמיד דאפא אחד, אם המחשבה הנכונה שלך חזקה, העוצמה שלה מספיקה כדי לבקע הר – אפילו מחשבה אחת תוכל לעשות את זה." ("מהו תלמיד דאפא")

אנשים רגילים עשויים לחשוב שחייו של מטפח משעממים. יום אחר יום לומדים את הפא, שולחים מחשבות נכונות, עושים את התרגילים ומבהירים את האמת. אבל נתיב הטיפוח שלי מלא באור שמש, סערה, עצי ערבה מצלים ופרחים זוהרים. אני מרגישה כאילו עברתי כמה גלגולי חיים. חיים ומוות, כמו גם תלאות ומכשולים, הם מסע של העשרה והתרוממות. לא משנה כמה זה קשה, כל עוד נעמוד בסטנדרטים של מטפח נוכל לחוש בהדרכתו של המאסטר. נוכל לצלוח את הערפל. אחרי שמשחררים החזקות, היופי של ההתעלות בחוק הגדול של היקום אינו ניתן לתיאור.

תודה מאסטר! תודה מתרגלים עמיתים!