היזהרו ממלכודות המתוכננות על ידי שדים

(Minghui.org) לו ראית שד יושב לידך וידעת שהוא שם כדי לפגוע בך, אני מאמין שלא היית עושה שום דבר שהוא אומר לך לעשות, ואולי אף עושה את ההיפך ממה שהוא מבקש. 

בעיני הבשר ודם הרגילות שלנו לא ניתן לראות שדים דמוניים, אך עדיין הם דוחקים בך לעשות כל מיני דברים, וחלק מהדברים עשויים אף להיראות כטובים עבורך.

לדוגמה, כשאתה חווה קארמת-מחלה ואתה מרגיש אומלל, שד יכניס לראשך כמה מושגים: עדיף לשבת ולא לעמוד, יהיה נוח יותר לשכב מאשר לשבת, מנוחה ושינה מרגיעים יותר מביצוע התרגילים...

הוא מחדיר למוחך את כל המושגים והמחשבות האנושיות האלה כשאתה במצב פגיע. היות שאינך יכול לראות אותו, אתה עשוי לחשוב שכל המחשבות האלה הן שלך ושהן סבירות. כשזה קורה, בהיסח הדעת אתה תלך שולל אחר התכנונים של השד הזה. אם לא תצליח להבין מה קורה ותמשיך ללכת בדרך המתוכננת על ידו, תיפול בסופו של דבר למלכודת שלו.

שיתוף אישי

פעם נפלתי מהאופניים החשמליים שלי ופצעתי את מפרק כף היד. בשורש כף היד שלי בצבצה עצם וכמה חלוקי נחל הוטבעו עמוק בעור ידי השנייה. היו לי גם כמה חבורות פה ושם.

מיד הבנתי שאלו היו תכנונים ש לשדים. אמנם ייתכן שעשיתי בעבר דברים שלא היו לפי הפא, אבל הצלחתי למצוא את החסרונות שלי ולתקן אותם. ידעתי שעליי לנתק את עצמי מהלך החשיבה שהוחדר למוחי על ידי שדים או כוחות ישנים.

לא עלה בדעתי לנקות את הפצעים שלי או לתת לידיי הפצועות מנוחה למספר ימים. במקום זאת התחלתי תיכף ומיד לתרגל את חמשת התרגילים. בשל הפציעות הרגשתי תחושה משונה בידיים וברגליים, אבל ניסיתי לעשות כל תנועה במדויק.

למרות שהיה זה בתחילת האביב, הייתי ספוג זיעה קרה מרוב כאב. אבל לא נתתי את דעתי כלל לשום כאב ואי-נוחות פיזיים. בלילה לא נרדמתי בגלל הכאב, אךסירבתי לאפשר למוחי לנדוד, אז האזנתי להרצאות פא, תרגלתי את התרגילים ושלחתי מחשבות נכונות.

תוך ארבעה ימים, כל "הפציעות הקשות" שלי נרפאו לחלוטין, ומכיוון שמעולם לא התייחסתי לעצמי כ"חולה" הייתי מסוגל לצאת לעבודה כרגיל בארבעת הימים האלה.

היזהרו ממלכודות שתוכננו על ידי שדים

קארמת-מחלה היא רק צורה אחת של תכנונים דמוניים. כל מבחני השין-שינג שאנו נתקלים בהם בקרב המשפחה שלנו, במקום העבודה שלנו או בסביבה חברתית אחרת ופערים בין מתרגלים, מתוכננים כולם על ידי"שדים" שאין ביכולתנו לראות.

יש מתרגל שבני משפחתו הם כולם מתרגלי פאלון דאפא, אך הם נמצאים בקונפליקטים תמידיים. כשהם משתפים הם מנסים לשפוט מי צודק ומי טועה בנושא מסוים אחד, או אם זה וזה אמרמשהו פוגע מדי או שהתנהגותו של אחר קצת עברה את הגבול.

קיימת אמירה נפוצה אפילו בקרב חברת האנשים הרגילים: כשזה מגיע לעניינים בין בני משפחה, זה בלתי אפשרי להגיע למסקנה מי צודק ומי טועה.

עם זאת, יש מתרגלים המתעקשים "לחרוץ דין". הם משתמשים בפא כדי להעביר ביקורת על אחרים ומנסים לשכנע אחרים באמצעות עקרונות התואמים למושגים שלהם עצמם. לפעמים הם מצליחים על פני השטח לשמור על רוגע בכך שהם מחזיקים בגישה של "אל תעביר ביקורת עליי ואני לא אעביר ביקורת עליך."

כל דרכי החשיבה המעוותות הללו מאורגנים על ידי שדים במטרה להתיש אותנו בכך שיגרמו לנו להתווכח זה עם זה או לגרור אותנו הישר למטה.

ראיתי גם מתרגלים שמצליחים מאוד. במשפחתם הכלה או החמות היא המתרגלת היחידה. הן לומדות את הפא היטב ומאמתות את הפא בחיי היומיום שלהן. הן תמיד מסתכלות פנימה, מטפחות עצמן היטב ומשתדלות לשפר את המצב המשפחתי שלהן, לא משנה עד כמה זה קשה. כתוצאה מכך, הן הצליחו לשנות את דעתם של כל בני המשפחה מסביבן לא להתנגד לדאפא אלא לתמוך בדאפא. חלק מבני המשפחה שלהן אפילו נעשו אף הם למתרגלים. למתרגלות האלה באמת מגיע כל הכבוד.

אם כולנו נהייה מודעים להרס שה"שדים" מכוונים להביא עלינו ונדחה את דרכי החשיבה שלהם, ואם כולנו נקשיב למאסטר, נסתכל פנימה ונטפח כדי לשפר את עצמנו, נגיע לתחום טיפוח אחר.

איך נוכל להתנתק מהסידורים המתוכננים על ידי שדים? למעשה זה לא קשה. כל עוד יש לפחות מטפח אחד, בין אם זה בקרב המשפחה או בקרב המתרגלים, שמסרב לקבל את דרכי החשיבה המתוכננים על ידי שדים ומטפח עצמו על פי עקרונות הפא של המאסטר באופן מוחלט, המלכודות הדמוניות ייחלשו או ייעלמו, יהיה שיפור גדול במצב. אם מתרגלים אחרים יהיו גם הם מודעים לנושא ויתקדמו בטיפוח, אזי כל הגוף האחד של המתרגלים ישתפר יחדיו.