נפעמת מ"המאסטר נמצא ממש לצדי"

(Minghui.org) בבוקר יום ראשון אחד, אחרי ששלחתי מחשבות נכונות, הפעלתי את המדפסת והתחלתי להכין חומרי הבהרת אמת. פעמון הכניסה צלצל וחשבתי שזה בעלי שיצא לקנות משהו לארוחת הבוקר. פתחתי את הדלת ובלי להסתכל חזרתי לחדר המדפסת.

זה לא היה בעלי, אלא שבעה שוטרים שנכנסו לביתי בזה אחר זה. היה מאוחר מדי להחביא את הכול. מיד סגרתי את דלת חדר המדפסת ונעלתי אותה.

השוטר האחראי אמר: "תפתחי את כל הדלתות כך שנוכל לבדוק את המקום".

"על סמך מה?" שאלתי.

"על סמך שום דבר. אנחנו רק רוצים לבדוק!"

נשענתי בגבי על דלת חדר המדפסת הנעול כשהמפתח בידי וחשבתי: "לא אשתף פעולה. אף פעם!"

השוטר האחראי נתן סימן וארבעה שוטרים צעירים נגשו אליי וניסו להוציא את המפתח מידי. כיווצתי את אגרופי חזק כל כך שהם לא הצליחו לפתוח אותו, אז הם דחפו אותי לרצפה. הם לחצו את ראשי, זרועותיי ורגליי כנגד הרצפה, אך עדיין לא הצליחו לקחת את המפתח.

שמעתי אותם מתנשפים וחשבתי: "שבעה גברים חזקים מול אשה בשנות ה-40 שלה. לא אנצח כאן. עדיף שאמות היום בשמירה על המפתח!" ברגע שהייתה לי המחשבה הזאת, הופיעו מול עיניי המילים: "המאסטר לצדי". מיד צעקתי: "מאסטר, עזור לי!"

ברגע שצעקתי את זה, ארבעת האנשים מיד עזבו אותי ועמדו שם חסרי תנועה. קמתי ואמרתי: "אתם עוברים על החוק. אגיש נגדכם תלונה!"

השוטר האחראי החל לקלל את הדאפא ואת המאסטר. הצבעתי עליו ואמרתי בתקיפות: "תפסיק עם השטויות שלך! אתה יכול לבדוק את זה און ליין: ב-10 למאי 2005, השר לביטחון הציבור הוציא הודעה המפרטת כתות (מסמך גונג טונג זי [2000] מס' 39); 14 כתות נמצאות ברשימה, ו"פאלון גונג" אינה כלולה. ב-2 ביוני 2014, ה-Legislation Evening Newsפירט שוב את שמות 14 הכתות, ופאלון גונג עדיין לא נכללה שם. זה שלח מסר ברור לעולם שתרגול פאלון גונג הוא חוקי.

"ב-1 במרץ 2011, הודעה מס' 50 של משרד העיתונות וההוצאה לאור בסין, החתומה על ידי המנהל ליו בין-ג'יה, ביטלה את שני האיסורים על ספרי הפאלון גונג שניתנו ב-1999. הודגש בבירור שזה חוקי לפרסם ולהיות הבעלים של ספרי הפאלון גונג והחומרים שלו בסין".

אמרתי את כל זה כמעט בנשימה אחת. בזה אחר זה הם לקחו את הטלפונים שלהם והחלו לחפש און ליין, מתנהגים כמו ילדים.

הבית היה כל כך שקט והאוויר כאילו קפא. השעון על הקיר תקתק ותקתק. לאחר זמן מה, השוטר האחראי יצא החוצה בראש מורד, וששת האחרים הלכו אחריו.

השלווה שבה לביתי. סגרתי את דלת הכניסה מאחוריי, כיסיתי את פניי בשתי ידיי ודמעות זלגו מבין אצבעותיי. המשכתי בקול שבור: "מאסטר נכבד שלי! מאסטר נכבד שלי!... המאסטר נמצא ממש לצדי. המאסטר נמצא ממש לצדי!" אמרתי לעצמי את זה שוב ושוב והרגשתי חגיגיות, פאר והוד מלכותי.

השגתי הבנה חדשה לגמרי של המשפט "המאסטר נמצא ממש לצדי".

העין השלישית שלי לא הייתה פתוחה ולא יכולתי לראות דבר מממדים אחרים, אבל זה לא משנה כי אני יודעת שהמאסטר נמצא ממש לצידי ומשגיח עליי בכל רגע.

מרגע זה ואילך, לא משנה אם הכנתי חומרי הבהרת אמת בבית, הבהרתי את האמת, שכנעתי אנשים לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית וארגוני הנוער שלה, או שפשוט חילקתי חומרי הבהרת אמת, ברגע שהייתה לי המחשבה "המאסטר נמצא ממש לצדי", מיד הרגשתי זריקת עידוד של מחשבות נכונות ואז תחושת הדר וקדושה, והחומר הרע של פחד נעלם באוויר.

הבנתי בדיוק את המשמעות של "לטבול באורו של הבודהא".