להבין עקשנות

(Minghui.org) היה לי ויכוח עם מתאם. כשניסיתי לשכנע אותו לראות דברים מנקודת מבטי הוא אמר: "אתה כל כך עיקש. אתה לא יכול להיות קצת יותר גמיש?"

דבריו גרמו לי לחשוב. לפני שתרגלתי פאלון גונג היה לי מזג רע ותמיד התעקשתי שדברים ייעשו בדרך שלי, וזה גרם לי להרבה בעיות. חשבתי שהשתפרתי הרבה במשך שנים של טיפוח, אך הערותיו של המתאם הזכירו לי שיש לי עדיין דרך ארוכה לעבור.

הבנתי שבעיה אחת היא שאני דברן גדול ותמיד רוצה לשכנע אחרים לראות דברים מנקודת מבטי. לפעמים מי שאני מדבר איתו לא מתלונן על מה שאני אומר, אך הרגשות השליליים שלו עלולים ליצור חיץ בינינו.

זה קשור לחוסר מודעות עצמית אצלי. כשקראתי את "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" הבנתי שהושפעתי מתרבות המפלגה.

הנה ארבע דוגמאות:

אחת היא המנטליות של התחרותיות. בשל ההחזקות לקנאה ולהתפארות, החשבתי את עצמי ותמיד מיהרתי להתווכח. הרגשתי מרוצה כשידי הייתה על העליונה, אך כשנראה שאחרים הם מעליי, קינאתי והתעלמתי מהם.

השנייה היא חוסר סבלנות. לדוגמה, לפעמים קטעתי והתערבתי בדבריו של מי שדיבר כי חשבתי שמה שיש לי לומר חשוב יותר ממה שהוא אמר. אך אם אני דיברתי, לא רציתי שאף אחד יקטע את דבריי. ביטוי אחר של ההחזקה הזאת היה שתמיד הייתי להוט לשתף דברים חדשים, כאילו שחששתי שאחרת לא יידעו עליהם או שישמעו עליהם ממישהו אחר.

פעם ראיתי מתרגל נוסע באור אדום כדי לחסוך זמן. ראיתי מתרגלים הבוחרים מקומות ישיבה נוחים יותר כשלומדים יחד את הפא, שוכחים שאולי המתרגלים המבוגרים צריכים אור חזק יותר כי ראייתם חלשה. זה לא הולם.

השלישית היא האגו. בגלל מנטליות התחרותיות שלי וחוסר הסובלנות, השתלטתי על שיחות ולא הסכמתי לתת לאף אחד לדבר עד שלא היה לי יותר מה לומר. זה אופייני למישהו המושפע מתרבות המפלגה.

האחרון הוא חוסר הרצון לשמוע בקורת. כל פעם שאחרים העירו הערות שליליות לגבי התנהגותי, התגוננתי או הגנתי על עצמי באופן לא מודע. השורש של זה הוא אנוכיות. כלומר, לא הודיתי שטעיתי. או אפילו אם למראית עין הודיתי בטעות, לא חשבתי שאני באמת טועה.

המאסטר כתב ב"הונג יין 3" ("אל תתווכח"):

"אם נתקלים בוויכוח – אל תתווכחו

לחפש פנימה את הסיבה – זה טיפוח

ככל שרוצים להסביר – ההחזקה מתחזקת יותר

עם רוחב לב וללא החזקה, תובנה בהירה תגיע"

אני חושב שאני באמת צריך להשתפר.