תזכורת לסכנות האינטרנט: החיבור שכתבה בתי

(Minghui.com) בתי היא מתרגלת פאלון דאפא צעירה בכיתה ו'. לאחרונה היא הייתה מוצפת בשיעורי בית.

אתמול בערב, לאחר שסיימה את שאר שיעורי הבית, היא החלה להתמודד עם כתיבת "חיבור" לבית הספר. בדרך כלל היא כותבת חיבורים באיטיות, אבל אמש זה לא היה כך. בזמן שהיא עבדה הלכתי להעיף עליה עין, והיא הייתה שרויה בהתרגשות רבה.

"זה כאילו מישהו אומר לי מה לכתוב!" היא קראה, "המילים פשוט זורמות כל הזמן."

שמחתי מאוד בשבילה, עד שראיתי את המאמר שכותרתו: "אני – משחק הווידיאו האהוב עליך."

כיצד מתמכרים ה"גיימרים"

["גיימר" ("משחקן" בעברית) הוא כינוי למי שמבלה זמן רב סביב משחקי מחשב או וידיאו]

כשהחיבור היה מוכן קראתי אותו. זה הוצג בגוף ראשון מנקודת המבט של משחק הווידיאו.

"הוא" קודם כל רצה להודות לבני האדם שמאכילים אותו. "אין לי גוף אמיתי" אמר משחק הווידיאו "רק מדיות שונות שאני משתלט עליהם. אני יכול לעקוב אחריך מבלי שזה יורגש מהמחשב שלך לסמארטפון או לאייפד שלך".

על אף שבתי קראה מאמרים של מתרגלים עמיתים באתר Minghui.org ולמדה את הרצאות המאסטר הקשורות לנושא, היא לא הבינה באמת את הסיבות שהאינטרנט יכול להיות כל כך מסוכן עבור מטפחים.

היא אמרה שזה היה כאילו מישהו עומד לצידה ואומר לה מה לכתוב. היא מעולם לא חשבה על הנושא הזה בדרך שכתבה את המאמר שלה. בבת אחת הגיע אליה מידע רב מדי והיא אפילו לא הספיקה לרשום את הכל.

המאמר נמשך: "כשאתה פותח את היישומים שלנו עם האצבע שלך, אני מכניס אינספור צינורות, הנקראים 'התמכרויות', לנקודות הדיקור בגופך."

הייתי קצת המומה, מכיוון שנקודת מבט זו הייתה חדשה לי. מיד שלחתי את החיבור שלה לאחי הצעיר באמצעות הטלפון החכם של בעלי.

אחי נהג בילדותו להאמין מאוד בדאפא, אבל חסרה לו שליטה עצמית והוא נהג לשחק במשחקי וידיאו כבר יותר מעשר שנים, דבר שהשפיע לרעה על לימודיו וגרם למזג שלו להיות בלתי נסבל. קשה לו להסתדר עם אנשים.

למרבה המזל המאסטר סידר לו עבודה טובה מאוד לאחר שסיים את לימודיו. זו הייתה עבודה קלה אבל רחוקה מהבית. הוא חי ואכל כאילו הוא מתארח במלון יוקרתי. החיסרון היחיד מבחינתו היה שהוא גר רחוק מעיר גדולה, כך שחיבור האינטרנט שלו לא היה מספיק טוב למשחקים שהוא אוהב.

ברצוני להודות למאסטר על ההסדר המתחשב הזה בשם כל משפחתי.

עם זאת, אחי מצא מספר משחקים קטנים יותר לשחק בהם תוך שהוא ממשיך להתלונן כל הזמן שהמקום מרוחק מדי. נראה כי השפעות האינטרנט עדיין פעלו עליו מאוד.

בתי כתבה בחיבור שלה את הדברים הבאים:

"כשאתה נלחם בגיימרים אחרים בהתלהבות, הרבה נוזלים בעלי צבעים קריסטליים בהירים וצלולים זורמים מהצינורות האלה ונשתלים בגופם של הגיימרים. כאשר הם מתמזגים לרשת הווירטואלית של מסך המשחק, הם הופכים לצבעים כהים שונים: כחול כהה, שחור, אפור וכו'. רוב הנוזלים הללו נשלחים היישר לפיות שלנו, נהפכים למזון שלנו, והם מרכיב חשוב בייצור חלקים חדשים במשחק. חלק קטן נוסף ממנו מתפזר לכל פינות המסך כדי ליצור חוויה חזותית סוחפת יותר".

הסצנות שתוארו במאמר יכולות להיות של המאסטר, שהשתמש במתרגלת צעירה כדי לחשוף ישירות את שורש ההתמכרות של אחי למשחקים ברשת.

האינטרנט הורס את הטיפוח שלי

החיבור של בתי הווה תזכורת גם עבורי. מצב הטיפוח שלי באותה תקופה היה גרוע במיוחד, והייתי די בתוך דברים של האנשים הרגילים. לא עשיתי את שלושת הדברים שתלמידי הדאפא צריכים לעשות. יתר על כן, הייתי כל הזמן בתוך הטלפון שלי, בעיקר בקניות און ליין.

כשבתי כתבה את החיבור שלה, הייתי עסוקה בחיפוש מוצרים מוזלים ברשת. למרות שלא תמיד קניתי דברים, הרגשתי תחושת סיפוק רק על ידי התבוננות בכל המוצרים המפוארים. כשהלכתי למיטה, הייתי אפילו רואה את הדברים האלה לנגד עיניי והם השאירו אותי ערה.

גם לא הצלחתי להרגיע את דעתי בשליחת המחשבות הנכונות ולא רציתי לעשות את התרגילים. החלטתי גם לשים בהמתנה פרויקט קטן של הבהרת אמת שקיבלתי על עצמי.

פיתחתי בעיות גופניות: קרסוליי ומפרקי כף ידיי כאבו יותר מחודש ולא יכולתי לנוע בחופשיות. תמיד האמנתי שזה נגרם מהחזקות כמו פחד, חיפוש נחמה, עצלות ותאווה. אבל התעלמתי מהמלכודת של האינטרנט.

זה פועל כמו סם, המחזק את ההחזקות שטרם הסרנו, ומושך אותנו רחוק יותר ויותר מההיגיון ומהטבע האנושי. עם חלוף הזמן זה יכול לגרום למתרגלים לוותר על מסלול הטיפוח שלהם ולפתות אותם אל תוך המון האנשים הרגילים.

לאחר שאנו מכירים את הסכנות שבאינטרנט, עלינו להיות אמיצים ולנתק את עצמנו ממנו לחלוטין. שדים בממדים אחרים רואים בבירור את ההחזקות שלנו ושולטים באינטרנט כדי להראות לנו את הדברים שאנחנו אוהבים, לעורר את העניין שלנו ולהסיט אותנו מהדרך.

זמן יקר יבוזבז והשליטה של האינטרנט בנו תחוזק. כשסוף סוף נבין שמשהו אינו כשורה, עלול להיות קשה מאוד להסיר את ההתמכרות הזאת.

האינטרנט לא רק פוגע בצעירים שאוהבים לשחק משחקי וידאו אלא משפיע על כל מי שמשתמש במחשבים, טלפונים ניידים ומוצרים אלקטרוניים אחרים. אנשים רגילים לא יודעים את ההשפעות שלו, אבל אנחנו המתרגלים כבר לא יכולים להיות בעלי מחשבה מבולבלת לגבי זה.