(Minghui.com) בעלי ואני מתרגלים פאלון גונג. לאחרונה בעלי עבר מצוקה בצורת מחלה.
בנוסף על לימוד הפא ביחד ושליחת מחשבות נכונות, הסתכלתי פנימה וגיליתי שהשין-שינג שלי השתפר גם כן תוך כדי התהליך.
קארמת מחלה מזויפת
בעבר הפסיק בעלי לתרגל בדאפא למשך מספר שנים. לפני קצת יותר משנתיים הוא חזר לדאפא.
היות שהוא לקה בסוכרת, הוא מצד אחד למד את הפא ועשה את התרגילים, אך מצד שני גם לקח תרופות. אבל ההשפעה של התרופות לא הייתה טובה כל כך.
בחג צ'ינג-מינג השנה (שבו נהוג לבקר ולטפח קברי אבות) בעלי ביקר בקבר של הוריו בעיר הולדתו. עד מהרה הוא הצטנן וסבל מחום ומשיעול.
הוא לקח תרופה, אבל חום גופו עדיין נותר סביב 38-39 מעלות. לאחר שחזר הביתה הוא החליט להקשיב להרצאות הפא באודיו ולא לקח עוד תרופות.
לאחר שהחום הגבוה ירד הוא עדיין סבל משיעול קשה מלווה באסטמה, מה שמנע ממנו לשכב לישון. רוב הזמן הוא נשען על ראש המיטה.
הוא המשיך להקשיב להרצאות הפא, והחלים תוך שלושה ימים. אבל רמת הסוכר בדמו הייתה מעל 16 גרם, בעוד שאצל אדם בריא הרמה היא לא יותר מ-7 גרם.
הוא אמר שהוא חושש שלקה בתוצאת לוואי של סוכרת. בוקר אחד הוא מדד את רמת הסוכר שלו וראה שהרמה לא ירדה.
שאלתי אותו האם הוא רוצה ללכת לבית החולים או ללמוד את הפא ולטפח. הוא ביקש לדעת מה דעתי בעניין. אמרתי לו שהוא צריך להחליט בעצמו. הוא עדיין שאל לדעתי.
"אנחנו צריכים לדבר", אמרתי. "במהלך הימים האחרונים, בין אם היה לך חום או שיעול, לא לקחת שום תרופה. עובדה היא שהמאסטר עזר לך פעמיים כשהקשבת להרצאות הפא. אם אתה מתייחס למצוקה שלך כסוכרת, אז עליך לגשת לבית החולים, כפי שאנשים רגילים עושים. אם תוכל לטפח, לא תהיה לך שום בעיה. האם אתה מבין שהמאסטר עזר לך פעמיים?"
הוא אמר שיקבל את הצעתי. עם זאת, אמרתי לו שהוא צריך להקשיב לדבריו של המאסטר ולפעול כמו שהמאסטר אומר. הוא הסכים איתי.
אחרי ארוחת הבוקר התחלנו ללמוד את הפא ביחד. בימים שלאחר מכן למדנו הרצאה אחת, שתיים או שלוש הרצאות ב"ג'ואן פאלון", ולפעמים למדנו הרצאות פא אחרות של המאסטר.
בימים הראשונים זה היה די טוב, ונראה היה שהוא מחלים מקארמת המחלה שלו. כעבור שבועיים הוא התחיל להרגיש צמא מאוד (סימן היכר של סוכרת – המת'). הוא המשיך לשתות מים והלך לשירותים לעתים קרובות. למחרת הוא התחיל לסבול מכאבי גב תחתון וכאבי בטן.
מאוחר יותר הוא לא היה מסוגל לאכול שום דבר והרגיש שהבטן שלו מלאה. לא היו לו למעשה כל תנועות מעיים או מתן שתן. לדבריו המעבר היה חסום. הוא אפילו לא הצליח לשתות מים. הבטן הכאיבה לו כל כך, מה שהקשה עליו מאוד לישון בשעות היום או בלילה.
עידוד מהמאסטר: ראיית ממדים אחרים
באותה תקופה המאסטר הרחום עודד את בעלי ואִפשר לו לראות כמה סצנות פלאיות. פעם אחת, כשעשה את תרגיל החזקת גלגל החוק, המאסטר אִפשר לו לראות ממד אחר.
הוא ראה סצנה מוזהבת מפעימה, בתים רב-קומתיים עשויים מזהב, אדמה עשויה מזהב, עצים עשויים מזהב, הכול היה זהב. האנשים שם לבשו גלימות, והם כולם היו מוזהבים. היו שם אנשים רבים, וגם הוא היה מוזהב. הסצנה ארכה כ-16 דקות.
בלילה האחרון להחלמתו הוא חלם שהמאסטר מחלק את איבריו הפנימיים לשלוש ערימות ומנקה את הכול, כולל הרווחים הפנימיים בתוך המעיים.
מאז הוא יכל לאכול הכול. המצוקה של בעלי נמשכה חודש ימים.
להסתכל פנימה ולהשתפר בטיפוח
בעלי היה זה שעבר את מצוקת המחלה, ועל פניו נראה שזה לא קשור אליי כלל. אבל הבנתי שלא משנה מהן הנסיבות, כמטפחת, אני חייבת להסתכל פנימה.
מאסטר אמר:
"להסתכל פנימה זה כלי קסם." ("הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה")
הבנתי שעליי לטפח את עצמי. בתקופה שבעלי עבר את מצוקת המחלה, עדיין יצאתי החוצה להבהיר את האמת לאנשים.
פעם אחת, כשחזרתי הביתה ונכנסתי לחדר השינה, זיהיתי את ההחסרות שלי.
בעבר נטיתי להשוות את עצמי אל מול בעלי – מי מצליח יותר – אפילו כשבישלתי אוכל. אסור שתהיה לי ההחזקה של השוואה ותחרותיות מולו. אמרתי לעצמי: "אני לא רוצה את ההחזקה הזאת וחייבת לסלק אותה". מאז הצלחתי להיפטר מההחזקה שלי להשוואה שסחבתי די הרבה זמן.
כשבעלי סבל הסתכלתי פנימה שוב ושוב. הרגשתי שלמרות שהוא סובל מקארמת המחלה, חייבת להיות סיבה מצדי שתורמת למצבו.
הוא בדרך כלל לא אמר דבר כשהייתה לו בעיה, אבל אילו הייתי מסוגלת להבין אותו יותר ולטפל בו טוב יותר, אולי הוא היה מרגיש יותר טוב.
בעתיד עליי לטפח את עצמי טוב יותר. האם טיפוח בדאפא לא דורש מאיתנו להתחשב קודם כל באחרים?
כשבעלי עבר את מצוקת המחלה הקשה ביותר, ראיתי אותו סובל מצמא והולך לשירותים שוב ושוב. גיליתי שאני מופרעת על ידי הסנטימנטליות שבין בעל ואישה כיוון שהקדשתי תשומת לב רבה למספר הפעמים שהוא שתה מים והלך לשירותים.
אמרתי לעצמי: אני חייבת להיפטר מההחזקה הזאת. אם לא אצליח להיפטר מההחזקה הזאת, זה יימשך ויימשך בגללי. מה זאת קארמת מחלה מזויפת? אם הלב שלי זז בגלל סנטימנטליות זה סימן שאני מקבלת אותה כאמיתית, למרות שאמרתי שהיא מזויפת. אני רוצה להיפטר מהסנטימנטליות הזאת.
הייתה לי גם החזקה חזקה לחרדה. קיוויתי שהוא ישתה פחות מים וילך פחות לשירותים. אפילו ספרתי כמה פעמים הוא הלך לשירותים בכל לילה. שאלתי את עצמי: מה אני עושה? האם אני עוזרת לו? ברור שלא.
מה שהייתי צריכה לעשות זה לשלוח מחשבות נכונות יחד איתו ולפורר את כל הגורמים הרעים שהפריעו לו.
כולנו הולכים בנתיב שהמאסטר ארגן עבורנו. כשהסתכלתי פנימה גיליתי שהשין-שינג שלי השתפר, וזה היה ממש טוב להסתכל פנימה.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved