חמלה היא הדרך לפתור בעיות (חלק 1)

(Minghui.org)  מאסטר לי הונג ג'י, מייסד הפאלון דאפא אמר:

"ההתבטאות הגדולה ביותר של שן היא חמלה, והיא התבטאות של אנרגיה אדירה. היא יכולה לפורר את כל מה שאינו נכון." ("הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה")

ההבנה שלי מהפא של המאסטר היא שאנרגיה עוצמתית כל כך יכולה לעזור למתרגלי פאלון דאפא כשהם מבהירים את האמת לאנשים. היא יכולה לאפשר לאנשים ללמוד את האמת על הדאפא, ולפוגג את השקרים והתעמולה של המפלגה הקומוניסטית הסינית ושל כלי התקשורת הנשלטים על ידה.

כשהגורמים של הכוחות הישנים שמאחורי אדם מפוררים, הצד האנושי שלו יכול לחוש בחמלה של מתרגל הדאפא.

חוויתי את זה ממקור ראשון כשהייתי שלוש שנים במאסר בשל אמונתי.

החמלה גם עזרה למוסס את התרעומת שלי כלפי מתרגלת אחרת ועזרה לי להימלט ממצב מסוכן. טיפוח החמלה גם גרם למכתבי הבהרת אמת שכתבתי להיות יותר עוצמתיים ויעילים.

במאסר

ב-2002 נגזרו עליי שלוש שנות מאסר על תרגול פאלון דאפא. הוחזקתי במרכז המעצר העירוני במשך 16 חודשים לפני שהועברתי לכלא לשאר התקופה.

לפני שהגעתי לכלא, המתרגלות שם שבתו במחאה על גזר דינן הלא חוקי ודוכאו באכזריות על כך. למרות זאת, המתרגלות התעקשו ולבסוף רשויות הכלא התפשרו – המתרגלות כבר לא נאלצו לעשות עבודות קשות כל עוד הן הופיעו בבית המלאכה כל יום.

כשהגעתי לכלא הוצבתי ב"מחנה אימונים". כמה אסירות פליליות מונו לפקח עליי. תפקידן היה לנסות לגרום לי להפסיק לתרגל פאלון דאפא, אך הן ויתרו מהר מאוד כשהבינו שלא משנה מה, לא אשנה את דעתי. אך הן אמרו לי שהן עדיין צריכות להעמיד פנים שהן מנסות "לשנות" אותי, כדי שלא יסתבכו עם הסוהרים.

לאחר כשבוע הסוהרים העבירו מתרגלות אחרות למקום אחר. האסירות שפקחו עליי סיפרו לי מדוע המתרגלות הועברו משם. במשך כל היום ניסו לגרום להן לוותר על אמונתן, אך ברגע שהן חזרו לתא בסוף היום, מבט אחד ממני מחק את כל המאמצים שהושקעו בהן.

אחרי "מחנה האימונים" נלקחתי לאגף רגיל ושומר שם אמר לי: "אנחנו אפילו לא נבזבז את הזמן לנסות לשנות אותך. רק אל תגרמי לנו שום בעיות".

לנקות את הלוח

בית המלאכה שהושמתי בו היה בקומה השלישית של בניין. בקומה הראשונה היה הצוות הידוע לשמצה שתפקידו לשנות מתרגלים ולגרום להם לוותר על אמונתם.

בוקר אחד, בדרכי לבית המלאכה, עברתי על פני מסדרון הקומה הראשונה וראיתי לוח שעליו נכתב בגיר מאמר המשמיץ את הדאפא על ידי מתרגלת ש"שונתה".

לאחר שהמתרגלות הגיעו לבית המלאכה הן התחילו לדבר על המאמר. ידענו שאנו לא יכולות להרשות למאמר שכזה להרעיל את מוחם של האנשים כאן, אז הצעתי שאכתוב מכתב ואעביר אותו לשומרים באגף הזה.

כתבתי את המכתב ומתרגלת אחרת זרקה אותו דרך חלון בקומה הראשונה כשהלכה לשתות מים.

בסוף היום הלוח לא היה שם. אך אחרי שהוציאו אותו משם לכמה ימים הוא הופיע שוב עם המאמר המרעיל.

מתרגלת שישבה לידי בארוחת הצהריים אמרה: "אנחנו צריכות למחוק אותו". הנהנתי בהסכמה. לפני שעזבתי את בית המלאכה באותו יום, המתרגלת ואני לקחנו סמרטוטים. לא החלפנו מילה בינינו ויצאנו אחרי האחרות מבית המלאכה.

המסדרון היה מלא באסירות היוצאות מהבניין. מבלי להסתכל על אף אחד הלכנו ישר ללוח והתחלנו למחוק את המאמר. תוך מה שהרגיש כמו רק כמה משיחות סמרטוט, הלוח כולו נוקה לגמרי.

רק מאוחר יותר גילינו שקבוצה אחרת של מתרגלות תכננה גם היא למחוק את המאמר באותו יום. כשהן גילו שהלוח נקי הן היו מאושרות.

מתרגלות הדאפא התאחדו במחשבה אחת: שעלינו לשמור על הפא ולא לתת לישויות חיות להיות מורעלות מדברי השמצה נגד הדאפא.

רשויות הכלא אף פעם לא הזכירו את התקרית ולא נערכה שום חקירה לגלות מי עשה את זה.

"הסרטון הזה מזויף, כולם מזויפים"

טוב הלב שמתרגלי דאפא מבטאים נדבק הרבה פעמים לאנשים מסביבנו, כולל לאסירה שהשגיחה עלינו. על ארבע אסירות הוטל לפקח על מתרגלת אחת סביב השעון, וזה נתן לנו הזדמנות לספר להן על הדאפא.

האסירות בילו את רוב זמנן ליד המתרגלות וידעו שמתרגלי דאפא הם אנשים טובים. כשרשויות הכלא ראו שהאסירות נעשות חברותיות כלפי המתרגלות, הן החליטו להפריד בין המתרגלות והאסירות הרגילות והוציאו אותנו מבתי המלאכה.

אבלט הסוהרות בבתי המלאכה המשיכו להקרין ללא הפסק את תכניות התעמולה של המק"ס המכפישות את הדאפא.

מתרגלת שהעין השמימית שלה הייתה פתוחה ראתה שלכל אסירה בבית המלאכה כרוך חבל סביב הצוואר, והוא התהדק עם כל מחשבה שלילית שהייתה לאותה אסירה נגד הדאפא לאחר שצפתה בתכניות המשמיצות.

כשהאסירות חזרו לתאים הן דיברו לעתים תכופות על הסרטונים.

רשויות הכלא ניסו להסית לשנאה ויצרו קונפליקטים בין האסירות והמתרגלות. אך מובילת הצוות שלי תמכה מאוד בדאפא. היא חלקה תא עם מתרגלת דאפא במשך מספר חודשים במרכז המעצר, והתברר שהיה לה רומן עם בעלה של המתרגלת. אך המתרגלת לא נטרה לה טינה ובמקום זאת התייחסה אליה כמו אל אחות וסיפרה לה את העובדות על הדאפא. מובילת הצוות התרגשה מאוד ממעשיה של המתרגלת והתחילה ללמוד את תרגילי הפאלון דאפא.

לילה אחד אספה מובילת הצוות את כולנו ואמרה: "בואו נדבר על הסרטונים. כל אחת יכולה לומר מה שהיא רוצה".

בצוות היו שלוש מתרגלות, כולן מתחום מקצועות הרפואה. כל אחת מאיתנו השתמשה בקומון-סנס שלה ובידע שלה ברפואה המודרנית כדי להוכיח את התרמית בסרטון [המבוים] "ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן" שהאסירות אולצו לצפות בו. כל האסירות בצוות הקשיבו קשב רב. אסירה אחת אמרה בסוף: "הסרטון הזה מזויף. הם כולם מזויפים". [ראה: הצתה עצמית או רמאות?]

כך יותר מתריסר אסירות למדו את העובדות האמיתיות לגבי הדאפא באותו לילה. והבינו בלב שהפאלון דאפא הוא טוב.

(המשך יבוא...)