(Minghui.org) פאלון גונג הידועה גם בשם פאלון דאפא היא שיטה רוחנית המבוססת על העקרונות של אמת, חמלה, סובלנות ונרדפת על ידי המשטר הקומוניסטי בסין מאז 1999. בעשרים השנים האחרונים רבים מהמתרגלים נאסרים, עוברים שטיפות מוח במחנות לעבודה בכפייה וחינוך מחדש, עוברים עינויים, ולעתים גם איבריהם נקצרים על ידי המשטר לתעשיית ההשתלות.
דו״ח שפורסם לאחרונה באתר Minghui.org תיעד 11 מקרים של מתרגלים מבייג׳ינג שמתו עקב החדרת סמים לגופם, מקרים שלא פורסמו בעבר.
להלן תקציר של 20 מקרים שבהם מתרגלי פאלון גונג מתו לאחר שסוממו בעת מעצרם. גילם של המתרגלים, נשים וגברים, נע בין 28 ל-68 שנים, והגיל הממוצע הוא 42. המקרים אירעו בין יוני 2000, כשנה לאחר תחילת הרדיפה, לאפריל 2016. בכל המקרים המתרגלים עברו עינויים קשים קודם להזרקת הסמים.
חמישה מהמקרים אירעו בבתי חולים ושישה מקרים בבתי חולים לחולי נפש, זה אומר שמקומות ריפוי אלה הפכו למתקני מוות. ארבעה מקרים נוספים אירעו במחנות לעבודה בכפייה, שניים בבתי חולים של הכלא, אחד בכלא, אחד במרכז לשטיפת מוח של "משרד 610".
"משרד 610" הוא גוף בעל סמכות-על שהוקם כדי להשמיד את מתרגלי הפאלון גונג פיזית, רוחנית וכלכלית.
נתונים על מקרי מוות של מתרגלי פאלון גונג בעקבות סמים
מקרה 1 : מתה תוך יומיים בבית חולים לחולי נפש
גב' רונג פנג-שיאן בת ה-32 הייתה חקלאית בעיר באו-דינג שבפרובינציית הה-ביי. היא הייתה ענווה, אדיבה וטובת לב, וכל הקהילה המקומית הוקירה אותה. היא הוכנסה למעצר מבודד, וכאשר נחלשה הועברה לבית חולים לחולי נפש של העיר. ביום הראשון שם הוזרקו לה חומרים לא ידועים, והיא מתה למחרת.
גברת רונג פנג-שיאן, בת 32
מקרה 2: תשעה ימים של הזרקת רעל למהנדס מחשבים בן 32
מר סו גאנג בן ה-32 היה מהנדס מחשבים שעשה את התואר שלו באוניברסיטה הכי נחשבת בפרובינציית שאן-דונג. המשטרה עצרה אותו בשל אמונתו ולקחה אותו ב-23 במאי 2000 לבית חולים לחולי נפש של צ'אנג-לֶה. הצוות שם הזריקו לגופו כמויות גדולות של סמים הורסי-עצבים.
לאחר תשעה ימים של הזרקה, ב-31 במאי, הם החזירו אותו לאביו כשהוא חיוור וחסר-תחושה, עם תגובות איטיות ותנועות נוקשות. הוא היה חלש באופן קיצוני. הוא מת בבוקר ה-10 ביוני 2000.
מקרה 3: הלכה ברגל 17 יום עד בייג׳ינג כדי לעתור נגד רדיפת הפאלון גונג, ומתה בבית חולים לחולי נפש
גב' מאי אן-פאנג מימשה את זכותה החוקית לעתור בבייג'ינג למען הפאלון גונג, והלכה ברגל 17 יום עד שהגיעה. היא נעצרה ללא עילה חוקית, ופתחה בשביתת רעב. בשל כך שלחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי והרופאים שם נתנו לה סמים פסיכיאטריים שהביאו למותה תוך חודשיים, בספטמבר 2000.
גב' מא יאן-פאנג
מקרה 4: מתה מול עיניהם של סוכני "משרד 610" לאחר שהזריקו לה רעל קטלני
גב' ג'אנג פו-ג'ן בת ה-38 הלכה בנובמבר 2000 לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג (זכות המעוגנת בחוקה הסינית). היא נעצרה והוכנסה למרכז שטיפת מוח של "משרד 610", השוטרים הסירו את כל בגדיה מעליה, גילחו את ראשה וקשרו אותה למיטה ברגליים מפושקות כשהיא עירומה. שוטר הזריק לה חומר לא ידוע. היא התפתלה בכאב נורא ומתה במיטה כשאנשי "משרד 610" צופים בתהליך כולו.
גברת ג׳אנג פו-ג׳ן, בת 38
מקרה 5: שיתוק ומוות בעקבות הזרקה של חומרים רעילים
הרעלים הוזרקו לגב' סון הונג-יאנג בבית החולים הראשון של העיר שן-יאנג. מיד לאחר מכן היא שותקה. בהיותה במצב זה, הטביעו במארס 2001 את טביעות אצבעותיה על מסמך המכפיש את הפאלון גונג מבלי שתוכל להתנגד.
כשמשפחתה אספה אותה הביתה, היא כבר הייתה על סף מוות, עם פצעים זיהומיים על כל חלקי גופה. היא מתה תוך 10 ימים.
סון הונג-יאנג בת 28
מקרה 6: חזר שוב ושוב על המשפט: ״הוזרקו לי סמים״
מר ג'ו יא-ג'ון בן ה-33 היה חקלאי מאזור העיר חארבין שבפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג. הוא היה ידוע בסביבתו כאדם טוב לב מאוד. הוא נעצר כי הלך לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג. הוא עבר עינוי "אווירון" שבו קושרים את הגוף בתנוחה לא טבעית. על כל תזוזה הכי קטנה שלו במצב הזה הסוהרים היו מכים אותו.
במחנה עבודה בכפייה וואן-ג'יאה עינו אותו ב"כיסא הברזל" שלושה ימים ולילות. לאחר מכן הועבר למחנה עבודה בכפייה בעיר חארבין. הוא פתח בשביתת רעב למחות על העינויים, אך בקליניקה עינו אותו ב"האכלה" ברוטלית בכפייה ובהזרקת רעלים. כשהוחזר לתא בתשע בערב הוא בקושי נשם. כשהוא מצביע על זרועו הוא חזר שוב ושוב על המשפט: "הוזרקו לי סמים. הוזרקו לי סמים!"
למחרת בערב הוא איבד את הכרתו וצווארו התקשה. יומיים לאחר מכן ארבעה שוטרים ממחנה העבודה בכפייה נשאו אותו למשרד העיירה שבו אילצו את משפחתו לחתום על כך שמחנה העבודה בכפייה אינו אחראי לשום דבר מכל וכל. ברגע שהם קיבלו את המסמך, הם נטשו אותו שם, ומשפחתו שלחה אותו לבית החולים, אך זה היה מאוחר מדי, והוא מת ב-26 באוקטובר 2001.
מר ג׳ו יא-ג׳ון, בן 33
מקרה 7: משרד 610 טוען שמתרגל שחוסל בידיהם התאבד
מר ג׳אנג פאנג-ליאנג היה נבחר ציבור וראש מחוז רונג-צ׳אנג. כשהחל לתרגל פאלון גונג ב-1998 הפסיק לקחת שוחד והיה ידוע כפקיד ציבור בעל יושרה. הוא נעצר באוקטובר 2001 כי חילק חומרי מידע על הפאלון גונג.
כשמשפחתו ביקרה אותו ביולי 2002, גפיו היו נפוחות והוא לא היה מסוגל לעמוד. נדרשו ארבעה אנשים לשאת אותו. אבל מוחו היה צלול.
הוא נלקח לבית חולים טונג-ליאן ב-8 ביולי 2002 כשידיו באזיקים, ושם הזריקו לו חומר בלתי ידוע.
כשבני משפחתו שמעו על כך הם מיהרו לבית החולים לראות אותו, אבל אז הוא כבר היה חסר הכרה למחצה, ולא היה מסוגל להכיר אף אחד מהם, אפילו לא את אשתו. סוכן של "משרד 610" ניתק את העירוי והאיץ במשפחתו לקחת אותו הביתה.
בבית מר ג'אנג סבל מצלצולים באוזניים וקשיי נשימה, ומשפחתו לקחה אותו לבית חולים, שם הפסיק לבו לפעום למחר בשש בבוקר.
אחרי מותו הפיץ "משרד 610" שמועות על כך שמר ג'אנג התאבד בביתו.
מר ג׳אנג נבחר ציבור וראש מחוז רונג-צ׳אנג לשעבר
מקרה 8: זיוף נסיבות מותו של מתרגל כ"התקף לב"
מר לי הונג-בין מהעיר אה-צ'נג שבפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג נסע לבייג'ינג לממש את זכותו החוקית לעתור למען הפאלון גונג. ב-3 בנובמבר 2000 הוא נעצר והוחזק במרכז המעצר של עירו למשך 15 יום. ב-19 בדצמבר שוב עצרו אותו כדי לשטוף את מוחו במרכז לשטיפת מוח ו"חינוך מחדש". בסופו של דבר הכניסו אותו לשנה במחנה עבודה בכפייה.
ב-2002 שוב הכניסו אותו למחנה עבודה בכפייה בעיר חארבין. בשל רצונו לא לוותר על הפאלון גונג, עינו אותו חמורות, והוא מת תוך שבועיים.
לדברי בני משפחתו הוא מת ב-14 ביולי 2002. במותו היו עיניו פקוחות לרווחה. מתרגלים שהיו עצורים איתו במחנה הכפייה סיפרו שהוא החל בשביתת רעב כמחאה על עינויו, ואז הכניסו אותו לבידוד ועינו אותו בקביעות ב"האכלה" ברוטלית בכפייה, כשבמזון עירבו סמים לא ידועים. לאחר "האכלות" אלה הוא שילשל ללא הרף, והוחזר אל התא המבודד כשידיו אזוקות. כשסוף סוף מישהו בא לבדוק את מצבו הוא כבר היה מת.
כדי לטייח ולהסתיר את סיבת מותו, מחנה העבודה בכפייה שלח את הגופה לבית חולים, והורה לצוות הרפואי שם לשים לו כביכול עירוי, שייראה כאילו ניסו להחיותו. ואז הכריזו בכירי המחנה שהוא מת מ"התקף לב".
מר לי הונג-בין, בן 43
מקרה 9: מורה בגימלאות מתה לאחר שהוזרק לה רעל דרך פי הטבעת
גב' ג'אנג שו-ג'ן בת ה-51 הייתה גמלאית של חטיבת ביניים בבייג'ינג, שהחלה לתרגל פאלון גונג ב-1992. ב-2001 עצרו אותה על כך שחילקה עלונים על השיטה. שלחו אותה למחנה העבודה בכפייה צ'ינג-הֶה, שם לא אפשרו לה לישון במשך כמה יממות ברצף, וסוהרים חשמלו אותה באלות חשמליות וחבטו את ראשה בקיר ללא הרף. הם רצו ממנה מידע על מתרגלים אחרים, אבל היא לא מסרה להם מידע.
הסוהרים הזריקו לה חומרים לא מזוהים דרך פי הטבעת, שגרמו לה לכאבי בטן עזים. בטנה תפחה לממדים גדולים מאלה של אישה בהריון.
לאחר מכן העבירו אותה למחנה העבודה בכפייה טואן-הֶה. בדרך היא סבלה כאבי בטן חריפים. כדי שלא ישאו באחריות למותה, בכירי המחנה קראו למשפחתה לאסוף אותה. המשפחה שלחה אותה לבית החולים ב-7.00 בבוקר, והיא מתה שם באותו לילה ב-21.00.
גב' ג׳אנג שו-ג׳ן מורה בגימלאות, בת 51
מקרה 10: המשטרה טענה שהמתרגלת הרעיבה עצמה למוות. קצין משטרה: ״אינני יכול לדבר על זה, אני לא רוצה שיראו בי אחראי״
גב' הו הונג-יואֶה הייתה גמלאית בת 45. בתום הקונגרס העממי ה-16, משטרת צ'נג-דו קיבלה הוראה לעצור מתרגלי פאלון גונג לפי מכסה. גב' הו נעלמה ב-28 בספטמבר 2002, והמשטרה הודיעה למקום עבודתה על מותה בנובמבר אותה שנה.
המשטרה הראתה תמונה שלה למשפחה ולמקום עבודתה וטענה שהיא הרעיבה עצמה למוות. אבל איש ממשפחתה או ממקום עבודתה לא הורשה לראות את הגופה, שנשרפה ב-19 בנובמבר 2002 ללא הסכמת המשפחה.
קצין ממשרד מפקד מחלקת המשטרה בצ'נג-דו ציין ב-23 בנובמבר: "אינני יכול לדבר על זה. אני לא רוצה שיראו בי אחראי".
מתרגל אחר שהיה בבית החולים הזה, פגש בגב' הו ובעוד מתרגלת שנשלחה לשם בשל שביתת רעב. הוא סיפר שבמשך 20 יום הן קיבלו עירוי, והיו צלולות מחשבה ונחושות להמשיך להאמין בעקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". אבל משהו שהן קיבלו בעירוי גרם להן למתן מוגבר של שתן, והיות שהאזיקים על רגליהן לא הוסרו, הן נאלצו לעשות זאת במיטה. אחות המחלקה, שהושפעה מהשקרים של התעמולה, נזפה בהן והשפילה אותן, ולא החליפה את המצעים מדי שבוע כמקובל. עם הזמן ניכר היה שחומר פסיכוטי כלשהו משפיע על צלילות המתרגלות והן כבר לא שלטו בדיבור ולא ידעו מה קורה איתן, סיפר העד, נפגעה מאוד כתוצאה מהחומרים הבלתי מזוהים. הוא סיפר שלאחר 20 יום של עירוי, גב' הו מתה ב-12 בנובמבר, לאחר שנאבקה משך לילה שלם. כשגופתה נלקחה, נותר על המיטה כתם דם בקוטר של יותר מ-20 סנטימטר, סיפר העד.
גברת הו הונג-יו, בת 45
מקרה 11: מורה בת 38 מתה אחרי הזרקות רעל. ״הנה עוד אחת הלכה״, אמר השוטר
ג'אנג דה-ג'ן, מורה לביולוגיה בת 38, שנסעה לבייג'ינג לממש את זכותה החוקית לעתור למען הפאלון גונג, נעצרה והוכתה. היא פתחה בשביתת רעב כמחאה ועונתה ב"האכלה" ברוטלית בכפייה בבית החולים של מנג-יין (פרובינציית שאן-דונג). בהתאם להוראת מנהל "משרד 610" המקומי למנהל מרכז המעצר ומנהל בית החולים, רופא של מרכז המעצר הוביל צוות שהזריק לה חומרים בלתי מזוהים. לאחר מותה ב-31 בינואר 2003, יום אחד לפני חג השנה הסינית החדשה. קצין משטרה אמר" "הנה עוד אחת הלכה!"
גברת ג׳אנג דה-ג׳ן,מורה לביולוגיה, בת 38
מקרה 12: איש "משרד "610: ״לא נשחרר אותה גם אם היא תמות כאן״
גב' מנג שיאו בת ה-37 היא מאזור כפרי של העיר נאן-צ'ונג בסצ'ואן. היא החלה לתרגל פאלון גונג ב-1999 כשהייתה חולה במחלה קשה, והחלימה בעקבות התרגול.
בנובמבר 1999, חודשים ספורים לאחר התחלת הרדיפה נגד הפאלון גונג, היא פתחה בכיכר טיאננמן כרזה על פאלון גונג, והוכנסה למרכז המעצר בבייג'ינג, שם קשרו אותה, היכו אותה וחשמלו אותה באלות חשמליות.
היא הועברה לכלא הנשים בעיר ג'יאן-יאנג באפריל 2000 ושם עינו אותה ללא הרף, גררו את גופה במדרגות, הכניסו אותה לבידוד וחשמלו אותה. אזקו את ידיה מאחורי גבה ואף השאירו אותה מספר ימים קשורה ליד חלון פתוח בקור מקפיא בחורף כשהיא עם בגדים דקים לגופה.
גברת מנג שיאו, בת 37 (התמונה צולמה בעת ההתמחות שלה בבייג׳ינג)
אילוסטרציה של שיטת עינויים: כבילה למיטה באזיקים, ידיים מאחורי הגב, יד למעלה יד למטה
לאחר שחרורה מקום עבודתה קיבל הוראה לעקוב אחריה ולא לתת לה ללכת הביתה בסיום העבודה. בשלב מסוים היא עזבה את ביתה כדי להימלט מהרדיפה, אך נעצרה בנובמבר 2003. בכירים ממרכז המעצר לקחו אותה לעתים קרובות לבית החולים הצבאי 201 ושם הזריקו לה באופן קבוע זריקות של חומרים הפוגעים במערכת העצבים, כולל שתי מנות diazepam ומנה של chlorpromazine.
לאחר שגב' מנג הסבירה לרופאים מהו הפאלון דאפא (שלא כפי ששמעו בתעמולה), הם הפסיקו להזריק לה את החומרים האלה, ומרכז המעצר לקח אותה לבית החולים הראשון של ג'ין-טאנג כדי שימשיכו להזריק לה את הזריקות הרעילות.
תחינות המשפחה לשחררה נדחו על ידי בכיר מ"משרד 610" של צ'נג-דו. שאמר: ״לא נשחרר אותה גם אם היא תמות כאן״.
גב' מנג מתה בבית החולים בין ה-8 ל-12 בינואר 2004. גופה החבול נשלח מיידית לשריפה על ידי בכירים, מבלי אפילו להודיע למשפחה.
אילוסטרציה של שיטת עינויים: הזרקה של סמים בכפייה
מקרה 13: ״אני לא רוצה למות אני רוצה ללכת הביתה!״ זעקה הרוקחת לפני שמתה
גברת ג׳אנג הונג, רוקחת בת 31
גב' ג'אנג הונג בת ה-31 עבדה כרוקחת בבית חולים. במאי 2004 שלחה אותה המשטרה למרכז מעצרים בחארבין, וביולי היא נשלחה לשלוש שנות מאסר במחנה העבודה הידוע לשמצה ואן-ג'יאה.
היא סירבה לחתום על הצהרת ויתור על הפאלון גונג, ופתחה בשביתת רעב. סוהרים הורו לאסירות הפליליות לענות אותה ב"האכלה" כפויה של מרק תירס עם כמות גדולה של מלח. לא אפשרו לה לשתות מים או ללכת לשירותים. ההליך פגע באיבריה והיא דיממה מאוד.
ב-30 ביולי 2004, לפני שהזריקו לה זריקה עם חומר לא מזוהה, משגיח נתן לה מי ברז שערבב בהם חומר כלשהו. כשבאו להזריק לה את הזריקה שגרמה למותה היא זעקה: ״אני לא רוצה למות אני רוצה ללכת הביתה!״ באותו אחר צהריים אזקו את ידיה מאחורי גבה ולמיטת קומות, וראשה היה מכוסה בפלסטרים לבנים. כשמתה, שני סוהרים עם מסיכה על פניהם הורו לארבעה אסירים להביא אותה לבית חולים, אך אסירים אלה היו עדים לכך שהיא הייתה כבר מתה.
אילוסטרציה של שיטת עינויים: הזרקה כפויה של סם לא ידוע
מקרה 14: פנים מעוותות, דם נוזל מהעיניים, מהפה ומהאף
אחרי שהתעללו במר צ'אנג יונג-פו באמצעות סמים פסיכיאטריים בבית החולים לחולי נפש דונג-שינג ובבית החולים לחולי נפש פו-נינג, פניו התעוותו ואפו התנפח. הוא לא הצליח לישון ומחשבתו הייתה מבולבלת, ראייתו התדרדרה במהירות והוא הפך עיוור לפני מותו. (תמונה קשה להלן).
מר צ׳אנג יונג-פו
גופתו של מר יונג-פו
מקרה 15: הרופא למשפחה: ״פאלון גונג? אנחנו יודעים איך לטפל בזה. אתם יכולים ללכת הביתה״
כשגב' צאו יואן-רו נשלחה לבית החולים הפסיכיאטרי של באו-דינג משום שהיה לה חום, הרופא אמר: "פאלון גונג? אנחנו יודעים איך לטפל בזה. אתם יכולים ללכת הביתה". אחרי שהיא הורעלה למוות יום לאחר מכן, כל גופה נעשה סגול עם סימנים של דימום מהפה ומהאף. היא הותירה אחריה בת בגיל ארבעה חודשים.
גברת צאו יואן-רו, בת 35
מקרה 16: "פרח לוטוס שאינו קמל לעולם"
גב' ליו שיאו-ליאן נעצרה בדצמבר 2000 כשמימשה את זכותה החוקית לעתור למען הפאלון גונג בכיכר טיאננמן בבייג'ינג.
היא עונתה חמורות בקור קיצוני, הרעבה ומכות. ב-28 ביוני 2002 שני סגני מנהל ממרכז המעצר לקחו אותה לבית החולים הראשון של צ'י-בי, שם הזריקו לה הרופאים חומרים בלתי מזוהים כשהיא קשורה בידיה וברגליה למיטה ועיניה קשורות.
באותו הלילה היא דיממה מהפה, מהאף, מהאוזניים ומהעיניים. הכאב באוזניים היה נורא. היא הקיאה ושלשלה, היה לה דם בשתן, וגושי דם במעיים. חמישה ימים מאוחר יותר הצואה שלה הייתה כהה, דמית ומצחינה.
כל הליכה לשירותים הייתה מלווה כאב כמו של צירי לידה. היא לא יכלה לאכול ויכלה לשתות רק כמויות קטנות של מים. בכירי המחנה הבינו שהיא על סף מוות ושחררו אותה לביתה אחרי שסחטו מהמשפחה 3,000 יואן.
גב' ליו הגיעה למשפחתה במצב קריטי, ובני משפחתה החלו להתכונן להלוויה, אבל באורח פלא היא חזרה לעצמה, גם אם חלושה מאוד. כשחשה טוב יותר, היא יצאה לספר לאנשים על מה שהיא עברה בשל אמונתה. אבל כבר ביום השני לצאתה מהבית, שוטרים לקחו אותה לכלא שוב,
תריסר שומרים וארבעה אסירים תפסו כל אחד מגפיה, וכל ה-16 מתחו את גפיה לצדדים בכוח ובחוזקה, וגם את ראשה משכו בכוח. לעינוי זה קוראים "חמישה סוסים מבקעים את הגוף". העינוי קרע לה את פי הטבעת, ורבות מעצמותיה יצאו ממקומן.
כך עינו אותה שוב ושוב לפי תור, כל פעם כמה אסירים, והיא איבדה הכרה. נעלו אותה עם משקולות בבידוד יותר משבוע, ללא שתייה. ב-29 באפריל 2003, כדי לאלץ אותה לוותר על הפאלון גונג, שוב היכו אותה. ראשה דימם ועצמותיה היו שבורות.
הסוהרים חשבו שתמות, אז הם השליכו אותה לשלולית בגן. כשראו שעוד לא מתה, הם דרכו עליה ובעטו בה. חלק מהשברים בעצמותיה כבר בצבצו החוצה, והיא כבר לא תפקדה. שוב קראו למשפחתה לקחת אותה הביתה.
בדצמבר 2003 התפרסם באתר מינג-הווי סיפור ההתעללות האכזרית בה: "לוטוס שאינו קמל לעולם". "משרד 610" עצר אותה שוב כנקמה על הפרסום. סגן מזכיר המפלגה של העיירה אמר לבעלה: אני יודע שהפעם הלוטוס הזה יקמול. ואם היא תמות, כמה כסף תרצה מאיתנו?". שוב היכו אותה על הראש, ודם יצא מעיניה ואוזניה. היא שוב לא תפקדה, והחזירו אותה למשפחתה.
מעצרה האחרון היה באפריל 2006. הפעם לקחו אותה ישירות לבית החולים לחולי נפש "פו-פאנג", ורופא בשם ג'אנג האכיל אותה בכפייה סמים בלתי מזוהים, "הוא האכיל אותי בכפייה סמים שהזיקו לי. נוסף לכך הוא חשף אותי במשך יום ולילה לאינפוזיה של כ-5 ק"ג נוזל מורעל. לאחר מכן העור שעל כול גופי הפך כהה ואיבדתי את ההכרה למשך יומיים. כשהתעוררתי איבדתי את היכולת לדבר", כך תיעדה בכתב את העינויים.
אחרי שנתיים וארבעה חודשים של עינויים ומעצר בבית החולים לחולי נפש, היה כול גופה של גב' ליו נפוח. היה לה קשה לאכול והיא חשה על סף מוות. היא שוחררה בחודש ספטמבר 2008, לאחר שהרופא שם היה בטוח שהיא לא תחזיק מעמד יותר מ-20 יום. היא הלכה לעולמה ב-26 באוקטובר 2008.
גברת ליו שיאו ליאן
גופה של גברת ליו נפוח בהיותה על סף מוות
מקרה 17: השוטר שאילץ את הרופאה לקחת את הסמים הרעילים: ״זה מתוך אחריות כלפיה״
גב' גונג הווי משדה הנפט דה-גאנג בטיאן-ג'ין הייתה רופאה שנאלצה לפרוש מעבודתה כתוצאה ממחלות. אך כשהחלה לתרגלה פאלון גונג ב-1997, בריאותה חזרה אליה. היא נעצרה ללא עילה חוקית לקראת האולימפיאדה בבייג'ינג. בספטמבר 2008 הועברה למחנה עבודה בכפייה לנשים באן-צ'יאו. החשד הוא שהכניסו תוספות למזון ולמי השתייה שניתנו לה. היא החלה לרעוד, כשהיא בוהה ולא מאוזנת נפשית, לא יכלה לישון, וגופה לא היה בשליטה בשעה שהלכה. בנוסף לכך אילצו אותה לקחת תרופות המדכאות את מערכת העצבים. ״זה מתוך אחריות כלפיה״ הכריז השוטר שאילץ אותה לקחת את התרופות הרעילות.
במצבה זה אילצו אותה לחתום על "כתב ויתור על הפאלון גונג".
גברת גונג הווי, רופאה לשעבר בת 57
מקרה 18: ״סמם אותה בסמים המיועדים לפאלון גונג״
כאשר גב' שו דה-קון נשלחה לבית החולים דזאו-ג'ואנג בפרובינציית שאן-דונג ב-1 בספטמבר 2013, הרופא הודיע: "אנחנו נטפל בה עם הסמים שנועדו לפאלון גונג".
ב-6 בספטמבר בחמש בבוקר היא נלקחה לטיפול נמרץ. בדרך היא קראה: "פאלון דאפא הוא טוב! אמת-חמלה-סובלנות זה טוב!".
דקה לאחר שהוכנסה לטיפול נמרץ, הרופא הודיע על מוות מוחי.
דוגמה לעינויים : סימום
מקרה 19: סימני זריקות גלויים לעין
מר לואו ג'יאנג-פינג בן ה-51 היה אדם מתחשב מאוד שלא רב עם שכניו על אינטרסים אישיים. בתחילת 2002 הוא נשלח למאסר של חמש שנים בכלא דה-יאנג בשל אמונתו. בינואר 2012 שוטרים תפסו אותו מחלק חומר מידע על פאלון דאפא. הוא נשלח לארבע וחצי שנות מאסר נוספים בכלא הראשון של יון-נאן.
משום שסירב לוותר על אמונתו, תמיד אזקו אותו והיכו אותו, אילצו אותו לעבוד בפרך 10 שעות ביום ומנעו ממנו שינה אם לא עמד במכסה, או שהכניסו אותו לבידוד. העבירו אותו עינויי "האכלה" בכפייה שנעשו בכוח ואכזריות עד פגיעה בשרירי פיו ואיבוד שיניים.
בהיותו במצב אנוש שלחו אותו לביתו, שם סיפר למשפחתו על זריקות רעילות שקיבל בכלא. ניתן היה לראות בבירור את סימני הזריקות על זרועותיו. סביב כל חור נראתה חבלה בקוטר של 2 סנטימטר. חמישה ימים מיום הגעתו הביתה הוא מת, ב-28 בדצמבר 2013.
מר לוא ג׳יאן-פינג, בן 51 ומשפחתו
מקרה 20 : הסרת איברים ואיסור על המשפחה לראות את הגופה
מר גאו יי-שי בן ה-45 ממודאן-ג'יאנג שבהיי-לונג-ג'יאנג נעשה אדם טוב הרבה יותר מרגע שהחל לטפח בפאלון דאפא (פאלון גונג), ובמשפחתו שררה הרמוניה.
מר גאו יי-שי, בן 45
אחותו תרגלה גם כן, ועם תחילת הרדיפה עצרו אותה אין-ספור פעמים במחנות עבודה בכפייה ובתי כלא. אביהם לקח את זה קשה ומת בדאגה מכרסמת. מר גאו עזב את ביתו למספר שנים כדי לא להירדף. אולם באפריל 2016 הוא ואשתו נעצרו בביתם. למחרת הוא מחה על מעצרו באמצעות שביתת רעב, והסוהרים עינו אותו, ו"האכילו" אותו בכפייה, עינוי שגרם למתרגלים רבים נזקים ואף מוות.
ב-28 באפריל 2016 הוא נשלח לבית החולים של המשטרה במודאן-ג'יאנג, שם כפו עליו עירוי תוך ורידי. כשניסה להתנגד, קשרו אותו והעירוי המשיך.
אמו ובתו שמעו על כך והגיעו לבית החולים למחרת, אך אסרו עליהן לבקרו.
למחרת לפנות בוקר הודיעו בכירים שהוא מת בפתאומיות "בשל כשל איברים". עיניו היו קרועות לרווחה. היו חבלות בראשו, ואגרופיו היו קפוצים בחוזקה. מספר איברים הוצאו מגופו. בכירים אסרו על המשפחה לראות את הגופה.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved