לצאת מאזור הנוחות שלנו

(Minghui.org) לאחר התפרצות וירוס המק"ס (וירוס הקורונה) התמקדתי כשהבהרתי את האמת לאנשים מערביים באינטרנט על החשיבות לפורר את המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). כשהגיעו הבחירות, נעשיתי עצבנית ומודאגת, ותהיתי אם הנשיא טראמפ ייבחר. הייתי מודאגת שאם הוא לא יצליח, ארצות הברית עלולה להפוך להונג קונג נוספת. חששתי שאנשים בארה"ב יאבדו בהדרגה את החופש לתרגל טיפוח או כל אמונה רוחנית אחרת.

הארכתי את זמן שליחת המחשבות, אך עם החזקה גדולה שכזאת בלבי לא יכולתי להירגע או להתרכז. החרדה שלי גם השפיעה על לימוד הפא שלי ועל היכולת שלי לתרגל את התרגילים.

בסוף אוקטובר נודע לי היכן אוכל להזמין חומרים של "לשים קץ למק"ס", אז הזמנתי כמה. לאחר שהפוסטרים והפליירים הגיעו, בעלי ואני יצאנו לחלק אותם חמישה או שישה ימים בכל שבוע. הבהרנו את האמת לעסקים בערים קרובות ותלינו את פוסטרים ופליירים. המשכתי להבהיר את האמת גם באינטרנט.

הזמנו רק פוסטרים גדולים. קיווינו שהעסקים ישאירו את הפוסטרים תלויים כמה זמן שאפשר אז תמיד הבהרנו את האמת לכל בעל חנות או מנהל לפני ששאלנו אם הם יתלו את הפוסטרים שלנו.

הבהרנו אמת בעיקר משלוש נקודות מבט: סיפרנו להם על טבעה האמיתי של המק"ס, איך הקומוניזם הורס את האנושות, ואת האמת על פאלון דאפא.

לא משנה באיזו מפלגה פוליטית הם תמכו, כל עוד הם הבינו את האמת הם הסכימו להציג את החומרים שלנו.

המאסטר אמר:

"כשאתם מבהירים את האמת, אל תציבו את עצמכם בין אנשים רגילים, ורק כאשר תמקמו עצמכם נכון תוכלו לא להיסחף אל תוך הכאוס, ורק אז תפעלו טוב יותר." ("לוועידת הפא בטייוואן", 2020)

גיליתי שהחרדה שלי נעלמה כשהבהרתי את האמת פנים אל פנים. לא דאגתי יותר לגבי תוצאות הבחירות. גם לא התרגשתי מהחדשות הלא יציבות לגבי הבחירות. לבי נרגע. מצב הטיפוח שלי השתפר באופן משמעותי, וגם השתפרתי פיזית.

המאסטר אמר:

"כולנו יודעים שהיה בעבר קשה כשמכרתם כרטיסים [ל-Shen Yun]. אבל לא משנה כמה קשה זה היה, עדיין היה נתיב ללכת בו. וזו הייתה פשוט שאלה אם חיפשתם אותו. יש אנשים שהציעו שמספיק רק לשלוח מחשבות נכונות. אבל אם רק הייתם שולחים מחשבות נכונות ולא הייתם עושים שום דבר, אז איך אפשר היה לקרוא לזה טיפוח? הדבר דומה לאופן בו כמה אנשים מתייחסים לקריאת הספר. הם רק קוראים, ולא עושים את הדברים שתלמידי הדאפא אמורים לעשות. במקרה כזה, האם אתה נחשב לתלמיד דאפא? זה לא טיפוח בדאפא. אם אפשר היה לטפל בהכול על ידי שליחת מחשבות נכונות, אתם אפילו לא הייתם צריכים לעשות זאת – הייתי יכול פשוט לארגן בניו יורק קבוצה של תלמידי דאפא שישלחו מחשבות נכונות ואנחנו נהיה מסודרים והכול יהיה מטופל. אתם צריכים להיות מעורבים באופן אישי, אתם צריכים לטפח, ואתם צריכים ללכת וליישם את הדברים בפועל. לעבוד קשה זה חלק מהטיפוח שלכם. אתם צריכים לחשוב על דרכים למצוא את האנשים שאתם אמורים להציל." ("יום השנה ה-20 להוראת הפא", 2012)

התנסותי האישית היא שהמחשבה הנכונה שלנו יכולה להיות עוצמתית רק כאשר אנחנו עם הרגליים על הקרקע ומצילים אנשים ביציבות. יש מתרגלים שרק הולכים לאתר תרגול קבוצתי בסופי השבוע או מדי פעם מפיצים את האמת באינטרנט. זה מספק אותם. כמתרגלים עלינו להחמיר יותר עם עצמנו ולהציל כמה שיותר אנשים שאפשר.

אני מציע שכל המתרגלים בחברות המערביות ימהרו ויצאו מאזור הנוחות שלהם. אם אין לכם מגבלות שפה, ואם העיר שלכם אינה בהסגר, בבקשה צאו החוצה והבהירו את האמת פנים אל פנים.