[ועידת הפא הבין-לאומית באינטרנט 2021] לפעול על פי מה שהמאסטר מלמד, וללכת ישר בנתיב

Minghui.org) ברכות מאסטר! ברכות מתרגלים עמיתים!

בזמן שנגיף הקורונה היה בשיאו ברחבי העולם בקיץ 2020, התחלתי את לימודי התואר השני שלי באחד הקמפוסים של אוניברסיטת מדינת ניו יורק בהתמחות במנהל ציבורי כמקצוע ראשי. הייתי רוצה לשתף כמה מההתנסויות שלי בטיפוח מאז.

חשיפת החדירה של המק"ס לאוניברסיטאות אמריקניות באמצעות מחשבות נכונות חזקות

פעם כשקראתי מודעה על לוח הקמפוס, שמתי לב שסוכנות התעמולה החיצונית של המק"ס הקימה מכון קונפוציוס בקמפוס שלנו. מה שנקרא מכוני קונפוציוס סביב העולם מנסים לקדם את תעמולת המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) ולהשפיע על הסקטור הלימודי באמצעות החדרה תרבותית. אולם הם נתקלו בהתנגדות עזה במקומות רבים בתקופה האחרונה.

הבטתי בחטף במודעה שאמרה שמכון קונפוציוס יזמין מאסטר בודהיסטי מסוים להציג את התרבות הסינית המסורתית ושהמאסטר הזה מומחה לטאואיזם, בודהיזם, קונפוציוניזם ותורות מטאפיזיות שונות.

זכרתי שהמאסטר אמר:

"בנוסף, נזירים רבים מפרשים את הכתבים הבודהיסטים מנקודת המבט של עצמם. אפילו הכתבים של האם המלכה כבר מצאו את דרכם למקדשים. גם דברים רבים שאינם טקסטים בודהיסטים קלאסיים נכנסו למקדשים, בהפכם את המקומות האלה למבולגנים היום." ("ג'ואן פאלון" – הרצאה חמישית)

חשבתי: מאחר שהמאסטר הזה הוא נזיר בודהיסטי כביכול, איך הוא יכול להיות גם מומחה לקונפוציוניזם ולדברים מטאפיזיים? האין זה להרוס את התרבות הסינית המסורתית?

אז חשבתי לכתוב מזכר להנהלת האוניברסיטה כדי להסביר את הרקע לתעמולה של המק"ס שהיא מייצאת באמצעות מכוני קונפוציוס, ולהציע לנשיא האוניברסיטה להרחיק את מכון קונפוציוס מהקמפוס שלנו. לאחר מכן חשבתי: המק"ס משלמת בדרך כלל סכום כסף ענק לאוניברסיטה בתמורה להקמת מכון קונפוציוס בקמפוס. האם הנהלת האוניברסיטה תקשיב למה שיש לי לומר? כמו כן, כסטודנט חדש, האם מכון קונפוציוס יגיב נגדי? כשחשבתי בדרך הזאת, שורה מכתביו של המאסטר צצה בראשי.

המאסטר אמר:

"לאמת את הפא ברציונליות, להסביר את המצב האמיתי באמצעות חוכמה, להפיץ את הפא עם חמלה כדי להציל את אנשי העולם". ("רציונליות"- "יסודות להתקדמות במרץ II")

בהדרכת הפא של המאסטר חשבתי: "מכוני קונפוציוס כחלק ממערכת התעמולה החיצונית של המק"ס מייצאים את תרבות המק"ס ומרעילים אנשים בשקרים. אם לא אצלח לספר את האמת להנהלת האוניברסיטה, לפקולטה, לסגל ההוראה ולסטודנטים, האם זה לא יהיה רע כמו להסתיר את האמת ולמחול לרוע? כך שהחלטתי לכתוב טיוטת מזכר מדיניות לאוניברסיטה.

אחרי חקירה בעניין, גיליתי שבמדינת ניו יורק יש את רוב מכוני קונפוציוס בארה"ב – כעשרה מכונים – ויותר ממחציתם ממוקמים בקמפוסים. זה מראה כמה נרחבת ממש החדירה של המק"ס במדינת ניו יורק. באותו הזמן דאגתי מעט האם זה עלול להשפיע לרעה עליי כסטודנט, אם אכתוב את המזכר? בכול זאת החלטתי להמשיך עם זה הלאה.

במשך כחודש אספתי דפי מחקר ודיווחי מחקר רלוונטיים על מכוני קונפוציוס. עם שפע של ראיות, כתבתי מזכר מדיניות, כשאני משתמש בידע ובמיומנויות שרק זה עתה רכשתי מהקורס למנהל ציבורי.

הסברתי בליווי עובדות שמכוני קונפוציוס מתפקדים כסוכנות תעמולה חיצונית של המק"ס, חשפתי את טבעה המרושע של המק"ס ואת פשעיה, כמו גם את דיכוי הדמוקרטיה בהונג קונג בעת האחרונה ואת הרדיפה הממושכת נגד מתרגלי פאלון גונג בסין. חשוב מכך, ציינתי שמחקר רלוונטי מאמת שמכוני קונפוציוס הם למעשה מבצעי המדיניות של המק"ס מחוץ לסין הנוגעת להפרת חופש הביטוי וחופש האמונה. פניתי להנהלת האוניברסיטה להוציא את מכון קונפוציוס משם.

בעודי כותב את המזכר, שיתפתי מתרגלים עמיתים בכך וכולם הסכימו שמזכר כזה הוא חשוב ומשמעותי מאוד כדי לפורר את השקרים ואת החדירה של צל הרפאים המרושע של המק"ס באזור המקומי. מתרגלים רבים החלו לתמוך בי באמצעות שליחת מחשבות כדי לפורר את הגורמים המרושעים מאחורי מכון קונפוציוס.

בערך באמצע אוקטובר הגשתי דרך האימייל את המזכר לנשיא האוניברסיטה. בסוף השבוע שלאחר שליחת המזכר, התפתחו אצלי תסמינים של סילוק קארמת מחלה עם שיעול גרוע. מעולם קודם לכן לא חוויתי משהו כזה.

ביום שני, קיבלתי לפתע אמייל ממשרד הקבלה לתואר. הם ביקשו ממני להגיש ראיות על תעודת ההסמכה לתואר ראשון, באמרם שהמסמכים שהגשתי קודם לכן אינם מספיקים ועליי להגיש את המסמכים המשלימים הנדרשים תוך שבועיים, אחרת ההרשמה שלי כסטודנט לתואר שני תתבטל.

לבי החל להלום חזק כשקראתי את האימייל. המחשבה שלי נבלעה בפחד. פחדתי לאבד את סטטוס הסטודנט שלי ודאגתי שכל הלימודים והעבודה הקשה שלי במשך כחודשיים ירדו לטמיון. דאגתי עוד יותר שלא אוכל להשיג עותק מתעודת התואר הראשון שלי, שהוענקה לי בסין בזמנו. דאגתי אם חברי הסגל של בית הספר [בסין] יעזרו לי, בהתחשב ברדיפה הממושכת נגד מתרגלי פאלון גונג שם.

נוכחתי לדעת מהר מאוד שהמצב הוא רק אשליה ומצג שווא, שנוצר על ידי הכוחות הישנים המנצלים את הפחד שלי. חשבתי: כל דבר לגביי תוכנן על ידי המאסטר [מאסטר לי הונג-ג'י] והמאסטר הוא שאחראי על כך.

הכוחות הישנים לא ראויים להתערב ועוד פחות מזה לבחון אותי. עם המחשבה הזאת במוחי, שלחתי מיד מחשבות נכונות לפורר את כל ההפרעות ואת הרדיפה על ידי הכוחות הישנים. מהר מאוד, נפשי נרגעה ודפיקות הלב חזרו למצב הרגיל, אבל התסמינים של קארמת המחלה היו עדיין שם.

בערב, במהלך לימוד פא קבוצתי, שיתפתי מתרגלים עמיתים במה שקרה לי. להפתעתי, שני מתרגלים נוספים פיתחו גם הם תסמינים דומים לשלי. באמצעות שיתוף הגענו להבנה שאלה הן הפרעות עבורנו כגוף אחד ופעלנו יחד לנקות את הגורמים המרושעים מאחורי מכון קונפוציוס. החלטנו להמשיך לשלוח מחשבות נכונות כגוף אחד ולשלול לחלוטין את התכנונים של הכוחות הישנים.

למחרת היום צלצלתי למשרד הקבלה ושאלתי איזה מסמכים משלימים ספציפיים נדרשים. אחת מחברי הסגל הסבירה לי מדוע המסמכים שהגשתי קודם לכן לא היו מספקים ועליי להגיש עוד מסמכי תמיכה בתואר. מה שהיא אמרה הזכיר לי פתאום שכשהגעתי לראשונה לארה"ב לפני שנים רבות, הייתה איזו סוכנות שעזרה לי ליצור קשר עם האוניברסיטה שלי בסין ויכול להיות שברשותם עדיין המסמכים להם אני זקוק כרגע.

יצרתי קשר עם הסוכנות הזאת ואכן הם שמרו את התיק שלי עם המסמכים התומכים הנדרשים כעת. הזמנתי את המסמכים והודעתי למשרד הקבלה שהם יקבלו אותם בדואר בקרוב. הייתי אסיר תודה ביותר לתכנונים של המאסטר. המשכתי לשלוח מחשבות נכונות בצורה אינטנסיביות ולא עבר זמן רב וכל התסמינים הלא שגרתיים בגופי נעלמו. גם המסמכים הנדרשים הגיעו בזמן.

שבוע לאחר מכן, קיבלתי אימייל מדיקן הפקולטה שהופקד על ידי נשיא האוניברסיטה לחזור אליי בעניין מכון קונפוציוס. הוא לא הזכיר מה אמרתי במזכר המדיניות, אבל חזר שוב בצורה סמלית על התוכן הכללי והתקנות של מכון קונפוציוס, בהתעקשו שדברים אלה עומדים בסטנדרטים שהאוניברסיטה תמיד הולכת על פיהם. יכולתי לחוש שהגורמים המרושעים מאחוריהם התנקו בכמות גדולה.

שלחתי תשובה לדיקן, כשאני מזכיר לו באדיבות שהמק"ס היא מערכת טוטליטרית המדכאת את הדמוקרטיה ואת חופש הביטוי והמחשבה ועלינו להמשיך לעמוד על המשמר משום שהמק"ס משתמשת במכוני קונפוציוס לעוות את ההיסטוריה, להפיץ את האידיאולוגיה המרושעת שלה ולפגוע בזכויות אדם.

מאז, על אף שלא קיבלתי תשובה נוספת כלשהי מהנהלת האוניברסיטה, הפעילויות המאורגנות על ידי מכון קונפוציוס הצטמצמו באופן דרמטי. במהלך סמסטר האביב של אותה שנה, לא התקיימו אירועים כלשהם על ידי מכון קונפוציוס. ברור לי מאוד שיש לנו עדיין הרבה לעשות בחשיפת הרוע ובהבהרת האמת ושרק הדאפא יכול להנחות אותנו ללכת על הנתיב הזה בצורה ישרה.

לאמת את הטוּב של הדאפא במהלך התמחות בסוכנות ממשלתית

בינואר השנה האוניברסיטה שלחה לנו פרסום על משרת מתמחה לעוזר מחקר מדיניות במחלקת המדינה של מדינת ניו יורק. הגשתי את קורות החיים שלי, ביחד עם מכתב המלצה עצמי, וקיבלתי הודעה על ראיון תוך זמן קצר. שבוע אחרי הריאיון קיבלתי מכתב שהתקבלתי. באותו הזמן המתנתי גם להזדמנות אחרת: להתמחות כעוזר בכיר למחקר במשרה שהציעה שכר גדול יותר. לא הייתי בטוח אם אקבל את ההצעה הראשונה של מחלקת המדינה. אבל אחרי שני מכתבים נוספים מהמחלקה בהם נדרשתי לתשובה מהירה, הסכמתי לקבל את ההצעה במחשבה שעליי פשוט ללכת עם הזרם.

כך שבד בבד עם לימודיי, עבדתי החל מפברואר במשרה חלקית כעוזר מחקר במחלקת המדינה [ניו יורק]. על אף שרוב העבודה עבור מחלקות ממשלתיות התנהלה אז באמצעות האינטרנט, כמות העבודה והזמן הנדרש נותר אותו הדבר. הייתי עסוק למדי בפגישות באינטרנט, תקשורת באימייל עם מחלקות אחרות, שיחות טלפון, כתיבת דוחות עבודה ועוד. כתוצאה מכך היה עליי לצמצם את זמן השינה שלי בלילה כדי להמשיך עם עבודת ההתמחות ועם לימודיי באוניברסיטה. מאחר שהייתי צריך להישאר ער מאוחר בלילה, היה עליי להתאים את זמן התרגול שלי בבוקר ולעתים די קרובות הייתי צריך לתרגל במהלך היום את חמשת התרגילים כל אחד בנפרד בכל פעם שיכולתי.

המאסטר אמר:

"במובנים של ניהול פרויקטים של מחקר מדעי, או ביצוע משימות שקיבלנו מהאחראים עלינו, או ביצוע עבודות אחרות, יש לנו ראש בהיר וצלול מאוד ואנחנו מבצעים אותם היטב". ("ג'ואן פאלון"- הרצאה תשיעית )

שמרתי במחשבתי את ההרצאה של המאסטר וּוִידאתי שתמיד אשלים בזמן את המשימות שהוטלו עליי ובאיכות גבוהה. לפעמים גם קידמתי רעיונות חדשים כדי לשפר את היעילות. הממונה עליי תמיד העריך אותי ואישר את היוזמות שלי. פעם אחת הוא הפקיד בידי לכתוב טיוטה של דו"ח חשוב, ואף הזמין אותי להצטרף לצוות בדיקת פרויקטים של הצעות מחיר ממשלתיות.

בסוף שלושת חודשי ההתמחות שלי, הממונה עליי שאל אותי אם אוכל להאריך את עבודתי למשך עוד שלושה חודשים. ידעתי שהסיבה שאני מתפקד טוב כל כך היא שהדאפא נתן לי חכמה ואפשר לי לתפקד היטב ועם כל הנשמה, ובכוח פיזי יוצא מן הכלל בכל משימה שהוקצתה לי. זכיתי גם לאמון מצד הממונה עליי. במהלך ההתמחות היו לי לעתים קרובות הזדמנויות להבהיר את האמת לממונה עליי ולעמיתיי בעבודה לגבי פאלון דאפא ולשתף בתועלת שאני חווה בטיפוח בדאפא. כמו כן סיפרתי להם על הרדיפה האכזרית של המק"ס נגד הפאלון דאפא גונג בסין.

באחת הפגישות לדיון במדיניות ההגירה של מדינת ניו יורק, דיברתי על סטודנט סיני שלמד בארה"ב. הוריו נעצרו באופן בלתי חוקי ונרדפו בשנה שעברה על ידי המק"ס בשל תרגול בפאלון דאפא. הוא לא יכול היה ליצור קשר עם הוריו ואיבד את מקור ההכנסה שלו כתוצאה מכך. אחרי הפגישה שיתפתי עם עמיתיי לעבודה סרט ווידיאו שהופק על ידי NTDTV על הסטודנט הזה, מה שעשה רושם עמוק וחיובי.

באפריל השנה, בסיועם של כמה מתרגלים עמיתים, הפקתי סרט ווידיאו המציג את תערוכת "אמת-חמלה-סובלנות" ומלווה ברקע ביצירה המנוגנת באר-הו. הווידיאו פורסם על האתר הרשמי של האוניברסיטה כחלק מההשתתפות שלי בוועידה השנתית של הסטודנטים באוניברסיטה.

במהלך הוועידה, שלחתי לעמיתיי לעבודה ולממונה עליי במחלקת המדינה קישור ל"תערוכת האמנות אמת-חמלה-סובלנות". כולם ובכלל זה הממונה עליי שראו את תערוכת האמנות, שלחו לי הודעות המביעות את הערצתם מיצירות האמנות היפות והמרגשות ומהמוסיקה, ושהם התרגשו עמוקות מהסיפורים בציורים. הממונה הציע גם שהם יאפשרו לעוד עמיתים לעבודה לדעת על התערוכה כדי שעוד אנשים יעריכו אותה ויפיקו ממנה תועלת.

בסוף אפריל, מישהו הזכיר דו"ח מחקר רפואי המדבר על התועלות של הפאלון דאפא במניעה וטיפול בהדבקה של ווירוס המק"ס. מצאתי את הדו"ח ושלחתי אותו הלאה לכמה מעמיתיי לעבודה ועודדתי אותם לקרוא את הדו"ח. הם הגיבו במהירות רבה ושלחו הלאה את הדו"ח לעוד אנשים בקבוצה שלהם. כמה מעמיתיי לעבודה כתבו לי חזרה במהירות שהם מקווים שיוכלו להתחיל לתרגל פאלון גונג תיכף ומיד. אחד מהם גם עשה מחקר באינטרנט ומצא ווידיאו ללימוד תרגילי הפאלון דאפא. לאחר מכן הוא ביקש מעוד שני עמיתים ללמוד את התרגילים מהווידיאו באחד הפארקים ליד מקום מגוריהם.

לרומם את השין-שינג מתוך שינון בעל-פה את הפא

מאז אוקטובר האחרון, עקב עומס לימודים רב ולוחות זמנים מצטלבים, שיניתי את דרך לימוד הפא שלי מהשתתפות בקבוצת לימוד, לשינון ה"ג'ואן פאלון" בעצמי. מאחר ולעתים קרובות נשארתי ער מאוחר בלילה, גם התעוררתי בזמנים שונים, אבל לא משנה מתי התעוררתי, תמיד ווידאתי להקדיש שעה או שעתיים אחרי התרגול לשינון בעל-פה של "ג'ואן פאלון". אינני מתמקד על כמה אני יכול לשנן, אלא מנסה לזכור בלבי כל מילה, ובכלל זה סימני ניקוד. לפעמים אני יכול לשנן יותר מעמוד אחד בפעם אחת ולעתים רק קטע קצר.

גיליתי שההתקדמות בשינון הפא היא תהליך של טיפוח השין-שינג, תהליך של הטמעה מתמשכת של עצמי בתוך הפא ולהיות מואר ומבורך על ידי המאסטר. כמעט בכל פעם שאני משנן את הפא אני יכול להתעורר להבנה חדשה לגבי עקרונות הפא ובה בעת אני יכול גם להבין את ההחזקות שיש לי עדיין ולחוש את השמחה בסילוקן באמצעות טיפוח. בשעה ששיננתי את הפא חוויתי גם את החמלה לאין גבול ואת כוחו העצום של המאסטר שלנו. לעתים ממש קרובות, בעודי משנן את הפא, אני יכול לחוש בחומרים רעים נעלמים במהירות מגופי משום שהמאסטר מסלק אותם ממני.

מאז שהתחלתי לשנן את הפא גיליתי שאני יכול להביט פנימה בצורה מודעת יותר כשאני נתקל בבעיות בחיי היומיום ובטיפוח השין-שינג. לדוגמה, גיליתי שהסתרתי תרעומת עמוקה כלפי אבי במשך זמן רב. גדלתי בסין ומה שאני זוכר בבירור רב ביותר זה איך אבי הכה את אמי באכזריות והתעלל בנו. אחרי שאמי ואני התחלנו לתרגל פאלון דאפא, אבי נהג להפריע לנו לעתים קרובות, במיוחד אחרי שהמק"ס החלה לרדוף את תלמידי הדאפא ב-1999. הוא אפילו ניסה לכפות על אמי ועליי לוותר את טיפוח בדאפא.

אמי נפטרה כשהייתי במעצר בלתי חוקי. מותה הותיר צלקת עמוקה בלבי. חשבתי שההפרעות של אבי אחראיות לחלק נכבד ממה שקרה לה. כתוצאה מכך, הסתרתי תרעומת עמוקה כלפיו בלבי. אפילו אחרי שגרתי בחו"ל שנים רבות עדיין דחיתי את אבי באופן תת הכרתי ולא רציתי לשמוע ממנו כלל.

בשנים האחרונות בריאותו התדרדרה ובכל פעם שדיברתי עמו בטלפון, פשוט הבהרתי לו את האמת בטון סמכותי עם מעט חמלה ואמרתי לו לשנן "פאלון דאפא זה טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". אמרתי לו שאני מקווה שהוא יוכל לקבל את הדאפא כדי שיוכל להפיק מכך תועלת, אך הייתה לכך השפעה מועטה.

בתחילת השנה הזאת, קרוב משפחה הגר עם אבי שלח לי אימייל האומר שמחלת הפרקינסון של אבי השפיעה חמורות על חיי היומיום שלו ושאל אם אוכל למצוא תרופה טובה יותר לטיפול בו בארה"ב. כרגיל, עניתי פשוט: "אני אמצא, אבל שני המשפטים שאמרתי לו לשנן הם הטיפול הטוב ביותר".

אף פעם לא חשתי אי נוחות כשהשבתי בצורה כזאת בעבר ואף פעם לא חיפשתי ברצינות תרופה עבורו. תמיד חשבתי: דאפא הוא הטוב ביותר ושני המשפטים היקרים יכולים להביא להשפעה מיוחדת. מה הטעם לחפש תרופות אחרות? אם אתה לא מקשיב לי אז לך עם המפלגה המרושעת... אבל הפעםחשתי שמשהו לא בסדר, לא הראיתי חמלה כלפי אבי. אפילו אם היה זה זר המבקש את עזרתי, לא הייתי עונהבדרך שעניתי.

המאסטר אמר:

"מובן שכשמתרגלים ומטפחים בחברה הרגילה עלינו לכבד את ההורים ולחנך את הילדים שלנו. בכל הסביבות עלינו להיות טובים ונדיבי לב לאחרים, שלא לדבר על בני משפחתנו. עלינו להתייחס לכל אחד באותה דרך. עלינו להיות טובים להורינו ולילדינו ולהתחשב באחרים בכל מובן. לב כזה אינו אנוכי, הוא לב של נדיבות ושל טוּב, זוהי חמלה". ("ג'ואן פאלון"- הרצאה שישית 

לפתע הבנתי שלא רק שקיים מצדי היעדר חמלה כלפי אבי, אלא שגם נטרתי לו תרעומת ושהייתה לי החזקה להגן על עצמי. לאט לאט התחלתי לחשוב מחדש על אבי. הבנתי שאבי לא התנגד באמת לדאפא, מפני שזכרתי שהוא אמר לי פעם: "אמת-חמלה-סובלנות זה טוב".

כאדם רגיל הוא רק היה מודאג שיירדף על ידי המק"ס. כך שהוא התנהג באופן לא נכון מפעם לפעם מתוך הגנה עצמית. הוא יכול היה להיות ישות יקרה ומכובדת עם טבע נדיב אם לא היו הפרעות חיצוניות ולחץ. לפתע, חשתי חרטה גדולה שלא הצלחתי במשך שנים להבהיר לאבי את האמת מתוך לבי, בגלל התרעומת שלי עצמי ועקב מושגים לא נכונים. באותו הזמן חשתי אסיר תודה ביותר על כך שהמאסטר עזר לי להיות מואר לאני האמיתי שלי בעזרת עקרונות הפא, כך שהייתי מסוגל לשקול מחדש את התרעומת הזאת, את האנוכיות ואת המושגים המוטעים – שהיו כולם חלק מהאני המזויף שלי. עבורי, התהליך של שינון הפא הוא כמותהליך של קילוף האני המזויף ומציאת האני האמיתי.

לסיכום

תודה לך מאסטר על החמלה וההצלה שלך. אני חש כבוד רב מאוד להפוך לתלמיד דאפא בזמן שהדאפא מתפשט למרחקים, ולהגשים את השבועה הפרה היסטורית שלי לסייע למאסטר בתיקון הפא ובהצלת ישויות חיות.אני מוקיר מאוד מאוד כל יום שהמאסטר העניק לנו תוך הקרבה עצומה מעצמו.

כמו כן אני אסיר תודה מאוד שאני יכול להמשיך ללמוד בקמפוס של האוניברסיטה עכשיו.

השכם בבוקר ראש השנה הסינית החדשה ב-11 בפברואר השנה, חלמתי שביקרתי את המאסטר ביחד עם תלמידי דאפא עמיתים רבים. כשמאסטר התקרב אליי הוא שאל: "יש לי משהו ללמד אותך, האם תרצה ללמוד ממני?" עניתי לו בקול רם ללא היסוס: "כן אני רוצה".

תודה רבה לך מאסטר! תודה רבה לכם מתרגלים עמיתים!

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי]