[Minghui Fahui] נתיב הטיפוח שלי כמתאמת באתר מינג-הווי מאמת את העוצמה של הדאפא

(Minghui.org) ברכות, מאסטר נכבד! ברכות, מתרגלים עמיתים מופלאים המשתתפים בפרויקט!

הגעתי לדאפא חורבת אדם: בת 50, הרוסה גוף ונפש, ללא הכנסה כספית ועם משפחה מפורקת. עשרים שנה אחרי כן אני מלאת אנרגיה,"רגלי העץ" שלי יכולות לשבת בלוטוס מלא, החיוך חזר לשפתיי, ואפילו המצב הכספי שלי מניח את הדעת. הדרך שעברתי בטיפוח בכלל, ובפרויקט מינג-הווי בפרט, היא בעיניי נס, והיא התבטאות של הכוח והעוצמה של הדאפא. מאסטר לי (מייסד הפאלון דאפא) העניק לי חוכמה ויכולת.

התחלתי לטפח ב-2001, ומיד תרגמתי והגהתי עבור האתר שהיה לפני מינג-הווי. בתחום מחשבים הייתי טמבל מוחלט. לא הכרתי את הפונקציות במחשב. ידעתי רק לפצל מסך ולשלוח אימייל. בתחילת 2004 מתאמת האתר אמרה לי יום אחד שהיא מעבירה לי את התפקיד. היא אמרה לי: "תיכנסי לאתר 'קלירוויסדום', תבחרי כמה מאמרים ותשלחי למתרגמים". שאלתי: "לְמה את מתכוונת 'תיכנסי לאתר קלירוויסדום'? איך נכנסים לאתר קלירוויסדום?" לא ידעתי מה זה אתר אינטרנט ומה זה לינק. אני חושבת שהיא כלל לא חשדה כמה נרחבת הבורות שלי, וגם אני לא – אחרת לא הייתי מקבלת את התפקיד.

מה שבטוח, היה לי הלב, ונראה שגם גורל שנקבע מראש.

שנים רבות עבדתי כשאני "רודפת אחרי הזנב שלי" בשל קשיים עם עבודת המחשב וללא תמיכה טכנית באתר, התמודדתי גם עם מתרגלים שנכנסו לצוות ועזבו. עברתי את כל זה כי הייתה לי אמונה במאסטר ובפא, ובכך שהנתיב שלי תוכנן כדי שאלך בו חרף כל הקושי.

עם השנים ליקטתי כמה מיומנויות מחשב ממתרגלים עמיתים. היכולת שלי גדלה והעזתי לפעמים לחקור בעצמי אפשרויות במחשב. הצלחתי, וזה נתן לי ביטחון. אפילו התחלתי לעזור למתרגלים עמיתים שלא הבינו במחשב, כדי שלא יתייאשו כמוני.

יותר מאוחר למדתי בעצמי להעלות מאמרים למחשב, כדי שלא אהיה תלויה במתרגלים אחרים. כאשר האתר הוחלף, למדתי את התוכנה החדשה, שהיא מסובכת הרבה יותר. למדתי תוך ניסוי וטעייה. פה ללא כל ספק הרגשתי איך החוכמה שלי נפתחת. אפשר לומר שעברתי מלא לדעת כלום להיות מסוגלת לטפל היטב בעבודת התיאום.

למשל, בתוכנה החדשה היה משהו שלא הבנתי למה הוא קורה. מה אני עושה לא נכון? כמה זמן תהיתי לגבי זה. יום אחד ישבתי לשליחת מחשבות נכונות כרגיל, ופתאום, כשאני בעיניים עצומות, נשלח אליי למחשבה אימאג' ברור של המקום ששם צריך לבצע פעולה. וזה אכן עבד. המאסטר ענה לשאלה ב"הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי":

"המאסטר:תלמידי דאפא הם אחרי הכול תלמידי דאפא. פשוט התמקדו בזה, ועשו עבודה טובה במה שאתם אמורים לעשות, וכאשר תרכשו יותר ניסיון, אז תוכלו להצליח. לגבי דברים הדורשים רמת מיומנות גבוהה, פשוט תתמקצעו במיומנויות ואז תהיו ערוכים ומוכנים. לגבי דברים מסוימים, יכול להיות שאינכם צריכים בשבילם סוג כזה של לימוד. למעשה, לגבי כל דבר שתלמידי הדאפא עושים, אם תשקיעו בו קצת את הלב, אז תקבלו פי שניים תוצאות בחצי המאמץ. אם אתם שואלים אותי, אז זאת שאלה של הלב. "

וכן (באותה הרצאה):

"אתם צריכים לתת את מיטבכם בכל דבר שאתם אמורים לעשות, ואז הוא ייעשה היטב. "

הרבה פעמים ביום אני אומרת תודה למאסטר. זה עוזר לזכור את סדר הדברים ועוזר לי לשמור על ענווה. ידוע לי היטב שכל החוכמה שקיבלתי היא מהמאסטר וכולה בשביל להציל יצורים חיים.

עבור מי אנחנו עובדים?

תמיד נתתי עדיפות לעבודת הדאפא שלי על פני נוחותי האישית. בשעה שהקדשתי את כל-כולי לעשיית שלושת הדברים, הבעיות הפיננסיות שלי נפתרו. בכל פעם שכמעט נגמר לי הכסף, פתרון מפתיע היה מופיע. אחרי כל השנים האלה אני יכולה לומר שכל עוד אני עושה את מה שאני צריכה, המאסטר דואג לרווחתי.

פרויקט אתר מינג-הווי קיים כבר שנים רבות. הצוות שנותר כיום הוא מצומצם, אבל הוא בעל מסירות ומחויבות. בשביל להיות מסוגל להיות מחויב לאורך זמן צריך להיות מודע כל הזמן לסיבה מדוע הפרויקט קיים, ולהבין את הדרישות של המאסטר ושל תיקון הפא. ללא ההיגיון הזה קשה לעשות עבודה כה מאומצת ומתמדת במשך שנים רבות, ובטח עבורי כמתאמת במשך 17 שנה ומגיהה במשך 20 שנה.

המאסטר אמר:

"ניתן לומר שבין אתרי האינטרנט שמנהלים תלמידי הדאפא, אתר זה קריטי במיוחד. מיום הקמתו ביססו אותו בצורה איתנה ככלי עבור הטיפוח של מתרגלי דאפא ושיתוף ההתנסויות שלהם, והוא אמור לדווח על רדיפת מתרגלי הדאפא בזמן התרחשותה. לכן התפקיד שאתר מינג-הוויי ממלא הוא מכריע במיוחד, כשהוא הופך לקוץ בבשרו של הרוע. " (הוראת הפא בוועידת הפא לציון 10 שנים לייסוד אתר מינג-הוויי)

בשנה האחרונה נוספו דרגות קושי להתמודדות שלי בפרויקט. הראשונה היא התרחבות התחומים שהאתר עסק בהם – בנוסף לתאריכים המיוחדים שהם אבני דרך קבועות כל שנה, התווספו גם דיווחים מסין על הקורונה, והמון מאמרי פרספקטיב מצוינים על הקורונה ועל הבחירות בארה"ב. נושאים כאלה הם לטיפול מיידי. כיוון שהצוות קטן, היינו צריכים לעבוד כפול ומהר באותן תקופות.

בהזדמנות זאת אני רוצה לציין שאני שמה לב לקמפיין הרדיפה Zero-out בסין, משום שאני מבינה שזאת מלחמת התשה ממושכת וערמומית נגד המתרגלים. מתרגלים מסין שיתפו במינג-הווי איך לשלול את הקמפיין הזה, ולהפוך אותו להזדמנות לאפס החזקות ולהבהיר אמת לאלה המוציאים לפועל את הרדיפה,

אני מאמינה שגם המתרגלים מחוץ לסין, נתונים ל"מלחמת התשה" דומה מצד אלמנטים ישנים, המנצלים את ההחזקות שלנו כדי להפעיל עלינו לחץ גלוי ולחץ נסתר. המטרה: להתיש אותנו ולשחוק את כוח הרצון שלנו. למתרגלים עמיתים רבים יש בעיות, בעיקר במשפחה, הגורמות להם לדאגה, לחוסר שינה, לאובדן זמן, לדכדוך ועייפות.

לפיכך אני מעניקה חשיבות לסוג הזה של המאמרים המדבר על איך לשלול את הרדיפה הערמומית הזאת, ואיך להפוך את המצב עם מחשבה נכונה. בלימוד פא גדול סיפרתי על המאמרים האלה, והמלצתי להיות ערניים לסוג הפרעות הנראה כמו הטרדה, אך בפועל הוא רדיפה שיכולה לשחוק ולהפיל אותנו. מספר מתרגלים סיפרו לי אחר כך שזה פקח להם את העיניים.

קריאת התנסויות במינג-הווי כדי לבחור מתוכן היא חלק אינטגרלי מהתפקיד שלי, אבל גם חלק מהטיפוח שלי. ההתנסויות במינג-הווי הן פשוט מרגשות, ועוזרות לי מאוד בזמן מצוקה. הנה דוגמה:

בפברואר 2020, במקביל לסגר הקורונה, התפתחה במשפחתי מצוקה שהשפיעה עליי ישירות. לא אפרט. עבורי היה זה מבחן חיים ומוות שנמשך מספר חודשים. היות שזה קרה בדיוק בסגר הממושך של הקורונה, זה גרם לנסיבות בביתי להשתנות כליל. המאסטר אמר:

"...האם זה יזיז את לבך כשקרוביך או חבריך סובלים ואיך תשקול את הדברים? זה בדיוק קשה כל כך להיות מטפח!" ("ג'ואן פאלון")

בעבר עברתי מבחני חיים ומוות הן לגבי עצמי והן לגבי בני משפחתי הקרובים,ועברתי אותם היטב. אבל במקרה הזה הכול השתבש. כי כל נסיבות חיי השתבשו משום שהיינו סגורים באותו בית וכל מיני דברים קרו. נוסף על כך, בפעם הזאת הדברים נגעו כנראה בסיבות קארמתיות כואבות יותר ונסתרות יותר. היה עליי לוותר ברמה גבוהה יותר על חשיבה של אדם רגיל שהסתתרה מתחת למניעים הכביכול הגיוניים. בתהליך המייסר הזה השגתי הבנות רבות ושערות לבנות רבות.

בדיוק בימים הקשים ההם קראתי התנסויות רלוונטיות במינג-הווי, הייתה לי גם תמיכה מצד מתרגלת עמיתה שעברה בעבר מצבים דומים. ברגעים הגנובים שהצלחתי להתקשר ולדבר איתה, היא הזכירה לי כל הזמן שכל מה שמתרחש מול עיניי הוא אשליה ושאין עליי להאמין בזה, וסיפרה לי איך טיפלה במצבים קיצוניים. באותה תקופה הייתי מודעת איך מצב המחשבה שלי מכתיב את המציאות שסביבי.

אמנם לכל אורך הזמן הזה ידעתי שלא משנה מה יקרה אני קודם כל תלמידת דאפא שהולכת רק עם הסידורים של המאסטר. אבל במציאות המוחשית, בשל הסגרים הממושכים וההתרחשויות הבלתי צפויות, כל פעם שהצלחתי להבין מה עליי לתקן – כלומר איזה עיקרון של פא לא הטמעתי עד הסוף – התחבא מאחורי זה עוד משהו שלא זיהיתי. אז אחרי הקלה מסוימת המצב היה שוב מסתבך. בתוך המצוקה והלחץ, וחוסר שינה, נחשפו מחשבות אנושיות שהתחפשו למשהו שנראה לי טוב, או שהיו נסתרות. המאסטר מלמד:

"זה בסדר אם אדם רגיל מתערב בעניינים של אנשים רגילים, כי הוא אומד לפי העקרונות של האנשים הרגילים. עליך לאמוד את הדברים לפי העקרונות שמעבר לרגיל. " ("ג'ואן פאלון")

במבחן הזה שחררתי כמה קשרים נסתרים בלבי, והנחתי בכף ידו של המאסטר הרבה דברים הקשורים לנושא חיים ומוות של בני משפחתי.

"אם לא מוותרים על הצ'ינג הזה אי אפשר לטפח ולתרגל. אם אתה יוצא מהצ'ינג הזה אף אחד לא יכול להשפיע עליך. לב של אדם רגיל לא יוכל להשפיע עליך. מה שמחליף את הצ'ינג הוא חמלה – שהיא משהו אצילי יותר." ("ג'ואן פאלון")

גם בתקופה זו, וגם בתקופה אחרת, שבה המתרגמת העיקרית נוטרלה עקב קשיים במשפחתה שלה, האתר שלנו לא סבל אבידות קשות, גיבינו זה את זה ועבדנו כצוות.

יחסי אנוש ויחסים בצוות

בעבר נמנעתי מאינטראקציות עם אנשים. אבל כאשר שיפרתי את השין-שלי התחלתי הן להסתכל פנימה במקום החוצה, והן להוקיר את המתרגלים העמיתים במקום לשים לב לחסרונותיהם.

לאחרונה הצלחתי גם להניח את הרגישות שלי למטפח עמית שעובד בפרויקט. הוא עובד במסירות ובהתמדה וזה לא קל לו, אני מוקירה אותו מאוד וגם אמרתי לו את זה. התחלתי לחשוב תחילה על המצב שלו, במקום על הנוחות שלי או על "טובת הפרויקט" (כפי שזה התחפש לפעמים). כתוצאה מכך הייתי מסוגלת לדבר אליו בטון שליו, והוא השתנה גם כן.

הערות מסכמות:

ההתפתחות שלי כתלמידת דאפא היא אימות של הדאפא השתקפות של עוצמת הדאפא.

ברור לי שתיקון הפא יצליח, וברור לי שהמאסטר משגיח עליי – כל השאר זה רק ערפל-קרב, ואני צריכה בתוך הנסיבות לסלול ולהאיר את הנתיב המיוחד שלי.

כל תא בגופי מהדהד בתודה למאסטר שהציל את נפשי מאבדון. את התודה הזאת אני אביע בנחישות שלי להישאר על הנתיב שהמאסטר ארגן עבורי.

הא-שה!

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]