(Minghui.org) [פורסם באתר Pureinsight ב-8 באפריל 2002. לציון יום זכויות האדם הבין-לאומי, נזכיר שמלאו יותר מ-22 שנה לרדיפה האכזרית שמנהלת המפלגה הקומוניסטית בסין נגד מתרגלי הפאלון דאפא/פאלון גונג]

שנינו נאסרנו. בדרך למרכז המעצר רגליי רעדו מפחד ודאגה. שמעתי שמרכזי מעצר הם מאד מרושעים ואיומים. כמה אנשים הוכו למוות שם.

היה כבר חשוך. אף שהוא לא יכול היה לראות אותי, הוא הניח את ידו בשקט על גב ידי כאילו הוא כבר יודע כל מה שעובר עליי. עיניו הביטו בי ברוגע. הושפעתי מאד ממחשבותיו הנכונות בעלות העוצמה וחסרות האנוכיות ולבי שקט מיד. בהבינו שאני כבר לא מתוח יותר, הוא לחץ את ידי חזק ולא דיבר עוד.

כשראיתי אותו שוב הוא סבל מעינויים רבים. ידיו החזקות כבר לא יכלו לזוז. היה קשה מאד לראות אותו במצב האומלל שלו. אבל העינים האלו, שהיו האיבר היחיד שנותרה לו איזושהי שליטה עליו, היו עדיין שקופות למחצה ורגועות.

"סבלת כל כך הרבה. האם היו לך אי פעם ספקות בקשר לדאפא?" שאלתי. "מעולם לא היו לי שום ספקות בקשר למורה ולדאפא" דיבורו היה שקט "חבל לי רק שלא אוכל לעשות יותר בשביל הדאפא...." זו היתה החרטה היחידה בכל חייו.

לא עבר זמן מה והוא הלך לעולמו בשל הפציעות החמורות. אבל אני יכול תמיד לראות את עיניו השקופות למחצה. זהו אחד מתלמידי הדאפא הגדולים שראיתי במו עיני. למעשה, אני מספר רק חלק קטן מהסיפור שלו. מה שהוא עשה לעזור למורה בתיקון הפא והקשיים שהוא נשא כדי לחנוק את הרשע יגרמו לכל אדם בעל לב-טוב להזיל דמעות.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]

קטגוריה: רדיפה