ההתנהגות שלנו ואיך היא משפיעה על אחרים

(Minghui.com) מתוך מוטיבציה להיות אחראי לפא ולמתרגלים אחרים חשתי צורך לכתוב כמה דברים שהבחנתי בהם ולשתף אותם איתכם. אלו ההבנות האישיות שלי. אנא תקנו מה שיש בו החסרה.

סימפטומים של קארמת מחלה

מתרגלים רבים אומרים שבשעה שנרדפו הם הצליחו להיחלץ ממאסר כי המאסטר עזר להם להפגין סימפטומים של מחלה, וכיוון שלא עמדו במצב הפיזי הנדרש במעצר הם שוחררו. אך ההופעה של קארמת מחלה לא מאמתת את הדאפא. אנחנו אומרים לאנשים שלדאפא יש השפעה מדהימה על הבריאות ושאחרי שמתרגלים אין לנו מחלות. אז למה יש לכם לחץ דם גבוה, רמת סוכר גבוהה, או מחלת לב כשאתם נתקלים ברדיפה? האם זה מאמת את הדאפא? רבים מאיתנו אוהבים ללכת אחר דוגמאות, אך אנחנו שוכחים שטיפוח עצמנו והגשמת השליחות שלנו הם הבסיס לטיפוח שלנו.

אם אנחנו מבינים שיש לנו השמטות והן מנוצלות, אז אנחנו לא יכולים להשתמש בחולי כתירוץ להשתחרר, ובטח שלא להתייחס לזה כדוגמה ללכת אחריה. אחרת, האין זה קצת כמו טיפוח בדרך צדדית נחותה? זה לא משקף את המוסריות האדירה של הדאפא.

כשאנחנו נתקלים במצב כזה, עלינו לנתח האם יש משהו שאיננו בהירים לגביו ביחס למצב שנתקלנו בו. המאסטר אמר:

"למטפחים אמיתיים אין מחלות, כיוון שהפא שנים שלי סילקו אותם." ("הסבר הפא לסייעים של הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון" 1994)

האם אנחנו באמת מאמינים במאסטר ובפא? גם אם אנחנו מאמינים, הם זה במאה אחוז?

כשמתרגלים אומרים שהם פיתחו קארמת מחלה כדי שיוכלו להשתחרר מהכלא, האם בתת מודע קיבלנו את זה כדוגמה ללכת אחריה במקום אחרי הפא? האם אנחנו מאמתים את הפא או רק מנסים להשתחרר מהכלא? האם זו התנהגות ישרה? האם הבנו שהמחשבה האנוכית הזו מונעת בעדנו לשמור על כבוד הדאפא?

מהו טיפוח? אם נוכל באמת להיות שלווים ויציבים, באמת נוותר על העצמי, ובאמת נשים את הפא מעל כל דבר אחר, אנשים יראו את היופי של הדאפא, יתפעלו מהדאפא, ויינצלו.

אנחנו צריכים לוותר על ההחזקה שלנו לחיים ומוות. עלינו לשים בצד את הפחד שלנו ממוות ולשלול את הרדיפה. מצוקות הן הזדמנויות לטפח את השין-שינג שלנו, להסתכל פנימה, ולהיות בחמלה עם אחרים. עלינו להחזיק במחשבות נכונות ולא לאפשר לאנשים לבצע דברים רעים נגד הדאפא. צריכות להיות לנו גם פעולות נכונות – עלינו להבטיח שאנו לא מתנקמים באנשים שרודפים אותנו. במקום זאת עלינו להיות עם חמלה וטובי לב. רק על ידי כך שנציג את היופי של והקדושה של הדאפא נוכל באמת להציל אנשים.

"פאלון דאפא הוא טוב"

כשכמה מתרגלים נחטפו ונרדפו, כשהם צעקו "פאלון דאפא הוא טוב" הם הצליחו לפורר את הגורמים הרעים ולהימנע מהכאות מרושעות. כמה מהם הביאו את השוטרים לידי דמעות. כמה רודפים הפסיקו לבצע פשעים ואפילו החלו לעזור לנו בחשאי. אך היו מתרגלים שצעקו: "פאלון דאפא הוא טוב" והיו נתונים לאלימות מרושעת אף יותר.

מדוע התוצאות שונות לחלוטין? אף שאיננו יכולים לראות את הקשרים הגורליים שמאחורי זה, עלינו להרהר בזה. מהו בדיוק המניע שלנו כשאנחנו צועקים: "פאלון דאפא הוא טוב"?

אם המניע שלנו הוא לאמת את הדאפא, האם אנחנו מספיק חומלים? האם אנחנו מנסים להימנע מרדיפה או שאנחנו מנסים למנוע מישויות חיות לבצע פשע? האם בחשיבה שלנו יש מאבק, תרעומת ובוז לאלו הרודפים אותנו? האם אתם מחקים את התנהגותם של מתרגלים אחרים על ידי הצעקה? יש מתרגלים שהם יציבים ומצליחים לוותר על חיים ומוות, אך אם מושגים אנושיים או אינטרס אישי מעורבבים פנימה, זה לא עומד בסטנדרט וייתכן שלא יפורר לחלוטין את האלמנטים השליליים. לכן התוצאות שונות.

חמלה אמיתית

מתרגלים רבים דיברו על חמלה באתר מינג-הווי וההבנות שלהם טובות מאוד. אני רוצה להוסיף שאנחנו צריכים להיות בהירים לגבי מה זה אומר להיות באמת בחמלה, בייחוד כשאנחנו פותרים קונפליקטים. האם אנחנו מגינים על אנשים או מגינים על הפא, האם אנחנו מסתכלים על הבעיות עם מושגים אנושיים או שאנחנו משתמשים בעקרונות הפא להסתכל על בעיות? אני מרגיש שהבנה של חמלה אמיתית דורשת בסיס מוצק של לימוד הפא.

רק אם נלמד יותר את הפא ונבין בבהירות את עקרונות הפא נצליח באמת לטפח בנחישות. כשיש הפרעה, קונפליקט, או רדיפה, אם לא נהיה ברורים לגבי עקרונות הפא קל יהיה להיתקע במושגים אנושיים ולא לקבל את החוכמה הנדרשת.

מניסיוני, כשאנחנו לא יכולים להבדיל אם מה שאנחנו עושים הוא נכון או שגוי, עלינו לחשוב אם מה שאנחנו עושים הוא בהתאם להוראת המאסטר. אם נוכל לעשות זאת אני חושב שנוכל לעבור את המצוקה. עלינו להיות חומלים וטובים. אם אנחנו יציבים אך אין לנו חמלה, זו עדיין השמטה וייתכן שלא נציל אנשים.

המחשבות הנכונות שלנו צריכות להיות בהירות ומוצקות, ועלינו להתמודד עם כל הפרעה בחוכמה. עלינו להתאים לחברת האנשים הרגילים, להיות רציונלים, מפוכחים, טובי לב, ושלא יבינו אותנו שלא כהלכה. אחרת ייתכן שלהתנהגות שלנו תהיה השפעה אם אנשים יינצלו או לא. אין עניינים קטנים בטיפוח.

אלו הן ההבנות האישיות שלי. בבקשה הצביעו באדיבות על כל החסרה.