(Minghui.org) כשקראתי לאחרונה את המאמר של המאסטר "הסבר הפא", המאסטר העניק לי הבנה חדשה.

אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, ניסיתי להיות בן אדם טוב. אחרי שקראתי את המאמר הזה, הבנתי שהגיע הזמן עבורי להרים את הסטנדרט שלי – לא כישות אנושית, אלא לסטנדרט של ישות שמימית. כשהתייחסתי לעצמי כאל ישות אנושית זה שימש "תירוץ" לכוחות הישנים לגרום לי מצוקות משפחתיות ללא הרף.

אני מתרגלת פאלון גונג יותר מ-20 שנה. היות שתכונת ההארה שלי אינה טובה במיוחד, חוויתי מספר מצוקות. במבט לאחור נראה שהתמודדתי עם מצוקות משפחתיות במהלך כל שנות הטיפוח. הרגשתי חסרת אונים ולפעמים חשבתי: "מתי יסתיימו המצוקות האלה של המשפחה? כנראה שיש לי קארמה רבה שעליי להתמודד איתה". אפילו קינאתי באנשים שעזבו את החברה ותרגלו טיפוח ביערות ובהרים מרוחקים.

הרומנים של בעלי מחוץ לנישואין

במשך השנים, נראה שהסיבה לכך שבעלי ובתי נכנסו לחיי הייתה כדי לגבות חובות שהייתי חייבת להם. על אף שהייתי טובת לב ומסורה, הם התייחסו אלי באופן גרוע.

מהתחלה ידעתי שהרומנים של בעלי מחוץ לנישואין נגרמו בגלל רגש האהבה החזק שלי אליו.

כשהייתי בהריון עם הילד השני שלנו, לבעלי היה רומן עם אישה אחרת וגם היא נכנסה להריון. היו לו גם רומנים עם כמה נשים אחרות. הוא רצה שנתגרש.

המשכתי לומר לעצמי לסלק את ההחזקה שלי לרגשות אליו. על אף שהייתי בודדה והייתי צריכה לטפל בילדיי בעצמי, סלחתי לו שוב ושוב.

לא משנה כמה טובת לב או סלחנית הייתי, לא היה לו אכפת ממני. אחרי שהילד השני שלנו נולד, היה לי כאב חמור ברגל והייתי צריכה להיעזר במקל כדי ללכת. חשבתי שכשהוא יראה כמה קשה לי לטפל בילדים הקטנים והפעילים שלנו הוא יישאר קצת יותר זמן לידי. (החֶבְרה המעסיקה אותו נמצאת בסין, ואילו אני והילדים גרים מחוץ לסין), אבל הוא התייחס לבית שלנו כאל מלון. הוא אף פעם לא שאל כיצד אני מתמודדת עם המצב הגופני שלי בשעה שאני מגדלת ילדים קטנים.

סבלתי יותר מ-10 שנים עד שהצלחתי בסופו של דבר ללמוד להסתכל פנימה ללא תנאי. גיליתי שאני רוצה שהוא ייתן לי יחס טוב. זו לא נראתה החזקה גדולה, אבל זה הראה שעדיין השתוקקתי ליחסי בעל-אישה רגילים. בסופו של דבר החלטתי לנתק את החוט האחרון של רגשות. אני אמלא את חובותיי כאישה ואמשיך להתייחס אליו היטב.

אחרי כן הקונפליקטים עם בעלי פסקו ואני פרצתי סוף סוף דרך המצוקות איתו.

בתי התייחסה אלי כאל אויב

אחרי שהפסקתי להיסחף רגשית על ידי בעלי וההתנהגות שלו למעשה השתפרה, חשבתי שסוף סוף גברתי על המצוקות המשפחתיות. ואז החלה מצוקה אחרת. הפעם הייתה זו בתי.

כשבתי נכנסה לשנתה השנייה בחטיבת הביניים, היא החלה להתייחס אליי כאל אויב. מרד הנעורים שלה התפתח לדיכאון של גיל ההתבגרות ולהפרעות אכילה. היא ברחה מהבית, נשרה מבית הספר ולבסוף אושפזה.

כשכל זה קרה, בעלי היה עסוק בעבודתו בסין. מאחר שהוא הרים ידיים לגבי הבת שלנו אחרי הבעיות המתמשכות שלה, היו לי תלונות עצומות כלפיו. הייתי על סף התמוטטות עצבים.

טיפלתי ב-3 ילדים ובמקביל הייתי בפרויקטים של דאפא שנועדו להציל אנשים. הרגשתי שחיי מרירים ומעייפים. המשכתי להזכיר לעצמי לסלק את הרגשות כלפי בעלי וכלפי ילדיי. מלבד זאת, לא הייתי בטוחה איזה החזקות אחרות היו לי. חשבתי שאולי הייתי חייבת חובות רבים מדי בחיים הקודמים שלי.

מתרגלים עמיתים הציעו לי ללמוד יותר את הפא, לשחרר רגשות אנושיים כלפי בני משפחתי, להסתכל פנימה ולשלוח מחשבות נכונות. הקשבתי ועשיתי כל מה שהם הציעו.

אולם המצוקות לא פסקו. בתי הצהירה שהיא חופשייה לנפשה ודרשה ממני לא להתערב בחייה. הרגשתי אומללה וחסרת אונים. כל כך דאגתי לה. כשהייתה קטנה היא נהגה ללמוד אתי את הפא.

במשך זמן מה לא יכולתי לזהות את ההחזקות הבסיסית שלי. נותרתי ברמה של להיות אדם טוב. השתמשתי בהיגיוןאנושי כדי להסתכל על בעיות טיפוח. עקב ההארה הנמוכה שלי, הכוחות הישנים השתמשו בבעלי ובבתי במשך זמן רב כדי לגרום לי מצוקות.

הארה מ"הסבר הפא"

המאסטר משגיח על המתרגלים. כשהכול נראה לי חסר תקווה, המאסטר השתמש בפיו של מתרגל ואמר לי ללמוד את המאמר הקצר "הסבר הפא".

ברגע שקראתי את הקטע הראשון של "הסבר הפא", הייתי בהלם.

המאסטר אמר:

"זה זמן ארוך יש ליצורים החיים בדאפא, ובמיוחד לתלמידים, מעין אי-הבנה של הפא בדרגות שונות בקשר לשיפור השין-שינג. כל פעם שמגיע הקושי הם לא מסתכלים עליו עם הצד של הטבע המקורי שלהם אלא לגמרי עם הצד האנושי שלהם, כך שהשדים מנצלים את זה ומפריעים ומערערים ללא הפסקה, וזה גורם לכך שהתלמידים נתונים בקשיים במשך תקופה ארוכה. למעשה זה נובע מכך שהצד האנושי לא מבין מספיק את הפא. ריסנתם את הצד האלוהי שלכם באופן אנושי, כלומר דיכאתם את החלק שלכם שכבר טופח ומנעתם ממנו לתקן את הפא. איך יכול להיות שהצד הלא מטופח ישלוט על המחשבה העיקרית ועל הצד שכבר קיבל את הפא? הזנתם את השדים באופן אנושי ואפשרתם להם לנצל את פרצת הפא". ("הסבר הפא","יסודות להתקדמות במרץ I")

האם מה שהמאסטר תיאר אינו בדיוק איך שהייתי? ראיתי דברים עם הצד האנושי שלי: חשבתי שבעלי חסר לב ושבתי חסרת היגיון ושאין לה כל הערכה למאמצים שלי. חשבתי על טוב ורע עם היגיון אנושי. חשבתי שהם אשמים ושאני הקורבן. כשסלחתי להם וניסיתי כמיטב יכולתי לדאוג להם, חשבתי שאני משלמת את "החוב" שלי. לא הבנתי שמשום שלא התייחסתי לעצמי כמישהו שהוא מעֵבֶר לאדם רגיל, הכוחות הישנים השתמשו בחיבה שלי ובהרגשה שאני חייבת לשלם חוב כדי לגרום לי מצוקות ללא הרף.

במילים אחרות, סילקתי את הרגשות שלי, אבל הן לא היו התירוץ העיקרי שבו השתמשו הכוחות הישנים כדי לרדוף אותי.

הבעיה שלי הייתה שתמיד התייחסתי לעצמי כאדם רגיל. דרשתי מעצמי להיות אדם טוב – אישה טובה ואמא טובה. הייתי טובת לב ונאמנה. ועם זאת, התנהלתי על-פי מחשבות ומושגים אנושיים. השתמשתי במערך של סטנדרטים אנושיים כדי לאמוד מהו טוב ומהו רע.

שמתי לי למטרה להיות אדם טוב. לא משנה כמה טוב הוא אדם, הוא או היא עדיין נמצאים ברמה האנושית. על אף שאני מתרגלת יותר מ-20 שנה לא חשבתי על עצמי כישות שמימית. הכוחות הישנים ראו שנותרתי ברמה האנושית ולא הגעתי לסטנדרט גבוה יותר. זה היה ה"תירוץ" העיקרי שלהם לגרום לי לסבול ממצוקות משפחתיות.

המאסטר אמר לנו ב"הסבר הפא":

"עליכם גם להבין ש"טבעי" לא קיים ויש סיבות ל"הכרח". למעשה "טבעי" הוא הצדקה עצמית בחוסר אחריות של האנשים הרגילים כשהם לא מסוגלים לפרש את היקום, את החיים ואת התופעות החומריות. הם לא יכולים לדמיין מהי המהות של ה"טבעי" הזה. בגלל השפעת דרך המחשבה הזאת, אתם חושבים שכל הקשיים הם הכרחיים והם צריכים להיות כך, כך מפתחים גישה פסימית ופסיבית. לכן על הצד האנושי שלכם להבין את זה, ומה שיותר חשוב, הצד שקיבל את הפא צריך להיות ברור". ("הסבר הפא","יסודות להתקדמות במרץ I")

כשקראתי מה שהמאסטר אמר הבנתי את הבעיה שלי – אבל עדיין לא הייתי בטוחה מה עליי לעשות. כשהמשכתי לקרוא את המאמר הקצר הבא: "לוותר על לב האדם הרגיל ולהתמיד בטיפוח בפועל" הבנתי סוף סוף. התשובה הייתה ממש שם– בכותרת המאמר.

עלי לוותר על כל המחשבות והמושגים ברמה אנושית ולהיכנס לרמת טיפוח גבוהה יותר.

לאחר מכן קראתי את המאמר הקצר: "אימוץ הדרך האמצעית". לפני שקראתי את המאמר הזה הבנתי: המאסטר רוצה שהטיפוח שלי יגיע באמת לבשלות.

המאסטר הציג בפניי סוד שמימי גבוה יותר בכך שהנחה אותי לקרוא את שלושת המאמרים האלה.

הבנתי שעל אף ששחררתי כל דבר אנושי ושבלבי אני מתייחסת לעצמי מעבר לאנוש, הפעולות היומיומיות שלי צריכות להיראות כמו אלו של אדם רגיל. אחרים צריכים לחוש שאני אדם טוב.

כשאני מביטה לאחור על השנים של המצוקות המשפחתיות שלי, הכול כה ברור. באותו רגע ידעתי שהגעתי לרמה גבוהה יותר.

התרעומת נפתרה לאחר פריצת הדרך שלי

אחרי שהגעתי להבנות האלה, חלו שינויים רבים במהירות. בעלי, שסירב להקשיב כשניסיתי להבהיר לו את האמת, גילה פתאום עניין בפאלון דאפא.

בתי השתנתה גם כן. בערב ראש השנה הסינית היא אמרה לי בחיוך: "מאמי, אולי הגעתי לכאן לגבות את החובות שלי." היא פתאום החלה לאהוב את הכיסונים שבישלתי ואמרה: "וואו הם ממש טעימים". זאת לאחר שבמשך זמן ארוך היא סירבה לאכול כל מה שבישלתי.

למחרת היא אמרה לי: "מאמי, אל תדאגי לי. אני לא אעשה כל דבר רע. על אף שאינני מתרגלת פאלון דאפא, אני תמיד מזכירה לעצמי להיות אדם טוב". לא האמנתי למשמע אוזניי. היא שכחה איך במשך כל השנים האלה, היא נהגה לצעוק עליי כאילו הייתי האויב הגרוע ביותר שלה.

מיד חשבתי, שאולי המאסטר משתמש במילים של בתי לאפשר לי לדעת שהוא תמיד שומר עליה, כמו גם על כל משפחתי.

המאסטר ידע שנאבקתי והמשיך לעודד אותי, לא להתלונן, לא לוותר, שכל מה שקורה אלה דברים טובים. היה עליי להרים את הסטנדרטים שלי ולצאת מהחשיבה האנושית.

כל מה שכתבתי הוא ההתנסות שלי על איך פרצתי דרך המצוקות המשפחתיות שלי. אנא ציינו אם אמרתי משהו שאינו בהתאם לפא.

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.