(Minghui.com) ב-22 במרץ 2016 אני ומתרגלות עמיתות תלינו ברחוב פוסטרים של הבהרת אמת באמצע הלילה כאשר שוטרים מקומיים עצרו אותנו. הוחזקנו יותר משלוש שעות עד ששוחררנו לבסוף. אף ששלוש שעות לא נראות כזמן רב, עבורי זה היה מבחן של חיים ומוות. התחלתי לטפח בדאפא ב-2006. ממש הרגשתי שהמאסטר חיזק אותי במשך התהליך כולו. הייתי עדה איך הגדולה של הדאפא שינתה את השוטרים, וחוויתי באופן אישי את כוחה של החמלה.
בלילה לפני שתכננו לתלות את הפוסטרים היה לי חלום ברור שבו ארבעה ילדים קטנים מושכים אותי. ניסיתי להשתחרר מהם אך לא הצלחתי. איך שהשתחררתי מאחד, אחר בא ותפס חזק את זרועותיי ולא שיחרר. הרגשתי חרדה וחוסר אונים והתעוררתי. הופתעתי מהחלום, אך חשבתי שאני פועלת טוב בטיפוח שלי ובתיאום עם שתי המתרגלות שאיתי, אז לא התייחסתי אליו יותר מדי. במחשבה לאחור, הבנתי שהמאסטר השתמש בחלום להזהיר אותי על התקרית הזו.
לפני שהתחלנו במשימה, שלחנו מחשבות נכונות במשך חצי שעה כרגיל. המחשבות הנכונות שלי היו טהורות וחזקות. יצאנו לדרך ב-23:00 כפי שתוכנן. שלושתנו עבדנו טוב ביחד. אן-יה נהגה במכונית ומצאה מיקום טוב לעצירה. בי-לן מרחה דבק על הפוסטרים. אני הצעירה והמהירה ביותר, לכן יצאתי מהמכונית לתלות את הפוסטרים. לפני שהתחלנו, בי-לן התלוננה שזרועה הימנית כואבת ושהיא לא יכולה לכופף אותה. אך ברגע שהיא התחילה למרוח את הדבק על הפוסטרים הכאב פסק; היא כופפה את זרועה הימנית בקלות.
אן-יה עצרה את המכונית כ-50 מטר אחרי ההצטלבות וסימנה לנו שהקיר הקרוב לכביש הוא מקום טוב לפוסטרים. יצאתי במהירות מהמכונית והתחלתי. אך שמעתי את בי-לן קוראת: "מהרי! חזרי! משטרה!" רצתי חזרה למכונית, אך מכונית המשטרה חסמה אותנו לפני שהספקתי לסגור את הדלת. השוטרים צעקו עלינו וערכו חיפוש במכונית שלנו. אחרי שמצאו ערמה גדולה של פוסטרים, הם עשו שיחת טלפון. ארבעה שוטרים הגיעו בשתי מכוניות ורצו לקחת אותנו.
אן-יה נשארה שלווה והסבירה לשוטרים מה אנחנו עושות. אך הם סירבו להקשיב ודרשו שנבוא איתם לתחנת המשטרה. סירבנו להיכנס למכונית המשטרה כי איננו פושעות, אך הסכמנו לנסוע אחריהם במכונית שלנו. שתי מכוניות משטרה נסעו לתחנת המשטרה ואנחנו ביניהן. בי-לן הזכירה לנו לשלוח מחשבות נכונות.
ברגע שנכנסנו לתחנת המשטרה, כל השוטרים נכנסו לפעילות קדחתנית כאילו נתקלו באויבים אימתניים. נלקחנו לחדר גדול. הם צילמו אותנו והסריטו אותנו, חקרו אותנו והקליטו את תשובותינו. כל החדר והמסדרון התמלא בשוטרים.
לא פחדנו. כיוון ששלושתנו הגשנו תביעה נגד ג'יאנג זמין ב-2015, אמרנו להם גלויות את שמותינו ואת מקומות העבודה שלנו. היינו נחושות לאמת את הדאפא ולהראות לכל השוטרים איזה אנשים הם מתרגלי פאלון דאפא.
כנראה שהמחשבות שלנו עמדו בדרישה של הדאפא. ברגע שאמרנו להם את שמותינו והיכן אנחנו עובדות גישתם השתנתה מיד. יכולתי לראות זאת בעיניים שלהם. בגלל התעמולה השקרית של המפלגה הקומוניסטית הסינית, השוטרים הסתכלו על מתרגלי פאלון דאפא כאנשים שבשולי החברה. שלושתנו נראינו לבושות בקפידה, משכילות ומנומסות. בזמן שהקליטו אותנו בווידיאו לא נראינו מאוימות, אלא דיברנו בפתיחות ובפאר על האמת של הדאפא, כולל על ההתפשטות שלו בעולם ועל יותר מ-200,000 התביעות שהוגשו נגד ג'יאנג זמין, המנהיג לשעבר של המפלגה הקומוניסטית שיזם את הרדיפה.
שעה לאחר מכן, הם ביקשו אותנו להיכנס למכונית משטרה ורצו לשלוח אותנו לתחנת משטרה אחרת. שוב, התעקשנו שלא עשינו שום דבר מוטעה ואמרנו שעלינו לנהוג במכונית שלנו. לבסוף הם לא הכריחו אותנו להיכנס למכונית המשטרה.
בתחנת המשטרה הפרידו אותנו לשלושה חדרים. כשהייתי עם המתרגלות העמיתות שלי היו לי מחשבות נכונות חזקות, אבל כשהייתי לבד הן נחלשו. מחשבות שליליות החלו להיכנס למחשבתי. מיד הבנתי שאני חייבת לשלוח מחשבות נכונות לסלק כל דבר שלילי.
שטר צעיר חקר אותי. הוא שטף אותי בשאלות רבות כולל מתי התחלתי לתרגל פאלון דאפא, למה, ומדוע התעקשתי לתרגל את זה בניגוד להוראת הממשלה. הוא זרק לי את השאלות האלה בזו אחר זו. לא ידעתי איך לענות עליהן מיד.
כשהתחלתי לחשוב על המאסטר החומל שלנו ועל השליחות שלי, מחשבתי התבהרה. התייחסתי לשוטר כאל מישהו שנכסף להצלה וכאל בן משפחה שלא ראיתי זמן רב. באותו רגע, מעומק לבי התעוררה חמלה באופן טבעי. לאט ובאדיבות סיפרתי לו על הבלבול שהיה לי לגבי החיים, על העומק של פאלון דאפא, על משמעות החיים האמיתית, ועל התפקידים החיוביים שמתרגלי פאלון דאפא ממלאים בחברה של היום. השוטר היה שקוע לגמרי בדבריי.
סיפרתי לו על מתרגלת עמיתה שהיא רופאת ילדים שיש לה מומחיות רפואית נפלאה ואופי אציל. כשמשפחות החולים שלה נתנו לה שקיות אדומות עם כסף בתוכן, היא שמרה אותן באופן זמני כדי שהמשפחות יהיו בטוחות שהיא תטפל היטב בחולים. ברגע שהחולים היו קרובים לשחרור מבית החולים, היא השתמשה בכסף כדי לשלם את ההוצאות הרפואיות שלהם.
השוטר הצעיר התרגש מאוד. הוא שאל: "באמת יש רופאה נהדרת כזאת?" עניתי: "כן, יש. מתרגלי הפאלון דאפא עובדים בכל המקצועות. הם מתקנים את הדברים השגויים במקצועות שלהם. כל אחד מהם הוא כמו הרופאה הזאת!"
הוא אמר: "גם לי יש שאלות רבות לגבי החיים. אני מוטרד מאוד מהבלבול שלי. כיוון שסיפרת לי על זה, אני חייב לקרוא את הספר 'ג'ואן פאלון'!" באותו רגע הדלתנפתחה. סגן המפקד של תחנת המשטרה נכנס וקרא לאיש הצעיר לצאת. הבנתי שעמדתי במבחן באותו לילה!
לאחר זמן קצר השוטר הצעיר נכנס שוב ואמר לי: "את יכולה ללכת הביתה עכשיו". אך הפעם, ללכת הביתה לא היה במחשבה שלי. כל שיכולתי לחשוב עליו הוא איך להציל אנשים. יצאתי מהחדר וגיליתי ששתי המתרגלות כבר חיכו לי בחוץ. הן בטח עשו עבודה טובה יותר ממני! המצוקה הקשה כביכול התמוססה על ידי החמלה שטיפחנו בהתאם לדאפא.
כשהתנענו את המכונית, הסתובבתי וראיתי שכל השוטרים בתחנה עמדו בשורה כדי לשלוח אותנו לדרכנו. דמעות נקוו בעיניי. הם היו אלו שעצרו וחקרו אותנו, אך הם גם היו קרובים כמו קרובי המשפחה שלנו!
תודה לך, מאסטר נפלא וחומל! תודה לכם, מתרגלים עמיתים!
כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים.
העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
