לסלק את תרבות המפלגה שהוטמעה בי

(Minghui.org) תרבות המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק”ס), קיימת פחות או יותר בקרב כל הסינים, ובעיקר ברמת ההנהגה. מאחר שכל חייהם הטביעו בסינים את הדוקטרינה של המפלגה, המוח שלהם כבר רווי בתרבות המפלגה והם מורגלים בה מבלי להיות מודעים.

בעבר הייתי אחראית מטעם המפלגה על העובדים במסגרת המשרה שלי, ולכן הייתי רוויה בתעמולה יותר מהאדם הממוצע. ב-20 שנות הטיפוח שלי לא הבנתי עד כמה מזיקה היא תרבות המפלגה ולכן גם לא טרחתי במיוחד להיפטר ממנה.

מכל מקום, בשנה שעברה התרחשו כמה אירועים בחיי שהיו קשורים לכך וגרמו לי להבין שאותה תרבות העמידה מכשול רציני לדרך הטיפוח שלי. ולא רק שהיא מנעה ממני להשתפר בטיפוח, היא גם פגעה בשיתוף הפעולה הכללי בפרויקטים של דאפא ובהרמוניה במשפחתי.

להיפטר מתרבות המפלגה תוך כדי עזרה למתרגל עמית

באביב שעבר שמעתי ששתי מתרגלות, ואנג והאן (שמות בדויים), ניהלו כמה ויכוחים לא נעימים ושהן לא דיברו זו עם זו במשך כמה שנים. מתרגלים אחרים ניסו לשווא לעזור להן לפתור את העימותים. ארגנתי כמה מתרגלים בניסיון לעזור להן לפתור את הבעיה.

ואנג הגיעה לפגישה שלנו כשהיא כועסת עדיין על האן, היא סיפרה כמה האן איומה ואפילו קיללה אותה.

הייתי המומה מהתנהגותה והזכרתי לה להסתכל פנימה. אמרתי לה בחומרה: “איך את יכולה להיות אכזרית כל כך? את אפילו מצפה שהיא תיענש. אם יש לה בעיה מוטב שתצביעי עליה בפניה באדיבות במקום להרחיק אותה. את מסתכלת החוצה כל הזמן ואינך מטפחת את עצמך. זה מסוכן מאוד. הזדרזי להסתכל בפנים. לא כך מטפחים המתרגלים”.

אבל היה נראה שוואנג אינה שומעת את דבריי. היא אמרה שהיא לעולם לא תסלח להאן על אף שהאן רוצה לתקן את היחסים עמה.

כולם בפגישה יכלו לראות שלוואנג היתה החזקה חזקה ל”לא לסבול דברי ביקורת” וככל הנראה זאת הייתה הסיבה העיקרית לקונפליקט עם האן. שיתפנו על כך. אבל כשהיא ראתה שאיש אינו מצדד בה, היא התרגזה והלכה. רק אז הבנו שאנחנו שתלטנים, ולכן היא אפילו לא רצתה להקשיב לנו.

אחד המטפחים ציין שדיברתי בנוקשות, ושנימת הדיבור שלי נעדרה טוב לב, שנשמעתי כאילו שאני מתלוננת וזה מה שגרם לוואנג להתנהג בהתאם. בערב בביתי, הייתי מדוכאת. הרגשתי שהכוונה הטובה שלי לא הובנה כהלכה ושהייתה לה השפעה הפוכה.

שאלתי את עצמי “למה זה קרה? מה הסיבה לחוסר הנחמדות שלי?” באותו הלילה שכבתי במיטה ואחרי שהתבוננתי היטב ובתשומת לב רבה פנימה לתוך עצמי מצאתי את הבעיה.

בעבודה כל מה שעשיתי או אמרתי היה מבוסס תמיד על תרבות המפלגה הקומוניסטית. היה זה טבעי עבורי למתוח ביקורת על העובדים. הייתי זאת שקבעה את הכללים שעל פיהם תגמלנו או הענשנו עובדים בחברה. ואני הייתי זאת שגם הוציאה אותם לפועל.

כשמישהו הפר את אחד הכללים היה עליי לבצע את מדיניות הענישה ללא יוצא מן הכלל. הייתי חברה במפלגה הקומוניסטית הסינית (מק”ס) והוצאתי לפועל את מדיניות הרשע שלה בכוח ובתוקפנות. ההרגלים הגרועים האלה אינם פועלים בדאפא ויש לחסל אותם.

המאסטר מלמד אותנו:

"אני אומר לעתים קרובות שאם כל מה שאדם רוצה הוא לטובת האחרים בלי שום מוטיבציה או הבנה אישית, מה שהוא יגיד יגרום לאדם השני לבכות. אני לא רק לימדתי אתכם את הדאפא, השארתי לכם גם את ההתנהגות שלי. בזמן העבודה, בנוסף להיגיון, טון הדיבור וטוב-לב יכולים לשנות אל לב האדם. ואילו באמצעות פקודות לעולם לא יכולים להשיג זאת!" ("יסודות להתקדמות במרץ 1", "צלילות-דעת").

כשאמדתי את עצמי מול הפא של המאסטר, התביישתי כל כך בעצמי. רציתי לשנות אחרים, לא את עצמי. וואנג הייתה עבורי כמו ראי – היא שיקפה את הבעיות שלי. מושגים אנושיים כמו גאווה, אנוכיות, תחרותיות ונקמנות, כל אלה קיימים בתוכי. פעלתי מתוך הרגשות שלי מבלי לחשוב על רגשות האחר או על היכולת שלו לקבל את דבריי. האם כל זה אינו מנוגד לדאפא?

הבנתי שאם תרבות המפלגה שהוטמעה בתוכי לא תסולק, לעולם לא אוכל לטפח חמלה. הייתי חייבת לחסל אותה. היחס הגרוע של ואנג כלפי מתרגלת עמיתה איפשר לי למצוא את הבעיה שלי.

לדוגמה, לפני כמה שנים זוג מסוים הלשין עלי למק”ס שאני מתרגלת של פאלון דאפא. משפחתי נרדפה אבל הזוג קיבל את עונשו. בתחילה שמחתי על הטרגדיה שלהם. אבל עכשיו אחרי שראיתי את יחסה הרע של ואנג כלפי מתרגלת עמיתה, אני חשה אשמה על מה שהרגשתי כלפי אותו זוג. הם הלשינו עלי כי לא הבהרתי להם את האמת על הדאפא באופן ברור מספיק. רמת הטיפוח שלי לא הייתה גבוהה בשל מצב הטיפוח הירוד שלי.

זה גרם לי להרגיש אהדה לאותה אישה מהזוג שהלשין עלי. אז ניסיתי לפצות על כך על ידי כך שסיפרתי לה על עקרונות הפא שטוב מתוגמל בטוב ולהיפך. עזרתי לה לעשות עבודה מסוימת שהיא לא הצליחה לעשות לבדה, ודאגתי לעוד כמה דברים שהיא הייתה זקוקה בהם לעזרה. היא ידעה שהיא עשתה מעשה רע מאוד וחששה שאני ארצה להתנקם, כך שמלכתחילה היא הייתה מאופקת מאוד לידי. מכל מקום היא השתנתה לחלוטין וכבר לא עשתה דברים מסוג זה.

להיפטר מתרבות המפלגה תוך כדי ניסיון חילוץ של מתרגלת

במאי האחרון מתרגלת בעירנו נעצרה שלא כדין ונכלאה בבית סוהר מחוץ לעיר. הלכנו לביתה בתקווה שבעלה ישתף איתנו פעולה. אולם לא משנה מה שאמרנו לו לא הצלחנו לשכנע אותו לתת לתלמידי דאפא להתערב. הוא התחמק מאיתנו ושילם שוחד כדי לשחררה, מה שגרם במידת מה לקושי לחלצה. ככל שהזמן חלף לא הייתה כל התקדמות במאמצי החילוץ.

מאוחר יותר אחת מאיתנו יזמה עצומה כדי לשחרר את המתרגלת העצורה. כשאספנו את כל טפסי העצומה שמנו לב לכך שמישהו חתם כמה פעמים תחת שמות שונים. כשבדקנו קצת יותר לעומק גילינו שהוא חתם בשמם של אנשים שכלל לא היו מודעים לפרשה. הרשימה הכוזבת הזו סטתה מעקרונות הדאפא.

המתרגלים שהיו מעורבים במאמצי החילוץ עשו שיתוף. העליתי את הסוגיה ודיברתי על הנזק שרשימה כזו עשויה לגרום, ואמרתי נחרצות שיש להפסיק את העצומה הזאת. המתרגלת שיזמה את העצומה הייתה שם והיא מחתה. אף אחד מאיתנו לא נסוג בו ולא הצלחנו להגיע להסכמה.

כשחזרתי הביתה הייתי מוטרדת ובקושי הצלחתי לאכול או לישון. הסתכלתי בפנים בניסיון למצוא את הסיבה לכך שהדברים השתבשו. הייתה זו שוב תרבות המפלגה שפעלה בתוכי, ושלא הצלחתי להסיר לחלוטין.

קיצורי דרך בשיטות עבודה, תקשורת באמצעות ויכוח, והדרכים המפריעות ומשבשות [להשיג תוצאות]... כל אלה היה תרבות המפלגה. לא רק שלא הצלחנו במשימה שלנו אלא שגם דיכאתי את התלהבותה של מתרגלת אחרת. איך נוכל לשתף פעולה בעתיד? הרגשתי רע וחשבתי שהיא בוודאי מרגישה אף גרוע יותר. החלטתי לוותר על ההחזקה שלי לכבוד, ולסור לביתה כדי להתנצל בפניה.

כעבור יומיים הלכתי אליה הביתה ואמרתי בכנות “באתי להתנצל, אני מתנצלת. תרבות המפלגה שולטת בי עדיין וזה פגע בך”.

היא אמרה בחיוך “גם אני התרגזתי. במשך שני ימים ושני לילות חיפשתי בתוכי והבנתי שאני עקשנית מדי ואינני רוצה לקבל דברי ביקורת.”

אמרתי לה “בבקשה אל תתרגזי” והיא השיבה “על מה? אני היא זו שצריכה להודות לך אבל את הקדמת אותי. האישיות שלנו בדיוק הפוכה זו משל זו, יש בינינו עימותים לעתים קרובות אך רק כך אנחנו יכולות להשתפר מהר”.

כך נפתרה המחלוקת בינינו הודות לפא ששימש לשתינו כמדריך. השין-שינג שלנו השתפר. אני הרגשתי כאילו שדלת קטנה נפתחה בלבי. נפשי וגופי חשו נֹעם ורוגע, מה שמעולם לא קרה קודם לכן. כאילו ששכבה של המפלגה הקומוניסטית שעטפה אותי התנפצה.אני אסירת תודה למאסטר על שהוא חישל את האישיויות שלנו יחד. הודות לשיתוף הפעולה בינינו, המתרגלת העצורה שוחררה זמן קצר לאחר שבעלה הבין שהיא תעמוד למשפט.

להיפטר מתרבות המפלגה בחיי המשפחה

באמצעות כמה בעיות שהיו לי עם מתרגלים עמיתים הבנתי שזרעי תרבות המפלגה עדיין קיימים בתוכי.

הרגשתי שחשוב מאוד להסיר את הגורמים האלה וכי הזמן דוחק ויש למהר ולהיפטר מהם. קיוויתי שבעלי יעזור לי לעבוד על כך (גם הוא מתרגל). ביקשתי ממנו בכנות :”בזמן האחרון אספקטים של שטיפת המוח של תרבות המפלגה גרמו לי לעימותים. הבנתי עד כמה היא מזיקה ואני רוצה להסיר מהר את הגורמים שלה. האם אתה רואה היבטים שלה גם בהתנהגות שלי בבית?”

הוא אמר בשלווה: כן, לא מעט! אם שנינו היינו מתנהגים כמוך את חושבת שהיינו עדיין ביחד? את לא עושה אף מטלה בבית, כפי שאשה צריכה לעשות. האם טיטאת אי פעם את הרצפה? ניקית את הבית? עשית כביסה? כשהיית עסוקה בעבודה, לא היה לי איכפת לעשות את כל עבודות משק הבית האלה. אבל גם מאז שפרשת לגימלאות את עדיין מניחה לי לעשות את כל העבודות האלה.”

“את לא יודעת לבשל, מה שאת מבשלת חסר טעם ומתאים יותר לחזירים. עשיתי טעות כשהתחתנתי איתך, את לגמרי חסרת תועלת כאישה. בעלים אחרים אוכלים היטב ומשמינים. אין אף אחד רזה כל כך כמוני.” הוא נאנח בחוסר אונים.

לא הייתי מרוצה מדבריו והתגוננתי: “מטפח צריך לאכול מה שיש לו כדי למלא את בטנו. מה, יש לך החזקה לאוכל? אתה יותר מדי בררן. אתה לא רוצה לבזבז הרבה ורוצה לחיות בזול, אז קשה לי לבשל אוכל טעים.” הוא ראה שלא קיבלתי את דבריו ולא ענה דבר.

אחר כך נרגעתי ונזכרתי בהתנהגות שלי והבנתי שכל מה שהוא אמר היה נכון. לא עשיתי עבודות בית אפילו כשהיה לי זמן. השארתי אחריי דברים בכל מקום, והוא היה צריך לנקות אחריי. כשקמתי בבוקר, אם רציתי ללמוד בעל פה פיסקה מתוך הפא, הוא היה מנקה את הרצפה במקומי. הוא התרגל לכבס את הכביסה שלו והוא עשה זאת מזה זמן רב. כשבישלתי הייתי עושה זאת מהר ולא היה לי איכפת אם זה טעים או לא. אם הוא לא אהב את האוכל הוא אכל חמוצים. הוא היה באמת עקרת הבית. מנקודת המבט שלו, הוא צדק.

כשחשבתי על זה לא יכולתי להתאפק מלשאול את עצמי: “איך נעשיתי ככה?” הסיבה הייתה שוב שטיפת המוח של המפלגה. נזכרתי בסיסמאות של המפלגה: “נשים צריכות להיות משוחררות!” “נשים יכולות להגיע לשמים!”ו”נשים יכולות לעשות כל מה שגברים עושים.”

הייתי תחרותית ורציתי להיות תמיד האישה המצטיינת והעליונה. התייחסתי לגברים כאל בעלי תפקיד משני. תמיד חשבתי להיות מוצלחת ומצליחה יותר מגברים ולזרוק את התרבות המסורתית.

וכך במשפחתי זנחתי את המטלות שיש לרעיה. התנהגותי בבית הייתה בניגוד למסורת הסינית, אבל תאמה את החשיבה העכשווית המנוונת. אפילו כלתי מתחה על ביקורת על שאינני דואגת לבעלי.

באמצעות לימוד רב של הפא, השתפרתי מאז והחשיבה שלי השתנתה. התחלתי ללמוד לעשות עבודות משק בית. התחלתי להתחשב יותר בבעלי, ולאפשר לו להתפנות יותר ללמוד את הפא. הוא היה פחות משכיל ממני כך שהוא למד את הפא לאט יותר, ולא היה מסוגל לעמוד בקצב שלי. מסיבה זו הוא הרגיש לעיתים קרובות מושפל ומדוכדך. זה היה קשור לכך שלא דאגתי לו.

בדרך כלל פיניתי לי זמן רב ללמוד את הפא לבדי בשעה שהוא עשה את עבודות משק הבית. זה הפחית את זמן הלימוד שלו. התעלמתי מכך והרגשתי שזה טבעי. הייתי אנוכית מאוד. הצטערתי מאוד שהתנהגתי כך אל בעלי.

באמצעות התבוננות רצינית פנימה מצאתי המון החזקות, שכולן נבעו משטיפת המוח של המפלגה. אין ספק שאיפטר מכל זה, ואקח באמת את הפא כמדריך שלי ואהיה מתרגלת ראויה.

[הערת המערכת: ההשקפות המובעות במאמר מייצגות את דעת הכותב בלבד, והן באחריותו. על הקוראים לאמוד בעצמם את התוכן]

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.