לקחים שניתן ללמוד מהאמריקני הראשון שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית הסינית

(Minghui.org) [מובאות] העיתון The New York Times פרסםמודעת אֵבל ב-24 באוגוסט 2019 בה כתוב: "סידני ריטנברג, העוזר האמריקני האידיאליסט של מאו – שהיה אסיר פוליטי במהפכת התרבות ושהפך ליועץ לקפיטליסטים – מת בגיל 98". אותה כתבה הופיעה יומיים לאחר מכן בגרסה הסינית של הניו יורק טיימס, שהגדירה אותו כאמריקני הראשון שנעשה חבר במפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס).

ריטנברג נסע לסין ב-1945 וחזר לארה"ב רק ב-1979. הוא הפך ליועץ לבעלי הון מערביים שרצו לנצל את השווקים הצומחים במהירות של סין. "זה לא שלא רצה לחזור חזרה קודם לכן", כתב הניו יורק טיימס במארס 1979, "אלא שמסיבות שונות, הכוללות 16 שנות כליאה, לא היה באפשרותו לעזוב לפני כן, ולא הייתה לו אפשרות כלשהי לחזור לחייו ולמשפחתו בסין".

בראיון ל-The Financial Times ב-2013 ריטנברג התחרט בגלוי על שתמך במאו ועל שקרא לו "מנהיג היסטורי גדול ופושע היסטורי גדול", הוא גם התחרט וכעס על התפקיד שלו עצמו במהפכת התרבות.

"לקחתי חלק בהפיכת אנשים טובים חפים מפשע לקורבנות", הוא סיפר. "זו הייתה בריונות ממוסדת והפיכת אנשים לשעירים לעזאזל. לא הצלחתי לראות זאת מפני שכל דבר לגבי המשטר היה טוב עבורי וחשתי כחלק מהתנועה לקידום אנושי, חופש ועסקים. לא הרגשתי מה קרה לאנשים אחרים. זו מעין שחיתות, בדיוק מן הסוג של שחיתות ההורסת את הדבר כולו".

למרות ששיתף פעולה עם המפלגה, הוא נכלא על ידיה פעמיים

ריטנברג נולד ב-1921 וגדל במשפחה יהודייה בצ'רלסטון שבדרום קרולינה. אביו היה נשיא מועצת העיר צ'רלסטון וסבו היה גם הוא מחוקק מפורסם בדרום קרולינה. אמו הגיעה ממשפחה רוסיה שהיגרה. הוא סיים את האקדמיה הצבאית פורטר ולאחר מכן למד פילוסופיה באוניברסיטה של צפון קרולינה בצ'אפל היל.

שנה לפני שסיים את לימודיו, כשהוא מושפע מהמפלגה הקומוניסטית בארה"ב (CPUSA), הוא נעשה לחבר במפלגה ב-1940. על אף שהאמין באידיאולוגיה הקומוניסטית, הוא עזב את ה-CPUSA ב-1942 והצטרף לצבא האמריקני ששלח אותו באותה שנה לבית ספר לשפות בסטנפורד. עד 1945 עם רקע בצרפתית, לטינית וגרמנית הוא דיבר גם סינית שוטפת.

 סידני ריטנברג (לי דון-באי בסינית) היה האמריקני הראשון שהפך חבר במק"ס

ב-1946 עזב את הצבא והצטרף לסוכנות הרווחה של האו"ם בשנחאי, שם פגש כמה קומוניסטים ונעשה לחבר במק"ס. הוא עבד בסוכנות החדשות שין-חואה [זרוע של מחלקת התעמולה הסינית – המע'] וטיפח יחסים קרובים עם צמרת מנהיגי המק"ס ובכלל זה עם מאו ואשתו.

הוא נכלא פעמיים בסין בשל ריגול ומעורבות בהפיכת נגד. אחרי שהמק"ס עלתה לשלטון ב-1949 סטלין אמר למאו שריטנברג הוא סוכן חשאי של ארה"ב והוא נעצר ללא משפט בבידוד מוחלט למשך 6 שנים.

ב-1955 הוא שוחרר וזכה מחדש במעמד המיוחד שלו במפלגה. הוא החל לעבוד ב"רדיו פקין" והפך למנהל האחראי על תכניות שתקפו את ארה"ב. כמו כן השתתף בתרגום "יצירות נבחרות של מאו דזה-דונג".

ב-1958 היה מחסידי "הקפיצה הגדולה קדימה", קמפיין ממשלתי שגרם למותם של עשרות מיליונים ברעב. יתר על כן, הוא השתתף ישירות ב"מהפכת התרבות" בין 1966 לבין 1976.

ואז אשתו של מאו, ג'יאנג צ'ינג האשימה אותו בריגול ומעורבות בהפיכת נגד. פעם שנייה הוא הושלך לכלא בבידוד ב-1968 למשך כמעט 10 שנים. אשתו נשלחה למחנה עבודה בכפייה וילדיהם נותרו עם קרובי משפחה.

ריטנברג סיפר: "הם היו צופים בך. ברגע שאתה נרדם, הם היו מכים על הדלת כדי להעיר אותך בבהלה. זה היה עינוי נפשי באווירה של טרור. ישנתי על רצפת עץ ואסור היה לי להזיז את הראש מהדלת או להזיז את הידיים".

עם שחרורו ב-1977, ריטנברג איבד את התקווה במק"ס וחזר לארה"ב ב-1979. "הרוח נעלמה, המפלגה הפכה רק מכונה לממש את כוחה על הממשלה ועל העם", הוא הסביר כשרואיין ל-The Financial Times ב-2012 והוסיף ששחיתות רשמית וקרייריזם הפכו "נפוצים" ו"שיטתיים".

מפנאטיות להבנת המציאות

הבחירות הכלליות של ארה"ב 2020 לא היו מרוץ בין שני מועמדים, אלא קרב רציני בין הטוב והרע, כשצד אחד נלחם לשמור על עולם חופשי והצד השני משתוקק להוביל את המדינה לסוציאליזם ואפילו לקומוניזם.

מהו בדיוק קומוניזם? ריטנברג תיאר זאת בנאומים וראיונות שונים. בהשפעת האידיאולוגיה הקומוניסטית הוא הצטרף למק"ס ועבד עבור המנהיגים שלה בצמרת. כשהמשמר האדום רדף בגלוי מיליוני אנשים במהלך "מהפכת התרבות" באמצעות מעצרים, עינויים, השפלות והחרמת רכוש, התעמולה החזירה אותו שוב להתלהבות וללהט של נעוריו. הוא השתתף באופן פעיל ב"מהפכת התרבות".

ריטנברג היה מעורב בהתקפות ובהשפלות נגד בכירי מק"ס רבים בעלי פרופיל גבוה, ובהם וואנג גואנג-מיי (אשתו של יו"ר לשעבר של סין ליו שאו-צ'י), לו דינג-יי (סגן ראש מועצת המדינה), ג'ואו יאנג (תיאורטיקן ספרותי שיצירתו הפכה זרז למהפכת התרבות) ומיי יי (המנהל הכללי של משרד השידור המרכזי).

נאומיו ומסיבות העיתונאים שלו הופיעו בעיתון המשמרות האדומים. הספר האדום הקטן שלו בחתימת מאו ביחד עם תמונתו עם מאו הפכו לתעמולה מפורסמת במהלך "מהפכת התרבות".

אחרי שקרא דו"ח שנכתב בהגזמה על חסכנותו של בכיר בשם ג'יאו יולו, ריטנברג התחרט על חיי המותרות שלו עצמו, וחשב שאינו מרקסיסט אמיתי (כמו קומוניסטים סינים רבים הוא לא ידע על השערוריות של מרקס, על כך שהתייחס למשרתת שלו כשפחת-מין ושמסר את הצאצא הבלתי חוקי שלולאנגלס). אולם, כשריטנבג היה מוכן לקצץ בשכרו ולהחזיר את המכונית שניתנה לו על ידי המפלגה, הצעתו נדחתה מתוך "טוב לב" ולוותה באִיום שלעשות זאת זה להרוס את המוניטין של המפלגה.

אחרי ששוחרר מהכלא בפעם השנייה, ריטנברג התעייף מהמערכת הקומוניסטית והחליט לחזור לארה"ב. "מה שגרם לכך היה שאט-נפש מהשחיתות שכבר השתוללה. זה לא היה משהו כמו עכשיו, אבל זה כבר היה ממש הרבה", הוא אמר בראיון ל-The Atlanticבדצמבר 2013 שכותרתו: "האמריקני שהקדיש את חייו ליושב הראש מאו".

"נגעלתי מהעובדה שדנג שיאו-פינג, אחרי שהתפאר בפני רוברט נוואק [כתב CNN שכונה "נסיך האופל"] לגבי קיר הדמוקרטיה ואיך הממשלה מרשה לתלות שם פוסטרים בחופשיות להביע דעה וביקורת באופן חופשי וכו', הוא סגר את הקיר ברגע שייצב את כוחו", הסביר ריטנברג. במצב של שאט-נפש מסגירת הפעילות הדמוקרטית ומהשחיתות, ריטנברג עבר לארה"ב.

חרטה מאוחרת

בהקדמה לספר זיכרונותיו ""The Man Who Stayed Behind, אמר ריטנברג שהוא ואחרים "הלכו בדרך הקומוניסטית בתקווה ליצור עולם חדש וטוב יותר". "אבל באותו הזמן רציתי לצייר תמונה ברורה של הרוע ומה שנובע ממנו", הוא כתב. ראיתי אותם, גרתי איתם. במקרים מסוימים – לְבּוּשתי ולצערי הרב כיום – הייתי חלק מהם".

"אבל לגמרי טעיתי כשקיבלתי את המפלגה כהתגלמות האמת ובכך שהענקתי למפלגה נאמנות ללא עוררין וללא ביקורת", הוא אמר.

הוא המשיך להסביר זאת בראיון ב-2012. "איבדתי לחלוטין את אמונתי בדוקטרינת הליבה של המפלגה הקומוניסטית – מה שנקרא מרקסיזם-לניניזם – המבוססת על הדיקטטורה של הפרולטריון (מעמד הפועלים). הניסיון לימד אותי שדיקטטורה אינה יכולה להוביל לעוד דמוקרטיה, אלא לעוד דיקטטורה", הוא העיר.

כשהוא מדבר על התנועה הדמוקרטית בהונג קונג נגד חוק ההסגרה, ריטנברג אמר שמה שקרה שם זו טרגדיה. המק"ס לא תרשה חופש בהונג קונג מפני המשטר מתכוון לשלוט בעם.

המטרה ארוכת הטווח של המק"ס: חדירה לארה"ב דרך קבוצות האליטה

על אף שריטנברג הכיר בכך שעשה טעויות בהליכה עיוורת אחרי המק"ס, הוא לא היה ברור לגבי איך האידיאולוגיה הקומוניסטית התרחבה בעולם כדי לכרסם במערב ולפורר אותו. למעשה, הוא ייסד את Rittenberg & Associates, חברת ייעוץ לחברות אמריקניות שעושות עסקים בסין. בניגוד למרקסיזם שהיה פעם נאמן לו, "הוא השתמש בידע הנרחב שלו ובקשרים שלו בסין, כדי לבנות את האימפריה הקפיטליסטית של עצמו". הלקוחות שלו כללו את מיקרוסופט, אינטל, חברת הביטוח פרודנשל, פולארויד ולוי שטראוס.

חדירה דרך זירות לא אלימות לא היה דבר חדש. קארל לייבקנכט, מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטית בגרמניה חזה גם כן את המודל הזה. הוא אמר שהקומוניזם יתקדם במדינות מערביות בשם הדמוקרטיה. אנטולי גוליצין, עריק רוסי מה-קג"ב חשף, שכל הממשלות הסובייטיות הן ממשלות לניניסטיות עם אסטרטגיה ארוכת טווח לשליטה על העולם. כדי להשיג את המטרה הזאת על בסיס המתודולוגיה הדיאלקטית של לנין, צמרת המודיעין הסובייטי פיתחה תכנית והשיקה אותה בין 1959 לבין 1961.

אנטולי גוליצין כתב בחיבור שכותרתו: "המפתח להבנת מצב העולם כיום" על "הצופה המהורהר".

"אחד המאפיינים של התכנית היה להעניק את הרושם שהתנועה הקומוניסטית הבין-לאומית התפרקה ושיש התפצלויות, מחלקות, חילוקי דעות... שיש קרע בין סין האדומה ובריה"מ, כל אותם דברים היו דוגמאות לאסטרטגיה הזאת של דיסאינפורמציה, ואחת המטרות העיקריות שלה היא, שהמערב יחוש יותר בטוח ולא יעמוד על המשמר".

כשהיא נופלת במלכודת של "לשחק את הקלף של סין", ארה"ב החשיבה את סין לאויב אמיתי של בריה"מ, החלה להתקרב למק"ס בתחילת שנות ה-70, והקימה יחסים דיפלומטיים רשמיים בסוף שנות ה-70 למען בניית סין חזקה יותר.

"אסור לנו אף פעם לשכוח בדיוק מהו באמת הקומוניזם. קומוניזם הוא הרבה יותר מאשר מערכת כלכלית. זוהי פילוסופיה מוחלטת של חיים אתאיסטים ולגמרי מנוגדת לכל מה שיקר ללבנו", אמר מזכיר משרד החקלאות האמריקני לשעבר עזרא טאפט בנסון. "אנחנו מאמינים בקוד המוסרי. הקומוניזם מתכחש לטוב או לרע המולד".

כשהוא מצטט את הספר The Naked Communist שנכתב על ידי W. Cleon Skousen, אמר בנסון: "הקומוניסט 'משכנע את עצמו ששום דבר לא רע, מה שעונה על הכדאיות'. זוהי דוקטרינה המתועבת ביותר. לאנשים המקבלים באמת פילוסופיה כזאת אין מצפון או כבוד. כפייה, תחבולות, שקרים והפרת הבטחות הם מוצדקים לחלוטין".

עם התפוררותה של בריה"מ ב-1991, סין הקומוניסטית משחקת כיום תפקיד מוביל בהגשמת האסטרטגיה הסובייטית ארוכת הטווח הבלתי גמורה. הספרUnrestricted Warfare: China’s Masterplan to Destroy America שנכתב על ידי 2 קולונלים בצבא הסיני ב-1999, ממשיך בדיון איך לשלוט בעולם בעזרת הכול חוץ מגישות פוליטיקלי קורקט על ידי סין. כלומר לוחמה בכל המובנים.

די דונג-שנג, דיקן שותף בבית ספר ללימודים בין-לאומיים באוניברסיטת רן-מין בסין, הסביר לאחרונה שהמק"ס חדרה לאמריקה דרך קבוצות האליטה. "אנחנו יודעים שממשל טראמפ נלחם במלחמת סחר אתנו. לכן מדוע יש לנו צרות עם טראמפ כשיכולנו לטפל בכל מיני בעיות בין סין לארה"ב בשנים 1992 עד 1916?" די אמר: "מה הייתה הסיבה? 'זה משום שיש לנו אנשים שם למעלה. יש לנו הידידים הישנים שלנו בארה"ב' – במעגל של ליבת השלטון". כמו כן התפאר: "אין דבר שלא נוכל לתקן עם כסף. אם חבילה אחת של כסף אינה מספיקה, שתי חבילות יעשו את העבודה".

"אבל עכשיו, אנחנו רואים שביידן לוקח את השלטון. לאליטות המסורתיות, לאליטות הפוליטיות ולממסד יש יחסים קרובים עם וול סטריט", הוא המשיך והוסיף: לקרנות ההשקעות של האנטר ביידן יש קשרים קרובים עם המק"ס. "מי עזר לו לבנות אתהקרנות האלה? אתם מבינים? מעורבות בכך עסקאות". (...)

הערת המערכת: ההשקפות המובעות במאמר מייצגות את דעת הכותב בלבד, והן באחריותו. על הקוראים לאמוד בעצמם את התוכן

כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי