הורים מספרים איך לפני 17 שנה הרשויות הרגו את בנם, מתרגל פאלון גונג בן 28, וטייחו זאת כהתאבדות

(Minghui.org) מר צ'ואן ג'ונג-האו, מתרגל בן 28 מהעיר מו-דאן-ג'יאנג בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג הוכה למוות ב-28 בספטמבר 2003 על ידי בכירי הכפר בשל תרגול בפאלון גונג. הרשויות טענו שהוא התאבד ושרפו את גופתו זמן קצר לאחר מכן ללא הסכמת המשפחה.

לאחרונה סיפר אביו של מר צ'ואן את נסיבות מותו של בנו לפני 17 שנים בתקווה לחפש עבורו צדק:

"שמי הוא צ'ואן שיאנג-מו ואני בן 83. אשתי ג'ין שיאנג-שו היא בת 78. אנחנו ממוצא קוריאני וגרים במועצת שי-אן במו-דאן-ג'יאנג. במשך כל חיינו עסקנו בחקלאות.

תמיד סבלתי ממחלות רבות. אחרי שלמדתי פאלון גונג, נעשיתי בריא מאוד. אשתי, כלתי ובני צ'ואן ג'ונג-האו החלו לתרגל גם כן אחרי שראו את השינויים שבי.

אחרי שהמשטר הקומוניסטי בסין החל לרדוף את פאלון גונג ב-20 ביולי 1999, המשטרה, בכירי הכפר וכמה כפריים התנהגו בעוינות כלפי מתרגלי פאלון גונג. הם נהגו לבוא לביתנו לעתים קרובות ולהטריד אותנו. הם ניסו לכפות על כלתי לכתוב הצהרות שהיא מוותרת על הפאלון גונג.

האנשים האלה עצרו גם את בני והחזיקו בו במרכז לשטיפת מוח במשך 15 יום. הוא היה נתון שם לשיטות עינויים שונות. הרשויות המקומיות ניסו כל מיני שיטות לכפות עליו לוותר על פאלון גונג.

ב-27 בספטמבר 2003 הוא חזר הביתה אחרי שעבד בקציר של שדה אורז במשך כל היום. כולנו היינו עייפים מאוד. בשעת ארוחת הערב, בני קיבל שיחת טלפון. הוא יידע אותי שבכירי הכפר ביקשו ממנו להגיע למשרדם למחרת בבוקר. הייתי כל כך עייף שלא הקדשתי לכך תשומת לב רבה והלכתי לישון מיד.

כשהתעוררתי בסביבות השעה 4 בבוקר, בני כבר לא היה בבית. עם הזריחה, מזכיר הכפר צווי האו-לין צלצל אלי ואמר לי שבני מת אחרי שתלה את עצמו.

יצאתי מיד לחפש אותו, אבל לא ראיתי אותו בסביבת הבית. המזכיר הצביע לי על הכיוון. על גבעה קטנה במרחק של כ-500 מטר מהבית, ראיתי את גופתו של בני תלויה על עץ.

אחרי שהורדנו אותו, גיליתי שהחבל אינו שלנו. שמעתי שלכל אלה שמתו בתלייה הלשון הייתה בחוץ. אבל אצל בני זה לא היה המצב. להיפך, גופתו הייתה מכוסה בדם וחבלות. חקרתי את צווי כיצד הוא גילה מה שקרה לבני. הוא אמר שאדם שאסף עשבים על הגבעה גילה את הגופה וסיפר לו על כך.

הסתכלתי סביב וראיתי כתריסר שוטרים, כמו גם את מנהל החשבונות של הכפר, מנהלי ביטחון ובכיר מכפר אחר. אף כפרי לא היה במקום.

צעקתי על הבכירים: "זה אתם שהכיתם אותו למוות ואז תליתם אותו", המשכתי וחזרתי על כך שוב ושוב ואז הבכירים גררו אותי הביתה.

אשתי ואני היינו המומים ממות בננו. שוטרים ממחלקת המשטרה של האי-לין החזיקו בגופתו של בני ושרפו אותה ללא הסכמה או חתימה שלנו. הם אף דרשו ממני לשלם 500 יואן תמורת שריפת הגופה.

לאחר מכן, המשטרה המקומית שלחה כל יום לביתנו אנשים לפקח עלינו. הם לא הרשו לנו לדבר עם אחרים כלל. פעם בתי הגיעה לבקר וחזרה כלעומת שבאה כשראתה את השוטרים בביתנו. הפיקוח עלינו ארך כחצי שנה. כשראו שאין לנו הרבה מבקרים ושאנחנו מפחדים לחשוף את הרדיפה, השוטרים הפסיקו בהדרגה להגיע לביתנו.

כעת, כמעט 17 שנים עברו. הרדיפה ממשיכה. אינני יודע היכן לחפש צדק לבני. על אף אחד מהבכירים שהיו אחראיים למותו של בני לא הטילו את האחריות לכך."

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי]