נפילתה של "קשת דרווין"

(Minghui.org) "קשת דרווין", תצורת סלע טבעית באוקינוס השקט מחוץ לאמריקה הדרומית התמוטטה ב-17 במאי 2021. משרד הסביבה של אקוודור הודיע על החדשות בפייסבוק באותו היום. תמונות מראות שהקצה העליון של הקשת נפל לתוך הים, כך שנותרו רק שני העמודים.

 קשת דרווין לפני ואחרי ההתמוטטות ב-17 במאי 2021

גם חברת התיירות Aggressor Adventures אימתה את הסיפור. כמה תיירים של החברה ראו את הקשת נופלת מול עיניהם בשעה 11:20 על פי השעון המקומי.

הקשת נמצאת במרחק של פחות ממייל מ"האי של דרווין", שהוא אחד האיים הקטנים ביותר בארכיפלג גלאפאגוס. ונחשב למקום הולדתה של תיאוריית האבולוציה של דרווין. נפילתה של "קשת דרווין" חוללה עניין רב, הכוללת דיון חם בפרצות של תיאוריית האבולוציה של דרווין.

עומדת בסתירה למאובנים שהתגלו

דרווין הציע את התיאוריה שלו לפני 150 שנה ב-1871. אבל, כפי שדיווח כתב העת Science ב-7 במאי 2021 במאמר שכותרתו: "“Fossil apes and human evolution דרווין "דחק לזהירות עד שמאובנים נוספים יהפכו זמינים – באותו הזמן רק המאובן של ה- European Dryopithecus (זן נכחד של קופים) היה ידוע". אבל אחרי 150 שנה של גילויים מתמשכים ועקב נתונים לא עקביים על מאובנים "המידע המהותי על מקור האנושות נותר חמקמק", נכתב בדיווח.

"כשאתה מסתכל על הנֶרָטיב על מקורות האדם הקדמון, זה פשוט בלגן גדול – אין כלל הסכמה כללית על כך", אמר סרג'יו Almécija, חוקר במוזיאון האמריקני לתולדות הטבע והמחבר המוביל של המאמר. "אנשים עובדים תחת פרדיגמות שונות לחלוטין וזה משהו שאינני רואה קורה בתחומים אחרים של המדע".

Almécija העיר את ההערה הזאת בראיון עם העיתון ה-Science Daily מה-6 במאי שכותרתו: “Most human origins stories are not compatible with known fossils”.

שותפתו למאמר, אשלי המונד, עוזרת אוצֵר המוזיאון במחלקה לאנתרופולוגיה, צוטטה גם היא: "כשאנחנו שוקלים את כל הראיות, כלומר, הן קופים חיים ומאובנים והן האנשים הקדמונים, זה ברור שהסיפור של האבולוציה, המבוסס על כמה זני קופים החיים כיום, מחמיץ חלק גדול מהתמונה הגדולה".

כשדרווין הציע את תיאוריית האבולוציה שלו הוא התייחס אליה כאל השערה עקב היעדר ראיות מוצקות. אבל לא רק שמאז לא התגלו מאובנים היכולים לתמוך בתיאוריה שלו. להיפך, הגילויים הארכיאולוגיים מספיקים כדי לסתור את תיאוריית האבולוציה.

דוגמה אחת לכך היא המפץ הקמבריוני, גידול פתאומי של זנים מלפני כ-541 מיליון שנים. זה סותר ישירות את התיאוריה של דרווין שהייתה סלקציה טבעית ושהאבולוציה הייתה הדרגתית במהלך מיליוני שנים. "לשאלה מדוע איננו מוצאים מרבצי מבנים של מאובנים השייכים לתקופות האלה טרם המערכת הקמבריונית, אינני יכול לתת תשובה מספקת", הודה דרווין ב-1859.

ראיות של מאובנים מהמפץ הקמבריוני המשיכו להופיע במשך 150 השנים האחרונות. ב-1984 זוהו מאובנים נוספים במחוז צ'נג-ג'יאנג שבפרובינציית יו-נאן, סין, ובעקבות כך מדענים נוספים העלו ספקות לגבי תיאוריית האבולוציה.

בני אדם בעידנים רחוקים

שפע הראיות הארכיאולוגיות שזוהו עד כה לא רק סותרות את התיאוריה של דרווין, אלא אף מראות שיצורים כמו אנשים מודרניים התקיימו בעידנים רחוקים. לרוע המזל, ממצאים רבים כאלה הוסתרו.

"במהלך מאות השנים, חוקרים גילו עצמות וחפצים המוכיחים שבני אדם כמונו התקיימו במשך מיליוני שנים. אולם המדע של הזרם המרכזי הדחיק עובדות אלו. דעות קדומות המבוססות על תיאוריה מדעית עכשווית פועלות כ'סנן ידע', כשהוא מעניק לנו תמונה פרהיסטורית מוטעית בעיקרה", נכתב ב-1993 בספרם של מיכאל אי. קרמו וריצ'ארד ל. תומפסון Forbidden Archeology: The Hidden History of the Human Race .

דוגמה אחת לכך היא טביעות רגל שהתגלו על ידי חוקרים ב-1979 בלאטולי שבטנזניה. טביעות הרגל מוטבעות באפר וולקני מלפני יותר מ- 3,6 מיליוני שנים, "לא ניתן להבחין בהבדל ביניהן לבין אלה של בני האדם המודרניים". בדומה, ב-1965 ארכיאולוגים גילו במפתיע בקנאפוי שבקניה עצם של הזרוע העליונה של בן אדם מודרני שהתקיימה במשך יותר מ-4 מיליון שנים "ובקושי ניתן להבחין" בהבדל בינה לבין אלה של בני אדם מודרניים.

יחד עם מאות דוגמאות נוספות, ראיות כאלה מוכיחות שבני אדם התקיימו במשך מיליוני שנים או אפילו יותר מזה.

זווית חדשה

פיליפ אי ג'ונסון, פרופסור למשפטים בברקלי, כיהן כמזכיר משפטי של נשיא בית המשפט העליון ארל וורן. כשקרא ספרות לגבי תיאוריית האבולוציה הוא גילה פרצות לוגיות רבות. כמומחה משפטי, הוא העלה ספק רציני באשר לבסיס החוקי של התיאוריה.

בספר שכתב ב-1991 שכותרתו: Darwin On Trial, ג'ונסון הכין רשימת ראיות להוכיח שתיאוריית האבולוציה אינה נכונה. לדוגמה, מאובנים הראו הופעה פתאומית של אורגניזם חדש ללא כל סימנים של תהליך הדרגתי של אבולוציה. יתר על כן, ברגע שהאורגניזמים האלה הופיעו, הם לא השתנו במשך מיליוני שנים על אף שינויי אקלים. אם התיאוריה של דרווין נכונה, התנאים האלה היו צריכים לגרום לשינויים עצומים בזנים השונים.

ספרו של העיתונאי הבריטי גרהאם הנקוק מ-1995, Fingerprints of the Gods: The Evidence of Earth's Lost Civilization שהתבסס על גילויים ארכיאולוגיים בדרום אמריקה, מצרים ותרבויות אחרות, הביא מבט חדש על ההיסטוריה האנושית.

"[הציוויליזציה של] מצרים הקדומה, כמו זו של גזע האולמקים (Olmecs) בבוליביה, הופיעה בבת אחת ונוצרה במלואה. אכן, תקופת המעבר מחברה פרימיטיבית לחברה מתקדמת נראתה כה קצרה שלא היה לה היגיון היסטורי", כתב הנקוק. "מה שמדהים הוא שאין כל עקבות לאבולוציה מהפשוט למתוחכם".

ישנם ספרים רבים אחרים כמו זה. לדוגמה, כריס מורטון וסרי לואיז תומס כתבו אתThe Mystery of the Crystal Skulls: Unlocking the Secrets of the Past, Present, and Future, ורבקה סטפאוף כתבה את: Finding the Lost Cities.

מחקרים מתמשכים והוצאות לאור הובילו עוד אנשים לפקפק בתיאוריית האבולוציה של דרווין. מיכאל דנטון, מומחה במחלות גנטיות כתב ספר ב-1985 שכותרתו: Evolution: A Theory in Crisis. הוא מתאר בספרו את הדרוויניזם כשקר גדול.

"המורכבות של סוג התא הידוע הפשוט ביותר היא כה גדולה, שזה בלתי אפשרי לקבל שאובייקט כזה יאורגן במקריות על ידי אירוע חריג שאינו סביר כלל. התרחשות כזאת לא יהיה ניתן להבדיל מנס", הוא כתב בספרו.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי]