Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

יום השנה ה-21 לאירוע המבוים של "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן: הגיבורים שחשפו את האמת באמצעות יירוט אותות טלוויזיה

23/01/2022 |   מאת שאן גואו

[המאמר נכתב לפני שנה, לציון יום השנה ה-20 לתקרית המבוימת של ההצתה העצמית]

(Minghui.org) מינג-הווי הוא אתר בשפות שונות המפרסם מידע ממקור ראשון על פאלון גונג, שיטת המדיטציה המבוססת על העקרונות אמת-חמלה-סובלנות, ונרדפת בסין מיולי 1999.

אתר מינג-הווי פרסם מאמרים רבים הסוקרים את תקרית ההצתה העצמית שבוימה ב-23 בינואר 2001 על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). האירוע המבוים היה השקר ההרסני ביותר שהמק"ס השתמשה בו כדי להכפיש את הפאלון גונג ולעשות לו דמוניזציה, ובכך להצדיק את הרדיפה נגד השיטה השלווה.

ברצוננו לסקור כאן את הנסיבות של תרמית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן, את העובדות המרכזיות, את המאמצים האמיצים של מתרגלי השיטה לחשוף את השקרים נגד הפאלון גונג, ואיך המשטר בסין נוקם במתרגלים המבהירים את האמת.

***

שניים מהמשטרים הידועים ביותר לשמצה במאה שעברה היו גרמניה הנאצית וברית המועצות. שניהם השתמשו בקמפיין תעמולה מסיבי כדי לצנזר מידע, לעשות שטיפת מוח, ולרמות אנשים למען השגת האג'נדה שלהם.

ג'וזף גבלס תקף אמנות שכינה "מנוונת" ופיקח על שריפת ספרים שנגזלו מספריות ציבוריות שאותן כינה "בתי בושת אינטלקטואלים". – כך דיווח במרץ 2017 מאמר ב"גארדיאן" שכותרתו "מות האמת: כשתעמולה ו'עובדות אלטרנטיביות' לפתו לראשונה את העולם". במאמר צוין: "העיתונות צונזרה. הכנסייה אויימה. האקדמיות נכנעו לצייתנות".

מצב דומה קרה בברית המועצות לשעבר (...)

למרבה הצער, המק"ס ששולטת באוכלוסיה גדולה הרבה יותר עם כלכלה חזקה יותר, עולה על היטלר וסטאלין, במיוחד במובנים של ניצול כל מיני סוגים "משוכללים" של פיקוח, צנזורה ואמצעי דיסאינפורמציה, הן בתוך סין והן ברחבי העולם.

בתוך סין, מה ש-1.4 מיליון אנשים קוראים, רואים ושומעים, הוא מידע מסולף עם "עובדות אלטרנטיביות". אם יש דרך ליידע אותם את העובדות, האם לא כדאי לשקול אותה?

תדלוק אש השנאה

האירוע של "ההצתה העצמית" בוים על ידי תעמולת המשטר בכיכר טיאננמן ב-23 בינואר 2001, ערב ראש השנה הסיני. מספר שעות לאחר מכן הוא שודר בשעת צפיית שיא, כשאינספור משפחות נאספו יחד בשמחה מול הטלוויזיה בציפייה לצפות בגאלה של ראש השנה של CCTV ("הטלוויזיה המרכזית הסינית"). המק"ס טענה בבוטות, ללא חקירה או הסבר, שחמשת האנשים שהציתו עצמם בתקרית היו מתרגלי פאלון גונג.

זו הייתה טרגדיה שזעזעה את האומה. עד אותו יום אנשים היו מודעים לרדיפה שהמק"ס פתחה נגד הפאלון גונג ב1999, אך לרבים מהם הייתה אהדה כלפי מתרגלי הפאלון גונג. אחרי הכול, כאשר 7% מהאוכלוסייה הסינית תרגלו פאלון גונג, אנשים רבים נחשפו לשיטה ישירות או בעקיפין. אבל כשהסצנות החיות של "ההצתה העצמית" והנרטיבים המבוימים היטב שודרו במגוון רשתות החדשות, אהדת הציבור כלפי הפאלון גונג הפכה במהירות לשנאה ופחד.

כתוצאה מכך, אלו שקודם לא הסכימו עם הרדיפה השתתקו, אלו שתמכו בפאלון גונג הפכו לעוינים, ובני משפחה שתמכו במתרגלי פאלון גונג החלו להתנגד לשיטה. המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) פתחה בקמפיינים מסיביים של רדיפה ובקמפיין החתמה של עובדים על הוקעה של הפאלון גונג בכל מקומות העבודה ומוסדות החינוך, אנשים רבים שכחו איך המשטר ניהל קמפיינים דומים של דיסאינפורמציה במשך כמה עשורים כדי לתקוף אזרחים חפים מפשע כמו בעלי אדמות, בעלי הון ואינטלקטואלים.

לא רק מבוגרים היו נתונים לשטיפת מוח משקרי התעמולה של ההצתה המבוימת, המק"ס גם כיוונה לילדים. בזמן תרמית ההצתה הילדים היו צעירים מכדי לדעת על עוולות העבר שנגרמו לאנשים במהלכים הפוליטיים בעבר. הוריהם או סביהם לא סיפרו להם על נושאים פוליטיים "רגישים" אלו. בשעה שהורים היו עסוקים בדאגה לבריאות ילדיהם, לתזונתם ולימודיהם, המק"ס הכניסה את תעמולת "ההצתה העצמית" לספרי הלימוד. במשך עשרים השנים האחרונות מאז ביום ההצתה העצמית, ספרי לימוד כאלו הרעילו אינספור מוחות צעירים וגרמו להם לחשוב שפאלון גונג גרם לאנשים להעלות את עצמם באש.

ילדים מאותו תקופה גדלו למבוגרים ולכמה יש כבר ילדים משלהם, אך השנאה כלפי הפאלון גונג נשארה מושרשת עמוק בראשם והפכה אותם לחסרי תחושה כלפי אכזריות הרדיפה. הם ממאנים לקבל את העובדות שהשקרים של המק"ס, אלימותה ואכזריותה, פוגעים באנשים חפים מפשע.

זה אינו עניין קטן. מאז הזמנים הקדומים הציוויליזציה הסינית הושפעה מתרבות שמימית. אנשים ככלל הוקירו מוסריות והאמינו בלהיות טובים. אך לאחר שהמק"ס עלתה לשלטון לפני מספר עשורים, היא הצליחה להרוס ערכים מסורתיים, והובילה את האומה לרדיפת בצע, כאוס ושחיתות מוסרית. ואילו מתרגלי הפאלון גונג, חרף הרדיפה, מקדמים את העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות העוזרים לשקם את ערכי המוסר בחברה.

על ידי דיכוי הפאלון גונג והסתת הציבור נגד השיטה, המק"ס בעיקרו של דבר שרפה את הגשר בין סין לבין הציוויליזציה הסינית בת אלפי שנים, ורמסה את טובת הכלל.

מתרגלי פאלון גונג הבינו את הסכנה העומדת בפני האנשים שרומו על ידי שקרי המק"ס ופנו נגד הפאלון גונג. שהלא בסופו של דבר אלו הרודפים את החפים מפשע בסוף ישאו באחריות. אבל כדי למנוע מאנשים שרומו לסייע למק"ס ברדיפת הפאלון גונג, אינספור מתרגלי פאלון גונג סיכנו את חייהם כדי לחשוף את השקרים.

פרצות בניתוח סרטון הווידאו

ניתוחים של הסרטונים שהוקרנו בטלוויזיית CCTV בהילוך איטי גילו נקודות חשודות רבות וציינו ש”ההצתה העצמית” הייתה תרמית שנועדה להציג את הפאלון גונג באור דמוני. (ראה סרטון)

לדוגמה, טענו שגב' ליו צ'ון-לינג נשרפה למוות בתקרית. היא הייתה דמות מפתח כיוון שבתה גם הייתה מעורבת בתקרית. ניתוח הסרטונים מציין שליו מתה למעשה מפגיעה של עצם כבד שזרק עליה איש במעיל צבאי.

המשטרה הסינית ידועה כמי שלא אכפת לה מחיי אזרחים מהשורה. אפשר היה לראות זאת בטבח בכיכר טיאננמן ב-1989. אך במקרה של "ההצתה העצמית" הזאת היו לשוטרים – רגעים לאחר התקרית – יותר מ-20 מטפים לכיבוי שריפות ושמיכות במקום גז מדמיע ורובים. למעשה, שוטרים בדרך כלל לא נושאים עמם מטפי כיבוי שריפות או שמיכות כשהם מפטרלים בכיכר טיאננמן רחבת הממדים.

ליו סי-יינג בת ה-12 הייתה בתה של ליו צ'ון-לינג. דווח כי היא סבלה מכוויות נרחבות ואושפזה. עם זאת, ארבעה ימים לאחר שנטען שפתחו בניתוח את קנה הנשימה שלה היא רואיינה על ידי כתב CCTV ואף שרה שיר. זה מנוגד לכל היגיון רפואי.

נטען שכמה ניצולים, כולל ליו סי-יינג, סבלו מכוויות חמורות בשטחים גדולים בגופם. בכוויות כאלה נדרש בדרך כלל אוורור, וגם פיקוח קפדני נגד זיהום כדי לסייע להחלמה. אך מדיווחים של CCTV ומדיות אחרות כל הניצולים האלו נעטפו בשכבות מהודקות רבות של תחבושות בבית החולים Jishuitan בבייג'ינג. לא ננקטו שום אמצעי זהירות, גם כשכתבים ניגשו קרוב אליהם.

טענו שאחד הניצולים הוא וונג ג'ין-דונג. אף שבגדיו נשרפו באופן רציני, שערו נשאר ללא פגע, וכך גם בקבוק הספרייט מפלסטיק שהחזיק בין רגליו, שנטען כי הכיל בנזין.

פיליפ פאן מה- Washington Post פרסם כתבה ב-4 לפברואר 2001 תחת הכותרת "אש אנושית מציתה תעלומה סינית". כשפאן ביקר בעיר מגוריה של ליו צ'ון-לינג בעיר קאי-פנג שבפרובינציית הֵה-נאן, שכניה סיפרו לו שאף אחד לא ראה אף פעם את ליו מתרגלת פאלון גונג.

הארגון "פיתוח חינוך בינלאומי" (IED), העלה את הנושא הזה בועידת האו"ם ב-14 באוגוסט 2001. הארגון גינה את הטרור המדיני של המק"ס והצביע על כך שתקרית ההצתה העצמית המבוימת הייתה תחבולה להפללת הפאלון גונג. הוא גם ציין שהתקרית כללה גם הונאה והריגה. על פי ניתוח הסרטון, ארגון IED מאמין שהתקרית בוימה על ידי רשויות סיניות. ראה: הצהרה מטעם הארגון לפיתוח חינוך בינלאומי (IED) לועדת זכויות האדם של האו"ם בנוגע לזכויות האדם בסין

כאשר לי יו-צ'יאנג כתבת CCTV שכיסתה את/שכתבה על ההצתה העצמית הלכה "לשוחח" עם מתרגלים עצורים במתקן כליאה לשטיפת מוח הנושא את השם "המרכז ללימודי החוק" בפרובינציית הה-ביי בתחילת 2002, המתרגלים העלו נקודות חשודות לגבי תקרית ההצתה העצמית. לי הודתה בפניהם שחלק מאורך [הסרטון] הוא צילום מחדש. היא אמרה שפקידי ציבור לא היו עושים זאת לו ידעו שהפרצות יתגלו (כמו שבקבוק הספרייט של וואנג לא נשרף).

נקמה על חשיפת האמת

בשעה שהמק"ס השתמשה במנגנוני המדינה להפיץ שקרים על הפאלון גונג, רשויות המשטר חסמו בפני מתרגלי הפאלון גונג את כל הערוצים החוקיים להעלות את עניינם ולהגן על עצמם. כדי לחשוף את שקרי המק"ס ולמנוע מעוד אנשים להיות מורעלים מהשקרים, מתרגלי פאלון גונג השתמשו באמצעים יצירתיים, כולל פריצה לאותות הטלוויזיה כדי לשדר לציבור את העובדות האמיתיות. אף שלמתרגלים לא היו כל ידע פורמלי או הכשרה פורמליים לעשות זאת, הם הצליחו באמצעות אומץ הלב, האמת והחמלה שבלבם, שגיבו אותם לאורך כל התהליך.

העיר צ'אנג-צ'ון, פרובינציית ג'י-לין

ב-5 במרץ 2002, יירוט הטלוויזיה בצ'אנג-צ'ון שבפרובינציית ג'ילין נמשך כ-50 דקות. כמיליון תושבים למדו איך הפאלון גונג התקבל בברכה בכל העולם ואיך המק"ס ביימה את תקרית ההצתה העצמית כדי להכפיש את הפאלון גונג.

המק"ס החלה מיד במסע נקמה נגד המתרגלים. מעל 5,000 מתרגלים מצ'אנג-צ'ון נעצרו. ד"ר ליו האי-בו, רופא בבית החולים המחוזי לו-יואן הוכה למוות. הוא היה בן 34. ראה:

עדותו של עד ראייה שהיה שוטר בעבר: היומיים האחרונים בחייו של ד"ר ליו האי-בו.

מתרגלים שעשו יירוט טלוויזיה באזורים אחרים בסין נתקלו גם כן בנקמה קשה.

העיר הֵה- גאנג, פרובינציית היי-לונג-ג'יאנג

ב-20 באפריל 2002 מספר מתרגלים בהֵה- גאנג שבפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג יירטו את אותות הטלוויזיה במשך כ-20 דקות. ביניהם היו מר ג'אנג יאו-מינג, מר וואנג שו-סן, מר גואו ג'ונג-צ'ואן, מר גאו שינג-גאו, ומר יאנג יונג-יינג.

ג'אנג שינג-פו, מזכיר המפלגה בעיר הה-גאנג, זעם והורה לעצור כמה שיותר מתרגלים. "נעדיף לעצור 1,000 אנשים חפים מפשע מאשר לפספס מתרגל אחד", הוא פקד. תוך זמן קצר נעצרו יותר מ-500 מתרגלים בעיר.

מר וואנג שו-סן, כבן 50, נשפט ל-18 שנות מאסר באוקטובר 2002. לפני מאסרו הוא היה גבר אנרגטי בגיל העמידה, אך במהלך כליאתו הוא הפך לזקן גיבן וחסר שיניים.

מר גואו שינג-וואנג קיבל 15 שנים. הוא עונה עד סף מוות ושוחרר על בסיס רפואי ב-2009. הוא מת חודש לאחר מכן, ב-3 ביוני 2009.

מר גואו ג'ונג-צ'ואן קיבל 13 שנות מאסר.

מחוז שואנג-יאנג, העיר צ'אנג-צ'ון, פרובינציית ג'י-לין

ב-19 במאי 2002, מר ליו האי-שיאו וכמה מתרגלים בעיר צ'אנג-צ'ון בפרובינציית ג'י-לין יירטו אותות טלוויזיה במחוז שואנג-יאנג. מר ליו ומר האי-שיאו נשפטו שניהם ל-16 שנות מאסר, ומר וו דזי-לונג ל-13 שנים.

העיר גווי-יאנג, פרובינציית גווי-גואו

ב-2002 מתרגלים בגווי-יאנג, עיר הבירה של פרובינציית גווי-גואו, יירטו בהצלחה אותות טלוויזיה פעמיים, פעם אחת ב-9 ליולי ופעם ב-19 לאוקטובר. זה נמשך כשעתיים בכל פעם ועזר ל-100,000 אנשים בקירוב באזור לדעת מהו הסיפור האמיתי על הפאלון גונג.

בייג'ינג

כמה תקריות יירוט קרו בבייג'ינג: ב-23 ביוני 2002, מספר ערוצים ב- CCTVשידרו פתאום שידורים החושפים את הרדיפה נגד הפאלון גונג. ב-12 באוגוסט 2003 שודרה בערוץ 3 של תחנת הטלוויזיה החינוכית של בייג'ינג תכנית המפרטת את פשעיו של ג'יאנג זמין ברדיפת הפאלון גונג. ב-20 בנובמבר 2004 ו-1 למאי 2007, סרטונים ומלל לטובת הפאלון גונג הופיעו לפתע בערוץ טלוויזיית בייג'ינג (BTV).

הנקמה של המשטר הייתה קשה ואכזרית. לאחר שהמתרגלת גב' מנג לאן נעצרה ב2002, היא עונתה באכזריות ולקחו ממנה בכוח דגימות דם פעמים בשבוע [ראה: קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג]. המפקד וונג במחלקת המשטרה של פנג-טאי איים שיקצרו את איבריה למכירה בתעשיית השתלות האיברים.

באוגוסט 2003 בית המשפט פנג-טאי בבייג'ינג שפט מספר רב של מתרגלים על שחילקו חוברות מידע ועל ש"ניסו" ליירט אותות טלוויזיה. גב' הואנג ג'יאן הייתה ביניהם ונשפטה ל-12 שנות מאסר. מר וויי שי-ג'ון, מר מא ג'ון ומר לי קאי נשפטו כל אחד ל- 11.5 שנים. כל המתרגלים האלו נשלחו לכלא צ'יאן-ג'ין.

גב' וונג גווי-צ'ינג וגב' סון ג'ינג-פינג (כבת 30 הסובלת מפוליו) קיבלו 7 עד 8 שנים. שתיהן נשלחו לכלא הנשים בייג'ינג. כיוון שגב' הואנג ג'יאן סירבה לוותר על אמונתה, שמו אותה בכלוב מתכת מחושמל. אם היא זזה טיפה, היא התחשמלה.

פרובינציית הה-ביי

ב-27 באוגוסט 2002, 17 מתרגלים בפרובינציית הה-ביי יירטו אותות טלוויזיה. הם התחילו בעיר באו-דינג והרחיבו ל: הנג-שווי, קאנג-ג'ואו, לאי-שווי, מדינת יי, ג'ואו-ג'ואו וגאו-ביי-דיאן בפרובינציה הזאת. הם שידרו בהצלחה במקומות האלו שלושה סרטונים על פאלון גונג.

שמותיהם של 17 המתרגלים מפורטים בכתבה באנגלית בקישור מטה.

כנקמה, 100 מתרגלים בקירוב נעצרו בין סוף אוגוסט לדצמבר בעיר באו-דינג לבדה.

צ'ינג האי וגאן-סו

מתרגלים בפרובינציית צ'ינג-האי יירטו אותות טלוויזיה ב-17 ו-19 באוגוסט 2002, שהתמשכו כחצי שעה בכל פעם וכיסו 80% מהצופים. ב-6 בספטמבר 2002 היירוט התרחש גם בעיר באי-יין בפרובינציית גאן-סו, הוא נמשך 15 דקות והגיע ליותר מ-100,000 אנשים.

מתרגלים רבים נשפטו בעקבות התקרית. מר לי יו-האי, מורה מהעיר ג'יא-יו-גואן בפרובינציית גאן-סו נשפט ל-14 שנים והוחזק בכלא ג'יאו-צ'ואן. פעם הזריקו לו שם סמים לא ידועים ופגעו אנושות במערכת העצבים המרכזית שלו. הוא הפך למשוגע לתקופת מה.

ב-27 בנובמבר 2002, בית המשפט צ'נג-גואן בעיר לאן-ג'ואו בפרובינציית גאן-סו גזר מאסר על 7 מתרגלים. לי וון-מינג, וונג פנג-יון, ווויי ג'ון-רן נשפטו כל אחד ל- 20 שנה, וסון ג'או-האי, צ'יאנג שיאו-יי, ליו ג'י-רונג וסו- אן-ג'ואו נשפטו לתקופות מאסר הנעות בין 10 ל-19 שנים.

בית המשפט המחוזי באי-יין בעיר לאן-ג'ואו גזר על ג'אנג גואנג-לי 12 שנים ועל צ'אנג ג'ו-בין 11 שנים.

ב-30 בדצמבר 2002, ג'אנג רונג-ג'ון נשפט ל-20 שנה, הֵה וונג-ג'י ל-17 שנים, לי צ'ונג-פנג ל-15 שנים, ודואן-שיאו-יאן ל-7 שנים. כל המתרגלים האלו הם מהעיר שין-נינג בפרובינציית צ'ינג-האי. מר הה היה שוטר לפני מעצרו. הוא עונה למוות בכלא האו-מן ב-28 למאי 2003. הוא היה בן 53.

דו-יון, פרובינציית גווי-ג'ואו

בפרובינציית גווי-ג'ואו, מר דו גווי-לין מהעיר דו-יון, נשפט ל-8 שנים בספטמבר 2002 על יירוט אותות טלוויזיה.

ב-19 באוקטובר 2002, בערך ב-8 בערב, ערוץ טלוויזיה בכבלים מקומי שידר מספר תכניות של פאלון גונג במשך כשעתיים. מר הו-דאלי, שהשתתף ביירוט הטלוויזיה, נשפט ל-10 שנים. הוא עונה בכלא דו-יון עד שהיה משותק וחבול. הוא מת בינואר 2011.

ב-22 באוגוסט 2003, בית המשפט וו-דאנג שפט 12 מתרגלים שהשתתפו ביירוט הטלוויזיה. נגזרו עליהם עד 16 שנות מאסר.

פרובינציית אן-הווי

ב-28 בדצמבר 2002, רשת סי אן אן דיווחה שבגלל מעורבות ביירוט טלוויזיה ורדיו, 8 מתרגלי פאלון גונג בפרובינציית אן-הוויי נשפטו לעד 13 שנות מאסר.

מונגוליה הפנימית

ב-23 באוקטובר 2003, מספר מתרגלים ממורין דאווה דאור באנר במונגוליה הפנימית, יירטו אותות טלוויזיה ושידרו מעל 40 דקות סרטון החושף את תרמית ההצתה העצמית. המתרגלים המעורבים היו: מר ווי צ'אנג-פנג, גב' שיאה שיאו-וון וגב' צוויי גווי-פנג.

ג'יאנג זמין, מנהיג המק"ס לשעבר שהורה על רדיפת הפאלון גונג, נדהם והורה ללאו גאן, מזכיר הוועדה הפוליטית-משפטית (PLAC) לפתוח בחקירה.

"משרד 610" המרכזי שלח כוח משימתי לפקח על "משרד 610" המקומי. המשטרה סרקה את בתיהם של מתרגלים מקומיים ועצרה יותר מ-200 מתרגלים. ב-29 לאוקטובר 2003 מר וויי נשפט ל-13 שנה. גב' צוויי, לאחר שחושמלה באלה חשמלית ועונתה על "ספסל נמר", נשפטה ל-4 שנות מאסר. גב' שיאה נשפטה גם היא ל-4 שנות מאסר.

פרובינציית סי-צ'ואן וצ'ונג-צ'ינג

לאחר יירוט הטלוויזיה ב-2002 בצ'ונג-צ'ינג (ממשל הכפוף ישירות לממשל המרכזי), כמה מתרגלים נשפטו למאסר: גב' ג'ין וויי (16 שנים), מר לי שיאן-דונג (15 שנים), גב' סו ג'יאן-צ'ין (9 שנים), ומר לי וויי (7 שנים).

גב' ג'ין, שסיימה את לימודיה באוניברסיטה בדרום מערב, הוחזקה בכלא הנשים צ'ונג-צ'ין.

גב' ליו צ'ון-שו, מורה בת 45 מתה במחנה עבודה בכפייה ב-9 בינואר 2002. לאחר מותה, בית המשפט המקומי שפט אותה ל-13 שנים בגלל מעורבותה ביירוט טלוויזיה.

במאי 2002, מר שו וויי-דונג נשפט ל-10 שנים.

מחוז הואו-צ'ין, פרובינציית אן-הווי

מר ג'אנג ג'יא-לין ממחוז הואו-צ'ין בפרובינציית אן-הווי, ועוד שמונה מתרגלים תכננו ליירט אותות טלוויזיה ב-31 במאי 2002, אך לא הצליחו. צוות רשת הכבלים גילה את ההתקן ודיווח למשטרה. מר ג'אנג נשפט ל-12 שנים ב-2002.

סון פאנג-שי, מהנדס בתחנת הטלוויזיה אן-הווי, נשפט ל-13 שנים על יירוט אותות טלוויזיה והוחזק בכלא סו-ג'ואו.

מקרים נוספים של יירוט טלוויזיה

יש עוד מקרים כמו אלו. לדוגמה, מר ג'אנג שואה-מינג מבייג'ינג נשפט ל-11 שנות מאסר ונשלח לכלא של באו-אן-דזה במונגוליה הפנימית.

ב-20 באפריל 2002, מתרגלים שידרו בהצלחה תכניות מידע על פאלון גונג בו זמנית בחארבין, דא-צ'ינג, שואנג-צ'נג, צ'י-צ'י-האר, מו-דאן-ג'יאנג, ג'יאה-מוסי, הה-גאנג, שואנג-יא-שאן וג'י-שי, כולן ערים בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג.

מר ליו האו-מינג מחארבין נשפט ל-11 שנים.

מר הואנג מין, מנחה באוניברסיטת ג'יאה-מוסי, זקף לטובת הפאלון גונג את חזרתו לבריאות הטובה וליכולת ללמד שוב. ב-2002 הוא נשפט ל-20 שנה על יירוט טלוויזיה. בתקופת מאסרו בכלא פרובינציית שאן-דונג, הוא היה תחת שטיפת מוח אינטנסיבית. ממאי 2004, שלושה אסירים פליליים פיקחו עליו סביב השעון וניסו לכפות עליו לוותר על אמונתו. ביולי 2017, בנו נסע מרחק רב מהיי-לונג לשאן-דונג כדי לראותו, מר הואנג לא יכול היה ללכת. הוא הובא בכסא גלגלים לחדר המפגשים. דיבורו היה עילג. בנו דרש את שחרורו המיידי, אך הכלא סירב.

צורות יירוט נוספות

חוץ מטלוויזיה, מתרגלי פאלון גונג גם יידעו את הציבור על הרדיפה שמנהלת המק"ס דרך הרדיו, באמצעות חלוקת MP4 או MP5, ובאמצעות רמקולים. יש סיפורי הצלחה על יירוט רדיו בדא-ליאן בפרובינציית ליאו-נינג, כמו גם בחארבין שבפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג.

התכנים גם היו מגוונים. רוב היירוטים המוזכרים למעלה היו לחשוף את תרמית ההצתה העצמית ולהציג את הסיפור האמיתי על הפאלון גונג. לאחר שהספר תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית פורסם ב-2004, חלק מהתוכן שבספר גם כלל את היירוט.

במרץ 2005, הסרטון של "תשעה דיונים" הוצג דרך רשת טלוויזיה בעיר ג'י-נאן שבפרובינציית שאן-דונג. התכנית נמשכה יותר מ-10 דקות.

ב-9 באוגוסט 2005, סרטון קצר על פרישה מהמק"ס שודר במחוז גואן בפרובינציית שאן-דונג. אותו הדבר התרחש בעיר לין-שי שבפרובינציית הה-ביי.

ב-18 בספטמבר 2005, מתרגלים שידרו תכניות פאלון גונג במשך כחצי שעה בפרובינציית יון-נאן,והגיעו לכ-20,000 תושבים.

ב-23 בספטמבר 2006, סרטונים על פאלון גונג ו"תשעה דיונים" הוצגו דרך רשת טלוויזיה בעיר יאנג-ג'ואו שבפרובינציית ג'יאנג-סו, וזה נמשך כמה שעות.

יקר הערך ביותר

אלו כמה מקרים שאתר מינג-הווי אסף. סביר שיש רבים יותר שלא דווח עליהם. במדינה עם 1.4 מיליארד אנשים שרומו על ידי שקרי המק"ס, יום אחר יום ושנה אחר שנה, נדרש אוויר צח כדי לעזור לראות מבעד האידיאולוגיה הקומוניסטית של אכזריות, שנאה שקרים.

למטה מוצג סיפור שהתקבל במינג-הוויי.

בספטמבר 2002, שני אנשים התווכחו ביניהם ברכבת התחתית בין כיכר טיאננמן וכביש וואן-שואו בבייג'ינג. הם עמדו להתפוצץ:

"קדימה, חברה", אמר אחד הנוסעים. "זהו יום חם כל כך ולכולם קשה. למה שלא תרגעו ותניחו לעצמכם?"

שני האנשים הפסיקו להתווכח והתיישבו.

מישהו שאל את הנוסע: "אני שמח שאמרת את זה. תגיד לי, למה התערבת?"

הנוסע ענה שהוא מאמין בעקרונות "אמת-חמלה-סובלנות" ולכן הוא רצה לעזור לאנשים. "אמת, חמלה, סובלנות – זה נהדר! כולנו אוהבים אותם!" האנשים הריעו.

נאמר שהסיפור הזה הגיע לוועדה המרכזית של המק"ס ונלקח כראיה שלאו גאן לא עשה עבודה טובה בעצירת ה"פאלון גונג". סוכנים בלבוש אזרחי נשלחו אז לקו הרכבת התחתית לעצור "פעילויות פאלון גונג". אך נוסעי הרכבת הבחינו בסוכנים ואמרו דברים כמו: "כל כך חם. למה אתם מבזבזים את כוחכם/האנרגיה שלכם כאן? אם אתם מסוגלים, לכו ותפסו פקידים מושחתים!"

לאנשים רבים יש עדיין מצפון והם טובי לב, ואת זה המק"ס לא יכולה לשדוד.

עכשיו גל חדש של וירוס קורונה מחריב את העולם ועלול להיות חמור יותר מהגל הראשון. איך ניתן להיות מוגנים?

בתרבות סין העתיקה אנשים תמיד האמינו שמגפות ואסונות אחרים היו תוצאה של הריקבון המוסרי של האנשים ומעשיהם הרעים. העצה תמיד הייתה לחזור לערכים המסורתיים ולכבד את האלוהי.

יש אינסוף בעיות בחברה, מענייניי מוסר ועד למגפה. כל עוד יש לנו אמונה נכונה ונדחה את המשטר הטוטליטרי המדכא אנשים חפים מפשע, נבורך.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]